1
1	בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ
	(4Q2 frg. 1 i,1) בראשית ברא אלהי[ם את השמים ואת הארץ (4Q7 frg. 1,1) בראש[ית ברא ]אלהים את השמים ואת הארץ (4Q8b frg. 1,1) ברשית֯ (Gen 1,1) בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
2	והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים
	(4Q2 frg. 1 i,1) ו]ה֯ארץ[ היתה] (4Q2 frg. 1 i,2) תהו ובהו֯ וחשך על פנ[י תהום ורוח אלהים מר]חפת[ על פני המים ] (4Q7 frg. 1,1) [והארץ היתה תהו ובהו וחשך] (4Q7 frg. 1,2) [ע]ל[ פני תהו]ם֯ ורוח אלהים מרחפת על פני המים[ (Gen 1,2) וְהָאָ֗רֶץ הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְחֹ֖שֶׁךְ עַל־ פְּנֵ֣י תְה֑וֹם וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים מְרַחֶ֖פֶת עַל־ פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם׃
3	ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור
	(4Q2 frg. 1 i,3) ויאמר אלהים יהי אור[ ויהי אור (4Q7 frg. 1,2) ויאמר אלהים יהי אור] (4Q7 frg. 1,3) [ויהי אור (Gen 1,3) וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹהִ֖ים יְהִ֣י א֑וֹר וַֽיְהִי־ אֽוֹר׃
4	וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך
	(4Q2 frg. 1 i,3) וירא אלהים ]את הא[ור כי טוב] (4Q2 frg. 1 i,4) ויבדל אלהים בין האור[ ובין החשך (4Q7 frg. 1,3) וי]ר֯א א֯להים את האור כי טוב ויבדל אלה[ים בין האור ובין החשך] (Gen 1,4) וַיַּ֧רְא אֱלֹהִ֛ים אֶת־ הָא֖וֹר כִּי־ ט֑וֹב וַיַּבְדֵּ֣ל אֱלֹהִ֔ים בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֥ין הַחֹֽשֶׁךְ׃
5	ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי ערב ויהי בקר יום אחד *
	(4Q2 frg. 1 i,4) ויקרא א]להים לאו֯[ר יום ולחשך] (4Q2 frg. 1 i,5) ק[רא לי]לה ויהי ערב[ ויהי בקר יום אחד ] (4Q7 frg. 1,4) ויקרא אלהים לאור יומם ולחשך קר[א לילה ויהי ערב ויהי בקר] (4Q7 frg. 1,5) יום אחד (Gen 1,5) וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ לָאוֹר֙ י֔וֹם וְלַחֹ֖שֶׁךְ קָ֣רָא לָ֑יְלָה וַֽיְהִי־ עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־ בֹ֖קֶר י֥וֹם אֶחָֽד׃ פ
6	ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים
	(4Q2 frg. 1 i,6) [ויאמר א]להים י֯[הי רקיע בתוך המים ויהי מב]ד֯י֯ל בין [מים למים (4Q7 frg. 1,6) ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מב[דיל בין מים למים (Gen 1,6) וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים יְהִ֥י רָקִ֖יעַ בְּת֣וֹךְ הַמָּ֑יִם וִיהִ֣י מַבְדִּ֔יל בֵּ֥ין מַ֖יִם לָמָֽיִם׃
7	ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי כן
	(4Q2 frg. 1 i,6) ויעש] (4Q2 frg. 1 i,7) [אלהים את הרקיע וי]ב֯ד֯[ל ]ב֯[י]ן המים אשר מתחת לרק[יע ובין המים] (4Q2 frg. 1 i,8) א֯שר מעל לרקיע ויהי כן (4Q7 frg. 1,6) ויעש] (4Q7 frg. 1,7) אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתח[ת לרקיע ובין המים אשר] (4Q7 frg. 1,8) מעל לרקיע ויהי כן (Gen 1,7) וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִים֮ אֶת־ הָרָקִיעַ֒ וַיַּבְדֵּ֗ל בֵּ֤ין הַמַּ֙יִם֙ אֲשֶׁר֙ מִתַּ֣חַת לָרָקִ֔יעַ וּבֵ֣ין הַמַּ֔יִם אֲשֶׁ֖ר מֵעַ֣ל לָרָקִ֑יעַ וֽ͏ַיְהִי־ כֵֽן׃
8	ויקרא אלהים לרקיע שמים ויהי ערב ויהי בקר יום שני *
	(4Q2 frg. 1 i,8) ויקרא אלהים לרקיע שמ[ים ויהי ערב] (4Q2 frg. 1 i,9) [ו]יהי בקר יום שני (4Q7 frg. 1,8) ויקרא אלהים לרקיע ש֯[מים ויהי ערב ויהי בקר] (4Q7 frg. 1,9) יום שני (Gen 1,8) וַיִּקְרָ֧א אֱלֹהִ֛ים לָֽרָקִ֖יעַ שָׁמָ֑יִם וַֽיְהִי־ עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־ בֹ֖קֶר י֥וֹם שֵׁנִֽי׃ פ
9	ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה ויהי כן
	(4Q2 frg. 1 i,10) ויאמר א֯להים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היב֯[שה] (4Q2 frg. 1 i,11) ויהי כן (4Q7 frg. 1,10) ויאמר אלהים יקאו המים מתחת לשמים [אל מקום אחד ותראה] (4Q7 frg. 1,11) [היבשה] ויה֯י֯ כ֯ן֯ (4Q8 frg. 1,2) ויאמר[ אלהים יקוו המים מתחת השמים אל] (4Q8 frg. 1,3) מקוה [אחד ותראה היבשה ויהי כן (4Q10 frg. 1,1) ותרא היב֯[שה ויהי כן (Gen 1,9) וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יִקָּו֨וּ הַמַּ֜יִם מִתַּ֤חַת הַשָּׁמַ֙יִם֙ אֶל־ מָק֣וֹם אֶחָ֔ד וְתֵרָאֶ֖ה הַיַּבָּשָׁ֑ה וַֽיְהִי־ כֵֽן׃
10	ויקרא אלהים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא אלהים כי טוב
	(4Q2 frg. 1 i,11) ויקרא אלהים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא (4Q2 frg. 1 i,12) אלהים כי טוב (4Q7 frg. 1,11) ויקרא א֯להים ליבשה א֯[רץ ולמקוה המים קרא] (4Q7 frg. 1,12) [ימים וירא אלהים] כי טוב (4Q8 frg. 1,3) ויקרא אלהים] (4Q8 frg. 1,4) ליבשה֯[ ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא אלהים ] (4Q10 frg. 1,1) ויקרא אלהים ליבשה ארץ ] (Gen 1,10) וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ לַיַּבָּשָׁה֙ אֶ֔רֶץ וּלְמִקְוֵ֥ה הַמַּ֖יִם קָרָ֣א יַמִּ֑ים וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־ טֽוֹב׃
11	ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע ועץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ ויהי כן
	(4Q2 frg. 1 i,12) ויאמר אלהים תדשא הארץ ד֯שא עשב מזריע זרע עץ֯ (4Q2 frg. 1 i,13) פרי עשה פרי למינ֯ו אשר זרעו בו על הארץ ויהי כן (4Q7 frg. 1,12) ויאמ֯[ר אלהים תדשא הארץ דשא -- ] (Gen 1,11) וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תַּֽדְשֵׁ֤א הָאָ֙רֶץ֙ דֶּ֗שֶׁא עֵ֚שֶׂב מַזְרִ֣יעַ זֶ֔רַע עֵ֣ץ פְּרִ֞י עֹ֤שֶׂה פְּרִי֙ לְמִינ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ־ ב֖וֹ עַל־ הָאָ֑רֶץ וַֽיְהִי־ כֵֽן׃
12	ותוציא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עשה פרי אשר זרעו בו למינהו וירא אלהים כי טוב
	(4Q2 frg. 1 i,13) ותוצא הארץ דש֯[א] (4Q2 frg. 1 i,14) עשב מז[ריע זרע למינהו ו]עץ עשה פרי אשר זרעו בו למי֯נהו וירא֯ (4Q2 frg. 1 i,15) אל֯הים כי טוב (Gen 1,12) וַתּוֹצֵ֨א הָאָ֜רֶץ דֶּ֠שֶׁא עֵ֣שֶׂב מַזְרִ֤יעַ זֶ֙רַע֙ לְמִינֵ֔הוּ וְעֵ֧ץ עֹֽשֶׂה־ פְּרִ֛י אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ־ ב֖וֹ לְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־ טֽוֹב׃
13	ויהי ערב ויהי בקר יום שלישי *
	(4Q2 frg. 1 i,15) ו֯[יהי ערב] ויהי בקר יום שלישי (4Q7 frg. 2,1) ויהי בקר יום שלשי -- (Gen 1,13) וֽ͏ַיְהִי־ עֶ֥רֶב וֽ͏ַיְהִי־ בֹ֖קֶר י֥וֹם שְׁלִישִֽׁי׃ פ
14	ויאמר אלהים יהי מאורות ברקיע השמים להאיר על הארץ ולהבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתות ולמועדים ולימים ושנים
