Sprachgeschichte:
qitl-at, Wz. →דמע I (mas. דִּמְעָה; vok.p damåʿôt mögl. unter Einfluss v. arab. damʿ[-a]), "Träne(n)": he.Formen:
f.sg.abs.
: דמעה Sir 34,13 (Ms.B 4r,5); + מן: מדמעה 4Q96 frg. 2,4 (= מִן־ דִּמְעָה Ps 116,8)sg.cs. + sf. 1.comm.sg.
: דמעתי 4Q111 3,9 (für מַּיִם Klgl 1,16); + ו: ודמעתי 1QHa 17,5 (Suk. 9,5)pl.abs. + ב
: בדמעות 1QHa 13,36 (Suk. 5,34)Semantik:
Alles zeigenA) Träne (nicht von Freudentränen)
A.I) sg. (koll.)
A.I.1) allgemein
: vom Beter ודמעתי כנחלי מים "und meine Tränen sind wie Wasserbäche" 1QHa 17,5 (Suk. 9,5); הלא דמעה על לחי תרד "fließen nicht Tränen auf die Wange hinab" Sir 32,18 (Ms.B 6r,8); mit →דמע I "weinen" Sir 34,13 (Ms.B 4r,5) ומפנים דמעה תדמע "und vom Gesicht weint es (scil. das Auge) Tränen" (vgl. 𝔖; dgg. a.Rd. ⊢תתיע⊣ [sic!], s. zu →נתע I); qb. בכו עיני ירדה דמעתי "es weinten meine Augen, floß herab meine Träne" 4Q111 3,9 für אֲנִי בוֹכִיָּה עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם Klgl 1,16A.I.2) i.K. von Trauerriten
: בני על ⟦מ⟧≪ה≫מת הזיב דמעה "mein Sohn, lass über den Toten Tränen fließen" Sir 38,16 (Ms.B 8v,4); i.S.v. "Trauer" ושית אבלו כיוצא בו יום ושנים בעבור דמעה והנחם "und führe die Trauerfeier für ihn durch, wie es sich für ihn (od.: sie [scil. die Trauerfeier]) geziemt, einen Tag oder zwei um der Tränen willen, dann tröste dich" Sir 38,17 (Ms.B 8v,6–7)
A.II) pl.
: vom Beter ואוכלה בלחם אנחתי ושקוי בדמעות אין כלה "und ich aß vom Brot meines Seufzens und mein Trank waren Tränen ohne Ende" 1QHa 13,35–36 (Suk. 5,33–34) (par. 4Q429 frg. 3,7 L.u.)