| 1 | משנאתיך בם ונ[וד]עתי בם [כ]א֯שר אשפטך וידעת | 
|  | …  (Ez 35,11) מִשִּׂנְאָתֶ֖יךָ בָּ֑ם וְנוֹדַ֥עְתִּי בָ֖ם כַּאֲשֶׁ֥ר אֶשְׁפְּטֶֽךָ׃  (Ez 35,12) וְֽיָדַעְתָּ֮ 
 |  | 
| 2 | [כי] אנ֯י יהוה ש֯[מעתי א]ת כל נ֯א֯צ֯ו֯תיך֯ א֯[שר אמ]ר֯ת | 
|  | (Ez 35,12) כִּֽי־ אֲנִ֣י יְהוָה֒ שָׁמַ֣עְתִּי ׀ אֶת־ כָּל־ נָאָֽצוֹתֶ֗יךָ אֲשֶׁ֥ר אָמַ֛רְתָּ 
 |  | 
| 3 | [ע]ל֯ [הר]י ישרא[ל לאמר ש]מ֯מ֯[ה] לנו נתנו לאו֯כ֯[לה] | 
|  | (Ez 35,12) עַל־ הָרֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֣ר ׀ שממה (שָׁמֵ֑מוּ) לָ֥נוּ נִתְּנ֖וּ לְאָכְלָֽה׃ 
 |  | 
| 4 | ות֯[גדי]ל֯ו עלי בפ[יכם ו]העתר֯[ת]ם֯ ע֯לי דבריכם [אני] | 
|  | (Ez 35,13) וַתַּגְדִּ֤ילוּ עָלַי֙ בְּפִיכֶ֔ם וְהַעְתַּרְתֶּ֥ם עָלַ֖י דִּבְרֵיכֶ֑ם אֲנִ֖י 
 |  | 
| 5 | ש֯[מ]ע֯תי [כה א]מ֯ר֯ אדני [יהוה] כ֯שמח[ת] כל | 
|  |  |  | 
| 6 | הארץ֯ ש֯ממה א[עשה לך] כשמחתך לנ֯[ח]לת בית֯ | 
|  |  |  | 
| 7 | י֯שר[אל] על אש֯[ר ש]מ֯מה כן אעשה לך ש[ממה] | 
|  | (Ez 35,15) יִשְׂרָאֵ֛ל עַ֥ל אֲשֶׁר־ שָׁמֵ֖מָה כֵּ֣ן אֶעֱשֶׂה־ לָּ֑ךְ שְׁמָמָ֨ה 
 |  | 
| 8 | ת֯היה הר שעי[ר] וכל א֯דום כלה וידעו כי אני | 
|  | (Ez 35,15) תִֽהְיֶ֤ה הַר־ שֵׂעִיר֙ וְכָל־ אֱד֣וֹם כֻּלָּ֔הּ וְיָדְע֖וּ כִּֽי־ אֲנִ֥י 
 |  | 
| 9 | [יהוה ] | 
|  |  |  | 
| 10 | [ואתה בן אדם הנבא א]ל [הרי י]שראל וא֯מר֯ת֯ הר֯י | 
|  | (Ez 36,1) וְאַתָּ֣ה בֶן־ אָדָ֔ם הִנָּבֵ֖א אֶל־ הָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְאָ֣מַרְתָּ֔ הָרֵי֙ 
 |  | 
| 11 | ישר֯[אל שמעו דבר יהוה כה] א֯מר אדני יהוה | 
|  |  |  | 
| 12 | יען [אמר האויב עליכם האח ובמ]ו֯ת עולם֯ למ֯ו֯רש[ה] | 
|  | (Ez 36,2) יַ֣עַן אָמַ֧ר הָאוֹיֵ֛ב עֲלֵיכֶ֖ם הֶאָ֑ח וּבָמ֣וֹת עוֹלָ֔ם לְמֽוֹרָשָׁ֖ה 
 |  | 
| 13 | [הית]ה לנו לכן ה֯[נבא ואמרת כה אמר] אד֯נ֯י֯ יהוה | 
|  | (Ez 36,2) הָ֥יְתָה לָּֽנוּ׃  (Ez 36,3) לָכֵן֙ הִנָּבֵ֣א וְאָמַרְתָּ֔ כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה 
 |  | 
| 14 | [יען ביען] ש֯מו֯[ת ושאף אתכם מסביב להיותכם] | 
|  | (Ez 36,3) יַ֣עַן בְּיַ֡עַן שַׁמּוֹת֩ וְשָׁאֹ֨ף אֶתְכֶ֜ם מִסָּבִ֗יב לִֽהְיוֹתְכֶ֤ם 
 |  | 
| 15 | מ[ורשה לשארית הגוים ותעלו על שפת לשון] | 
|  | (Ez 36,3) מֽוֹרָשָׁה֙ לִשְׁאֵרִ֣ית הַגּוֹיִ֔ם וַתֵּֽעֲל֛וּ עַל־ שְׂפַ֥ת לָשׁ֖וֹן 
 |  | 
| 16 | ו֯ד֯[בת עם לכן הרי ישראל שמעו דבר אדני יהוה] | 