	(4Q2 frg. 1 i,16) ויאמר אלהים יהי֯ [מא]ר֯ת ברקיע השמים להבדיל בין היום ו֯ב֯[ין] (4Q2 frg. 1 i,17) ה֯לי֯לה והיו לאתת ול֯[מועדים ולימים וש]נ֯י֯ם֯ (4Q7 frg. 2,2) ויאמר אלהים יהי מארות ברקי֯[ע השמים להבדיל בין היום] (4Q7 frg. 2,3) ובין הלילה ויהיו לאתות ולמעדים ל֯[ימים ושנים (4Q10 frg. 2,2) [ויאמר אלה]י֯ם יהי מארות ברקיע השמים להבדיל֯[ בין] (4Q10 frg. 2,3) [היום וב]י֯ן הלילה והיו לאתות ולמעדים ולימים ולש֯[נים ] (Gen 1,14) וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יְהִ֤י מְאֹרֹת֙ בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמַ֔יִם לְהַבְדִּ֕יל בֵּ֥ין הַיּ֖וֹם וּבֵ֣ין הַלָּ֑יְלָה וְהָי֤וּ לְאֹתֹת֙ וּלְמ֣וֹעֲדִ֔ים וּלְיָמִ֖ים וְשָׁנִֽים׃
15	והיו למאורות ברקיע השמים להאיר על הארץ ויהי כן
	(4Q2 frg. 1 i,17) ו֯היו למארת ברקיע (4Q2 frg. 1 i,18) השמים להאיר ע֯ל האר֯[ץ ויהי כן (4Q7 frg. 2,3) והיו למאורת] (4Q7 frg. 2,4) ברקיע השמים להאיר על הארץ ויהי כ֯[ן (4Q10 frg. 2,4) [והיו ל]מארות ברקיע [ה]שמי֯ם להאיר על הארץ ויהי כן (Gen 1,15) וְהָי֤וּ לִמְאוֹרֹת֙ בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמַ֔יִם לְהָאִ֖יר עַל־ הָאָ֑רֶץ וֽ͏ַיְהִי־ כֵֽן׃
16	ויעש אלהים את שני המאורות הגדלים את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים
	(4Q2 frg. 1 i,18) ויעש אלהים את שני ]ה֯מארת (4Q2 frg. 1 i,19) הגדלים את המאור הגדל ל֯מ֯[משלת היום ואת המאור ]הקטן לממשלת (4Q2 frg. 1 i,20) הלילה ואת הכוכבים (4Q7 frg. 2,4) ויעש אלהים] (4Q7 frg. 2,5) את שני המארות הג[ד]לים את המאור ה֯[גדול לממשלת היום ואת] (4Q7 frg. 2,6) [המ]אור הקטו֯ן֯ לממשל[ת ]הלילה ואת הכוכב֯[ים (4Q10 frg. 2,4) ו֯י֯[עש] (Gen 1,16) וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִ֔ים אֶת־ שְׁנֵ֥י הַמְּאֹרֹ֖ת הַגְּדֹלִ֑ים אֶת־ הַמָּא֤וֹר הַגָּדֹל֙ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת הַיּ֔וֹם וְאֶת־ הַמָּא֤וֹר הַקָּטֹן֙ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת הַלַּ֔יְלָה וְאֵ֖ת הַכּוֹכָבִֽים׃
17	ויתן אתם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ
	(4Q2 frg. 1 i,20) ויתן[ אתם אלהים ברקיע ה]ש֯מים להאיר (4Q2 frg. 1 i,21) על הא֯ר֯ץ (4Q7 frg. 2,6) ויתן אתם אלהים] (4Q7 frg. 2,7) [ברקיע ]השמים ל֯[האיר] על הארץ (Gen 1,17) וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֛ם אֱלֹהִ֖ים בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמָ֑יִם לְהָאִ֖יר עַל־ הָאָֽרֶץ׃
18	ולמשל ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין החשך וירא אלהים כי טוב
	(1Q1 frg. 1,1) [וירא אל]הים כי [טוב (4Q2 frg. 1 i,21) ולמשל ביום ובלי֯לה֯[ ולהבדיל בי]ן֯ האו֯ר ו֯בין החשך וירא (4Q2 frg. 1 i,22) אלהים כי טוב (4Q4 frg. 1,1) [ובלילה ולהבדיל בין ]ה֯אור וב֯[י]ן החושך וירא אלהים כ֯[י ]טו֯ב (4Q7 frg. 2,7) ולמשול ב[יום ובלילה ולהבדיל] (4Q7 frg. 2,8) [בין האו]ר ובין [החש]ך וירא א֯להים כי טוב (Gen 1,18) וְלִמְשֹׁל֙ בַּיּ֣וֹם וּבַלַּ֔יְלָה וּֽלֲהַבְדִּ֔יל בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֣ין הַחֹ֑שֶׁךְ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־ טֽוֹב׃
19	ויהי ערב ויהי בקר יום רביעי *
	(1Q1 frg. 1,1) ויהי ערב ויהי בקר יום רביעי (4Q2 frg. 1 i,22) ויהי ערב ויהי בק֯ר יום רביע֯י (4Q4 frg. 1,1) ויהי [ע]ר֯ב ויה[י] (4Q4 frg. 1,2) [בקר יום רביעי __]_____ (4Q7 frg. 2,8) [ויהי ערב ויהי בקר] (4Q7 frg. 2,9) [יום רבי]ע֯י (Gen 1,19) וַֽיְהִי־ עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־ בֹ֖קֶר י֥וֹם רְבִיעִֽי׃ פ
20	ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעפף על הארץ על פני רקיע השמים
	(1Q1 frg. 1,1) ויאמר] (1Q1 frg. 1,2) [אלהים יש]רוצו המים שר[ץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ על פני רקיע השמים ] (4Q2 frg. 1 i,23) ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ו֯ע֯ו֯ף י֯עו֯פף על הארץ (4Q2 frg. 1 i,24) על פני רקיע השמים (4Q4 frg. 1,2) ויאמ֯ר אלהים י֯[שר]צ֯ו המים שרץ (4Q4 frg. 1,3) [נפש חיה ועוף יעופף ע]ל הארץ על פני ר֯ק֯יע השמים[ (4Q7 frg. 2,10) [ויאמר א]ל[הים ישרצו] המים שרץ נפש חיה וע[וף יעופף על הארץ] (4Q7 frg. 2,11) [על פני רקיע השמים (Gen 1,20) וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים יִשְׁרְצ֣וּ הַמַּ֔יִם שֶׁ֖רֶץ נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֑ה וְעוֹף֙ יְעוֹפֵ֣ף עַל־ הָאָ֔רֶץ עַל־ פְּנֵ֖י רְקִ֥יעַ הַשָּׁמָֽיִם׃
21	ויברא אלהים את התנינים הגדלים ואת כל נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למיניהם ואת כל עוף כנף למינהו וירא אלהים כי טוב
	(1Q1 frg. 1,3) [ויברא א]ל[הים את התנינם הגדלים ואת כל נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים] (4Q2 frg. 1 i,24) ויברא אלהים את התנינם הגדלים ו֯א֯ת (4Q2 frg. 1 i,25) כל נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת כל עוף֯[ כנף] (4Q2 frg. 1 i,26) למינהו וירא אלהים כי טו֯ב (4Q4 frg. 1,3) וי]ב֯ר֯[א א]להים את התנינים (4Q4 frg. 1,4) [הגדלים ואת כל נפש ה]חיה הרמשת אשר֯ שרצו המי֯[ם למ]יניהם ואת כל (4Q4 frg. 1,5) [עוף כנף למינהו וירא א]לה[ים כ]י֯[ טוב (4Q7 frg. 2,11) ויברא אלהים את התנינים[ הגדלים ואת] (4Q7 frg. 2,12) [כל נפש החיה] הר֯משת אשר שרצו המים ל[מיניהם ואת כל עוף כנף] (4Q7 frg. 2,13) [למינהו וירא] אלהים כי טוב (Gen 1,21) וַיִּבְרָ֣א אֱלֹהִ֔ים אֶת־ הַתַּנִּינִ֖ם הַגְּדֹלִ֑ים וְאֵ֣ת כָּל־ נֶ֣פֶשׁ הֽ͏ַחַיָּ֣ה ׀ הָֽרֹמֶ֡שֶׂת אֲשֶׁר֩ שָׁרְצ֨וּ הַמַּ֜יִם לְמִֽינֵהֶ֗ם וְאֵ֨ת כָּל־ ע֤וֹף כָּנָף֙ לְמִינֵ֔הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־ טֽוֹב׃
22	ויברך אתם אלהים לאמר פרו ורבו ומלאו את המים בימים והעוף ירבה בארץ
	(4Q2 frg. 1 i,26) ויברך אתם אלהים לא֯[מ]ר֯[ פרו ורבו ומלאו] (4Q2 frg. 1 i,27) את המים בימים והעוף ירב בארץ (4Q4 frg. 1,5) ]ו֯יברך [א]ות֯ם[ אל]ה֯ים לאמר פ֯רו ור֯בו (4Q4 frg. 1,6) [ומלאו את המים בימים והעוף ירב ב]ארץ (4Q7 frg. 2,13) ויבר[ך אתם אלהים לאמר פרו ורבו] (4Q7 frg. 2,14) [ומלאו את המים בימי]ם֯ והעוף יר֯בה ב[ארץ ] (Gen 1,22) וַיְבָ֧רֶךְ אֹתָ֛ם אֱלֹהִ֖ים לֵאמֹ֑ר פְּר֣וּ וּרְב֗וּ וּמִלְא֤וּ אֶת־ הַמַּ֙יִם֙ בַּיַּמִּ֔ים וְהָע֖וֹף יִ֥רֶב בָּאָֽרֶץ׃
23	ויהי ערב ויהי בקר יום חמישי *
	(4Q2 frg. 1 i,27) וי[הי ערב ויהי בקר יום חמישי ] (4Q4 frg. 1,6) ויהי ערב[ ו]י֯ה[י] בקר יום ח֯מ֯ישי (Gen 1,23) וַֽיְהִי־ עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־ בֹ֖קֶר י֥וֹם חֲמִישִֽׁי׃ פ
24	ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחית הארץ למינה ויהי כן
	(4Q2 frg. 1 i,29) ויאמר אלהים תוצא֯[ הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו ארץ] (4Q2 frg. 1 i,30) למינה [ויהי כן] (4Q4 frg. 1,7) [ויאמר אלהים ת]ו֯צ֯[א ]ה֯ארץ נפש[ חיה] למ֯[י]נ֯[ה] בהמ֯ה֯ ורמש (4Q4 frg. 1,8) [וחיתו ארץ למינה ויהי כן (Gen 1,24) וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תּוֹצֵ֨א הָאָ֜רֶץ נֶ֤פֶשׁ חַיָּה֙ לְמִינָ֔הּ בְּהֵמָ֥ה וָרֶ֛מֶשׂ וְחַֽיְתוֹ־ אֶ֖רֶץ לְמִינָ֑הּ וַֽיְהִי־ כֵֽן׃
25	ויעש אלהים את חית הארץ למינה ואת הבהמה למינה ואת כל רמש האדמה למינהו וירא אלהים כי טוב