|  | (Ez 36,3) וְדִבַּת־ עָֽם׃  (Ez 36,4) לָכֵן֙ הָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שִׁמְע֖וּ דְּבַר־ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה 
 |  | 
| 17 | [כה אמר אדני יהוה להרים ולגבעות לאפיקים] | 
|  | (4Q286 frg. 5,2) הרים וכו]ל גבע[ו]ת ג֯יאות וכול אפיקים ארץ צ֯יי֯[ה --] …  (Ez 6,3) לֶהָרִ֨ים וְלַגְּבָע֜וֹת לָאֲפִיקִ֣ים …  (Ez 36,4) כֹּֽה־ אָמַ֣ר אֲדֹנָ֣י יְ֠הוִה לֶהָרִ֨ים וְלַגְּבָע֜וֹת לָאֲפִיקִ֣ים 
 |  | 
| 18 | ול[גאיות ולחרבות השממות ולערים הנעזבות] | 
|  |  |  | 
| 19 | אשר ה֯[יו לבז וללעג לשארית הגוים אשר] | 
|  | (Ez 36,4) הָי֤וּ לְבַז֙ וּלְלַ֔עַג לִשְׁאֵרִ֥ית הַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁ֥ר 
 |  | 
| 20 | מ֯ס֯ביב לכן כה א[מר אדני יהוה אם לא באש] | 
|  | (Ez 36,4) מִסָּבִֽיב׃ ס  (Ez 36,5) לָכֵ֗ן כֹּֽה־ אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יְהוִה֒ אִם־ לֹ֠א בְּאֵ֨שׁ 
 |  | 
| 21 | קנ[אתי] ד֯ברתי ע[ל שארית הגוים ועל אדום כלא] | 
|  | (Ez 36,5) קִנְאָתִ֥י דִבַּ֛רְתִּי עַל־ שְׁאֵרִ֥ית הַגּוֹיִ֖ם וְעַל־ אֱד֣וֹם כֻּלָּ֑א 
 |  | 
| 22 | [א]ש֯[ר נתנ]ו֯ את אר֯[צי להם למורשה בשמחת] | 
|  | (Ez 36,5) אֲשֶׁ֣ר נָתְנֽוּ־ אֶת־ אַרְצִ֣י ׀ לָ֠הֶם לְמ֨וֹרָשָׁ֜ה בְּשִׂמְחַ֤ת 
 |  | 
| 23 | [כל לבב בשאט נ]פש [למען מגרשה ל]ב֯ז [ל]כ֯ן | 
|  |  |  | 
| 24 | [הנבא על אדמת ישראל ואמרת להרי]ם ולגבע[ות] | 
|  | (Ez 36,6) הִנָּבֵ֖א עַל־ אַדְמַ֣ת יִשְׂרָאֵ֑ל וְאָמַרְתָּ֡ לֶהָרִ֣ים וְ֠לַגְּבָעוֹת 
 |  | 
| 25 | [לאפיקים ולגאיות כה אמר אדני יהוה הנני] | 
|  | (Ez 36,6) לָאֲפִיקִ֨ים וְלַגֵּאָי֜וֹת כֹּֽה־ אָמַ֣ר ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה הִנְנִ֨י 
 |  | 
| 26 | בק[נאתי ובחמ]תי דברת֯[י יען כלמת גוים נשאתם לכן] | 
|  | (Ez 36,6) בְקִנְאָתִ֤י וּבַחֲמָתִי֙ דִּבַּ֔רְתִּי יַ֛עַן כְּלִמַּ֥ת גּוֹיִ֖ם נְשָׂאתֶֽם׃  (Ez 36,7) לָכֵ֗ן 
 |  | 
| 27 | כ[ה] אמ֯ר אדני יהוה א֯[ני נשאתי את ידי אם לא] | 
|  | (Ez 36,7) כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה אֲנִ֖י נָשָׂ֣אתִי אֶת־ יָדִ֑י אִם־ לֹ֤א 
 |  | 
| 28 | [הגוים] א֯שר ל֯כ֯[ם מס]ב֯[יב המה כלמתם] | 
|  | (Ez 36,7) הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר לָכֶ֣ם מִסָּבִ֔יב הֵ֖מָּה כְּלִמָּתָ֥ם 
 |  | 
| 29 | [ישאו ואת]ם הרי יש[ראל ענפכם תתנו ופריכם] | 
|  | (Ez 36,7) יִשָּֽׂאוּ׃  (Ez 36,8) וְאַתֶּ֞ם הָרֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ עַנְפְּכֶ֣ם תִּתֵּ֔נוּ וּפֶרְיְכֶ֥ם 
 |  | 
| 30 | [תשאו לעמי] ישראל כ֯[י קרבו לבוא כי הנני אליכם] | 
|  | (Ez 36,8) תִּשְׂא֖וּ לְעַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֥י קֵרְב֖וּ לָבֽוֹא׃  (Ez 36,9) כִּ֖י הִנְנִ֣י אֲלֵיכֶ֑ם 
 |  | 
| 31 | [ופניתי אליכם] ו֯נ֯עב[דתם ונזרעתם והרביתי] | 
|  |  |  | 
| 32 | [עליכם אדם כל בית ישראל כלה ונשבו הערים] | 
|  | (Ez 36,10) עֲלֵיכֶם֙ אָדָ֔ם כָּל־ בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל כֻּלֹּ֑ה וְנֹֽשְׁבוּ֙ הֶֽעָרִ֔ים 
 |  | 
| 33 | [ו]החרבות [תבנינה והרביתי עליכם אדם ובהמה] | 
|  |  |  | 
| 34 | [ורבו ופרו והושבתי אתכם כקדמותיכם והטבתי] | 
|  | (Ez 36,11) וְרָב֣וּ וּפָר֑וּ וְהוֹשַׁבְתִּ֨י אֶתְכֶ֜ם כְּקַדְמֽוֹתֵיכֶ֗ם וְהֵטִֽבֹתִי֙ 
 |  | 
| 35 | [מראשתיכם וידעתם כי אני יהוה והולכתי עליכם] | 
|  | (Ez 36,11) מֵרִאשֹׁ֣תֵיכֶ֔ם וִֽידַעְתֶּ֖ם כִּֽי־ אֲנִ֥י יְהוָֽה׃  (Ez 36,12) וְהוֹלַכְתִּי֩ עֲלֵיכֶ֨ם 
 |  | 
| 36 | [אדם את עמי ישראל וירשוך והיית להם לנחלה] | 
|  | (Ez 36,12) אָדָ֜ם אֶת־ עַמִּ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וִֽירֵשׁ֔וּךָ וְהָיִ֥יתָ לָהֶ֖ם לְנַחֲלָ֑ה 
 |  | 
| 37 | [ולא תוסף עוד לשכלם כה אמר אדני יהוה] | 
|  |  |  | 
| 38 | [יען א]מר[ים לכם אכלת אדם אתי ומשכלת גויך היית] | 
|  | (Ez 36,13) יַ֚עַן אֹמְרִ֣ים לָכֶ֔ם אֹכֶ֥לֶת אָדָ֖ם אתי (אָ֑תְּ) וּמְשַׁכֶּ֥לֶת גויך (גּוֹיַ֖יִךְ) הָיִֽית׃ 
 |  | 
| 39 | [לכ]ן אד[ם לא תאכלי עוד וגויך לא תכשלי עוד נאם] | 
|  | (Ez 36,14) לָכֵ֗ן אָדָם֙ לֹא־ תֹ֣אכְלִי ע֔וֹד וגויך (וְגוֹיַ֖יִךְ) לֹ֣א תכשלי־ (תְשַׁכְּלִי־) ע֑וֹד נְאֻ֖ם 
 |  | 
| 40 | [אדני יהוה ולא אשמיע אליך עוד כלמת הגוים וחרפת] | 
|  | (Ez 36,14) אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃  (Ez 36,15) וְלֹא־ אַשְׁמִ֨יעַ אֵלַ֤יִךְ עוֹד֙ כְּלִמַּ֣ת הַגּוֹיִ֔ם וְחֶרְפַּ֥ת 
 |  | 
| 41 | [עמים לא תשאי עוד וגויך לא תכשלי עוד נאם] | 
|  | (Ez 36,15) עַמִּ֖ים לֹ֣א תִשְׂאִי־ ע֑וֹד וגויך (וְגוֹיַ֙יִךְ֙) לֹא־ תַכְשִׁ֣לִי ע֔וֹד נְאֻ֖ם 
 |  | 
| 42 | [אדני יהוה ויהי דבר יהוה אלי לאמר בן] | 
|  |  |  |