	(4Q2 frg. 1 i,30) וי֯ע֯[ש אלהים את חית הארץ למינה ואת הבהמה למינה -- ] (4Q2 frg. 2,1) [האדמה למינהו וירא אלהי]ם[ כי טוב (4Q4 frg. 1,8) ויעש אלהים את ]חית֯ ה[א]ר֯ץ למינ֯ה֯ ואת הבהמ֯ה֯ (4Q4 frg. 1,9) [למינה ואת כל רמש האדמה למינהו וירא אלהי]ם֯ כ֯י֯ טוב (Gen 1,25) וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִים֩ אֶת־ חַיַּ֨ת הָאָ֜רֶץ לְמִינָ֗הּ וְאֶת־ הַבְּהֵמָה֙ לְמִינָ֔הּ וְאֵ֛ת כָּל־ רֶ֥מֶשׂ הָֽאֲדָמָ֖ה לְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־ טֽוֹב׃
26	ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו וכדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרמש על הארץ
	(4Q2 frg. 2,1) ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו] (4Q2 frg. 2,2) [כדמותנו וירדו בדגת ה]י֯ם ובעוף֯[ השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש] (4Q2 frg. 2,3) [הרמש על הארץ (4Q4 frg. 1,10) [ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וי]ר֯דו בדגת הים ובעוף השמים (4Q4 frg. 1,11) [ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרמש ע]ל ה[א]רץ (Gen 1,26) וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים נַֽעֲשֶׂ֥ה אָדָ֛ם בְּצַלְמֵ֖נוּ כִּדְמוּתֵ֑נוּ וְיִרְדּוּ֩ בִדְגַ֨ת הַיָּ֜ם וּבְע֣וֹף הַשָּׁמַ֗יִם וּבַבְּהֵמָה֙ וּבְכָל־ הָאָ֔רֶץ וּבְכָל־ הָרֶ֖מֶשׂ הֽ͏ָרֹמֵ֥שׂ עַל־ הָאָֽרֶץ׃
27	ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו זכר ונקבה ברא אתם
	(6Q15 frg. 1,3) זכר [ונקבה ברא אותם] (CD 4,21) זכר ונקבה ברא אותם (4Q2 frg. 2,3) וי]ב֯רא אלהים את[ האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו] (4Q2 frg. 2,4) [זכר ונקבה ברא א]ת֯ם (4Q4 frg. 1,11) ויברא֯ אלהים את האדם (4Q10 frg. 3,1) ויברא] (4Q10 frg. 3,2) [אלהים את ]האדם ○○○○○ [בצלמו בצלם אלהים ברא] (4Q10 frg. 3,3) [אתו זכר ונ]קבה ב֯רא א֯[תם (Gen 1,27) וַיִּבְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ אֶת־ הֽ͏ָאָדָם֙ בְּצַלְמ֔וֹ בְּצֶ֥לֶם אֱלֹהִ֖ים בָּרָ֣א אֹת֑וֹ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בָּרָ֥א אֹתָֽם׃
28	ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל החיה הרמשת על הארץ
	(4Q2 frg. 2,4) ויבר֯ך֯[ אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו] (4Q10 frg. 3,3) ויברך אתם אלהים ויאמר להם] (4Q10 frg. 3,4) [אלהים פרו ורבו] ומל[או את הארץ וכבשה ורדו בדגת הים] (Gen 1,28) וַיְבָ֣רֶךְ אֹתָם֮ אֱלֹהִים֒ וַיֹּ֨אמֶר לָהֶ֜ם אֱלֹהִ֗ים פְּר֥וּ וּרְב֛וּ וּמִלְא֥וּ אֶת־ הָאָ֖רֶץ וְכִבְשֻׁ֑הָ וּרְד֞וּ בִּדְגַ֤ת הַיָּם֙ וּבְע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וּבְכָל־ חַיָּ֖ה הֽ͏ָרֹמֶ֥שֶׂת עַל־ הָאָֽרֶץ׃
29	ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את כל עשב זריע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל עץ אשר בו פרי עץ זריע זרע לכם יהיה לאכלה
	(Gen 1,29) וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים הִנֵּה֩ נָתַ֨תִּי לָכֶ֜ם אֶת־ כָּל־ עֵ֣שֶׂב ׀ זֹרֵ֣עַ זֶ֗רַע אֲשֶׁר֙ עַל־ פְּנֵ֣י כָל־ הָאָ֔רֶץ וְאֶת־ כָּל־ הָעֵ֛ץ אֲשֶׁר־ בּ֥וֹ פְרִי־ עֵ֖ץ זֹרֵ֣עַ זָ֑רַע לָכֶ֥ם יִֽהְיֶ֖ה לְאָכְלָֽה׃
30	ולכל חית הארץ ולכל עוף השמים ולכל הרמש על הארץ אשר בו נפש חיה את כל ירק עשב לאכלה ויהי כן
	(Gen 1,30) וּֽלְכָל־ חַיַּ֣ת הָ֠אָרֶץ וּלְכָל־ ע֨וֹף הַשָּׁמַ֜יִם וּלְכֹ֣ל ׀ רוֹמֵ֣שׂ עַל־ הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁר־ בּוֹ֙ נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֔ה אֶת־ כָּל־ יֶ֥רֶק עֵ֖שֶׂב לְאָכְלָ֑ה וַֽיְהִי־ כֵֽן׃
31	וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יום הששי *
	(Gen 1,31) וַיַּ֤רְא אֱלֹהִים֙ אֶת־ כָּל־ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וְהִנֵּה־ ט֖וֹב מְאֹ֑ד וֽ͏ַיְהִי־ עֶ֥רֶב וֽ͏ַיְהִי־ בֹ֖קֶר י֥וֹם הַשִּׁשִּֽׁי׃ פ

2
1	ויכלו השמים והארץ וכל צבאם
	(4Q10 frg. 4,1) ויכלו ]ה֯שמים֯[ והארץ וכל צבאם (Gen 2,1) וַיְכֻלּ֛וּ הַשָּׁמַ֥יִם וְהָאָ֖רֶץ וְכָל־ צְבָאָֽם׃
2	ויכל אלהים ביום הששי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה
	(4Q10 frg. 4,1) ויכל] (4Q10 frg. 4,2) [אלהים ביום השביעי מלאכת]ו֯ אשר֯[ עשה וישבת ביום השביעי] (4Q10 frg. 4,3) [מכל מלאכתו אשר עשה (Gen 2,2) וַיְכַ֤ל אֱלֹהִים֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה וַיִּשְׁבֹּת֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מִכָּל־ מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃
3	ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות *
	(4Q10 frg. 4,3) וי]ב֯רך אל[הים את יום השביעי] (4Q10 frg. 4,4) [ויקדש אתו כי בו שבת מכ]ל מלאכתו[ אשר ברא אלהים לעשות ] (Gen 2,3) וַיְבָ֤רֶךְ אֱלֹהִים֙ אֶת־ י֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י וַיְקַדֵּ֖שׁ אֹת֑וֹ כִּ֣י ב֤וֹ שָׁבַת֙ מִכָּל־ מְלַאכְתּ֔וֹ אֲשֶׁר־ בָּרָ֥א אֱלֹהִ֖ים לַעֲשֽׂוֹת׃ פ
4	אלה תולדת השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים שמים וארץ
	(Gen 2,4) אֵ֣לֶּה תוֹלְד֧וֹת הַשָּׁמַ֛יִם וְהָאָ֖רֶץ בְּהִבָּֽרְאָ֑ם בְּי֗וֹם עֲשׂ֛וֹת יְהוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶ֥רֶץ וְשָׁמָֽיִם׃
5	וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה
	(Gen 2,5) וְכֹ֣ל ׀ שִׂ֣יחַ הַשָּׂדֶ֗ה טֶ֚רֶם יִֽהְיֶ֣ה בָאָ֔רֶץ וְכָל־ עֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶ֖ה טֶ֣רֶם יִצְמָ֑ח כִּי֩ לֹ֨א הִמְטִ֜יר יְהוָ֤ה אֱלֹהִים֙ עַל־ הָאָ֔רֶץ וְאָדָ֣ם אַ֔יִן לַֽעֲבֹ֖ד אֶת־ הֽ͏ָאֲדָמָֽה׃
6	ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה
	(Gen 2,6) וְאֵ֖ד יַֽעֲלֶ֣ה מִן־ הָאָ֑רֶץ וְהִשְׁקָ֖ה אֶֽת־ כָּל־ פְּנֵֽי־ הָֽאֲדָמָֽה׃
7	ויצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי אדם לנפש חיה *
	(4Q7 frg. 3,1) וייצר י[הוה אלהים את האדם עפר מן האדמה -- ] (Gen 2,7) וַיִּיצֶר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים אֶת־ הָֽאָדָ֗ם עָפָר֙ מִן־ הָ֣אֲדָמָ֔ה וַיִּפַּ֥ח בְּאַפָּ֖יו נִשְׁמַ֣ת חַיִּ֑ים וַֽיְהִ֥י הָֽאָדָ֖ם לְנֶ֥פֶשׁ חַיָּֽה׃
8	ויטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר
	(Gen 2,8) וַיִּטַּ֞ע יְהוָ֧ה אֱלֹהִ֛ים גַּן־ בְּעֵ֖דֶן מִקֶּ֑דֶם וַיָּ֣שֶׂם שָׁ֔ם אֶת־ הָֽאָדָ֖ם אֲשֶׁ֥ר יָצָֽר׃
9	ויצמיח יהוה אלהים מן האדמה את כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע
	(Gen 2,9) וַיַּצְמַ֞ח יְהוָ֤ה אֱלֹהִים֙ מִן־ הָ֣אֲדָמָ֔ה כָּל־ עֵ֛ץ נֶחְמָ֥ד לְמַרְאֶ֖ה וְט֣וֹב לְמַאֲכָ֑ל וְעֵ֤ץ הַֽחַיִּים֙ בְּת֣וֹךְ הַגָּ֔ן וְעֵ֕ץ הַדַּ֖עַת ט֥וֹב וָרָֽע׃
10	ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים
	(Gen 2,10) וְנָהָר֙ יֹצֵ֣א מֵעֵ֔דֶן לְהַשְׁק֖וֹת אֶת־ הַגָּ֑ן וּמִשָּׁם֙ יִפָּרֵ֔ד וְהָיָ֖ה לְאַרְבָּעָ֥ה רָאשִֽׁים׃
11	שם האחד פישון הוא הסובב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב
	(Gen 2,11) שֵׁ֥ם הָֽאֶחָ֖ד פִּישׁ֑וֹן ה֣וּא הַסֹּבֵ֗ב אֵ֚ת כָּל־ אֶ֣רֶץ הַֽחֲוִילָ֔ה אֲשֶׁר־ שָׁ֖ם הַזָּהָֽב׃
12	וזהב הארץ ההיא טוב מאד שם הבדלח ואבן השהם
	(Gen 2,12) וּֽזֲהַ֛ב הָאָ֥רֶץ הַהִ֖וא ט֑וֹב שָׁ֥ם הַבְּדֹ֖לַח וְאֶ֥בֶן הַשֹּֽׁהַם׃
13	ושם הנהר השני גיחון הוא הסבב את כל ארץ כוש
	(Gen 2,13) וְשֵֽׁם־ הַנָּהָ֥ר הַשֵּׁנִ֖י גִּיח֑וֹן ה֣וּא הַסּוֹבֵ֔ב אֵ֖ת כָּל־ אֶ֥רֶץ כּֽוּשׁ׃
14	ושם הנהר השלישי הדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת *
	(4Q2 frg. 1 ii,1) השלישי חדקל הוא֯ ההלך ק[דמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת ] (Gen 2,14) וְשֵׁ֨ם הַנָּהָ֤ר הַשְּׁלִישִׁי֙ חִדֶּ֔קֶל ה֥וּא הַֽהֹלֵ֖ךְ קִדְמַ֣ת אַשּׁ֑וּר וְהַנָּהָ֥ר הָֽרְבִיעִ֖י ה֥וּא פְרָֽת׃
15	ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה
	(4Q2 frg. 1 ii,2) ויקח יהוה אלהים א֯ת֯ ה֯אד֯ם[ וינח]הו בגן ע֯ד֯ן֯ לע֯בד֯[ה] [ו]לשמ֯ר֯ה (Gen 2,15) וַיִּקַּ֛ח יְהוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶת־ הָֽאָדָ֑ם וַיַּנִּחֵ֣הוּ בְגַן־ עֵ֔דֶן לְעָבְדָ֖הּ וּלְשָׁמְרָֽהּ׃
16	ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל
	(4Q2 frg. 1 ii,3) ויצו יהוה אלהים על האד֯ם֯[ לאמר ]מכל ע֯ץ הג֯ן אכ֯ל [תא]כ֯ל (Gen 2,16) וַיְצַו֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים עַל־ הָֽאָדָ֖ם לֵאמֹ֑ר מִכֹּ֥ל עֵֽץ־ הַגָּ֖ן אָכֹ֥ל תֹּאכֵֽל׃
17	ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות *
	(4Q2 frg. 1 ii,3) ומ֯עץ֯ (4Q2 frg. 1 ii,4) הד֯עת ט֯וב ורע לא ת֯[אכל ממנ]ו֯ כ֯י֯ [ביום] אכלך מ֯מנו מו֯ת ת֯מו֯ת (4Q8 frg. 2,1) [ביום אכלך ממנו ]מות תמ֯[ות (Gen 2,17) וּמֵעֵ֗ץ הַדַּ֙עַת֙ ט֣וֹב וָרָ֔ע לֹ֥א תֹאכַ֖ל מִמֶּ֑נּוּ כִּ֗י בְּי֛וֹם אֲכָלְךָ֥ מִמֶּ֖נּוּ מ֥וֹת תָּמֽוּת׃
18	ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו
	(4Q2 frg. 1 ii,4) ו֯יא֯מ֯[ר] (4Q2 frg. 1 ii,5) יהוה אלהים לא טוב[ היות האדם לבד]ו֯ אע֯ש֯ה לו עזר כנגדו (4Q8 frg. 2,1) ויאמר יהוה אלהים לא טוב] (4Q8 frg. 2,2) [היות האדם לבדו] אעשה֯[ לו עזר כנגדו ] (Gen 2,18) וַיֹּ֙אמֶר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים לֹא־ ט֛וֹב הֱי֥וֹת הָֽאָדָ֖ם לְבַדּ֑וֹ אֽ͏ֶעֱשֶׂהּ־ לּ֥וֹ עֵ֖זֶר כְּנֶגְדּֽוֹ׃
19	ויצר יהוה אלהים עוד מן האדמה את כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו
	(4Q2 frg. 1 ii,5) וי֯צר (4Q2 frg. 1 ii,6) יהוה אלהים מן האד֯[מה כל חית השדה ואת כל עוף ה]ש֯מ֯[ים ויבא] (4Q2 frg. 1 ii,7) אל ה֯א֯ד֯ם֯ ל[ראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו ] (Gen 2,19) וַיִּצֶר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים מִן־ הָֽאֲדָמָ֗ה כָּל־ חַיַּ֤ת הַשָּׂדֶה֙ וְאֵת֙ כָּל־ ע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וַיָּבֵא֙ אֶל־ הָ֣אָדָ֔ם לִרְא֖וֹת מַה־ יִּקְרָא־ ל֑וֹ וְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר יִקְרָא־ ל֧וֹ הֽ͏ָאָדָ֛ם נֶ֥פֶשׁ חַיָּ֖ה ה֥וּא שְׁמֽוֹ׃
20	ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו *
	(Gen 2,20) וַיִּקְרָ֨א הָֽאָדָ֜ם שֵׁמ֗וֹת לְכָל־ הַבְּהֵמָה֙ וּלְע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וּלְכֹ֖ל חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֑ה וּלְאָדָ֕ם לֹֽא־ מָצָ֥א עֵ֖זֶר כְּנֶגְדּֽוֹ׃
21	ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעותיו ויסגר בשר תחתיה
	(Gen 2,21) וַיַּפֵּל֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֧ים ׀ תַּרְדֵּמָ֛ה עַל־ הָאָדָ֖ם וַיִּישָׁ֑ן וַיִּקַּ֗ח אַחַת֙ מִצַּלְעֹתָ֔יו וַיִּסְגֹּ֥ר בָּשָׂ֖ר תַּחְתֶּֽנָּה׃
22	ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויביאה אל האדם
	(Gen 2,22) וַיִּבֶן֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֧ים ׀ אֶֽת־ הַצֵּלָ֛ע אֲשֶׁר־ לָקַ֥ח מִן־ הָֽאָדָ֖ם לְאִשָּׁ֑ה וַיְבִאֶ֖הָ אֶל־ הֽ͏ָאָדָֽם׃
23	ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאישה לקחה זאת
	(Gen 2,23) וַיֹּאמֶר֮ הֽ͏ָאָדָם֒ זֹ֣את הַפַּ֗עַם עֶ֚צֶם מֵֽעֲצָמַ֔י וּבָשָׂ֖ר מִבְּשָׂרִ֑י לְזֹאת֙ יִקָּרֵ֣א אִשָּׁ֔ה כִּ֥י מֵאִ֖ישׁ לֻֽקֳחָה־ זֹּֽאת׃
24	על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיה משניהם לבשר אחד
	(Gen 2,24) עַל־ כֵּן֙ יֽ͏ַעֲזָב־ אִ֔ישׁ אֶת־ אָבִ֖יו וְאֶת־ אִמּ֑וֹ וְדָבַ֣ק בְּאִשְׁתּ֔וֹ וְהָי֖וּ לְבָשָׂ֥ר אֶחָֽד׃
25	ויהיו שניהם ערמים אדם ואשתו ולא יתבששו *
	(Gen 2,25) וַיִּֽהְי֤וּ שְׁנֵיהֶם֙ עֲרוּמִּ֔ים הָֽאָדָ֖ם וְאִשְׁתּ֑וֹ וְלֹ֖א יִתְבֹּשָֽׁשׁוּ׃

3
1	והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל האשה אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן
	(4Q10 frg. 5,1) [והנחש היה ]ערום[ מכל חית השדה אשר עשה] (4Q10 frg. 5,2) [יהוה אלהים ויאמ]ר אל האשה האף֯[ כי אמר אלהים לא] (4Q10 frg. 5,3) [תאכלו מכל עץ ]הגן (Gen 3,1) וְהַנָּחָשׁ֙ הָיָ֣ה עָר֔וּם מִכֹּל֙ חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־ הָ֣אִשָּׁ֔ה אַ֚ף כִּֽי־ אָמַ֣ר אֱלֹהִ֔ים לֹ֣א תֹֽאכְל֔וּ מִכֹּ֖ל עֵ֥ץ הַגָּֽן׃
2	ותאמר האשה אל הנחש מפרי עץ הגן נאכל
	(4Q10 frg. 5,3) ותאמר האשה אל הנח[ש מפרי] (Gen 3,2) וַתֹּ֥אמֶר הָֽאִשָּׁ֖ה אֶל־ הַנָּחָ֑שׁ מִפְּרִ֥י עֵֽץ־ הַגָּ֖ן נֹאכֵֽל׃
3	ומפרי העץ הזה אשר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמתון
	(Gen 3,3) וּמִפְּרִ֣י הָעֵץ֮ אֲשֶׁ֣ר בְּתוֹךְ־ הַגָּן֒ אָמַ֣ר אֱלֹהִ֗ים לֹ֤א תֹֽאכְלוּ֙ מִמֶּ֔נּוּ וְלֹ֥א תִגְּע֖וּ בּ֑וֹ פֶּן־ תְּמֻתֽוּן׃
4	ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמתון
	(Gen 3,4) וַיֹּ֥אמֶר הַנָּחָ֖שׁ אֶל־ הָֽאִשָּׁ֑ה לֹֽא־ מ֖וֹת תְּמֻתֽוּן׃
5	כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע
	(Gen 3,5) כִּ֚י יֹדֵ֣עַ אֱלֹהִ֔ים כִּ֗י בְּיוֹם֙ אֲכָלְכֶ֣ם מִמֶּ֔נּוּ וְנִפְקְח֖וּ עֵֽינֵיכֶ֑ם וִהְיִיתֶם֙ כֵּֽאלֹהִ֔ים יֹדְעֵ֖י ט֥וֹב וָרָֽע׃
6	ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכלו
	(Gen 3,6) וַתֵּ֣רֶא הָֽאִשָּׁ֡ה כִּ֣י טוֹב֩ הָעֵ֨ץ לְמַאֲכָ֜ל וְכִ֧י תַֽאֲוָה־ ה֣וּא לָעֵינַ֗יִם וְנֶחְמָ֤ד הָעֵץ֙ לְהַשְׂכִּ֔יל וַתִּקַּ֥ח מִפִּרְי֖וֹ וַתֹּאכַ֑ל וַתִּתֵּ֧ן גַּם־ לְאִישָׁ֛הּ עִמָּ֖הּ וַיֹּאכַֽל׃
7	ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי ערמים הם ויתפרו עלי תאנה ויעשו להם חגרות
	(Gen 3,7) וַתִּפָּקַ֙חְנָה֙ עֵינֵ֣י שְׁנֵיהֶ֔ם וַיֵּ֣דְע֔וּ כִּ֥י עֵֽירֻמִּ֖ם הֵ֑ם וַֽיִּתְפְּרוּ֙ עֲלֵ֣ה תְאֵנָ֔ה וַיַּעֲשׂ֥וּ לָהֶ֖ם חֲגֹרֹֽת׃
8	וישמעו את קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא אדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן *
	(Gen 3,8) וַֽיִּשְׁמְע֞וּ אֶת־ ק֨וֹל יְהוָ֧ה אֱלֹהִ֛ים מִתְהַלֵּ֥ךְ בַּגָּ֖ן לְר֣וּחַ הַיּ֑וֹם וַיִּתְחַבֵּ֨א הָֽאָדָ֜ם וְאִשְׁתּ֗וֹ מִפְּנֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים בְּת֖וֹךְ עֵ֥ץ הַגָּֽן׃
9	ויקרא יהוה אלהים אל האדם ויאמר לו איכה
	(Gen 3,9) וַיִּקְרָ֛א יְהוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶל־ הָֽאָדָ֑ם וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ אַיֶּֽכָּה׃
10	ויאמר את קולך שמעתי בגן ואירא כי ערום אנכי ואחבא
	(Gen 3,10) וַיֹּ֕אמֶר אֶת־ קֹלְךָ֥ שָׁמַ֖עְתִּי בַּגָּ֑ן וָאִירָ֛א כִּֽי־ עֵירֹ֥ם אָנֹ֖כִי וָאֵחָבֵֽא׃
11	ויאמר מי הגיד לך כי ערום אתה המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת
	(1Q1 frg. 2,1) [ויאמר מי הגיד לך כי ]ער[ום] אתה֯[ המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו] (1Q1 frg. 2,2) [אכלת (Gen 3,11) וַיֹּ֕אמֶר מִ֚י הִגִּ֣יד לְךָ֔ כִּ֥י עֵירֹ֖ם אָ֑תָּה הֲמִן־ הָעֵ֗ץ אֲשֶׁ֧ר צִוִּיתִ֛יךָ לְבִלְתִּ֥י אֲכָל־ מִמֶּ֖נּוּ אָכָֽלְתָּ׃
12	ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי היא נתנה לי מן העץ ואכל
	(1Q1 frg. 2,2) ויאמר האדם האשה ]אשר נתתה ע֯מדי ה֯[וא נתנה לי מן העץ ואכל (Gen 3,12) וַיֹּ֖אמֶר הָֽאָדָ֑ם הָֽאִשָּׁה֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תָּה עִמָּדִ֔י הִ֛וא נָֽתְנָה־ לִּ֥י מִן־ הָעֵ֖ץ וָאֹכֵֽל׃
13	ויאמר יהוה אלהים לאשה מה זאת עשיתי ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל *
	(1Q1 frg. 2,2) ויאמר] (1Q1 frg. 2,3) [יהוה אלהים לאשה מה זא]ת עשית ותאמר האש[ה הנחש השיאני ואכל (Gen 3,13) וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֧ה אֱלֹהִ֛ים לָאִשָּׁ֖ה מַה־ זֹּ֣את עָשִׂ֑ית וַתֹּ֙אמֶר֙ הָֽאִשָּׁ֔ה הַנָּחָ֥שׁ הִשִּׁיאַ֖נִי וָאֹכֵֽל׃
14	ויאמר יהוה אלהים אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה על גחונך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך
	(1Q1 frg. 2,3) ויאמר יהוה] (1Q1 frg. 2,4) [אלהים אל הנחש כי עש]י֯ת זאת ארור א[תה מכול הבהמה ומכול חית השדה על] (1Q1 frg. 2,5) [גחנך תלך ועפר תאכל ]כול ימ[י חייך ] (Gen 3,14) וַיֹּאמֶר֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהִ֥ים ׀ אֶֽל־ הַנָּחָשׁ֮ כִּ֣י עָשִׂ֣יתָ זֹּאת֒ אָר֤וּר אַתָּה֙ מִכָּל־ הַבְּהֵמָ֔ה וּמִכֹּ֖ל חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֑ה עַל־ גְּחֹנְךָ֣ תֵלֵ֔ךְ וְעָפָ֥ר תֹּאכַ֖ל כָּל־ יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃
15	ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב
	(Gen 3,15) וְאֵיבָ֣ה ׀ אָשִׁ֗ית בֵּֽינְךָ֙ וּבֵ֣ין הָֽאִשָּׁ֔ה וּבֵ֥ין זַרְעֲךָ֖ וּבֵ֣ין זַרְעָ֑הּ ה֚וּא יְשׁוּפְךָ֣ רֹ֔אשׁ וְאַתָּ֖ה תְּשׁוּפֶ֥נּוּ עָקֵֽב׃ ס
16	ואל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והריונך בעצבון תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך *
	(Gen 3,16) אֶֽל־ הָאִשָּׁ֣ה אָמַ֗ר הַרְבָּ֤ה אַרְבֶּה֙ עִצְּבוֹנֵ֣ךְ וְהֵֽרֹנֵ֔ךְ בְּעֶ֖צֶב תֵּֽלְדִ֣י בָנִ֑ים וְאֶל־ אִישֵׁךְ֙ תְּשׁ֣וּקָתֵ֔ךְ וְה֖וּא יִמְשָׁל־ בָּֽךְ׃ ס
17	ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך
	(Gen 3,17) וּלְאָדָ֣ם אָמַ֗ר כִּֽי־ שָׁמַעְתָּ֮ לְק֣וֹל אִשְׁתֶּךָ֒ וַתֹּ֙אכַל֙ מִן־ הָעֵ֔ץ אֲשֶׁ֤ר צִוִּיתִ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א תֹאכַ֖ל מִמֶּ֑נּוּ אֲרוּרָ֤ה הָֽאֲדָמָה֙ בַּֽעֲבוּרֶ֔ךָ בְּעִצָּבוֹן֙ תֹּֽאכֲלֶ֔נָּה כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃
18	וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה
	(Gen 3,18) וְק֥וֹץ וְדַרְדַּ֖ר תַּצְמִ֣יחַֽ לָ֑ךְ וְאָכַלְתָּ֖ אֶת־ עֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶֽה׃
19	בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפרך תשוב
	(Gen 3,19) בְּזֵעַ֤ת אַפֶּ֙יךָ֙ תֹּ֣אכַל לֶ֔חֶם עַ֤ד שֽׁוּבְךָ֙ אֶל־ הָ֣אֲדָמָ֔ה כִּ֥י מִמֶּ֖נָּה לֻקָּ֑חְתָּ כִּֽי־ עָפָ֣ר אַ֔תָּה וְאֶל־ עָפָ֖ר תָּשֽׁוּב׃
20	ויקרא האדם שם אשתו חוה כי היא היתה אם כל חי
	(Gen 3,20) וַיִּקְרָ֧א הָֽאָדָ֛ם שֵׁ֥ם אִשְׁתּ֖וֹ חַוָּ֑ה כִּ֛י הִ֥וא הָֽיְתָ֖ה אֵ֥ם כָּל־ חָֽי׃
21	ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כיתנת עור וילבישם *
	(Gen 3,21) וַיַּעַשׂ֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים לְאָדָ֧ם וּלְאִשְׁתּ֛וֹ כָּתְנ֥וֹת ע֖וֹר וַיַּלְבִּשֵֽׁם׃ פ
22	ויאמר יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם
	(Gen 3,22) וַיֹּ֣אמֶר ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֗ים הֵ֤ן הָֽאָדָם֙ הָיָה֙ כְּאַחַ֣ד מִמֶּ֔נּוּ לָדַ֖עַת ט֣וֹב וָרָ֑ע וְעַתָּ֣ה ׀ פֶּן־ יִשְׁלַ֣ח יָד֗וֹ וְלָקַח֙ גַּ֚ם מֵעֵ֣ץ הַֽחַיִּ֔ים וְאָכַ֖ל וָחַ֥י לְעֹלָֽם׃
23	וישלחהו יהוה אלהים מגן עדן לעבד את האדמה אשר לקח משם
	(1QHa 20,30) אשר לקח משם … (Gen 3,23) וַֽיְשַׁלְּחֵ֛הוּ יְהוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים מִגַּן־ עֵ֑דֶן לַֽעֲבֹד֙ אֶת־ הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר לֻקַּ֖ח מִשָּֽׁם׃
24	ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ החיים *
	(Gen 3,24) וַיְגָ֖רֶשׁ אֶת־ הָֽאָדָ֑ם וַיַּשְׁכֵּן֩ מִקֶּ֨דֶם לְגַן־ עֵ֜דֶן אֶת־ הַכְּרֻבִ֗ים וְאֵ֨ת לַ֤הַט הַחֶ֙רֶב֙ הַמִּתְהַפֶּ֔כֶת לִשְׁמֹ֕ר אֶת־ דֶּ֖רֶךְ עֵ֥ץ הַֽחַיִּֽים׃ ס

4
1	והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי איש את יהוה
	(4Q2 frg. 3 i,1) [את יהוה (Gen 4,1) וְהָ֣אָדָ֔ם יָדַ֖ע אֶת־ חַוָּ֣ה אִשְׁתּ֑וֹ וַתַּ֙הַר֙ וַתֵּ֣לֶד אֶת־ קַ֔יִן וַתֹּ֕אמֶר קָנִ֥יתִי אִ֖ישׁ אֶת־ יְהוָֽה׃
2	ותסף ללדת את אחיו את הבל ויהי הבל רעי צאן וקין היה עבד אדמה
	(4Q2 frg. 3 i,1) ות]סף ללדת את אחיו את ה[בל ויהי הבל רעה] (4Q2 frg. 3 i,2) [צאן וקין הי]ה עבד אדמה (Gen 4,2) וַתֹּ֣סֶף לָלֶ֔דֶת אֶת־ אָחִ֖יו אֶת־ הָ֑בֶל וַֽיְהִי־ הֶ֙בֶל֙ רֹ֣עֵה צֹ֔אן וְקַ֕יִן הָיָ֖ה עֹבֵ֥ד אֲדָמָֽה׃
3	ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהוה
	(4Q2 frg. 3 i,2) ויהי מ[קץ י]מים ויבא ק[ין] (4Q2 frg. 3 i,3) [מפרי האדמה] מנחה ליהוה (Gen 4,3) וֽ͏ַיְהִ֖י מִקֵּ֣ץ יָמִ֑ים וַיָּבֵ֨א קַ֜יִן מִפְּרִ֧י הֽ͏ָאֲדָמָ֛ה מִנְחָ֖ה לַֽיהוָֽה׃
4	והבל הביא גם הוא מבכרות צאנו ומחלביהן וישע יהוה אל הבל ואל מנחתו
	(4Q2 frg. 3 i,3) והבל הב[י]א גם הוא מבכ[רות] (4Q2 frg. 3 i,4) [צאנו ומחלבהן ו]ישע יהוה אל הבל ואל מנחתו (Gen 4,4) וְהֶ֨בֶל הֵבִ֥יא גַם־ ה֛וּא מִבְּכֹר֥וֹת צֹאנ֖וֹ וּמֵֽחֶלְבֵהֶ֑ן וַיִּ֣שַׁע יְהוָ֔ה אֶל־ הֶ֖בֶל וְאֶל־ מִנְחָתֽוֹ׃
5	ואל קין ואל מנחתו לא שעה ויחר לקין מאד ויפלו פניו
	(4Q2 frg. 3 i,4) ואל קי֯[ן ואל] (4Q2 frg. 3 i,5) [מנחתו לא שעה ו]י֯חר לקין מאד ויפלו פניו (Gen 4,5) וְאֶל־ קַ֥יִן וְאֶל־ מִנְחָת֖וֹ לֹ֣א שָׁעָ֑ה וַיִּ֤חַר לְקַ֙יִן֙ מְאֹ֔ד וַֽיִּפְּל֖וּ פָּנָֽיו׃
6	ויאמר יהוה אל קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך
	(4Q2 frg. 3 i,5) ויאמר֯[ יהוה אל קין] (4Q2 frg. 3 i,6) [למה חרה לך ולמה נ]פלו פניך (Gen 4,6) וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־ קָ֑יִן לָ֚מָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ וְלָ֖מָּה נָפְל֥וּ פָנֶֽיךָ׃
7	הלוא אם תטיב שאת ואם לא תטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו
	(4Q2 frg. 3 i,6) ה֯לו֯א אם תיטיב ש֯[את ו]א֯ם (4Q2 frg. 3 i,7) [לא תיטיב לפתח חט]את רב[ץ וא]ליך תשוקת֯[ו ואתה ת]מ֯של (4Q2 frg. 3 i,8) [בו (Gen 4,7) הֲל֤וֹא אִם־ תֵּיטִיב֙ שְׂאֵ֔ת וְאִם֙ לֹ֣א תֵיטִ֔יב לַפֶּ֖תַח חַטָּ֣את רֹבֵ֑ץ וְאֵלֶ֙יךָ֙ תְּשׁ֣וּקָת֔וֹ וְאַתָּ֖ה תִּמְשָׁל־ בּֽוֹ׃
8	ויאמר קין אל הבל אחיו נלכה השדה ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו *
	(4Q2 frg. 3 i,8) ויאמר קין אל הב]ל אחיו ויה֯[י ]בהיותם בשד֯[ה ו]יקם (4Q2 frg. 3 i,9) [קין אל הבל אחיו ויהרג]הו (Gen 4,8) וַיֹּ֥אמֶר קַ֖יִן אֶל־ הֶ֣בֶל אָחִ֑יו וֽ͏ַיְהִי֙ בִּהְיוֹתָ֣ם בַּשָּׂדֶ֔ה וַיָּ֥קָם קַ֛יִן אֶל־ הֶ֥בֶל אָחִ֖יו וַיַּהַרְגֵֽהוּ׃
9	ויאמר יהוה אל קין איה הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי
	(4Q2 frg. 3 i,9) ויאמר יהוה אל ק֯י֯ן אי הבל (4Q2 frg. 3 i,10) [אחיך ויאמר לא ידעתי ]ה֯שמר א֯ח֯י֯ א֯[נכי (Gen 4,9) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ קַ֔יִן אֵ֖י הֶ֣בֶל אָחִ֑יךָ וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי הֲשֹׁמֵ֥ר אָחִ֖י אָנֹֽכִי׃
10	ויאמר מה עשית קול דם אחיך צעק אלי מן האדמה
	(4Q2 frg. 3 i,10) ויא]מר֯ מה֯ (4Q2 frg. 3 i,11) [עשית קול דמי אחיך צעקי]ם אלי מן האדמ֯ה֯[ -- ] (Gen 4,10) וַיֹּ֖אמֶר מֶ֣ה עָשִׂ֑יתָ ק֚וֹל דְּמֵ֣י אָחִ֔יךָ צֹעֲקִ֥ים אֵלַ֖י מִן־ הָֽאֲדָמָֽה׃
11	ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דם אחיך מידך
	(4Q2 frg. 3 i,12) [ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה] לק֯ח֯ת֯ (Gen 4,11) וְעַתָּ֖ה אָר֣וּר אָ֑תָּה מִן־ הָֽאֲדָמָה֙ אֲשֶׁ֣ר פָּצְתָ֣ה אֶת־ פִּ֔יהָ לָקַ֛חַת אֶת־ דְּמֵ֥י אָחִ֖יךָ מִיָּדֶֽךָ׃
12	כי תעבד את האדמה לא תוסף תת כחה לך נע ונד תהיה בארץ
	(Gen 4,12) כִּ֤י תַֽעֲבֹד֙ אֶת־ הָ֣אֲדָמָ֔ה לֹֽא־ תֹסֵ֥ף תֵּת־ כֹּחָ֖הּ לָ֑ךְ נָ֥ע וָנָ֖ד תִּֽהְיֶ֥ה בָאָֽרֶץ׃
13	ויאמר קין אל יהוה גדול עוני מנשא
	(Gen 4,13) וַיֹּ֥אמֶר קַ֖יִן אֶל־ יְהוָ֑ה גָּד֥וֹל עֲוֺנִ֖י מִנְּשֹֽׂא׃
14	הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתיר והייתי נע ונד בארץ והיה כל מצאי יהרגני
	(Gen 4,14) הֵן֩ גֵּרַ֨שְׁתָּ אֹתִ֜י הַיּ֗וֹם מֵעַל֙ פְּנֵ֣י הֽ͏ָאֲדָמָ֔ה וּמִפָּנֶ֖יךָ אֶסָּתֵ֑ר וְהָיִ֜יתִי נָ֤ע וָנָד֙ בָּאָ֔רֶץ וְהָיָ֥ה כָל־ מֹצְאִ֖י יֽ͏ַהַרְגֵֽנִי׃
15	ויאמר לו יהוה לכן כל הרג קין שבעתים יקם וישם יהוה לקין אות לבלתי הכות אתו כל מצאו
	(Gen 4,15) וַיֹּ֧אמֶר ל֣וֹ יְהוָ֗ה לָכֵן֙ כָּל־ הֹרֵ֣ג קַ֔יִן שִׁבְעָתַ֖יִם יֻקָּ֑ם וַיָּ֨שֶׂם יְהוָ֤ה לְקַ֙יִן֙ א֔וֹת לְבִלְתִּ֥י הַכּוֹת־ אֹת֖וֹ כָּל־ מֹצְאֽוֹ׃
16	ויצא קין מלפני יהוה וישב בארץ נד קדמת עדן ׃ --
	(Gen 4,16) וַיֵּ֥צֵא קַ֖יִן מִלִּפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיֵּ֥שֶׁב בְּאֶֽרֶץ־ נ֖וֹד קִדְמַת־ עֵֽדֶן׃
17	וידע קין את אשתו ותהר ותלד את חנוך ויהי בנה עיר ויקרא את שם העיר כשם בנו חנוך
	(Gen 4,17) וַיֵּ֤דַע קַ֙יִן֙ אֶת־ אִשְׁתּ֔וֹ וַתַּ֖הַר וַתֵּ֣לֶד אֶת־ חֲנ֑וֹךְ וַֽיְהִי֙ בֹּ֣נֶה עִ֔יר וַיִּקְרָא֙ שֵׁ֣ם הָעִ֔יר כְּשֵׁ֖ם בְּנ֥וֹ חֲנֽוֹךְ׃
18	ויולד לחנוך את עירד ועירד ילד את מחיאל ומחיאל ילד את מתושאל ומתושאל ילד את למך
	(Gen 4,18) וַיִּוָּלֵ֤ד לַֽחֲנוֹךְ֙ אֶת־ עִירָ֔ד וְעִירָ֕ד יָלַ֖ד אֶת־ מְחֽוּיָאֵ֑ל וּמְחִיּיָאֵ֗ל יָלַד֙ אֶת־ מְת֣וּשָׁאֵ֔ל וּמְתוּשָׁאֵ֖ל יָלַ֥ד אֶת־ לָֽמֶךְ׃
19	ויקח לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה
	(Gen 4,19) וַיִּֽקַּֽח־ ל֥וֹ לֶ֖מֶךְ שְׁתֵּ֣י נָשִׁ֑ים שֵׁ֤ם הָֽאַחַת֙ עָדָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖ית צִלָּֽה׃
20	ותלד עדה את יבל הוא היה אבי ישב אהל ומקנה
	(Gen 4,20) וַתֵּ֥לֶד עָדָ֖ה אֶת־ יָבָ֑ל ה֣וּא הָיָ֔ה אֲבִ֕י יֹשֵׁ֥ב אֹ֖הֶל וּמִקְנֶֽה׃
21	ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל תפש כנר ועגב
	(Gen 4,21) וְשֵׁ֥ם אָחִ֖יו יוּבָ֑ל ה֣וּא הָיָ֔ה אֲבִ֕י כָּל־ תֹּפֵ֥שׂ כִּנּ֖וֹר וְעוּגָֽב׃
22	וצלה גם היא ילדה את תובל קין לטש כל חרש נחשת וברזל ואחות תובל קין נעמה
	(Gen 4,22) וְצִלָּ֣ה גַם־ הִ֗וא יָֽלְדָה֙ אֶת־ תּ֣וּבַל קַ֔יִן לֹטֵ֕שׁ כָּל־ חֹרֵ֥שׁ נְחֹ֖שֶׁת וּבַרְזֶ֑ל וַֽאֲח֥וֹת תּֽוּבַל־ קַ֖יִן נַֽעֲמָֽה׃
23	ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזינה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתי
	(Gen 4,23) וַיֹּ֨אמֶר לֶ֜מֶךְ לְנָשָׁ֗יו עָדָ֤ה וְצִלָּה֙ שְׁמַ֣עַן קוֹלִ֔י נְשֵׁ֣י לֶ֔מֶךְ הַאְזֵ֖נָּה אִמְרָתִ֑י כִּ֣י אִ֤ישׁ הָרַ֙גְתִּי֙ לְפִצְעִ֔י וְיֶ֖לֶד לְחַבֻּרָתִֽי׃
24	כי שבעתים יקם קין ולמך שבעים ושבעה *
	(Gen 4,24) כִּ֥י שִׁבְעָתַ֖יִם יֻקַּם־ קָ֑יִן וְלֶ֖מֶךְ שִׁבְעִ֥ים וְשִׁבְעָֽה׃
25	וידע אדם עוד את אשתו ותלד בן ויקרא את שמו שת כי שת לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין
	(Gen 4,25) וַיֵּ֨דַע אָדָ֥ם עוֹד֙ אֶת־ אִשְׁתּ֔וֹ וַתֵּ֣לֶד בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א אֶת־ שְׁמ֖וֹ שֵׁ֑ת כִּ֣י שָֽׁת־ לִ֤י אֱלֹהִים֙ זֶ֣רַע אַחֵ֔ר תַּ֣חַת הֶ֔בֶל כִּ֥י הֲרָג֖וֹ קָֽיִן׃
26	ולשת גם הוא ילד בן ויקרא את שמו אנוש אז החל לקרא בשם יהוה *
	(Gen 4,26) וּלְשֵׁ֤ת גַּם־ הוּא֙ יֻלַּד־ בֵּ֔ן וַיִּקְרָ֥א אֶת־ שְׁמ֖וֹ אֱנ֑וֹשׁ אָ֣ז הוּחַ֔ל לִקְרֹ֖א בְּשֵׁ֥ם יְהוָֽה׃ פ

5
1	זה ספר תולדת אדם ביום ברא אלהים אדם בדמות אלהים עשה אתו
	(Gen 5,1) זֶ֣ה סֵ֔פֶר תּוֹלְדֹ֖ת אָדָ֑ם בְּי֗וֹם בְּרֹ֤א אֱלֹהִים֙ אָדָ֔ם בִּדְמ֥וּת אֱלֹהִ֖ים עָשָׂ֥ה אֹתֽוֹ׃
2	זכר ונקבה בראם ויברך אתם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם *
	(Gen 5,2) זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בְּרָאָ֑ם וַיְבָ֣רֶךְ אֹתָ֗ם וַיִּקְרָ֤א אֶת־ שְׁמָם֙ אָדָ֔ם בְּי֖וֹם הִבָּֽרְאָֽם׃ ס
3	ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויוליד בדמותו כצלמו ויקרא את שמו שת
	(Gen 5,3) וֽ͏ַיְחִ֣י אָדָ֗ם שְׁלֹשִׁ֤ים וּמְאַת֙ שָׁנָ֔ה וַיּ֥וֹלֶד בִּדְמוּת֖וֹ כְּצַלְמ֑וֹ וַיִּקְרָ֥א אֶת־ שְׁמ֖וֹ שֵֽׁת׃
4	ויהיו ימי אדם אחרי הולידו את שת שמנה מאות שנה ויוליד בנים ובנות
	(Gen 5,4) וַיִּֽהְי֣וּ יְמֵי־ אָדָ֗ם אֽ͏ַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־ שֵׁ֔ת שְׁמֹנֶ֥ה מֵאֹ֖ת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃
5	ויהיו כל ימי אדם אשר חי תשע מאות שנה ושלשים שנה וימת *
	(Gen 5,5) וַיִּֽהְי֞וּ כָּל־ יְמֵ֤י אָדָם֙ אֲשֶׁר־ חַ֔י תְּשַׁ֤ע מֵאוֹת֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁלֹשִׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ ס
6	ויחי שת חמש שנים ומאת שנה ויוליד את אנוש
	(Gen 5,6) וֽ͏ַיְחִי־ שֵׁ֕ת חָמֵ֥שׁ שָׁנִ֖ים וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־ אֱנֽוֹשׁ׃
7	ויחי שת אחרי הולידו את אנוש שבע שנים ושמנה מאות שנה ויוליד בנים ובנות
	(Gen 5,7) וֽ͏ַיְחִי־ שֵׁ֗ת אֽ͏ַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־ אֱנ֔וֹשׁ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃
8	ויהיו כל ימי שת שתים עשרה שנה ותשע מאות שנה וימת *
	(Gen 5,8) וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־ יְמֵי־ שֵׁ֔ת שְׁתֵּ֤ים עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה וּתְשַׁ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ ס
9	ויחי אנוש תשעים שנה ויוליד את קינן
	(Gen 5,9) וֽ͏ַיְחִ֥י אֱנ֖וֹשׁ תִּשְׁעִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־ קֵינָֽן׃
10	ויחי אנוש אחרי הולידו את קינן חמש עשרה שנה ושמנה מאות שנה ויוליד בנים ובנות
	(Gen 5,10) וֽ͏ַיְחִ֣י אֱנ֗וֹשׁ אֽ͏ַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־ קֵינָ֔ן חֲמֵ֤שׁ עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃
11	ויהיו כל ימי אנוש חמש שנים ותשע מאות שנה וימת *
	(Gen 5,11) וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־ יְמֵ֣י אֱנ֔וֹשׁ חָמֵ֣שׁ שָׁנִ֔ים וּתְשַׁ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ ס
12	ויחי קינן שבעים שנה ויוליד את מהללאל
	(Gen 5,12) וֽ͏ַיְחִ֥י קֵינָ֖ן שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־ מֽ͏ַהֲלַלְאֵֽל׃
13	ויחי קינן אחרי הולידו את מהללאל ארבעים שנה ושמנה מאות שנה ויוליד בנים ובנות
	(4Q2 frg. 3 ii,1) קינן֯[ אחרי הולידו את מהללאל ארבעים שנה ושמנה מאות שנה -- ] (Gen 5,13) וַיְחִ֣י קֵינָ֗ן אַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־ מֽ͏ַהֲלַלְאֵ֔ל אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃
14	ויהיו כל ימי קינן עשר שנים ותשע מאות שנה וימת *
	(Gen 5,14) וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־ יְמֵ֣י קֵינָ֔ן עֶ֣שֶׂר שָׁנִ֔ים וּתְשַׁ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ ס
15	ויחי מהללאל חמש שנים וששים שנה ויוליד את ירד
	(Gen 5,15) וֽ͏ַיְחִ֣י מֽ͏ַהֲלַלְאֵ֔ל חָמֵ֥שׁ שָׁנִ֖ים וְשִׁשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־ יָֽרֶד׃
16	ויחי מהללאל אחרי הולידו את ירד שלשים שנה ושמנה מאות שנה ויוליד בנים ובנות
	(Gen 5,16) וֽ͏ַיְחִ֣י מֽ͏ַהֲלַלְאֵ֗ל אֽ͏ַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־ יֶ֔רֶד שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃
17	ויהיו כל ימי מהללאל חמש ותשעים שנה ושמנה מאות שנה וימת *
	(Gen 5,17) וַיִּהְיוּ֙ כָּל־ יְמֵ֣י מַהֲלַלְאֵ֔ל חָמֵ֤שׁ וְתִשְׁעִים֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ ס
18	ויחי ירד שתים וששים שנה « » ויוליד את חנוך
	(Gen 5,18) וֽ͏ַיְחִי־ יֶ֕רֶד שְׁתַּ֧יִם וְשִׁשִּׁ֛ים שָׁנָ֖ה וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־ חֲנֽוֹךְ׃
19	ויחי ירד אחרי הולידו את חנוך חמש ושמנים שנה ושבע מאות שנה ויוליד בנים ובנות
	(Gen 5,19) וֽ͏ַיְחִי־ יֶ֗רֶד אֽ͏ַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־ חֲנ֔וֹךְ שְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃
20	ויהיו כל ימי ירד שבע וארבעים שנה ושמנה מאות שנה וימת *
	(Gen 5,20) וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־ יְמֵי־ יֶ֔רֶד שְׁתַּ֤יִם וְשִׁשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה וּתְשַׁ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ פ
21	ויחי חנוך חמש וששים שנה ויוליד את מתושלח
	(Gen 5,21) וַיְחִ֣י חֲנ֔וֹךְ חָמֵ֥שׁ וְשִׁשִּׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־ מְתוּשָֽׁלַח׃
22	ויתהלך חנוך את האלהים אחרי הולידו את מתושלח שלש מאות שנה ויוליד בנים ובנות
	(Gen 5,22) וַיִּתְהַלֵּ֨ךְ חֲנ֜וֹךְ אֶת־ הֽ͏ָאֱלֹהִ֗ים אֽ͏ַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־ מְתוּשֶׁ֔לַח שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃
23	ויהיו כל ימי חנוך חמש וששים שנה ושלש מאות שנה
	(Gen 5,23) וַיְהִ֖י כָּל־ יְמֵ֣י חֲנ֑וֹךְ חָמֵ֤שׁ וְשִׁשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָֽה׃
24	ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו כי לקח אתו אלהים *
	(Gen 5,24) וַיִּתְהַלֵּ֥ךְ חֲנ֖וֹךְ אֶת־ הֽ͏ָאֱלֹהִ֑ים וְאֵינֶ֕נּוּ כִּֽי־ לָקַ֥ח אֹת֖וֹ אֱלֹהִֽים׃ פ
25	ויחי מתושלח שבע וששים שנה « » ויולד את למך
	(Gen 5,25) וַיְחִ֣י מְתוּשֶׁ֔לַח שֶׁ֧בַע וּשְׁמֹנִ֛ים שָׁנָ֖ה וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־ לָֽמֶךְ׃
26	ויחי מתושלח אחרי הולידו את למך שלש וחמשים שנה ושש מאות שנה ויוליד בנים ובנות
	(Gen 5,26) וֽ͏ַיְחִ֣י מְתוּשֶׁ֗לַח אֽ͏ַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־ לֶ֔מֶךְ שְׁתַּ֤יִם וּשְׁמוֹנִים֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃
27	ויהיו כל ימי מתושלח עשרים שנה ושבע מאות שנה וימת *
	(Gen 5,27) וַיִּהְיוּ֙ כָּל־ יְמֵ֣י מְתוּשֶׁ֔לַח תֵּ֤שַׁע וְשִׁשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה וּתְשַׁ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ פ
28	ויחי למך שלש וחמשים שנה « » ויוליד בן
	(Gen 5,28) וֽ͏ַיְחִי־ לֶ֕מֶךְ שְׁתַּ֧יִם וּשְׁמֹנִ֛ים שָׁנָ֖ה וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד בֵּֽן׃
29	ויקרא את שמו נח לאמר זה ינחמנו ממעשינו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה יהוה
	(Gen 5,29) וַיִּקְרָ֧א אֶת־ שְׁמ֛וֹ נֹ֖חַ לֵאמֹ֑ר זֶ֞֠ה יְנַחֲמֵ֤נוּ מִֽמַּעֲשֵׂ֙נוּ֙ וּמֵעִצְּב֣וֹן יָדֵ֔ינוּ מִן־ הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֽ͏ֵרְרָ֖הּ יְהוָֽה׃
30	ויחי למך אחרי הולידו את נח שש מאות שנה ויוליד בנים ובנות
	(Gen 5,30) וֽ͏ַיְחִי־ לֶ֗מֶךְ אֽ͏ַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־ נֹ֔חַ חָמֵ֤שׁ וְתִשְׁעִים֙ שָׁנָ֔ה וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֹ֖ת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃
31	ויהיו כל ימי למך שלש וחמשים שנה ושש מאות שנה וימת *
	(Gen 5,31) וֽ͏ַיְהִי֙ כָּל־ יְמֵי־ לֶ֔מֶךְ שֶׁ֤בַע וְשִׁבְעִים֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ ס
32	ויהי נח בן חמש מאות שנה ויוליד « » את שם את חם ואת יפת
	(Gen 5,32) וֽ͏ַיְהִי־ נֹ֕חַ בֶּן־ חֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֣וֹלֶד נֹ֔חַ אֶת־ שֵׁ֖ם אֶת־ חָ֥ם וְאֶת־ יָֽפֶת׃

6
1	ויהי כי החל האדם לרב על פני האדמה ובנות ילדו להם
	(Gen 6,1) וַֽיְהִי֙ כִּֽי־ הֵחֵ֣ל הֽ͏ָאָדָ֔ם לָרֹ֖ב עַל־ פְּנֵ֣י הֽ͏ָאֲדָמָ֑ה וּבָנ֖וֹת יֻלְּד֥וּ לָהֶֽם׃
2	ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טובות הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו *
	(Gen 6,2) וַיִּרְא֤וּ בְנֵי־ הָֽאֱלֹהִים֙ אֶת־ בְּנ֣וֹת הָֽאָדָ֔ם כִּ֥י טֹבֹ֖ת הֵ֑נָּה וַיִּקְח֤וּ לָהֶם֙ נָשִׁ֔ים מִכֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר בָּחָֽרוּ׃
3	ויאמר יהוה לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה
	(4Q252 1,2) לא ידור רוחי באדם לעולם ויחתכו ימיהם מאה ועשרים (4Q252 1,3) שנה … (Gen 6,3) וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה לֹֽא־ יָד֨וֹן רוּחִ֤י בָֽאָדָם֙ לְעֹלָ֔ם בְּשַׁגַּ֖ם ה֣וּא בָשָׂ֑ר וְהָי֣וּ יָמָ֔יו מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים שָׁנָֽה׃
4	והנפילים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי כן אשר יבאו בני האלהים אל בנות האדם ויולידו להם הם הגבורים אשר מעולם אנשי השם
	(Gen 6,4) הַנְּפִלִ֞ים הָי֣וּ בָאָרֶץ֮ בַּיָּמִ֣ים הָהֵם֒ וְגַ֣ם אַֽחֲרֵי־ כֵ֗ן אֲשֶׁ֨ר יָבֹ֜אוּ בְּנֵ֤י הָֽאֱלֹהִים֙ אֶל־ בְּנ֣וֹת הֽ͏ָאָדָ֔ם וְיָלְד֖וּ לָהֶ֑ם הֵ֧מָּה הַגִּבֹּרִ֛ים אֲשֶׁ֥ר מֵעוֹלָ֖ם אַנְשֵׁ֥י הַשֵּֽׁם׃ פ
5	וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום
	(Gen 6,5) וַיַּ֣רְא יְהוָ֔ה כִּ֥י רַבָּ֛ה רָעַ֥ת הָאָדָ֖ם בָּאָ֑רֶץ וְכָל־ יֵ֙צֶר֙ מַחְשְׁבֹ֣ת לִבּ֔וֹ רַ֥ק רַ֖ע כָּל־ הַיּֽוֹם׃
6	וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו *
	(Gen 6,6) וַיִּנָּ֣חֶם יְהוָ֔ה כִּֽי־ עָשָׂ֥ה אֶת־ הֽ͏ָאָדָ֖ם בָּאָ֑רֶץ וַיִּתְעַצֵּ֖ב אֶל־ לִבּֽוֹ׃
7	ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש עד עוף השמים כי נחמתי כי עשיתם
	(Gen 6,7) וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה אֶמְחֶ֨ה אֶת־ הָאָדָ֤ם אֲשֶׁר־ בָּרָ֙אתִי֙ מֵעַל֙ פְּנֵ֣י הֽ͏ָאֲדָמָ֔ה מֽ͏ֵאָדָם֙ עַד־ בְּהֵמָ֔ה עַד־ רֶ֖מֶשׂ וְעַד־ ע֣וֹף הַשָּׁמָ֑יִם כִּ֥י נִחַ֖מְתִּי כִּ֥י עֲשִׂיתִֽם׃
8	ונח מצא חן בעיני יהוה
	(Gen 6,8) וְנֹ֕חַ מָ֥צָא חֵ֖ן בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה׃ פ
9	אלה תולדת נח נח איש צדיק ותמים היה בדרתיו את האלהים התהלך נח
	(Gen 6,9) אֵ֚לֶּה תּוֹלְדֹ֣ת נֹ֔חַ נֹ֗חַ אִ֥ישׁ צַדִּ֛יק תָּמִ֥ים הָיָ֖ה בְּדֹֽרֹתָ֑יו אֶת־ הֽ͏ָאֱלֹהִ֖ים הִֽתְהַלֶּךְ־ נֹֽחַ׃
10	ויוליד נח שלשה בנים את שם את חם ואת יפת
	(Gen 6,10) וַיּ֥וֹלֶד נֹ֖חַ שְׁלֹשָׁ֣ה בָנִ֑ים אֶת־ שֵׁ֖ם אֶת־ חָ֥ם וְאֶת־ יָֽפֶת׃
11	ותשחת הארץ לפני האלהים ותמלא הארץ חמס
	(Gen 6,11) וַתִּשָּׁחֵ֥ת הָאָ֖רֶץ לִפְנֵ֣י הֽ͏ָאֱלֹהִ֑ים וַתִּמָּלֵ֥א הָאָ֖רֶץ חָמָֽס׃
12	וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ *
	(Gen 6,12) וַיַּ֧רְא אֱלֹהִ֛ים אֶת־ הָאָ֖רֶץ וְהִנֵּ֣ה נִשְׁחָ֑תָה כִּֽי־ הִשְׁחִ֧ית כָּל־ בָּשָׂ֛ר אֶת־ דַּרְכּ֖וֹ עַל־ הָאָֽרֶץ׃ ס
13	ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ
	(6Q1 frg. 1,2) [ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפ]ניהם[ והנני משחיתם את] (6Q1 frg. 1,3) [הארץ (Gen 6,13) וַיֹּ֨אמֶר אֱלֹהִ֜ים לְנֹ֗חַ קֵ֤ץ כָּל־ בָּשָׂר֙ בָּ֣א לְפָנַ֔י כִּֽי־ מָלְאָ֥ה הָאָ֛רֶץ חָמָ֖ס מִפְּנֵיהֶ֑ם וְהִנְנִ֥י מַשְׁחִיתָ֖ם אֶת־ הָאָֽרֶץ׃
14	עשה לך תבת עצי גפר קנים תעשה את התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר
	(6Q1 frg. 1,3) עשה לך תבת עצי גפר קנים תעשה את התבה וכפרת אתה מב]ית ומחו[ץ בכפר (Gen 6,14) עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ תֵּבַ֣ת עֲצֵי־ גֹ֔פֶר קִנִּ֖ים תּֽ͏ַעֲשֶׂ֣ה אֶת־ הַתֵּבָ֑ה וְכָֽפַרְתָּ֥ אֹתָ֛הּ מִבַּ֥יִת וּמִח֖וּץ בַּכֹּֽפֶר׃
15	וזה אשר תעשה אתה שלש מאות אמה ארך התבה וחמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה
	(6Q1 frg. 1,3) וזה] (6Q1 frg. 1,4) [אשר תעשה אתה שלש מאות אמה ארך התבה חמשים אמה רחבה ושלשי]ם[ א]מה ק[ומתה (Gen 6,15) וְזֶ֕ה אֲשֶׁ֥ר תַּֽעֲשֶׂ֖ה אֹתָ֑הּ שְׁלֹ֧שׁ מֵא֣וֹת אַמָּ֗ה אֹ֚רֶךְ הַתֵּבָ֔ה חֲמִשִּׁ֤ים אַמָּה֙ רָחְבָּ֔הּ וּשְׁלֹשִׁ֥ים אַמָּ֖ה קוֹמָתָֽהּ׃
16	צהר תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלישים תעשה *
	(6Q1 frg. 1,4) צהר תעשה] (6Q1 frg. 1,5) [לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים ש]נים ושלשי[ם תעשה (Gen 6,16) צֹ֣הַר ׀ תּֽ͏ַעֲשֶׂ֣ה לַתֵּבָ֗ה וְאֶל־ אַמָּה֙ תְּכַלֶ֣נָּה מִלְמַ֔עְלָה וּפֶ֥תַח הַתֵּבָ֖ה בְּצִדָּ֣הּ תָּשִׂ֑ים תַּחְתִּיִּ֛ם שְׁנִיִּ֥ם וּשְׁלִשִׁ֖ים תּֽ͏ַעֲשֶֽׂהָ׃
17	ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ לשחית כל בשר אשר בו רוח חיים מתחת השמים כל אשר בארץ יגוע
	(6Q1 frg. 1,5) ואני הנני] (6Q1 frg. 1,6) [מביא את המבול מים על הארץ לשחת כל בשר אשר בו רוח ]חיים מתחת[ השמים] (6Q1 frg. 1,7) [כל אשר בארץ יגוע (Gen 6,17) וַאֲנִ֗י הִנְנִי֩ מֵבִ֨יא אֶת־ הַמַּבּ֥וּל מַ֙יִם֙ עַל־ הָאָ֔רֶץ לְשַׁחֵ֣ת כָּל־ בָּשָׂ֗ר אֲשֶׁר־ בּוֹ֙ ר֣וּחַ חַיִּ֔ים מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם כֹּ֥ל אֲשֶׁר־ בָּאָ֖רֶץ יִגְוָֽע׃
18	והקמתי את בריתי אתך ובאת אל התבה אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך
	(6Q1 frg. 1,7) והקמתי את בריתי אתך ובאת אל התבה א]תה ובניך ואשתך[ ונשי בניך] (6Q1 frg. 1,8) [אתך (Gen 6,18) וַהֲקִמֹתִ֥י אֶת־ בְּרִיתִ֖י אִתָּ֑ךְ וּבָאתָ֙ אֶל־ הַתֵּבָ֔ה אַתָּ֕ה וּבָנֶ֛יךָ וְאִשְׁתְּךָ֥ וּנְשֵֽׁי־ בָנֶ֖יךָ אִתָּֽךְ׃
19	ומכל החיה ומכל הבשר שנים מכל תביא אל התבה להחיות אתך זכר ונקבה והיה
	(6Q1 frg. 1,8) ומכל החי מכל בשר שנים מכל תביא אל התבה להחי]ת אתכה [זכר ונקבה] (6Q1 frg. 1,9) [יהיו … (Gen 6,19) וּמִכָּל־ הָ֠חַי מִֽכָּל־ בָּשָׂ֞ר שְׁנַ֧יִם מִכֹּ֛ל תָּבִ֥יא אֶל־ הַתֵּבָ֖ה לְהַחֲיֹ֣ת אִתָּ֑ךְ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה יִֽהְיֽוּ׃
[20]	מן העוף למינהו ומן הבהמה למינה ומכל אשר רמש על האדמה למיניהם שנים מכל יבאו אליך להחיות
21	ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה
	(6Q1 frg. 1,10) ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליך והי]ה לך ולהם[ לאכלה ] (Gen 6,21) וְאַתָּ֣ה קַח־ לְךָ֗ מִכָּל־ מֽ͏ַאֲכָל֙ אֲשֶׁ֣ר יֽ͏ֵאָכֵ֔ל וְאָסַפְתָּ֖ אֵלֶ֑יךָ וְהָיָ֥ה לְךָ֛ וְלָהֶ֖ם לְאָכְלָֽה׃
22	ויעש נח ככל אשר צוה אתו אלהים כן עשה *
	(Gen 6,22) וַיַּ֖עַשׂ נֹ֑חַ כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֥ה אֹת֛וֹ אֱלֹהִ֖ים כֵּ֥ן עָשָֽׂה׃ ס

7
1	ויאמר אלהים אל נח בא אתה וכל ביתך אל התבה כי אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה
	(Gen 7,1) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ לְנֹ֔חַ בֹּֽא־ אַתָּ֥ה וְכָל־ בֵּיתְךָ֖ אֶל־ הַתֵּבָ֑ה כִּֽי־ אֹתְךָ֥ רָאִ֛יתִי צַדִּ֥יק לְפָנַ֖י בַּדּ֥וֹר הַזֶּֽה׃
2	מכל הבהמה הטהרה תקח לך שבעה שבעה זכר ונקבה ומן הבהמה אשר לא טהרה היא שנים שנים זכר ונקבה
	(Gen 7,2) מִכֹּ֣ל ׀ הַבְּהֵמָ֣ה הַטְּהוֹרָ֗ה תִּֽקַּח־ לְךָ֛ שִׁבְעָ֥ה שִׁבְעָ֖ה אִ֣ישׁ וְאִשְׁתּ֑וֹ וּמִן־ הַבְּהֵמָ֡ה אֲ֠שֶׁר לֹ֣א טְהֹרָ֥ה הִ֛וא שְׁנַ֖יִם אִ֥ישׁ וְאִשְׁתּֽוֹ׃
3	וגם מעוף השמים הטהור שבעה שבעה זכר ונקבה להחיות זרע על פני כל הארץ
	(Gen 7,3) גַּ֣ם מֵע֧וֹף הַשָּׁמַ֛יִם שִׁבְעָ֥ה שִׁבְעָ֖ה זָכָ֣ר וּנְקֵבָ֑ה לְחַיּ֥וֹת זֶ֖רַע עַל־ פְּנֵ֥י כָל־ הָאָֽרֶץ׃
4	כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה