Versionen

Gen SP

©

Copyright


1
1בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ
2והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים
3ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור
4וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך
5ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי ערב ויהי בקר יום אחד *
6ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים
7ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי כן
8ויקרא אלהים לרקיע שמים ויהי ערב ויהי בקר יום שני *
9ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה ויהי כן
10ויקרא אלהים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא אלהים כי טוב
11ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע ועץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ ויהי כן
12ותוציא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עשה פרי אשר זרעו בו למינהו וירא אלהים כי טוב
13ויהי ערב ויהי בקר יום שלישי *
14ויאמר אלהים יהי מאורות ברקיע השמים להאיר על הארץ ולהבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתות ולמועדים ולימים ושנים
15והיו למאורות ברקיע השמים להאיר על הארץ ויהי כן
16ויעש אלהים את שני המאורות הגדלים את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים
17ויתן אתם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ
18ולמשל ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין החשך וירא אלהים כי טוב
19ויהי ערב ויהי בקר יום רביעי *
20ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעפף על הארץ על פני רקיע השמים
21ויברא אלהים את התנינים הגדלים ואת כל נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למיניהם ואת כל עוף כנף למינהו וירא אלהים כי טוב
22ויברך אתם אלהים לאמר פרו ורבו ומלאו את המים בימים והעוף ירבה בארץ
23ויהי ערב ויהי בקר יום חמישי *
24ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחית הארץ למינה ויהי כן
25ויעש אלהים את חית הארץ למינה ואת הבהמה למינה ואת כל רמש האדמה למינהו וירא אלהים כי טוב
26ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו וכדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרמש על הארץ
27ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו זכר ונקבה ברא אתם
28ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל החיה הרמשת על הארץ
29ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את כל עשב זריע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל עץ אשר בו פרי עץ זריע זרע לכם יהיה לאכלה
30ולכל חית הארץ ולכל עוף השמים ולכל הרמש על הארץ אשר בו נפש חיה את כל ירק עשב לאכלה ויהי כן
31וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יום הששי *
2
1ויכלו השמים והארץ וכל צבאם
2ויכל אלהים ביום הששי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה
3ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות *
4אלה תולדת השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים שמים וארץ
5וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה
6ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה
7ויצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי אדם לנפש חיה *
8ויטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר
9ויצמיח יהוה אלהים מן האדמה את כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע
10ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים
11שם האחד פישון הוא הסובב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב
12וזהב הארץ ההיא טוב מאד שם הבדלח ואבן השהם
13ושם הנהר השני גיחון הוא הסבב את כל ארץ כוש
14ושם הנהר השלישי הדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת *
15ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה
16ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל
17ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות *
18ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו
19ויצר יהוה אלהים עוד מן האדמה את כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו
20ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו *
21ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעותיו ויסגר בשר תחתיה
22ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויביאה אל האדם
23ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאישה לקחה זאת
24על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיה משניהם לבשר אחד
25ויהיו שניהם ערמים אדם ואשתו ולא יתבששו *
3
1והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל האשה אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן
2ותאמר האשה אל הנחש מפרי עץ הגן נאכל
3ומפרי העץ הזה אשר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמתון
4ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמתון
5כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע
6ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכלו
7ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי ערמים הם ויתפרו עלי תאנה ויעשו להם חגרות
8וישמעו את קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא אדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן *
9ויקרא יהוה אלהים אל האדם ויאמר לו איכה
10ויאמר את קולך שמעתי בגן ואירא כי ערום אנכי ואחבא
11ויאמר מי הגיד לך כי ערום אתה המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת
12ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי היא נתנה לי מן העץ ואכל
13ויאמר יהוה אלהים לאשה מה זאת עשיתי ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל *
14ויאמר יהוה אלהים אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה על גחונך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך
15ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב
16ואל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והריונך בעצבון תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך *
17ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך
18וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה
19בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפרך תשוב
20ויקרא האדם שם אשתו חוה כי היא היתה אם כל חי
21ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כיתנת עור וילבישם *
22ויאמר יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם
23וישלחהו יהוה אלהים מגן עדן לעבד את האדמה אשר לקח משם
24ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ החיים *
4
1והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי איש את יהוה
2ותסף ללדת את אחיו את הבל ויהי הבל רעי צאן וקין היה עבד אדמה
3ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהוה
4והבל הביא גם הוא מבכרות צאנו ומחלביהן וישע יהוה אל הבל ואל מנחתו
5ואל קין ואל מנחתו לא שעה ויחר לקין מאד ויפלו פניו
6ויאמר יהוה אל קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך
7הלוא אם תטיב שאת ואם לא תטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו
8ויאמר קין אל הבל אחיו נלכה השדה ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו *
9ויאמר יהוה אל קין איה הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי
10ויאמר מה עשית קול דם אחיך צעק אלי מן האדמה
11ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דם אחיך מידך
12כי תעבד את האדמה לא תוסף תת כחה לך נע ונד תהיה בארץ
13ויאמר קין אל יהוה גדול עוני מנשא
14הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתיר והייתי נע ונד בארץ והיה כל מצאי יהרגני
15ויאמר לו יהוה לכן כל הרג קין שבעתים יקם וישם יהוה לקין אות לבלתי הכות אתו כל מצאו
16ויצא קין מלפני יהוה וישב בארץ נד קדמת עדן ׃ --
17וידע קין את אשתו ותהר ותלד את חנוך ויהי בנה עיר ויקרא את שם העיר כשם בנו חנוך
18ויולד לחנוך את עירד ועירד ילד את מחיאל ומחיאל ילד את מתושאל ומתושאל ילד את למך
19ויקח לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה
20ותלד עדה את יבל הוא היה אבי ישב אהל ומקנה
21ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל תפש כנר ועגב
22וצלה גם היא ילדה את תובל קין לטש כל חרש נחשת וברזל ואחות תובל קין נעמה
23ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזינה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתי
24כי שבעתים יקם קין ולמך שבעים ושבעה *
25וידע אדם עוד את אשתו ותלד בן ויקרא את שמו שת כי שת לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין
26ולשת גם הוא ילד בן ויקרא את שמו אנוש אז החל לקרא בשם יהוה *
5
1זה ספר תולדת אדם ביום ברא אלהים אדם בדמות אלהים עשה אתו
2זכר ונקבה בראם ויברך אתם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם *
3ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויוליד בדמותו כצלמו ויקרא את שמו שת
4ויהיו ימי אדם אחרי הולידו את שת שמנה מאות שנה ויוליד בנים ובנות
5ויהיו כל ימי אדם אשר חי תשע מאות שנה ושלשים שנה וימת *
6ויחי שת חמש שנים ומאת שנה ויוליד את אנוש
7ויחי שת אחרי הולידו את אנוש שבע שנים ושמנה מאות שנה ויוליד בנים ובנות
8ויהיו כל ימי שת שתים עשרה שנה ותשע מאות שנה וימת *
9ויחי אנוש תשעים שנה ויוליד את קינן
10ויחי אנוש אחרי הולידו את קינן חמש עשרה שנה ושמנה מאות שנה ויוליד בנים ובנות
11ויהיו כל ימי אנוש חמש שנים ותשע מאות שנה וימת *
12ויחי קינן שבעים שנה ויוליד את מהללאל
13ויחי קינן אחרי הולידו את מהללאל ארבעים שנה ושמנה מאות שנה ויוליד בנים ובנות
14ויהיו כל ימי קינן עשר שנים ותשע מאות שנה וימת *
15ויחי מהללאל חמש שנים וששים שנה ויוליד את ירד
16ויחי מהללאל אחרי הולידו את ירד שלשים שנה ושמנה מאות שנה ויוליד בנים ובנות
17ויהיו כל ימי מהללאל חמש ותשעים שנה ושמנה מאות שנה וימת *
18ויחי ירד שתים וששים שנה « » ויוליד את חנוך
19ויחי ירד אחרי הולידו את חנוך חמש ושמנים שנה ושבע מאות שנה ויוליד בנים ובנות
20ויהיו כל ימי ירד שבע וארבעים שנה ושמנה מאות שנה וימת *
21ויחי חנוך חמש וששים שנה ויוליד את מתושלח
22ויתהלך חנוך את האלהים אחרי הולידו את מתושלח שלש מאות שנה ויוליד בנים ובנות
23ויהיו כל ימי חנוך חמש וששים שנה ושלש מאות שנה
24ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו כי לקח אתו אלהים *
25ויחי מתושלח שבע וששים שנה « » ויולד את למך
26ויחי מתושלח אחרי הולידו את למך שלש וחמשים שנה ושש מאות שנה ויוליד בנים ובנות
27ויהיו כל ימי מתושלח עשרים שנה ושבע מאות שנה וימת *
28ויחי למך שלש וחמשים שנה « » ויוליד בן
29ויקרא את שמו נח לאמר זה ינחמנו ממעשינו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה יהוה
30ויחי למך אחרי הולידו את נח שש מאות שנה ויוליד בנים ובנות
31ויהיו כל ימי למך שלש וחמשים שנה ושש מאות שנה וימת *
32ויהי נח בן חמש מאות שנה ויוליד « » את שם את חם ואת יפת
6
1ויהי כי החל האדם לרב על פני האדמה ובנות ילדו להם
2ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טובות הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו *
3ויאמר יהוה לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה
4והנפילים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי כן אשר יבאו בני האלהים אל בנות האדם ויולידו להם הם הגבורים אשר מעולם אנשי השם
5וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום
6וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו *
7ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש עד עוף השמים כי נחמתי כי עשיתם
8ונח מצא חן בעיני יהוה
9אלה תולדת נח נח איש צדיק ותמים היה בדרתיו את האלהים התהלך נח
10ויוליד נח שלשה בנים את שם את חם ואת יפת
11ותשחת הארץ לפני האלהים ותמלא הארץ חמס
12וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ *
13ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ
14עשה לך תבת עצי גפר קנים תעשה את התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר
15וזה אשר תעשה אתה שלש מאות אמה ארך התבה וחמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה
16צהר תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלישים תעשה *
17ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ לשחית כל בשר אשר בו רוח חיים מתחת השמים כל אשר בארץ יגוע
18והקמתי את בריתי אתך ובאת אל התבה אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך
19ומכל החיה ומכל הבשר שנים מכל תביא אל התבה להחיות אתך זכר ונקבה והיה
[20]מן העוף למינהו ומן הבהמה למינה ומכל אשר רמש על האדמה למיניהם שנים מכל יבאו אליך להחיות
21ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה
22ויעש נח ככל אשר צוה אתו אלהים כן עשה *
7
1ויאמר אלהים אל נח בא אתה וכל ביתך אל התבה כי אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה
2מכל הבהמה הטהרה תקח לך שבעה שבעה זכר ונקבה ומן הבהמה אשר לא טהרה היא שנים שנים זכר ונקבה
3וגם מעוף השמים הטהור שבעה שבעה זכר ונקבה להחיות זרע על פני כל הארץ
4כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה ומחיתי את כל היקום אשר עשיתי מעל פני האדמה
5ויעש נח ככל אשר צוהו יהוה *
6ונח בן שש מאות שנה והמבול היה מים על הארץ
7ויבא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו אל התבה מפני מי המבול
8מן הבהמה הטהרה ומן הבהמה אשר איננה טהרה ומן העוף ומכל אשר רמש על האדמה
9שנים שנים באו אל נח אל התבה זכר ונקבה כאשר צוה יהוה את נח *
10ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על הארץ
11בשנת השש מאות שנה לחיי נח בחדש השני בשבעה עשר יום לחדש ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום רבה וארבות השמים נפתחו
12ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה
13בעצם היום הזה בא נח שם חם ויפת בני נח ואשת נח ושלשת נשי בניו אתם אל התבה
14הם וכל החיה למינה וכל הבהמה למינה וכל הרמש הרמש על הארץ למינהו וכל העוף למינהו כל צפור כל כנף
15ויבאו אל נח אל התבה שנים שנים מכל בשר אשר בו רוח חיים
16והבאים זכר ונקבה זכר ונקבה מכל בשר באו כאשר צוה אתו אלהים ויסגר יהוה בעדו *
17ויהי המבול ארבעים יום על הארץ וירבו המים וישאו את התבה ותרם מעל הארץ
18ויגברו המים וירבו מאד על הארץ ותלך התבה על פני המים
19והמים גברו מאד מאד על הארץ ויכסו כל ההרים הגבהים אשר תחת כל השמים
20חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים ויכסו ההרים
21ויגוע כל בשר הרמש על הארץ בעוף ובבהמה ובחיה ובכל השרץ השרץ על הארץ וכל האדם
22כל אשר נשמת רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו
23וימיח את כל היקום אשר על פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש עד עוף השמים וימיחו מן הארץ וישאר אך נח ואשר אתו בתבה
24ויגברו המים על הארץ חמשים ומאת יום *
8
1ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים
2ויסכרו מעינות תהום וארבות השמים ויכל הגשם מן השמים
3וישבו המים מעל הארץ הלכו ושבו ויחסרו המים מקץ חמשים ומאת יום
4ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי הררט
5והמים היו הלכו וחסרו עד חדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים *
6ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה
7וישלח את הערב ויצא יצא ושב עד יבשת המים מעל הארץ
8וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה
9ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה כי מים על פני כל הארץ וישלח את ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה
10ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה
11ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלי זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ
12ויחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שובה אליו עוד
13ויהי באחת ושש מאות שנה בראישון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה
14ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ *
15וידבר אלהים אל נח לאמר
16צא מן התבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך
17וכל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארץ הוציא אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ
18ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו
19וכל החיה וכל העוף וכל הרמש הרמש על הארץ למשפחתיהם יצאו מן התבה
20ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהרה ומכל העוף הטהור ויעל עלות במזבח
21ויריח יהוה את ריח הניחח * ויאמר יהוה אל לבו לא אוסיף עוד לקלל את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אוסיף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי
22עד כל ימי הארץ זרע וקציר קור וחם קיץ וחרף יומם ולילה לא ישבתו
9
1ויברך אלהים את נח ואת בניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את הארץ
2ומראכם וחתתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים ובכל אשר תרמש האדמה ובכל דגי הים בידכם נתתיו
3כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את הכל
4אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו
5« » ואת דמכם לנפשותיכם אדרש מיד כל חי אדרשנו מיד האדם מיד איש ואחיו אדרש את נפש האדם
6שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את האדם
7ואתם פרו ורבו ושרצו בארץ ורבו בה *
8ויאמר אלהים אל נח ואל בניו אתו לאמר
9ואני הנני מקים את בריתי אתכם ואת זרעכם אחריכם
10ואת כל נפש החיה אשר אתכם בעוף ובבהמה ובכל חית הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל חית הארץ
11והקמתי את בריתי אתכם ולא יכרת עוד כל בשר ממי המבול ולא יהיה עוד המבול להשחית הארץ *
12ויאמר אלהים זאת אות הברית אשר אני נתן ביני ובינכם ובין כל נפש החיה אשר אתכם לדרות עולם
13את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ
14והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן
15וזכרתי את בריתי אשר ביני ובינכם ובין כל נפש החיה אשר אתכם בכל בשר ולא יהיה עוד המים למבול להשחית כל בשר
16והיתה הקשת בענן וראיתה לאזכרה ברית עולם בין אלהים ובין כל נפש החיה בכל בשר אשר על הארץ
17ויאמר אלהים אל נח זאת אות הברית אשר הקמתי ביני ובין כל בשר אשר על הארץ *
18ויהיו בני נח היוצאים מן התבה שם חם ויפת וחם הוא אבי כנען
19שלשה אלה בני נח מאלה נפצה כל הארץ
20ויחל נח איש האדמה ויטע כרם
21וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלו
22וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני אחיו בחוץ
23ויקח שם ויפת את השמלה וישמו על שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראו
24ויקץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן
25ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו
26ויאמר ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למו
27יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם ויהי כנען עבד למו
28ויחי נח אחרי המבול שלש מאות שנה וחמשים שנה
29ויהיו כל ימי נח תשע מאות שנה וחמשים שנה וימת *
10
1ואלה תולדת בני נח שם חם ויפת ויולידו להם בנים אחרי המבול
2בני יפת גמר ומגוג מדי ויון תובל ומושך ותירס
3ובני גמר אשכנז ריפת ותגרמה
4ובני יון אליש ותרשיש כתים ורודנים
5מאלה נפרדו איי הגוים בארצותם איש ללשונו למשפחותם בגויהם *
6ובני חם כוש ומצרים פוט וכנען
7ובני כוש סבא וחוילה סבתה ורעמה וסבתכה ובני רעמה שבא ודדן
8וכוש הוליד את נמרוד הוא החל להיות גיבור בארץ
9הוא היה גיבור ציד לפני יהוה על כן יאמר כנמרוד גיבור ציד לפני יהוה
10ותהי ראשית ממלכתו בבל וארך ואכד וכלנה בארץ שנער
11מן הארץ ההיא יצא אשור ויבן את נינוה ואת רחבות עיר ואת כלח
12ואת רסן בין נינוה ובין כלח היא העיר הגדלה *
13ומצרים ילד את לדים ואת עינמים ואת להבים ואת נפתחים
14ואת פתרסים ואת כסלחים אשר יצאו משם פלשתים ואת כפתרים
15וכנען ילד את צידון בכורו ואת חת
16ואת היבוסי ואת האמרי ואת הגרגשי
17ואת החוי ואת הערוקי ואת הסיני
18ואת הארודי ואת הצמרי ואת החמתי ואחר נפצה משפחת הכנעני
19ויהי גבול הכנעני מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת ועד הים האחרון
20אלה בני חם למשפחותם ללשנותם בארצותם לגויהם *
21ולשם ילד גם הוא אבי כל בני עבר אחי יפת הגדול
22בני שם עילם ואשור וארפכשד ולד וארם
23ובני ארם עוץ וחויל גתר ומשא
24וארפכשד ילד את שלח ושלח ילד את עבר
25ולעבר ילדו שני בנים שם האחד פלג כי בימיו נפלגה הארץ ושם אחיו יקטן
26ויקטן ילד את אלמודד ואת שלף ואת חצרימות ואת ירח
27ואת אדורם ואת איזל ואת דקלה
28ואת עיבל ואת אבימאל ואת שבא
29ואת אפר ואת חוילה ואת יובב כל אלה בני יקטן
30ויהי מושבם ממשא באכה ספרה הר הקדם
31אלה בני שם למשפחותם ללשנותם בארצותם לגויהם
32אלה משפחות בני נח לתולדתם בגויהם מאלה נפרדו איי הגוים בארץ אחרי המבול *
11
1ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים
2ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם
3ויאמרו איש אל רעהו הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשרפה ותהי להם הלבנה לאבן והחימר היה להם להחמר
4ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם פן נפוץ על פני כל הארץ
5וירד יהוה לראות את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם
6ויאמר יהוה הן עם אחד ושפה אחת לכלם וזה החלם לעשות ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמנו לעשות
7הבה נרדה ונבלה שם שפתים אשר לא ישמע איש את שפת רעהו
8ויפץ יהוה אתם משם על פני כל הארץ ויחדלו לבנות את העיר ואת המגדל
9על כן קרא שמה בבל כי שם בלל יהוה את שפת כל הארץ ומשם הפיצם יהוה על פני כל הארץ *
10אלה תולדת שם שם בן מאת שנה ויוליד את ארפכשד שנתים אחרי המבול
11ויחי שם אחרי הולידו את ארפכשד חמש מאות שנה ויוליד בנים ובנות ויהיו כל ימי שם שש מאות שנה וימת *
12וארפכשד חי חמש ושלשים ומאת שנה ויוליד את שלח
13ויחי ארפכשד אחרי הולידו את שלח שלש שנים ושלש מאות שנה ויוליד בנים ובנות ויהיו כל ימי ארפכשד שמנה ושלשים שנה וארבע מאות שנה וימת *
14ויחי שלח שלשים שנה ומאת שנה ויוליד את עבר
15ויחי שלח אחרי הולידו את עבר שלש שנים ושלש מאות שנה ויוליד בנים ובנות ויהיו כל ימי שלח שלש ושלשים שנה וארבע מאות שנה וימת *
16ויחי עבר ארבע ושלשים ומאת שנה ויוליד את פלג
17ויחי עבר אחרי הולידו את פלג שבעים שנה ומאתים שנה ויוליד בנים ובנות ויהיו כל ימי עבר ארבע שנים וארבע מאות שנה וימת *
18ויחי פלג שלשים שנה ומאת שנה ויוליד את רעו
19ויחי פלג אחרי הולידו את רעו תשע שנים ומאת שנה ויוליד בנים ובנות ויהיו כל ימי פלג תשע ושלשים ומאתים שנה וימת *
20ויחי רעו שתים ושלשים ומאת שנה ויוליד את שרוג
21ויחי רעו אחרי הולידו את שרוג שבע שנים ומאת שנה ויוליד בנים ובנות ויהיו כל ימי רעו תשע ושלשים ומאתים שנה וימת *
22ויחי שרוג שלשים שנה ומאת שנה ויולד את נחור
23ויחי שרוג אחרי הולידו את נחור מאת שנה ויוליד בנים ובנות ויהיו כל ימי שרוג שלשים שנה ומאתים שנה וימת *
24ויחי נחור תשע ושבעים שנה ויוליד את תרח
25ויחי נחור אחרי הולידו את תרח תשע שנים וששים שנה ויוליד בנים ובנות ויהיו כל ימי נחור שמנה וארבעים שנה ומאת שנה וימת *
26ויחי תרח שבעים שנה ויוליד את אברם את נחור ואת הרן
27אלה תולדת תרח תרח הוליד את אברם את נחור ואת הרן והרן הוליד את לוט
28וימת הרן על פני תרח אביו בארץ מולדתו באור כשדים
29ויקח אברם ונחור להם נשים שם אשת אברם שרי ושם אשת נחור מלכה בת הרן אבי מלכה ואבי יסכה
30ותהי שרי עקרה אין לה ילד
31ויקח תרח את אברם בנו ואת לוט בן הרן בן בנו ואת שרי ואת מלכה כלותו אשת אברם ונחור בניו ויוצא אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבאו עד הרן וישבו שם
32ויהיו ימי תרח חמש שנים וארבעים ומאת שנה וימת תרח בהרן *
12
1ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך
2ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והוי ברכה
3ואברך מברכיך ומקלליך אהר ונברכו בך כל משפחות האדמה
4וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן
5ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען
6ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורא והכנעני אז בארץ *
7וירא יהוה אל אברם ויאמר לו לזרעך אתן את הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו
8ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ויט אהלו בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה
9ויסע אברם הלוך ונסע הנגבה *
10ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ
11ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה אתי
12והיה כי יראו אתיך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתיך יחיו
13אמרי נא אחתי אתי למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך
14ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את האשה כי יפה היא מאד
15ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל פרעה ותקח האשה ביתה פרעה
16ולאברם הייטב בעבורה ויהי לו צאן ובקר מקנה כבד מאד עבדים ושפחות חמורים ואתנות וגמלים
17וינגע יהוה את פרעה נגעים גדלים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם *
18ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי כי אשתך היא
19ולמה אמרת אחתי היא ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתך קח ולך
20ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אתו ואת אשתו ואת כל אשר לו ולוט עמו
13
1ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו ולוט עמו הנגבה
2ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב
3וילך למסעיו מנגב ועד בית אל עד המקום אשר היה שם אהלו בתחלה בין בית אל ובין העי
4אל מקום המזבח אשר עשה שם בראישונה ויקרא שם אברם בשם יהוה *
5וגם ללוט ההלך את אברם היה צאן ובקר ואהלים
6ולא נשאה אתם הארץ לשבת יחדו כי היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדו
7ויהי ריב בין רעה מקנה אברם ובין רעה מקנה לוט והכנעני והפרזי אז ישבים בארץ
8ויאמר אברם אל לוט אל נא תהיה מריבה ביני ובינך ובין רעי ובין רעיך כי אנשים אחים אנחנו
9הלוא כל הארץ לפניך הפרד נא מעלי אם השמאלה והימינה ואם הימינה והשמאלה
10וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כלו משקה לפני שחת יהוה את סדם ואת עמרה כגן יהוה כארץ מצרים באכה צערה
11ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן ויסע לוט מקדם ויפרדו איש מעל אחיו
12אברם ישב בארץ כנען ולוט ישב בערי הככר ויאהל עד סדם
13ואנשי סדם רעים וחטאים ליהוה מאד *
14ויהוה אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפונה ונגבה וקדמה וימה
15כי את כל הארץ אשר אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד עולם
16ושמתי את זרעך כעפר הארץ אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ גם זרעך ימנה
17קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה
18ויאל אברם ויבא וישב באלוני ממרא אשר בחברון ויבן שם מזבח ליהוה *
14
1ויהי בימי אמרפל מלך שנער ואריוך מלך אלסר כדר לעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים
2עשו מלחמה את ברע מלך סדם ואת ברשע מלך עמרה ושנאב מלך אדמה ושמאבד מלך צבואים ומלך בלע הוא צער
3כל אלה חברו אל עמק השדים הוא ים המלח
4שתים עשרה שנה עבדו את כדר לעמר ובשלש עשרה שנה מרדו
5ובארבע עשרה שנה בא כדר לעמר והמלכים אשר אתו ויכו את הרפאים בעשתרות קרנים ואת הזוזאים בחם ואת האימים בשבי קריתים
6ואת החרי בהררי שעיר עד איל פראן אשר על המדבר
7וישבו ויבאו אל עין משפט היא קדש ויכו את כל שדה העמלקי וגם את האמרי הישב בחצצון תמר *
8ויצא מלך סדם ומלך עמרה ומלך אדמה ומלך צבואים ומלך בלע היא צער ויערכו אתם מלחמה בעמק השדים
9את כדר לעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים אמרפל מלך שנער ואריוך מלך אלסר ארבעה מלכים את החמשה
10ועמק השדים בארות בארות חימר וינסו מלך סדם ומלך עמרה ויפלו שם והנשארים ההרה נסו
11ויקחו את כל רכוש סדם ועמרה ואת כל אכלם וילכו
12ויקחו את לוט ואת כל רכושו בן אחי אברם וילך והוא ישב בסדם *
13ויבא הפליט ויגד לאברם העברי והוא שכן באלוני ממרא האמרי אחי אשכול ואחי ענרם והם בעלי ברית אברם
14וישמע אברם כי נשבא אחיו וידק את חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות וירדף עד דן
15ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם וירדפם עד חובה אשר משמאל לדמשק
16וישב את כל הרכוש וגם את לוט אחיו ורכושו השיב וגם את הנשים ואת העם
17ויצא מלך סדם לקראתו אחרי שובו מהכות את כדר לעמר ואת המלכים אשר אתו אל עמק השוי הוא עמק המלך *
18ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון
19ויברך את אברם ויאמר ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ
20וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידך ויתן לו מעשר מכל
21ויאמר מלך סדם אל אברם תנה לי הנפש והרכוש קח לך
22ויאמר אברם אל מלך סדם הרמתי את ידי אל האלהים אל עליון קנה שמים וארץ
23אם מחוט ועד שרוג נעל אם אקח מכל אשר לך ולא תאמר אנכי אעשרתי את אברם
24בלעדי רק אשר אכלו הנערים וחלק האנשים אשר הלכו אתי ענרם ואשכול וממרא הם יקחו חלקם *
15
1אחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך ושכרך ארבה מאד
2ויאמר אברם אדני יהוה מה תתן לי ואנכי הלך עררי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר
3ויאמר אברם הן לי לא נתתה זרע והנה בן ביתי יירש אתי
4והנה דבר יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך
5ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמים וספר הכוכבים אם תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך
6והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה
7ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה
8ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה
9ויאמר אליו קח לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל
10ויקח לו את כל אלה ויבתר אתם בתור ויתן איש את בתרו לקראת רעהו ואת הצפורים לא בתר
11וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם *
12ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו
13ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה
14וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול
15ואתה תבוא אל אבתיך בשלום תקבר בשיבה טובה
16ודור הרביעי ישוב הנה כי לא שלם עון האמרי עד הנה--
17ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה
18ביום ההוא כרת יהוה את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת
19את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמוני
20ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים
21ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת החוי ואת היבוסי *
16
1ושרי אשת אברם לא ילדה לו ולה שפחה מצרית ושמה הגר
2ותאמר שרי אל אברם הנה נא עצרני יהוה מלדת בא נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה וישמע אברם לקול שרי
3ותקח שרי אשת אברם את הגר המצרית שפחתה מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען ותתן אתה לאברם אישה לו לאשה
4ויבא אל הגר ותהר ותרא כי הרתה ותקל גברתה בעיניה
5ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך אנכי נתתי שפחתי בחיקך ותרא כי הרתה ואקל בעיניה ישפט יהוה ביני ובינך
6ויאמר אברם אל שרי הנה שפחתיך בידיך עשה לה הטוב בעיניך ותענה שרי ותברח מפניה *
7וימצאה מלאך יהוה על עין המים במדבר על העין בדרך שור
8ויאמר הגר שפחת שרי אוי מזה באתי ואנה תלכי ותאמר מפני שרי גברתי אנכי ברחת
9ויאמר לה מלאך יהוה שובי אל גברתיך והתעני תחת ידה
10ויאמר לה מלאך יהוה הרבה ארבה את זרעיך ולא יספר מרב
11ויאמר לה מלאך יהוה הנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישמעאל כי שמע יהוה אל ענייך
12והוא יהיה פרה אדם ידו בכל ויד כל בו ועל פני כל אחיו ישכן
13ותקרא שם יהוה הדבר אליה אתה אל ראה כי אמרה הגם הלם ראיתי אחרי ראה
14על כן קראה לבאר באר לחי ראי הנה בין קדש ובין ברד
15ותלד הגר לאברם בן ויקרא אברם את שם בנו אשר ילדה הגר ישמעאל
16ואברם בן שמנים שנה ושש שנים בלדת הגר את ישמעאל לאברם *
17
1ויהי אברם בן תשעים « » ותשע שנים וירא יהוה אל אברם ויאמר אליו אני אל שדי התהלך לפני והוי תמים
2ואתנה בריתי ביני ובינך וארבה אתך במאד מאד
3ויפל אברם על פניו וידבר אתו אלהים לאמר
4ואני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים
5ולא יקרא עוד « » שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך
6והפריתי אתך במאד מאד ונתתיך לגוים ומלכים ממך יצאו
7והקמתי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדרותם לברית עולם להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך
8ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך את כל ארץ כנען לאחזת עולם והייתי להם לאלהים *
9ויאמר אלהים אל אברהם ואתה את בריתי תשמר אתה וזרעך אחריך לדרותם
10זאת בריתי אשר תשמרו ביני ובינכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל זכר
11ונמלתם את בשר ערלתכם והיתה לאות ברית ביני ובינכם
12ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר לדרותיכם יליד בית ומקנת כסף מכל בן נכר אשר לא מזרעך הוא
13המול ימול ילידי ביתך ומקנות כספך והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם
14וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ביום השמיני ונכרתה הנפש ההיא מעמיה את בריתי הפר *
15ויאמר אלהים אל אברהם שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה
16וברכתי אתה וגם נתתי ממנה לך בן וברכתיו והיתה לגוים ומלכי עמים ממנה יהיו
17ויפל אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאת שנה אוליד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד
18ויאמר אברהם אל האלהים לוי ישמעאל יחיה לפניך
19ויאמר אלהים אבל הנה שרה אשתך ילדת לך בן וקראת את שמו יצחק והקמתי את בריתי אתו לברית עולם ולזרעיו אחריו
20ולישמעאל שמעתיך הנה ברכתי אתו והפריתי אתו והרביתי אתו במאד מאד שנים עשר נשיאים יוליד ונתתיו לגוי גדול
21ואת בריתי אקים את יצחק אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת
22ויכל לדבר אתו * ויעל אלהים מעל אברהם
23ויקח אברהם את ישמעאל בנו ואת כל ילידי ביתו ואת כל מקנות כספו כל זכר באנשי בית אברהם וימל את בשר ערלתם בעצם היום הזה כאשר דבר אתו אלהים
24ואברהם בן תשעים ותשע שנים בהמלו את בשר ערלתו
25וישמעאל בנו בן שלש עשרה שנה בהמלו את בשר ערלתו
26בעצם היום הזה נמל אברהם וישמעאל בנו
27וכל אנשי ביתו יליד בית ומקנות כסף מאת בן נכר נמלו אתו *
18
1וירא אליו יהוה באלוני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום
2וישא עיניו וירא והנה שלשה אנושים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחוי ארצה
3ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניכם אל נא תעברו מעל עבדכם
4יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשעינו תחת העץ
5ואקח פת לחם וסעדו לבבכם ואחר תעברו כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת
6וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סים קמח סלת לושי ועשי עגות
7ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשותו
8ויקח חמאה והחלב ואת בן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו
9ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל
10ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והיא אחריו
11ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים
12ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן *
13ויאמר יהוה אל אברהם למה זה צעקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי
14היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן
15ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לה כי צחקתי
16ויקמו משם האנושים וישקפו על פני סדם ואברהם הלך עמם לשלחם
17ויהוה אמר המכסה אני מאברהם את אשר אני עשה
18ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גוי הארץ
19כי ידעתי למען אשר יצוה אברהם את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט למען הביא יהוה על אברהם את אשר דבר עליו *
20ויאמר יהוה צעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד
21ארדה נא ואראה הך צעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה
22ויפנו משם האנושים וילכו סדמה ואברהם עודנו עמד לפני יהוה
23ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע
24אולי יש חמשים צדיקים בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדיקים אשר בקרבה
25חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חלילה לך השפט כל הארץ לא יעשה משפט *
26ויאמר יהוה אם אמצא בסדם חמשים צדיקים בתוך העיר ונשאתי לכל המקום בעבורם
27ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר
28אולי יחסרון חמשים הצדיקים חמשה התשחית בחמשה את כל העיר ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה
29ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אליו אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אשחית בעבור הארבעים
30ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אשחית אם אמצא שם שלשים
31ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור העשרים
32ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אך הפעם אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה
33וילך יהוה כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקומו *
19
1ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשער סדם וירא לוט ויקם לקראתם וישתחוי אפים ארצה
2ויאמר הנה נא אדני סורו נא אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם ויאמרו לא כי ברחב נלין
3ויפצר בם מאד ויסרו אליו ויבאו אל ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו
4טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדם נסבו על הבית מנער ועד זקן כל העם מקצה
5ויקראו אל לוט ויאמרו אליו איה האנשים אשר באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדע אתם
6ויצא אליהם לוט הפתח והדלת סגרו אחריו
7ויאמר אל נא אחי תריעו
8הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש אוציא נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם רק לאנשים האלה אל תעשו דבר כי על כן באו בצל קורתי
9ויאמרו גשה הלאה ויאמרו האחד בא לגור וישפט גם שפט עתה נריע לך מהם ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת
10וישלחו האנשים את ידם ויביאו את לוט אליהם הביתה ואת הדלת סגרו
11ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד גדול וילאו למצא הפתח *
12ויאמרו המלאכים אל לוט עוד מי לך פה חתן בניך ובנתיך וכל אשר לך בעיר הוציא מן המקום הזה
13כי משחיתים אנחנו את המקום הזה כי גדלה צעקתם את פני יהוה וישלחנו יהוה להשחיתה
14ויצא לוט וידבר אל חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן המקום הזה כי משחית יהוה את העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו
15וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את אשתך ואת שתי בנותך הנמצאות פן תספה בעון העיר
[16]ויתמהמה ויחזקו האנושים בידו וביד אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו ויוצאהו וינחהו מחוץ לעיר
17ויהי כהוצאם אתם החוצה ויאמר המלט על נפשך אל תביט אחריך ואל תעמד בכל הככר ההרה המלט פן תספה *
18ויאמר לוט אליהם אל נא אדני
19הנה נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי לחיות את נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן תדבקני הרעה ומתי
20הנה נא העיר הזאת קרובה לנוס שמה והיא מצער אמלט נא שמה הלוא מצער היא ותחיה נפשי
21ויאמר אליו הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את העיר אשר דברת
22מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד באך שמה על כן קרא שם העיר צער
23השמש יצא על הארץ ולוט בא צערה *
24ויהוה המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואש מאת יהוה מן השמים
25ויהפך את הערים האלה ואת כל הככר ואת כל ישבי הערים וצמח האדמה
26ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח
27וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני יהוה
28וישקף על פני סדם ועמרה ועל פני כל ארץ הככר וירא והנה עלה קיטור הארץ כקיטור הכבשן
29ויהי בהשחית אלהים את ערי הככר ויזכר אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך האפכה בהפכו את הערים אשר ישב בהן לוט *
30ויעל לוט מצער וישב בהר ושתי בנתיו עמו כי ירא לשבת בצער וישב במערה הוא ושתי בנתיו עמו
31ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ
32לכי נשקה את אבינו יין ונשכבה עמו ונחיה מאבינו זרע
33ותשקינה את אביהן יין בלילה ההוא ותבא הבכירה ותשכב את אביה ולא ידע בשכבה ובקומה
34ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל הצעירה הנה שכבתי אמש את אבי נשקינו יין גם הלילה ובאי שכבי עמו ונחיה מאבינו זרע
35ותשקינה גם בלילה ההוא את אביהן יין ותקם הצעירה ותשכב עמו ולא ידע בשכבה ובקומה
36ותהרנה שתי בנות לוט מאביהן
37ותלד הבכירה בן ותקרא את שמו מואב הוא אבי מואב עד היום
38והצעירה גם היא ילדה בן ותקרא את שמו בן עמי הוא אבי בני עמון עד היום *
20
1ויסע משם אברהם ארץ הנגב וישב בין קדש ובין שור ויגר בגרר
2ויאמר אברהם אל שרה אשתו אחותי היא וישלח אבימלך מלך גרר ויקח את שרה
3ויבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה ויאמר לו הנך מת על אדות האשה אשר לקחת והיא בעילת בעל
4ואבימלך לא קרב אליה ויאמר אדני הגוי גם צדיק תהרג
5הלוא הוא אמר לי אחותי היא והיא גם « » אמרה אחי הוא בתם לבבי ובנקיון כפי עשיתי זאת
6ויאמר אליו האלהים בחלום גם אנכי ידעתי כי בתם לבבך עשית זאת ואחשך גם אנכי אתך מחטאה לי על כן לא נתתיך לנגע אליה
7ועתה השיב את אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה ואם אינך משיב דע כי מות תמות אתה וכל אשר לך *
8וישכם אבימלך בבקר ויקרא לכל עבדיו וידבר את כל הדברים האלה באזניהם וייראו כל האנשים מאד
9ויקרא אבימלך לאברהם ויאמר לו מה עשית לנו ומה חטאתי לך כי הבאת עלי ועל ממלכתי חטאה גדלה מעשים אשר לא יעשון עשית עמדי
10ויאמר אבימלך אל אברהם מה ראית כי עשית את הדבר הזה
11ויאמר אברהם כי יראתי כי אמרתי רק אין יראת אלהים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי
12וגם אמנם אחתי היא בת אבי אך לא בת אמי ותהי לי לאשה
13ויהי כאשר התעה אתי אלהים מבית אבי ומארץ מולדתי ואמר לה זה חסדיך אשר תעשין עמדי אל כל המקום אשר נבוא שמה אמרי לי אחי הוא *
14ויקח אבימלך אלף כסף וצאן ובקר ועבדים ושפחות ויתן לאברהם וישב לו את שרה אשתו
15ויאמר אבימלך הנה ארצי לפניך בטוב בעיניך שב
16ולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף לאחיך הנה הוא ליך כסות עינים ולכל אשר אתיך ואת הכל ונוכחת
17ויתפלל אברהם אל האלהים וירפא אלהים את אבימלך ואת אשתו ואמתיו וילדו
18כי עצר עצר אלהים בעד כל רחם לבית אבימלך על דבר שרה אשת אברהם *
21
1ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר
2ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים
3ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק
4וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים
5ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו
6ותאמר שרה צחקה עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי
7ותאמר מי מלל לאברהם הינקה בנים שרה כי ילדתי לו בן לזקניו
8ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק בנו
9ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק
10ותאמר לאברהם גרש את האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק
11וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אדות בנו *
12ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה כי ביצחק יקרא לך זרע
13וגם את בן האמה הזאת לגוי גדול אשימנו כי זרעך הוא
14וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע
15ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השחים
16ותלך ותשב לה מנגד הרחיקה כמטוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קולה ותבך
17וישמע אלהים את קול הנער * ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מלכי הגר אל תיראי כי שמע אלהים את קול הנער באשר הוא שם
18קומי שאי את הנער וחזיקי את ידיך בו כי לגוי גדול אשימנו
19ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער
20ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבי קשת
21וישב במדבר פראן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים *
22ויהי בעת ההיא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עשה
23ועתה השבע לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנגדי וכחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרת בה
24ויאמר אברהם אנכי אשבע
25והוכיח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך
26ויאמר אבימלך לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי בלתי היום *
27ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית
28ויצב אברהם « » שבע כבשות צאן לבדהן
29ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע הכבשות האלה אשר הצבת לבדהן
30ויאמר אברהם כי את שבע הכשבות תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת
31על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם
32ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים
33ויטע אברהם אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם יהוה אל עולם
34ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים *
22
1ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני
2ויאמר קח נא את בנך את יחידאך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המורה והעלהו שם עלה על אחד ההרים אשר אמר אליך
3וישכם אברהם בבקר ויחבש את חמורו ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו ויבקע עצי העלה ויקם וילך אל המקום אשר אמר לו האלהים
[4]ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחק
5ויאמר אברהם אל נעריו שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוי ונשוב אליכם
6ויקח אברהם את עצי העלה וישם על יצחק בנו ויקח בידו את האש ואת המאכלת וילכו שניהם יחדו *
7ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני ויאמר הנה האש והעצים ואיה השה לעלה
8ויאמר אברהם אלהים יראה לו שה לעלה בני וילכו שניהם יחדו
9ויבאו אל המקום אשר אמר לו האלהים ויבן שם אברהם את המזבח ויערך את העצים ויעקד את יצחק בנו וישם אתו על המזבח ממעל לעצים
10וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחט את בנו *
11ויקרא אליו מלאך יהוה מן השמים ויאמר אברהם אברהם ויאמר הנני
12ויאמר אל תשלח ידך על הנער ואל תעשה לו מאומה כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת את בנך את יאחידך ממני
13וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחד נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו עלה תחת בנו
14ויקרא אברהם את שם המקום ההוא יהוה יראה אשר יאמר היום בהר יהוה יראה *
15ויקרא מלאך יהוה אל אברהם שנית מן השמים
16ויאמר בי נשבעתי נאם יהוה כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יאחידך ממני
17כי ברוך אברכך וארבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים ויירש זרעך את שער איביו
18והתברכו בזרעך כל גוי הארץ עקב אשר שמעת בקולי
19וישב אברהם אל נעריו ויקמו וילכו יחדו אל באר שבע וישב אברהם בבאר שבע *
20ויהי אחר הדברים האלה ויגד לאברהם לאמר הנה ילדה מלכה גם היא בנים לנחור אחיך
21את עוץ בכורו ואת בוז אחיו ואת קמואל אבי ארם
22ואת כשד ואת חזו ואת פילדש ואת ידלף ואת בתואל
23ובתואל הוליד את רבקה שמנה אלה ילדה מלכה לנחור אחי אברהם
24ופילגשו ושמה רומה ותלד גם היא את טבח ואת גחם ואת תחש ואת מעכה *
23
1ויהיו חיי שרה מאת שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה
2ותמת שרה בקרית הארבע אל עמק היא חברון בארץ כנען ויבא אברהם לספד לשרה ולבכותה
3ויקם אברהם מעל פני מיתו וידבר אל בני חת לאמר
4גר ותושב אנכי עמכם תנו לי אחזת קבר עמכם ואקברה את מיתי מלפני
5ויענו בני חת את אברהם לאמר לא
[6]שמענו אדני נשיא אלהים אתה בתוכנו במבחר קברינו קבר את מיתך איש ממנו את קברו לא יכלה ממך מקבר מיתך
7ויקם אברהם וישתחוי לעם הארץ לבני חת
8וידבר אתם לאמר אם ישת נפשכם לקבר את מיתי מלפני שמעוני ופגעו לי בעפרון בן צהר החתי
9ויתן לי את מערת המכפלה אשר לו אשר בקצה שדהו בכסף מלא יתננה לי בתוככם לאחזת קבר
10ועפרון ישב בתוך בני חת * ויען עפרון החתי את אברהם באזני בני חת לכל באי שער עירו לאמר
11לא אדני שמעני השדה נתתי לך והמערה אשר בו לך נתתיה לעיני בני עמי נתתיה לך קבר מיתך
12וישתחוי אברהם לפני עם הארץ
13וידבר אל עפרון באזני עם הארץ לאמר אך אם אתה לי שמעני נתתי כסף השדה קח ממני ואקברה את מיתי שם
14ויען עפרון את אברהם לאמר לא
[15]אדני שמעני ארץ ארבע מאות שקל כסף ביני ובינך מה הוא ואת מיתך קבר
16וישמע אברהם אל עפרון וישקל אברהם לעפרון את הכסף אשר דבר באזני בני חת ארבע מאות שקל כסף עבר לסחר
17ויקם שדה עפרון אשר במכפלה אשר לפני ממרא השדה והמערה אשר בו וכל העץ אשר בשדה אשר בכל גבולו סביב
18לאברהם למקנה לעיני בני חת בכל באי שער עירו
19ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו אל מערת שדה המכפלה על פני ממרא היא חברון בארץ כנען
20ויקם השדה והמערה אשר בו לאברהם לאחזת קבר מאת בני חת *
24
1ואברהם זקן בא בימים ויהוה ברך את אברהם בכל
2ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו שים נא ידך תחת ירכי
3ואשביעך ביהוה אלהי השמים ואלהי הארץ אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בקרבו
4כי אם אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק
5ויאמר אליו העבד אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי אל הארץ הזאת ההשב אשיב את בנך אל הארץ אשר יצאת משם
6ויאמר אליו אברהם השמר לך פן תשיב את בני שמה
7יהוה אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דבר לי ואשר נשבע לי לאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם
8ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך ונקית משבועתי זאת רק את בני לא תשיב שמה
9וישם העבד את ידו תחת ירך אברהם אדניו וישבע לו על הדבר הזה *
10ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו וילך וכל טוב אדניו בידו ויקם וילך אל ארם נהרים אל עיר נחור
11ויברך הגמלים מחוץ לעיר על באר המים לעת ערב לעת צאת השאבות
12ויאמר יהוה אלהי אדני אברהם הקרא נא לפני היום ועשה חסד עם אדני אברהם
13הנה אנכי נצב על עין המים ובנות אנשי העיר יצאות לשאב מים
14והיה הנערה אשר אמר אליה הטי נא כדיך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אתה הוכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם אדני אברהם *
15ויהי הוא טרם כלה לדבר אל לבו והנה רבקה יצאת אשר ילדה לבתואל בן מלכה אשת נחור אחי אברהם וכדה על שכמה
16והנערה טובת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה ותרד העין ותמלא כדה ותעל
17וירץ העבד לקראתה ויאמר הגמיני נא מעט מים מכדיך
18ותאמר שתה אדני ותמהר ותוריד כדה על ידה ותשקהו
19ותכל להשקותו ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם כלו לשתות
20ותמהר ותוריד כדה על השקות ותרץ עוד אל הבאר לשאב ותשאב לכל גמליו
21והאיש משתה לה ומחריש לדעת הצליח יהוה דרכו אם לא *
22ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו וישם על אפה ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם
23ויאמר בת מי אתי הגידי נא לי היש בבית אביך מקום לנו ללין
24ותאמר אליו בת בתואל אנכי בן מלכה אשר ילדה לנחור
25ותאמר אליו גם תבן גם מספה רב עמנו וגם מקום ללין
26ויקד האיש וישתחוי ליהוה
27ויאמר ברוך יהוה אלהי אדני אברהם אשר לא עזב חסדו ואמתו מעם אדני אברהם אנכי בדרך נחני יהוה בית אחי אדני *
28ותרץ הנערה ותגיד לבית אמה כדברים האלה
29ולרבקה אח ושמו לבן וירץ לבן אל האיש החוצה אל העין
30ויהי כראותו את הנזם ואת הצמידים על ידי אחותו וכשמעו את דברי רבקה אחותו לאמר כה דבר אלי האיש ויבא אל האיש והנה עמד על הגמלים על העין
31ויאמר בא ברוך יהוה למה תעמד בחוץ ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים
32ויבא האיש הביתה ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספה לגמלים ומים לרחץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו
33ויושם לפניו לאכל ויאמר לא אכל עד אם דברתי דברי ויאמרו דבר *
34ויאמר עבד אברהם אנכי
35ויהוה ברך את אדני מאד ויגדל ויתן לו צאן ובקר כסף וזהב עבדים ושפחות וגמלים וחמורים
36ותלד שרה אשת אדני בן לאדני אחרי זקנתו ויתן לו את כל אשר לו
37וישביעני אדני לאמר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בארצו
38כי אם אל בית אבי תלך ואל משפחתי ולקחת אשה לבני
39ואמר אל אדני אולי לא תלך האשה אחרי
40ויאמר אלי יהוה אשר התהלכתי לפניו ישלח מלאכו אתך והצליח דרכך ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי
41אז תנקיא מאלתי כי תבוא אל משפחתי ואם לא יתנו לך והיית נקיא מאלתי *
42ואבוא היום אל העין ואמר יהוה אלהי אדני אברהם אם ישך נא מצליח דרכי אשר אני הלך עליה
43הנה אנכי נצב על עין המים והיה העלמה היוצאת לשאב ואמרתי אליה השקיני נא מעט מים מכדיך
44ואמרה אלי גם אתה שתה וגם לגמליך אשאב היא האשה אשר הוכיח יהוה לבן אדני
45אני טרם אכלה לדבר אל לבי והנה רבקה יצאת וכדה על שכמה ותרד העין ותשאב ואמר אליה השקיני נא מעט מים מכדיך
46ותמהר ותוריד כדה מעליה ותאמר שתה וגם גמליך אשקה ואשתה וגם הגמלים השקתה
47ואשאל אתה ואמר בת מי אתי ותאמר בת בתואל בן נחור אשר ילדה לו מלכה ואשים הנזם על אפה והצמידים על ידיה
48ואקד ואשתחוי ליהוה ואברך את יהוה אלהי אדני אברהם אשר הנחני בדרך אמת לקחת את בת אחי אדני לבנו
49ועתה אם ישכם עשים חסד ואמת את אדני הגידו לי ואם לא הגידו לי ואפנה על הימין או על השמאל
50ויען לבן ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע וטוב
51הנה רבקה לפניך קח ולך ותהיה אשה לבן אדניך כאשר דבר יהוה *
52ויהי כאשר שמע עבד אברהם את דבריהם וישתחוי ארצה ליהוה
53ויוצא העבד כלי כסף וכלי זהב ובגדים ויתן לרבקה ומגדנות נתן לאחיה ולאמה
54ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר עמו וילינו ויקמו בבקר ויאמר שלחוני לאדני
55ויאמרו אחיה ואמה תשב הנערה אתנו ימים או חדש ואחר תלך
56ויאמר אליהם אל תאחרו אתי ויהוה הצליח את דרכי שלחוני ואלכה אל אדני
57ויאמרו נקרא לנערה ונשאל את פיה
58ויקראו לרבקה ויאמרו לה התלכי עם האיש הזה ותאמר אלך
59וישלחו את רבקה אחותם ואת מינקתה ואת עבד אברהם ואת אנשיו
60ויברכו את רבקה ויאמרו לה אחותנו אתי הוי לאלפי רבבה ויירש זרעיך את שער איביו
61ותקם רבקה ונערתיה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש ויקח העבד את רבקה וילך *
62ויצחק בא במדבר באר לחי ראה והוא ישב בארץ הנגב
63ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה הגמלים באים
64ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק ותפל מעל הגמל
65ותאמר אל העבד מי האיש הלז ההלך בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדני ותקח הצעיף ותתכס
66ויספר העבד ליצחק את כל הדברים אשר עשה
67ויביאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו *
25
1ויסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה
2ותלד לו את זמרון ואת יקשן ואת מדן ואת מדין ואת ישבק ואת שוח
3ויקשן ילד את שבא ואת דדן ובני דדן היו אשורים ולטשים ולאמים
4ובני מדין עיפה ואפר חנוך ואבידע ואלדעה כל אלה בני קטורה
5ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק בנו
6ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנות וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי קדמה אל ארץ קדמה *
7ואלה ימי שני חיי אברהם אשר חי מאת שנה ושבעים שנה וחמש שנים
8ויגוע וימת אברהם בשיבה טובה זקן ושבע ימים ויאסף אל עמו
9ויקברו אתו יצחק וישמעאל בניו אל מערת המכפלה אל שדה עפרון בן צהר החתי אשר על פני ממרא
10השדה אשר קנה אברהם מאת בני חת שם קבור אברהם ושרה אשתו
11ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו וישב יצחק עם באר לחי ראה *
12ואלה תולדת ישמעאל בן אברהם אשר ילדה הגר המצרית שפחת שרה לאברהם
13ואלה שמות בני ישמעאל בשמותם לתולדתם בכור ישמעאל נבאות וקדד ואדבאל ומבשם
14ומשמע ודומה ומשא
15הדד ותימה יטור ונפיש וקדמה
16אלה הם בני ישמעאל ואלה שמותם בחצרותם ובטירתם שנים עשר נשיאים לאמתם
17ואלה שני חיי ישמעאל מאת שנה ושלשים שנה ושבע שנים ויגוע וימת ויאסף אל עמו
18וישכנו מחוילה עד שור אשר על פני מצרים באכה אשורה על פני כל אחיו נפל *
19ואלה תולדת יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק
20ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה בת בתואל הארמי מפדן ארם אחות לבן הארמי לו לאשה
21ויעתר יצחק אל יהוה לנכח אשתו כי עקרה היא ויעתר לו יהוה ותהר רבקה אשתו
22ויתרצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרש את יהוה
23ויאמר יהוה לה שני גוים בבטניך ושני לאמים ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ ורב יעבד צעיר
24וימלאו ימיה ללדת והנה תאמים בבטנה
25ויצא הראישון אדמני כלו כאדרת שער ויקראו שמו עשו
26ואחרי כן יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו ויקראו שמו יעקב ויצחק בן ששים שנה בלדת אתם
27ויגדלו הנערים ויהי עשו איש ידע ציד איש שדה ויעקב איש תם ישב אהלים
28ויאהב יצחק את עשו כי צידו בפיו ורבקה אהבת את יעקב *
29ויזיד יעקב נזיד ויבא עשו מן השדה והוא עיף
30ויאמר עשו אל יעקב הלעטני נא מן האדום האדום הזה כי עיף אנכי על כן קרא שמו אדום
31ויאמר יעקב מכרה כיום את בכורתך לי
32ויאמר עשו הנה אנכי הלך למות ולמה זה לי בכורה
33ויאמר יעקב השבע לי כיום וישבע לו וימכר את בכורתו ליעקב
34ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עד שים ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשו את הבכורה *
26
1ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראישון אשר היה בימי אברהם וילך יצחק אל אבימלך מלך פלשתים גררה
2ויראה אליו יהוה ויאמר אל תרד מצרימה שכן בארץ אשר אמר אליך
3גר בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האלה והקמתי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך
4והרביתי את זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל הארצות האלה והתברכו בזרעך כל גוי הארץ
5עקב אשר שמע אברהם אביך בקולי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי *
6וישב יצחק בגרר
7וישאלו אנשי המקום על אשתו ויאמר אחותי היא כי ירא לאמר אשתי היא פן יהרגוני אנשי המקום על רבקה כי טובת מראה היא
8ויהי כאשר ארכו לו שם הימים וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון וירא והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו
9ויקרא אבימלך ליצחק ויאמר אך הנה אשתך היא ואיך אמרת אחותי היא ויאמר אליו יצחק כי אמרתי פן אמות עליה
10ויאמר אבימלך מה זאת עשית לנו כמעט שכב אחד העם את אשתך והבאת עלינו אשם
11ויצו אבימלך את כל עמו לאמר הנגע באיש הזה ובאשתו מות יומת *
12ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו יהוה
13ויגדל האיש וילך הלך וגדל עד כי גדל מאד
14ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר ועבדה רבה ויקנאו אתו פלשתים
15וכל הבארות אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים וימלאום עפר
16ויאמר אבימלך אל יצחק לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד
17וילך משם יצחק ויחן בנחל גרר וישב שם
18וישב יצחק ויחפר את בארות המים אשר חפרו עבדי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם ויקרא להן שמות כשמות אשר קרא להן אביו
19ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים
20ויריבו רעי גרר עם רעי יצחק לאמר לנו המים ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו עמו
21ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה
22ויעתק משם ויחפרו באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחבות ויאמר כי עתה הרחיב יהוה לנו ופרינו בארץ
23ויעל משם באר שבע *
24ויראה אליו יהוה בלילה ההוא ויאמר אנכי אלהי אברהם אביך אל תירא כי אתך אנכי וברכתיך והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי
25ויבן שם מזבח ויקרא בשם יהוה ויט שם אהלו ויכרו שם עבדי יצחק באר
26ואבימלך הלך אליו מגרר ואחזת מרעהו ופי כל שר צבאו
27ויאמר אליהם יצחק מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אתי ותשלחוני מאתכם
28ויאמרו ראו ראינו כי היה יהוה עמך ונאמר תהיה נא אלה בינתנו ביננו ובינך ונכרתה ברית עמך
29אם תעשה עמנו רע כאשר לא נגענוך וכאשר עשינו עמך רק טוב ונשלחך בשלום עתה אתה ברוך יהוה
30ויעש להם משתה ויאכלו וישתו
31וישכמו בבקר וישבעו איש לרעהו וישלחם יצחק וילכו מאתו בשלום
32ויהי ביום ההוא ויבאו עבדי יצחק ויגדו לו על אדות הבאר אשר חפרו ויאמרו לו מצאנו מים
33ויקרא אתה שבעה על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה
34ויהי עשו בן ארבעים שנה ויקח אשה את יהודית בת בארי החתי ואת בשמת בת אילון החוי
35ותהיינה מרת רוח ליצחק ולרבקה *
27
1ויהי כי זקן יצחק ותכהינה עיניו מראות ויקרא את עשו בנו הגדול ויאמר אליו בני ויאמר אליו הנני
2ויאמר הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי
3ועתה שא נא כליך תליתך וקשתך וצא השדה וצוד לי ציד
4ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והבאת לי ואכל בעבור תברכך נפשי בטרם אמות
5ורבקה שמעת בדבר יצחק אל עשו בנו וילך עשו השדה לצוד ציד להביא
6ורבקה אמרה אל יעקב בנה לאמר הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמר
7הבא לי ציד ועשה לי מטעמים ואכלה ואברכך לפני יהוה לפני מותי
8ועתה בני שמע בקולי לאשר אני מצויה אתך
9לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טובים ואעשה אתם מטעמים לאביך כאשר אהב
10והבאת לאביך ואכל בעבור אשר יברכך לפני מותו *
11ויאמר יעקב אל רבקה אמו הנה עשו אחי איש שעיר ואנכי איש חלק
12אולי ימושני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאת עלי קללה ולא ברכה
13ותאמר לו אמו עלי קללתך בני אך שמע בקולי ולך קח לי
14וילך ויקח ויבא לאמו ותעש אמו מטעמים כאשר אהב אביו
15ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדול החמידות אשר אתה בבית ותלביש את יעקב בנה הקטן
16ואת עורת גדיי העזים הלבישה על ידיו ועל חלקת צוארו
17ותתן את המטעמים ואת הלחם אשר עשתה ביד יעקב בנה
18ויבא אל אביו ויאמר אבי ויאמר הנני מי אתה בני
19ויאמר יעקב אל אביו אנכי עשו בכורך עשיתי כאשר דברת אלי קום נא שבה ואכלה מצידי בעבור תברכני נפשך
20ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרא יהוה אלהיך לפני *
21ויאמר יצחק אל יעקב גשה נא ואמושך בני האתה זה בני עשו אם לא
22ויגש יעקב אל יצחק אביו וימושהו ויאמר הקול קול יעקב והידים ידי עשו
23ולא הכירו כי היו ידיו כידי עשו אחיו שעירות ויברכהו
24ויאמר האתה זה בני עשו ויאמר אני
25ויאמר הגישה לי ואכל מציד בני למען תברכך נפשי ויגש לו ויאכל ויבא לו יין וישת
26ויאמר אליו יצחק אביו גשה נא ושקה לי בני
27ויגש וישק לו ויריח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראו ריח בני כריח השדה מלא אשר ברכהו יהוה
28ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש
29יעבדוך עמים וישתחוו לך לאמים הוי גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך ארריך ארור ומברכיך ברוך *
30ויהי כאשר כלה יצחק לברך את יעקב ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו אחיו בא מצידו
31ויעש גם הוא מטעמים ויבא לאביו ויאמר לאביו יקום אבי ויאכל מציד בנו בעבור תברכני נפשך
32ויאמר אליו יצחק אביו מי אתה ויאמר אני בנך בכורך עשו
33ויחרד יצחק חרדה גדלה עד מאד ויאמר מי אפוא « » הצד ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו וגם ברוך יהיה *
34ויהי כשמע עשו את דברי אביו ויצעק צעקה גדלה ומרה עד מאד ויאמר לאביו ברכני גם אני אבי
35ויאמר בא אחיך במרמה ויקח את ברכתך
36ויאמר הכו קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים את בכורתי לקח והנה עתה לקח ברכתי ויאמר הלוא הצלת לי ברכה
37ויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירש סמכתיו ולך אפוא מה אעשה בני
38ויאמר עשו אל אביו הברכה אחת היא לך אבי ברכני גם אני אבי וישא עשו קולו ויבך
39ויען יצחק אביו ויאמר אליו הן משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים ממעל
40ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד והיה כאשר תהדר ופרקת עולו מעל צוארך
41וישטם עשו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו * ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי
42ויגד לרבקה את דברי עשו בנה הגדול ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר אליו הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך
43ועתה בני שמע בקולי וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה
44וישבת עמו ימים אחדים עד אשר תשוב חמת אחיך
45עד שב אף אחיך ממך ושכח את אשר עשית לו ושלחתי ולקחתיך משם למה אשכל גם שניכם יום אחד
46ותאמר רבקה אל יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת אם לקח יעקב אשה מבנות חת כאלה מבנות הארץ למה לי חיים *
28
1ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אתו ויצוהו ויאמר לו לא תקח אשה מבנות כנען
2קום לך פדנה ארם בית בתואל אבי אמך וקח לך משם אשה מבנות לבן אחי אמך
3ואל שדי יברך אתך ויפרך וירבך והיית לקהל עמים
4ויתן לך את ברכת אברהם אביך לך ולזרעך אתך לרשת את ארץ מגריך אשר נתן יהוה לאברהם
5וישלח יצחק את יעקב וילך פדנה ארם אל לבן בן בתואל הארמי אחי רבקה אם יעקב ועשו
6וירא עשו כי ברך יצחק את יעקב ושלח אתו פדנה ארם לקחת לו משם אשה בברכו אתו ויצוו עליו לאמר לא תקח אשה מבנות כנען
7וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך פדנה ארם
8וירא עשו כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו
9וילך עשו « » ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם אחות נבאות על נשיו לו לאשה *
10ויצא יעקב מבאר שבע ללכת חרנה
11ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ויקח מאבני המקום וישם מראשיתו וישכב במקום ההוא
12ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמים והנה מלאכי אלהים עלים וירדים בו
13והנה יהוה נצב עליו ויאמר אני יהוה אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה ולזרעך
14והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך
15והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשבתיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך *
16ויקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש יהוה במקום הזה ואנכי לא ידעתי
[17]ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים
18וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן אשר שם מראשיתו וישם אתה מצבה ויצק שמן על ראשה
19ויקרא את שם המקום ההוא בית אל ואולם לוזה שם העיר לראישונה
20וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אני הלך ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש
21ושבתי בשלום אל בית אבי והיה יהוה לי לאלהים
22והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך *
29
1וישא יעקב רגליו וילך ארץ בני קדם
2וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רביצים עליה כי מן הבאר ההיא ישקו העדרים ואבן גדלה על פי הבאר
3ונאספו שם כל הרעים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקומה
4ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו
5ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו
6ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן
7ויאמר להם הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו
8ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל הרעים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקנו הצאן
9עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רעה היא *
10ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו
11וישק יעקב לרחל וישא את קולו ויבך
12ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה
13ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחותו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה
14ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים
15ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך *
16וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל
17ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה
18ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה
19ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שב עמדי
20ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה
21ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבוא אליה
22ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה
23ויהי בערב ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה יעקב
24ויתן לבן « » את זלפה שפחתו ללאה בתו לשפחה
25ויהי בבקר והנה היא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלוא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני
26ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה
27מלא שבוע זאת ואתן לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות
28ויעש יעקב כן וימלא שבוע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה
29ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו לה לשפחה
30ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות *
31וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה
32ותהר לאה ותלד בן ותקרא את שמו ראובן כי אמרה כי ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי
33ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא את שמו שמעון
34ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קראה שמו לוי
35ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת *
30
1ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחותה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי
2ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר מנע ממעיך פרי בטן
3ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על ברכי ואבנה גם אנכי ממנה
4ותתן לו את בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב
5ותהר בלהה ותלד ליעקב בן
6ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקולי ויתן לי בן על כן קראה שמו דן
7ותהר עוד ותלד בלהה שפחת רחל בן שני ליעקב
8ותאמר רחל נפתלי אלהים נפתלתי עם אחותי וגם יכלתי ותקרא את שמו נפתלי *
9ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את זלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה
10ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בן
11ותאמר לאה בגד ותקרא את שמו גד
12ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב
13ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את שמו אשר *
14וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודים בשדה ויבא אתם אל לאה אמו ותאמר רחל אל לאה תני נא לי מדודי בניך
15ותאמר לה המעט קחתיך את אישי ולקחתי גם את דודי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמיך הלילה תחת דודי בניך
16ויבא יעקב מן השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא הלילה כי שכר שכרתיך בדודי בני וישכב עמה בלילה ההוא
17וישמע אלהים אל לאה ותהר ותלד ליעקב בן חמישי
18ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי ותקרא את שמו יששכר
19ותהר עוד לאה ותלד בן ששי ליעקב
20ותאמר לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זבולן
21ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה *
22ויזכר אלהים את רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה
23ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את חרפתי
24ותקרא את שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר
25ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ואל ארצי
26תנה את נשי ואת ילידי אשר עבדתי אתך בהן ואלכה כי אתה ידעת את עבדתי אשר עבדתיך
27ויאמר אליו לבן אם נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללך
28ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה
29ויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר היה מקניך אתי
30כי מעט אשר היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם אנכי לביתי
31ויאמר מה אתן לך * ויאמר יעקב לא תתן לי מאומה אם תעשה לי את הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר
32אעבר בכל צאנך היום הסיר משם כל שה נקוד וטלוא וכל שה חום בכשבים וטלוא ונקוד בעזים והיה שכרי
33וענתה בי צדיקתי ביום מחר כי יבוא על שכרי לפניך כל אשר איננו נקוד וטלוא בעזים וחום בכשבים גנוב הוא אתי
34ויאמר לבן והן לא יהיה כדבריך
35ויסר ביום ההוא את התישים העקודים והטלואים ואת כל העזים הנקודות והטלואות כל אשר לבן בו וכל חום בכשבים ויתן ביד בניו
36וישם דרך שלשת ימים בינם ובין יעקב ויעקב רעי את צאן לבן הנותרת *
36[א]ויאמר מלאך אלהים אל יעקב בחלום ויאמר יעקב ויאמר הנני
36[ב]ויאמר שא נא עיניך וראה את כל העתודים העלים על הצאן עקודים נקודים וברודים כי ראיתי את כל אשר לבן עשה לך
36[ג]אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה ואשר נדרת לי שם נדר ועתה קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ אביך ואיטיב עמך *
37ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהם פצלות לבנות מחשף הלבן אשר על המקלות
38ויצג את המקלות אשר פצל ברחטים בהשקות המים אשר תבאהן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאהן לשתות
39ויחמנה הצאן על המקלות ותלדנה הצאן עקודים נקודים וטלואים
40והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן איל עקוד וכל חום בצאן לבן וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן
41ויהי בכל יחם הצאן המקשרות ישים יעקב את המקלות לעיני הצאן ברחטים ליחמנה במקלות
42ובהעטיף הצאן לא ישים והיו העטופים ללבן והקשורים ליעקב
43ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמורים
31
1וישמע את דברי בני לבן לאמר לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבוד הזה
2וירא יעקב את פני לבן והנה אינם עמו כתמול שלשום *
3ויאמר יהוה אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך
4וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו
5ויאמר להן ראה אנכי את פני אביכן כי אינם אלי כתמול שלשום ואלהי אבי היה עמדי
6ואתין ידעתין כי בכל כחי עבדתי את אביכן
7ואביכן התל בי ויחלף את משכרתי עשרת מנים ולא נתנו יהוה להריע עמדי
8אם כה יאמר נקודים יהיה שכרך וילדו כל הצאן נקודים ואם כה יאמר עקודים יהיה שכרך וילדו כל הצאן עקודים
9ויצל יהוה את מקנה אביכן ויתן לי
10ויהי בעת יחם הצאן ואשא עיני ואראה בחלום והנה העתודים העלים על הצאן עקודים נקודים וברודים *
11ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב ואמר הנני
12ויאמר שא נא עיניך וראה את כל העתודים העלים על הצאן עקודים נקודים וברודים כי ראיתי את כל אשר לבן עשה לך
13אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה ואשר נדרת לי שם נדר ועתה קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך
14ותען רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו
15הלוא כנכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גם אכל את כספנו
16כי כל העשר אשר הציל יהוה מאבינו לנו הוא ולבנינו ועתה כל אשר אמר אליך אלהים עשה *
17ויקם יעקב וישא את נשיו ואת בניו על הגמלים
18וינהג את כל מקנהו ואת כל רכושו אשר רכש מקנה קנינו אשר רכש בפדן ארם לבוא אל יצחק אביו ארצה כנען
19ולבן הלך לגוז את צאנו ותגנב רחל את התרפים אשר לאביה
20ויגנב יעקב את לב לבן הארמי עד בלתי הגיד לו כי ברח הוא
21ויברח הוא וכל אשר לו ויקם ויעבר את הנהר וישם את פניו הר הגלעד
22ויגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב
23ויקח את אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים וידבק אתו בהר הגלעד *
24ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלום הלילה ויאמר לו השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע
25וישג לבן את יעקב ויעקב תקע את אהלו בהר ולבן תקע את אחיו בהר הגלעד
26ויאמר לבן ליעקב מה עשית ותגנב את לבבי ותנהג את בנותי כשביות חרב
27למה נחבת לברח ותגנב אתי ולא הגדת לי ואשלחך בשמחה בשרים בתף ובכנור
28ולא נטשתני לנשק לבני ולבנותי עתה הסכלת עשות
29יש לאל ידי לעשות עמך רע ואלהי אביך אמש אמר אלי לאמר השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע
30ועתה הלך הלכת כי נכסף נכספת לבית אביך למה גנבת את אלהי *
31ויען יעקב ויאמר ללבן כי יראתי כי אמרתי פן תגזל את בנתיך מעמי
32עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה נגד אחינו הכר לך מה עמדי וקח לך ולא ידע יעקב כי רחל גנבתם
33ויבא לבן ויחפש באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי השפחות ולא מצא ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל
34ורחל לקחה את התרפים ותשימם בכר הגמל ותשב עליהם וימשש לבן את כל האהל ולא מצא
35ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדני כי לא אוכל לקום מפניך כי דרך הנשים לי ויחפש ולא מצא את התרפים *
36ויחר ליעקב וירב בלבן ויען יעקב ויאמר ללבן מה פשעי ומה חטאתי כי דלקת אחרי
37וכי מששת את כל כלי מה מצאת מכל כלי ביתך שים כה נגד אחי ואחיך ויוכיחו בין שנינו *
38זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו אילי צאנך לא אכלתי
39טרפה לא הבאתי אליך אנכי אחטנה מידי « » גנובת יום וגנובת לילה
40הייתי ביום אכלני חרף וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני *
41זה לי עשרים שנה בביתך עבדתיך ארבעה עשרה שנה בשתי בנתיך ושש שנים בצאנך ותחלף את משכרתי עשרת מנים
42לו לא אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני את עניי ואת יגע כפי ראה אלהים והוכיח אמש *
43ויען לבן ויאמר אל יעקב הבנות בנותי והבנים בני והצאן צאני וכל אשר אתה ראה לי הוא ולבנותי מה אעשה לאלה היום או לבניהם אשר ילדו
44ועתה לכה נכרתה ברית אני ואתה והיה לעד ביני ובינך
45ויקח יעקב אבן וירמה מצבה
46ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו גל ויאכלו שם על הגל
47ויקרא לו לבן יגר שהדותה ויעקב קרא לו גל עד
48ויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום על כן קרא שמו גל עד
49והמצבה אשר אמר יצף יהוה ביני ובינך כי נסתר איש מרעהו
50אם תענה את בנותי ואם תקח נשים על בנותי אין איש עמנו ראה אלהים עד ביני ובינך *
51ויאמר לבן ליעקב הנה הגל הזה והנה המצבה אשר יראת ביני ובינך
52עד הגל הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבר אלי את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה
53אלהי אברהם ואלהי נחור ישפט ביננו אלהי אברהם וישבע יעקב בפחד אביו יצחק
45ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכל לחם ויאכלו לחם וילינו בהר
32
1וישכם לבן בבקר וינשק לבניו ולבנתיו ויברך אתם וילך וישב לבן למקומו
2ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים
3ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם המקום ההוא מחנים *
4וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארץ שעיר שדה אדום
5ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה
6ויהי לי שור וחמור וצאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצא חן בעיניך
7וישבו המלאכים אל יעקב לאמר באנו אל אחיך אל עשו וגם הלך לקראתך וארבע מאות איש עמו
8ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את העם אשר אתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים לשני מחנות
9ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחד והכהו והיה המחנה הנשאר לפלטה *
10ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק יהוה האמר אלי שוב אל ארצך ולמולדתך ואיטיב עמך
11קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות
12הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אתו פן יבוא והכני האם על הבנים
13ואתה אמרת היטב איטב עמך ושמתי את זרעך כחול הים אשר לא יספר מרב
14וילן שם בלילה ההוא * ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו אחיו
15עזים מאתים ותישים עשרים רחלים מאתים ואילים עשרים
16גמלים מינקות ובניהם שלשים פרות ארבעים ופרים עשרה אתנות עשרים ועירים עשרה
17ויתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו ויאמר אל עבדיו עברו לפני ורוח תשימו בין עדר ובין עדר
18ויצו את הראישון לאמר כי יפגשך עשו אחי ושאלך לאמר למי אתה ואנה תלך ולמי אלה לפניך
19ואמרת לעבדך ליעקב מנחה היא שלוחה לאדני לעשו והנה גם הוא אחרינו
20ויצו גם את השני וגם את השלישי וגם את כל ההלכים אחרי העדרים לאמר כדבר הזה תדברון אל עשו במצאכם אתו
21ואמרתם גם הנה עבדך יעקב בא אחרינו כי אמר אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני ואחרי כן אראה פניו אולי ישא פני
22ותעבר המנחה על פניו והוא לן בלילה ההוא במחנה *
23ויקם בלילה ההוא ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחתיו ואת אחד עשר ילידיו ויעבר את מעבר היבק
24ויקחם ויעברם את הנחל ויעבר את כל אשר לו
25ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר
26וירא כי לא יכל לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו
27ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני
28ויאמר אליו מה שמך ויאמר יעקב
29ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל
30וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אתו שם
31ויקרא יעקב שם המקום פנואל כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי
32ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל והוא צלוע על ירכו
33על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשיא אשר על כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשיא *
33
1וישא יעקב עיניו וירא והנה עשו בא ועמו ארבע מאות איש ויחץ את הילידים על לאה ועל רחל ועל שתי השפחות
2וישם את השפחות ואת ילידיהן ראישונה ואת לאה וילידיה אחרנים ואת רחל ואת יוסף אחרנים
3והוא עבר לפניהם וישתחוי ארצה שבע פעמים עד גשתו עד אחיו
4וירץ עשו לקראתו ויחבקהו ויפל על צוארו וישקהו ויבכו
5וישא « » עיניו וירא את הנשים ואת הילידים ויאמר מי אלה לך ויאמר הילידים אשר חנן אלהים את עבדך
6ותגשנה השפחות הנה וילידיהן ותשתחויהן
7ותגש גם לאה וילידיה וישתחוו ואחר נגש יוסף ורחל וישתחוו
8ויאמר מי לך כל המחנה הזה אשר פגשתי ויאמר למצא חן בעיני אדני
9ויאמר עשו יש לי רב אחי ויהי לך אשר לך
10ויאמר יעקב אל נא אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי מידי כי על כן ראיתי פניך כראותי פני אלהים ותרציני
11קח נא את ברכתי אשר הבאתי לך כי חנני אלהים וכי יש לי כל ויפצר בו ויקח *
12ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך
13ויאמר אליו אדני ידע כי הילידים רכים והצאן והבקר עאלת עלי ודפקתם יום אחד ומתו כל הצאן
14יעבר נא אדני לפני עבדו ואני אתנחלה לאטי לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילידים עד אשר אבוא אל אדני שעירה
15ויאמר עשו אציגה נא עמך מן העם אשר אתי ויאמר למה זה אמצא חן בעיני אדני
16וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה
17ויעקב נסע סכותה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכות על כן קרא שם המקום סכות *
18ויבא יעקב שלום עיר שכם אשר בארץ כנען בבאו מפדן ארם ויחן את פני העיר
19ויקן את חלקת השדה אשר נטה שם אהלו מיד בני חמור אבי שכם במאה קשיטה
20ויצב שם מזבח ויקרא לו אל אלהי ישראל *
34
1ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב להראות בבנות הארץ
2וירא אתה שכם בן חמור החוי נשיא הארץ ויקח אתה וישכב אתה ויענה
3ותדבק נפשו בדינה בת יעקב ויאהב את הנערה וידבר אל לב הנערה
4ויאמר שכם אל « » אביו לאמר קח לי את הילדה הזאת לאשה
5ויעקב שמע כי טמא את דינה בתו ובניו היו את מקנהו בשדה וחריש יעקב עד באם
6ויצא חמור אבי שכם אל יעקב לדבר אתו
7ובני יעקב באו מן השדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב וכן לא יעשה *
8וידבר חמור אתם לאמר שכם בני חשקה נפשו בבתכם תנו נא אתה לו לאשה
9והתחתנו אתנו בנתיכם תתנו לנו ואת בנתינו תקחו לכם
10ואתנו תשבו והארץ תהיה לפניכם שבו סחרוה ואחזו בה
11ויאמר שכם אל אביה ואל אחיה אמצא חן בעיניכם ואשר תאמרו אלי אתן
12הרבו עלי מהר מאד ומתנה ואתן כאשר תאמרו אלי ותנו לי את הנערה לאשה *
13ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור אביו במרמה וידברו אשר טמאו את דינה אחותם
14ויאמרו אליהם לא נוכל לעשות את הדבר הזה לתת את אחותנו לאיש אשר לו ערלה כי חרפה היא לנו
15אך בזאת נאות לכם אם תהיו כמונו להמול לכם כל זכר
16ונתנו את בנתינו לכם ואת בנתיכם נקח לנו וישבנו אתכם והיינו כעם אחד
17ואם לא תשמעו אלינו להמול ולקחנו את בתנו והלכנו
18וייטבו דבריהם בעיני חמור ובעיני שכם בנו
19ולא אחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבת יעקב והוא נכבד מכל בית אביו *
20ויבא חמור ושכם בנו אל שער עירם וידברו אל אנשי עירם לאמר
21האנשים האלה שלמים הם אתנו ישבו בארץ ויסחרו אתה והארץ הנה רחבות ידים לפניהם את בנותם נקח לנו לנשים ואת בנתינו נתן להם
22אך בזאת יאותו לנו האנשים לשבת אתנו להיות לעם אחד בהמול לנו כל זכר כאשר הם נמלים
23מקניהם וקנינם וכל בהמתם הלוא לנו הם אך נאות להם וישבו אתנו
24וישמעו אל חמור ואל שכם בנו כל יצאי שער עירו וימלו כל זכר כל יצאי שער עירו *
25ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבאו על העיר בטח ויהרגו כל זכר
26ואת חמור ואת שכם בנו הרגו לפי חרב ויקחו את דינה מבית שכם ויצאו
27ובני יעקב באו על החללים ויבזו העיר אשר טמאו אחותם
28ואת צאנם ואת בקרם ואת חמוריהם ואת אשר בעיר ואת אשר בשדה לקחו
29ואת כל חילם ואת « » טפם ואת נשיהם שבו ויבזו את כל אשר בבית
30ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי עכרתם אתי להבישני ביושב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי
31ויאמרו הך זונה יעשו את אחותנו *
35
1ויאמר אלהים אל יעקב קום עלה בית אל ושב שם ועשה שם מזבח לאל הנראה אליך בברחך מפני עשו אחיך
2ויאמר יעקב אל ביתו ואל כל אשר עמו הסירו את אלהי הנכר אשר בתוככם והטהרו וחליפו שמלתיכם
3ונקומה ונעלה בית אל ואעשה שם מזבח לאל הענה אתי ביום צרתי ויהי עמדי בדרך אשר הלכתי
4ויתנו אל יעקב את כל אלהי הנכר אשר בידם ואת הנזמים אשר באזניהם ויטמן אתם יעקב תחת האילה אשר עם שכם
[5]ויסעו ויהי חתת אלהים על הערים אשר סביבתיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב *
6ויבא יעקב לוזה אשר בארץ כנען הוא בית אל הוא וכל העם אשר עמו
7ויבן שם מזבח ויקרא למקום אל בית אל כי שם נגלה אליו האלהים בברחו מפני אחיו
8ותמת דבורה מינקת רבקה ותקבר מתחת לבית אל תחת האלון ויקרא שמו אלון בכית *
9ויראה אלהים אל יעקב עוד בבאו מפדן ארם ויברך אתו אלהים
10ויאמר לו אלהים שמך יעקב לא יקרא עוד שמך יעקב כי אם ישראל יהיה שמך ויקרא את שמו ישראל
11ויאמר לו אלהים אני אל שדי פרה ורבה גוי וקהל גוים יהיה ממך ומלכים מחלציך יצאו
12ואת הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק לך אתננה ולזרעך אחריך אתן את הארץ
13ויעל מעליו אלהים במקום אשר דבר אתו
14ויצב יעקב מצבה במקום אשר דבר אתו מצבת אבן ויסך עליה נסך ויצק עליה שמן
15ויקרא יעקב את שם המקום אשר דבר אתו שם אלהים בית אל
16ויסעו מבית אל ויהי עוד כברת הארץ לבוא אפרתה ותלד רחל ותקשה בלדתה
17ויהי בהקשותה בלדתה ותאמר לה המילדת אל תיראי כי גם זה ליך בן
18ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא את שמו בן אוני ואביו קרא לו בנימים
19ותמת רחל ותקבר בדרך אפרתה היא בית לחם
20ויצב יעקב מצבה על קברתה היא מצבת קברת רחל עד היום *
21ויסע ישראל ויט אהלו מהלאה למגדל עדר
22ויהי בשכן ישראל בארץ ההיא וילך ראובן וישכב את בלהה פילגש אביו וישמע ישראל ויהיו בני יעקב שנים עשר
23בני לאה בכור יעקב ראובן ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבולן
24ובני רחל יוסף ובנימים
25ובני בלהה שפחת רחל דן ונפתלי
26ובני זלפה שפחת לאה גד ואשר אלה בני יעקב אשר ילדו לו בפדן ארם
27ויבא יעקב אל יצחק אביו ממרא קרית הארבע היא חברון אשר גר שם אברהם ויצחק
28ויהיו ימי יצחק מאת שנה ושמנים שנה
29ויגוע יצחק וימת ויאסף אל עמיו זקן ושבע ימים ויקברו אתו עשו ויעקב בניו *
36
1ואלה תולדת עשו הוא אדום
2עשו לקח את נשיו מבנות כנען את עדה בת אילון החתי ואת אהליבמה בת ענה בן צבעון החוי
3ואת מחלת בת ישמעאל אחות נבאות
4ותלד עדה לעשו את אליפז ומחלת ילדה את רעואל
5ואהליבמה ילדה את יעוש ואת יעלם ואת קרח אלה בני עשו אשר ילדו לו בארץ כנען
6ויקח עשו את נשיו ואת בניו ואת בנתיו ואת כל נפשות ביתו ואת מקנהו ואת כל בהמתו ואת כל קניניו אשר רכש בארץ כנען וילך מארץ כנען מפני יעקב אחיו
7כי היה רכושם רב משבת יחדו ולא יכלה ארץ מגריהם לשאת אתם מפני מקניהם
8וישב עשו בהר שעיר עשו הוא אדום *
9ואלה תולדת עשו אבי אדום בהר שעיר
10ואלה שמות בני עשו אליפז בן עדה אשת עשו רעואל בן מחלת אשת עשו
11ויהיו בני אליפז תימן ואמר צפו וגעתם וקנז
12ותמנע היתה פילגש לאליפז בן עשו ותלד לאליפז את עמלק אלה בני עדה אשת עשו
13ואלה בני רעואל נחת וזרח שמח ומזה אלה היו בני מחלת אשת עשו
14ואלה היו בני אהליבמה בת ענה בן צבעון אשת עשו ותלד לעשו את יעוש ואת יעלם ואת קרח
15אלה אלופי בני עשו בני אליפז בכור עשו אלוף תימן אלוף אמר אלוף צפו אלוף קנז
16« » אלוף געתם אלוף עמלק אלה אלופי אליפז בארץ אדום אלה בני עדה
17ואלה בני רעואל בן עשו אלוף נחת אלוף זרח אלוף שמח אלוף מזה אלה אלופי רעואל בארץ אדום אלה בני מחלת אשת עשו
18ואלה בני אהליבמה אשת עשו אלוף יעוש אלוף יעלם אלוף קרח אלה אלופי אהליבמה בת ענה אשת עשו
19אלה בני עשו ואלה אלופיהם עשו הוא אדום *
20ואלה בני שעיר החרי ישבי הארץ לוטן ושובל וצבעון וענה
21ודישון ואצר ודישן אלה אלופי החרי בני שעיר בארץ אדום
22ויהיו בני לוטן חרי והימם ואחות לוטן תמנע
23ואלה בני שובל עלון ומנחת ועיבל שפו ואונם
24ואלה בני צבעון איה וענה הוא ענה אשר מצא את האימים במדבר ברעתו את החמורים לצבעון אביו
25ואלה בני ענה דישון ואהליבמה בת ענה
26ואלה בני דישון חמדן ואשבן יתרן וכרן
27ואלה בני אצר בלהן וזוען ועקן
28ואלה בני דישן עוץ ואדן
29אלה אלופי החרי אלוף לוטן אלוף שובל אלוף צבעון אלוף ענה
30אלוף דישון אלוף אצר אלוף דישן אלה אלופי החרי לאלופיהם בארץ שעיר *
31ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל
32וימלך באדום בלע בן בעור ושם עירו דינבה
33וימת בלע וימלך תחתיו יובב בן זרח מבצרה
34וימת יובב וימלך תחתיו חשם מארץ התימני
35וימת חשם וימלך תחתיו הדד בן בדד המכה את המדיני בשדה מואב ושם עירו עוית
36וימת הדד וימלך תחתיו שמלה ממשרקה
37וימת שמלה וימלך תחתיו שאול מרחבות הנהר
38וימת שאול וימלך תחתיו בעל חנן בן עכבור
39וימת בעל חנן « » וימלך תחתיו הדד ושם עירו פעו ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב
40ואלה שמות אלופי עשו למשפחותם למקומותם בשמותם אלוף תמנע אלוף עלוה אלוף יתת
41אלוף אהליבמה אלוף אלה אלוף פינן
42אלוף קנז אלוף תימן אלוף מבצר
43אלוף מגדאל אלוף עירם אלה אלופי אדום למשפחותם בארץ אחזתם הוא עשו אבי אדום *
37
1וישב יעקב בארץ מגרי אביו בארץ כנען
2אלה תולדת יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רעי את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם
3וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו ויעש לו כיתנת פסים
4ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל בניו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלום *
5ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוסיפו עוד שנא אתו
6ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי
7והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסבנה אלמתיכם ותשתחוינה לאלמתי
8ויאמרו לו אחיו המלוך תמלך עלינו אם משל תמשל בנו ויוסיפו עוד שנא אתו על חלמיו ועל דבריו *
9ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי
10ויספר לאביו ולאחיו ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה
11ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר
12וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם *
13ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לך ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני
14ויאמר לו לך נא וראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשיבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה
15וימצאהו האיש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש
16ויאמר את אחי אני מבקש הגידה נא לי איפה הם רעים
17ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתם אמרים נלכה דותינה וילך יוסף אחרי אחיו וימצאם בדותין
18ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו
19ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלמות הלז בא
20ועתה לכו ונהרגהו ונשליכהו באחד הבורות ואמרנו חיה רעה אכלתו ונראה מה יהיה חלמתיו
21וישמע ראובן ויצלו מידם ויאמר לא נכנו נפש
22ויאמר אליהם ראובן אל תשפכו דם השליכו אתו אל הבור הזה אשר במדבר ויד אל תשלחו בו למען הציל אתו מידם להשיבו אל אביו * -
23ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו ויפשיטו את יוסף את כיתנתו את כיתנת הפסים אשר עליו
24ויקחו וישליכו אתו הבור והבור רק אין בו מים
25וישבו לאכל לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולוט ההלכים להוריד מצרימה
26ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרג את אחינו וכסינו את דמו
27לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל תהיה בו כי אחינו ובשרנו הוא וישמעו אחיו
28ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את יוסף מצרימה *
29וישב ראובן אל הבור והנה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו
30וישב אל אחיו ויאמר הילד איננו ואני הנה אני בא
31ויקחו את כיתנת יוסף וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכיתנת בדם
32וישלחו את כיתנת הפסים ויביאו אל אביהם ויאמרו זאת מצאנו הכר נא הכיתנת בנך היא אם לא
[33]ויכרה ויאמר כיתנת בני היא חיה רעה אכלתו טרף טרף יוסף
34ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ימים רבים
35ויקמו כל בניו וכל בנתיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי ארד על בני אביל שאולה ויבך אתו אביו
36והמדינים מכרו את יוסף מצרימה לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים *
38
1ויהי בעת ההיא וירד יהודה מאת אחיו ויט עד איש עדלמי ושמו חירה
2וירא שם יהודה בת איש כנעני ושמו שוע ויקחה ויבא אליה
3ותהר ותלד בן ותקרא את שמו ער
4ותהר עוד ותלד בן ותקרא את שמו אונן
5ותסף עוד ותלד בן ותקרא את שמו שלה ויהי בכזבה בלדתה אתו
6ויקח יהודה אשה לער בכורו ושמה תמר
7ויהי ער בכור יהודה רע בעיני יהוה וימתהו יהוה
8ויאמר יהודה לאונן בא אל אשת אחיך ויבם אתה והקים זרע לאחיך
9וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע והיה אם בא אל אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתן זרע לאחיו
10וירע בעיני יהוה את אשר עשה וימת גם אתו *
11ויאמר יהודה לתמר כלתו שבי אלמנה בית אביך עד יגדל שלה בני כי אמר פן ימות גם הוא כאחיו ותלך תמר ותשב בית אביה
12וירבו הימים ותמת בת שוע אשת יהודה וינחם יהודה ויעל על גזזי צאנו הוא וחירה רעהו העדלמי תמנתה
13ויגד לתמר כלתו לאמר הנה חמיך עלה תמנתה לגז צאנו
14ותסר בגדי אלמנותה מעליה ותתכס בצעיף ותתעלף ותשב בפתע עינים אשר על דרך תמנתה כי ראתה כי גדל שלה והיא לא נתנה לו לאשה
15ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניה
16ויט אליה אל הדרך ויאמר הבא נא ואבוא אליך כי לא ידע כי כלתו היא ותאמר מה תתן לי כי תבוא אלי
17ויאמר אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן ותאמר אם תתן ערבון עד שלחך
18ויאמר מה הערבון אשר אתן ליך ותאמר חתימך ופתילך ומטך אשר בידך ויתן לה ויבא אליה ותהר לו
19ותקם ותלך ותסר צעיפה מעליה ותלבש בגדי אלמנותה *
20וישלח יהודה את גדי העזים ביד רעהו העדלמי לקחת הערבון מיד האשה ולא מצאה
21וישאל את אנשי המקום לאמר איה הקדשה ההיא בעינים על הדרך ויאמרו לא היתה בזה קדשה
22וישב אל יהודה ויאמר לא מצאתיה וגם אנשי המקום אמרו לא היתה בזה קדשה
23ויאמר יהודה תקח לה פן נהיה לבז הנה שלחתי את הגדי הזה ואתה לא מצאתה *
24ויהי כמשלשת חדשים ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך וגם הנה הרה לזנים ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף
25היא מוצאת והיא שלחה אל חמיה לאמר לאיש אשר אלה לו אנכי הרה ותאמר הכר נא למי החתים והפתיל והמטה האלה
26ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני כי על כן לא נתתיה לשלה בני ולא יסף עוד לדעתה
27ויהי בעת לדתה והנה תאמים בבטנה
28ויהי בלדתה ויתן יד ותקח המילדת ותקשר על ידו שני לאמר זה יצא ראישון
29ויהי כמשיב ידו והנה יצא אחיו ותאמר מה פרצת עלינו פרץ ותקרא את שמו פרץ
30ואחרי כן יצא אחיו אשר על ידו השני ותקרא שמו זרח *
39
1ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים איש מצרי מיד הישמעאלים אשר הורידהו שם
2ויהי יהוה את יוסף ויהי איש מצליח ויהי בית אדניו המצרי
3וירא אדניו כי יהוה אתו וכל אשר הוא עשה יהוה מצליח בידו
4וימצא יוסף חן בעיני אדניו וישרת אתו ויפקדהו על ביתו וכל אשר יש לו נתן בידו
5ויהי מאז הפקיד אתו בביתו ועל כל אשר יש לו ויברך יהוה את בית המצרי בגלל יוסף ויהי ברכת יהוה בכל אשר יש לו בבית ובשדה
6ויעזב כל אשר לו ביד יוסף ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם אשר הוא אכל ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה *
7ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת אדניו את עיניה אל יוסף ותאמר שכבה עמי
[8]וימאן ויאמר אל אשת אדניו הן אדני לא ידע אתי מאומה בביתו וכל אשר יש לו נתן בידי
9איננו גדול בבית הזה ממני ולא חשך ממני מאומה כי אם אתיך באשר אתי אשתו ואיך אעשה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי לאלהים *
10ויהי כדברה אל יוסף יום ויום ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה
11ויהי כיום הזה ויבא יוסף הביתה לעשות מלאכתו בבית ואין איש מאנשי הבית שם בבית
12ותתפשהו בבגדיו לאמר שכבה עמי ויעזב בגדיו בידה וינס ויצא החוצה
13ויהי כראותה כי עזב בגדיו בידה וינס ויצא החוצה
14ותקרא לאנשי ביתה ותאמר להם לאמר ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו בא אלי לשכב עמי ואקרא בקול גדול
15ויהי כשמעו כי הרמי קולי ואקרא ויעזב בגדיו בידי וינס ויצא החוצה
16ותנח בגדיו אצלה עד בא אדניו אל ביתו
17ותדבר אליו כדברים האלה לאמר בא אלי העבד העברי אשר הבאת לנו לצחק בי
18ויהי כהרמי קולי ואקרא ויעזב בגדיו אצלי וינס החוצה *
19ויהי כשמע אדניו את דברי אשתו אשר דברה אליו לאמר כדברים האלה עשה לי עבדך ויחר אפו
20ויקח אדני יוסף אתו ויתנהו אל בית הסהר מקום אשר אסורי המלך אסורים ויהי שם בבית הסהר
21ויהי יהוה את יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר בית הסהר
22ויתן שר בית הסהר ביד יוסף את כל האסורים אשר בבית הסהר ואת כל אשר עשים שם הוא היה עשה
23אין שר בית הסהר ראה את כל מאומה בידו באשר יהוה אתו וכל אשר הוא עשה יהוה מצליח *
40
1ויהי אחר הדברים האלה חטאו משקה מלך מצרים והאפה לאדניהם למלך מצרים
2ויקצף פרעה על שני סריסיו על שר המשקים ועל שר האפים
3ויתן אתם במשמר בית שר הטבחים אל בית הסהר מקום אשר יוסף אסור שם
4ויפקד שר הטבחים את יוסף אתם וישרת אתם ויהיו ימים במשמר
5ויחלמו חלום שניהם איש חלמו בלילה אחד איש כפתרון חלמו המשקה והאפה אשר למלך מצרים אשר אסורים בבית הסהר
6ויבא אליהם יוסף בבקר וירא אתם והנם זעפים
7וישאל את סריסי פרעה אשר אתו במשמר בית אדניו לאמר מדוע פניכם רעים היום
8ויאמרו אליו חלום חלמנו ופתר אין אתו ויאמר אליהם יוסף הלוא לאלהים פתרנים ספרו נא לי *
9ויספר שר המשקים את חלמו ליוסף ויאמר לו בחלמי והנה גפן לפני
10ובגפן שלשה שרוגים והיא כאפרחת עלתה נצה הבשילו אשכלתיה ענבים
11וכוס פרעה בידי ואקח את הענבים ואשחט אתם על כוס פרעה ואתן את הכוס על כף פרעה
12ויאמר לו יוסף זה פתרנו שלשת השרוגים שלשת ימים הם
13בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך והשיבך על כנך ונתתה כוס פרעה בידו כמשפט הראישון אשר היית משקהו
14כי אם זכרתני אתך כאשר ייטב לך ועשית נא עמדי חסד והזכרתני אל פרעה והוצאתני מן הבית הזה
15כי גנוב נגנבתי מארץ העברים וגם פה לא עשיתי מאומה כי שמו אתי בבור *
16וירא שר האפים כי טוב פתר ויאמר אל יוסף אף אני בחלמי והנה שלשה סלי חרי על ראשי
17ובסל העליון מכל מאכל פרעה מעשה אפה והעוף אכל אתם מעל הסל מעל ראשי
18ויען יוסף ויאמר זה פתרנו שלשת הסלים שלשת ימים הם
19בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך מעליך ותלא אתך על העץ ואכל העוף את בשרך מעליך
20ויהי ביום השלישי יום הולדת את פרעה ויעש משתה לכל עבדיו וישא את ראש שר המשקים ואת ראש שר האפים בתוך עבדיו
21וישב את שר המשקים על משקהו ויתן את הכוס על כף פרעה
22ואת שר האפים תלא כאשר פתר להם יוסף
23ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו *
41
1ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר
2והנה מן היאר עלות שבע פרות יפות מראה ובריות בשר ותריענה באחו
3והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מראה ורקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאר
4ותאכלנה הפרות רעות המראה ורקות הבשר את שבע הפרות יפות המראה והבריות ויקץ פרעה
[5]ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד בריאות וטובות
6והנה שבע שבלים דקות ושדיפת קדים צמחות אחריהן
7ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמליאת ויקץ פרעה והנה חלום
8ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמיו ואין פתר אתם לפרעה *
9וידבר שר המשקים אל פרעה לאמר את חטאי אני מזכיר היום
10פרעה קצף על עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים אתי ואת שר האפים
11ונחלם חלום בלילה אחד אני והוא איש כפתרון חלמו חלמנו
12ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו איש כחלמו פתר
13ויהי כאשר פתר לנו כן היה אתי השיב על כני ואתו תלא
14וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל פרעה
15ויאמר פרעה אל יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר התשמע חלום לפתר אתו
16ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים לא יענה את שלום פרעה *
17וידבר פרעה את יוסף בחלמי והנני עמד על שפת היאר
18והנה מן היאר עלות שבע פרות בריות בשר ויפות תאר ותריענה באחו
19והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר לא ראיתי כהן בכל ארץ מצרים לרע
20ותאכלנה הפרות הרקות והרעות את שבע הפרות הראישונות והבריות
21ותבאהן אל קרבהן ולא נודע כי באו אל קרבהן ומראהן רע כאשר בתחלה ואקץ
[22]ואראה בחלמי והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד מליות וטובות
23והנה שבע שבלים צנימות דקות ושדיפת קדים צמחות אחריהן
24ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הטובות ואמר אל החרטמים ואין מגיד לי *
25ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עשה אגיד לפרעה
26שבע הפרות הטובות שבע שנים הנה ושבע השבלים הטובות שבע שנים הנה חלום אחד הוא
27ושבע הפרות הרקות והרעות העלות אחריהן שבע שנים הנה ושבע השבלים הדקות ושדיפת הקדים יהיו שבע שני רעב
28הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה את אשר האלהים עשה הראה את פרעה
29הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל ארץ מצרים
30וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את הארץ
31ולא יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא ואחרי כן כי כבד הוא מאד
32ועלה שנית החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשותו *
33ועתה יראה לו פרעה איש נבון וחכום וישתהו על ארץ מצרים
34ויעש פרעה ויפקד פקדים על הארץ ויחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע
35ויקבץ את כל האכל שבע השנים הטובות הבאות האלה ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים וישמרו
36והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיינה בארץ מצרים ולא תכרת הארץ ברעב
37וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו
38ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו *
39ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אתך את כל זאת אין נבון וחכום כמוך
40אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך
41ויאמר פרעה אל יוסף ראה נתתי אתך על כל ארץ מצרים
42ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילביש אתו בגדי שש וישם רביד זהב על צוארו
43וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקרא לפניו אברך ונתן אתו על כל ארץ מצרים
44ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים
45ויקרא פרעה שם יוסף צפינתי פענה ויתן לו את אסנת בת פוטיפרע כהנאן לאשה * ויצא יוסף על ארץ מצרים
46ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ מצרים
47ותעש הארץ בשבע שני השבע לקמצים
48ויקבץ את כל האכל שבע השנים אשר היה השבע בארץ מצרים ויתן אכל בערים אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה
49ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כי חדל לספר כי אין מספר *
50וליוסף ילדו שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטיפרע כהנאן
51ויקרא יוסף « » שם הבכור מנשה כי נשאני אלהים את « » עמלי ואת כל בית אבי
52ואת שם השני קרא אפרים כי הפריני אלהים בארץ עניי
53ותכלנה שבע שני השבע אשר היו בארץ מצרים
54ותחלנה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי הרעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים היה לחם
55ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף ואשר יאמר לכם תעשון
56והרעב היה על פני כל הארץ ויפתח יוסף את כל אשר בהם בר וישביר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים
57וכל הארצות באו מצרימה לשבר אל יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ *
42
1וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב אל בניו למה תתיראו
2ויאמר הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שם ושברו לנו משם ונחיה ולא נמות
3וירדו אחי יוסף עשרה לשבר בר ממצרים
4ואת בנימים אחי יוסף לא שלח יעקב את אחיו כי אמר פן יקראנו אסון
5ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים כי היה הרעב בארץ כנען
6ויוסף הוא השליט על הארץ והוא המשביר לכל עם הארץ * ויבאו אחי יוסף וישתחוו לו אפים ארצה
7וירא יוסף את אחיו ויכרם ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות ויאמר אליהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבר אכל
8ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירהו
9ויזכר יוסף את החלמות אשר חלם להם ויאמר אליהם מרגלים אתם לראות את ערות הארץ באתם
10ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר אכל
11כלנו בני איש אחד אנחנו כנים אנחנו לא היו עבדיך מרגלים
12ויאמר אליהם לא כי ערות הארץ באתם לראות
13ויאמרו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש אחד בארץ כנען והנה הקטן את אבינו היום והאחד איננו *
14ויאמר אליהם יוסף הוא אשר דברתי אליכם לאמר מרגלים אתם
15בזאת תבחנו חי פרעה אם תצאו מזה כי אם בבוא אחיכם הקטן הנה
16שלחו מכם אחד ויקח את אחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואם לא חי פרעה כי מרגלים אתם ויאמרו לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת
17ויאסף אתם אל משמר שלשת ימים *
18ויאמר אליהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו את האלהים אני ירא
19אם כנים אתם אחיכם האחד יאסר בבית משמרכם ואתם לכו והביאו את שבר רעבות בתיכם
20ואת אחיכם הקטן תביאון אלי ויאמנו דבריכם ולא תמותון ויעשו כן
21ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו בצרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה עלינו כל הצרה הזאת
22ויען ראובן אתם לאמר הלוא דברתי אליכם לאמר אל תחטאו בילד ולא שמעתם וגם דמו הנה נדרש
23והם לא ידעו כי שמע יוסף כי המליץ בינתם
24ויסב מעליהם ויבך וישב אליהם וידבר אליהם ויקח מאתם את שמעון ויאסר אתו לעיניהם *
25ויצו יוסף וימלאו את כליהם בר ולהשיב את כספיהם איש על שקו ולתת להם צדה לדרך ויעש להם כן
26וישאו את שברם על חמוריהם וילכו משם
27ויפתח האחד את שקו לתת מספה לחמורו במלון וירא את כספו והנה הוא בפי אמתחתו
28ויאמר אל אחיו הושב כספי וגם הנה הוא באמתחתי ויצא לבם ויחרדו איש על אחיו לאמר מה זאת עשה אלהים לנו *
29ויבאו אל יעקב אביהם ארצה כנען ויגדו לו את כל הקרות אתם לאמר
30דבר האיש אדני הארץ אתנו קשות ויתן אתנו כמרגלים את הארץ
31ונאמר אליו כנים אנחנו לא היינו מרגלים
32שנים עשר אחים אנחנו בני אבינו והאחד איננו והקטן היום את אבינו בארץ כנען
33ויאמר אלינו האיש אדני הארץ בזאת אדע כי כנים אתם אחיכם האחד הניחו אתי ואת רעבון בתיכם קחו ולכו
34והביאו את אחיכם הקטן אלי ואדעה כי לא מרגלים אתם כי כנים אתם את אחיכם אתן לכם ואת הארץ תסחרו
35ויהיו הם מריקים שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו ויראו את צררות כספיהם הם ואביהם וייראו *
36ויאמר אליהם יעקב אביהם אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימים תקחו עלי היו כלנה
37ויאמר ראובן אל אביו לאמר את שני בני תמית אם לא אביאנו אליך תנה אתו על ידי ואני אשיבנו אליך
38ויאמר לא ירד בני עמכם כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו בה והורדתם את שיבתי ביגון שאולה
43
1והרעב כבד בארץ
2ויהי כאשר כלו לאכל את השבר אשר הביאו ממצרים ויאמר אליהם אביהם שובו ושברו לנו מעט אכל
3ויאמר אליו יהודה לאמר העד העד בנו האיש לאמר לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם
4אם ישך משלח את אחינו אתנו נרדה ונשברה לך אכל
5ואם אינך משלח לא נרד כי האיש אמר אלינו לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם *
6ויאמר ישראל למה הרעתם לי להגיד לאיש העוד לכם אח
7ויאמרו שאל שאל האיש לנו ולמולדתנו לאמר העוד אביכם חי היש לכם אח ונגיד לו על פי הדברים האלה היודע נדע כי יאמר הורידו את אחיכם
8ויאמר יהודה אל ישראל אביו שלח הנער אתי ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גם אנחנו גם אתה גם טפנו
9אנכי אערבנו מידי תבקשנו אם לא הבאתיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל הימים
10כי לו לא התמאמנו כי עתה שבנו זה פעמים *
11ויאמר אליהם ישראל אביהם אם כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולוט בטנים ושקידים
12וכסף משנה קחו בידכם ואת הכסף המושב בפי אמתחתיכם תשיבו בידיכם אולי משגה היא
13ואת אחיכם קחו וקומו ושובו אל האיש
14ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש ושלח לכם את אחיכם האחד ואת בנימים ואני כאשר שכלתי שכלתי *
15ויקחו האנשים את המנחה הזאת ומשנה כסף לקחו בידם ואת בנימים ויקמו וירדו מצרימה ויעמדו לפני יוסף
16וירא יוסף אתם ואת בנימים ויאמר לאשר על ביתו הבא את האנשים הביתה וטבח טבח והכן כי אתי יאכלו האנשים בצהרים
17ויעש האיש כאשר אמר יוסף ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף
18וייראו האנשים כי הובאו ביתה יוסף ויאמרו על דבר הכסף המושב באמתחתינו בתחלה אנחנו מובאים להתגלל עלינו ולהתנפל עלינו לקחת אתנו לעבדים ואת חמורינו *
19ויגשו אל האיש אשר על בית יוסף וידברו אליו פתח הבית
20ויאמרו בי אדני ירד ירדנו בתחלה לשבר אכל
21ויהי כי באנו אל המלון ונפתח את אמתחתינו והנה כסף איש בפי אמתחתו כספנו במשקלו ונשיב אתו בידנו
22וכסף אחר לקחנו בידנו לשבר אכל לא ידענו מי שם כספנו באמתחתינו
23ויאמר שלום לכם אל תיראו אלהיכם ואלהי אבותיכם נתן לכם מטמון באמתחתיכם כספכם בא אלי ויוציא אליהם את שמעון
24ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף ויתן מים וירחצו רגליהם ויתן מספה לחמוריהם
25ויכינו את המנחה עד בא יוסף בצהרים כי שמעו כי שם יאכלו לחם *
26ויבא יוסף הביתה ויביאו לו את המנחה אשר בידם הביתה וישתחוו לו ארצה
27וישאל להם לשלום ויאמר השלום אביכם הזקן אשר אמרתם עודנו חי
28ויאמרו שלום לעבדך לאבינו עודנו חי ויאמר ברוך האיש ההוא לאלהים ויקדו וישתחוו
29וישא עיניו וירא את בנימים אחיו בן אמו ויאמר הזה אחיכם הקטן אשר אמרתם אלי ויאמר אלהים יחנך בני
30וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו על אחיו ויבקש לבכות ויבא החדרה ויבך שם
31וירחץ פניו ויצא ויתאפק ויאמר שימו לחם
32וישמו לו לבדו ולהם לבדם ולמצרים האכלים אתו לבדם כי לא יוכלון המצרים לאכל את העברים לחם כי תועבה היא למצרים
33וישבו לפניו הבכיר כבכירתו והצעיר כצעירתו ויתמהו האנשים איש על רעהו
34וישא משאת מאת פניו אליהם ותרב משאת בנימים ממשאת כלם חמש ידות וישתו וישכרו עמו *
44
1ויצו את אשר על ביתו לאמר מלא את אמתחת האנשים אכל כאשר יוכלון שאת ושים כסף איש בפי אמתחתו
2ואת גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שברו ויעש כדבר יוסף אשר דבר
3הבקר אור והאנשים שלחו הם וחמריהם
4הם יצאו את העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אליהם למה שלמתם רעה תחת טובה
5הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתם
6וישגם וידבר אליהם את הדברים האלה
7ויאמרו « » למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה
8הן הכסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו הושבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב
9אשר ימצא אתו מעבדיך יומת וגם אנחנו נהיה לאדני לעבדים
10ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא אשר ימצא אתו יהיה לי עבד ואתם תהיו נקואים
11וימהרו ויורידו איש « » אמתחתו ארצה ויפתחו איש אמתחתו
12ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימים
13ויקרעו שמלתם ויעמסו איש על חמורו וישבו העירה *
14ויבא יהודה ואחיו בית יוסף והוא עודנו שם ויפלו לפניו ארצה
15ויאמר להם יוסף מה המעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כי נחש ינחש איש אשר כמוני
16ויאמר יהודה מה נאמר לאדני ומה נדבר ומה נצטדק והאלהים מצא את עון עבדיך הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו
17ויאמר חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם *
18ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה
19אדני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או אח
20ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן ויוליד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו
21ותאמר אל עבדיך הורידהו אלי ואשימה עיני עליו
22ונאמר אל אדני לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת
23ותאמר אל עבדיך אם לא ירד אחיכם הקטן אתכם לא תוסיפון לראות פני
24ויהי כי עלינו אל עבדך אבינו ונגיד לו את דברי אדני
25ויאמר אבינו שובו ושברו לנו מעט אכל
26ונאמר לא נוכל לרדת אם יש אחינו הקטן אתנו וירדנו כי לא נוכל לראות את פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו *
27ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי
28ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד הנה
29ולקחתם גם את זה מעם פני וקראהו אסון והורדתם את שיבתי ברעה שאולה
30ועתה כבאי אל עבדך אבי והנער איננו אתי ונפשו קשורה בנפשו
31והיה כראותו כי אין הנער אתנו ומת והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון שאולה
32כי עבדך ערב את הנער מעם אביו לאמר אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים
33ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדני והנער יעלה עם אחיו
34כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי פן אראה ברעה אשר ימצא את אבי *
45
1ולא יכל יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו ויקרא והוציאו כל איש מעליו ולא עמד איש אתו בהתודע יוסף אל אחיו
2ויתן את קולו בבכי וישמעו מצרים וישמעו בית פרעה
3ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף העוד אבי חי ולא יכלו אחיו לענות אתו כי נבהלו מפניו
4ויאמר יוסף אל אחיו גשו נא אלי ויגשו ויאמר אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אתי מצרימה
5ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אתי הנה כי למחיה שלחני אלהים לפניכם
6כי זה שנתים רעב בקרב הארץ ועוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר
7וישלחני אלהים לפניכם לשים לכם שארות בארץ ולהחיות לכם פליטה גדלה
8ועתה לא אתם שלחתם אתי הנה כי האלהים וישמני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו ומשל בכל ארץ מצרים *
9מהרו ועלו אל אבי ואמרתם אליו כה אמר בנך יוסף שמני אלהים לאדון לכל מצרים רדה אלי ואל תעמד
10וישבת בארץ גשן והיית קרוב אלי אתה ובניך ובני בניך צאנך ובקרך וכל אשר לך
11וכלכלתי אתך שם כי עוד חמש שנים רעב פן תורש אתה וביתך וכל אשר לך
12והנה עיניכם ראות ועיני אחי בנימים כי פי המדבר אליכם
13והגדתם לאבי את כל כבודי במצרים ואת כל אשר ראיתם ומהרתם והורדתם את אבי הנה
14ויפל על צואר בנימים אחיו ויבך ובנימים בכה על צוארו
15וינשק לכל אחיו ויבך עליהם ואחרי כן דברו אחיו אתו
16והקול נשמע בית פרעה לאמר באו אחי יוסף וייטב בעיני פרעה ובעיני עבדיו *
17ויאמר פרעה אל יוסף אמר אל אחיך זאת עשו טענו את בעירכם ולכו ובאו ארצה כנען
18וקחו את אביכם ואת בתיכם ובאו אלי ואתן לכם את טוב ארץ מצרים ואכלו את חלב הארץ
19ואתה צויתי זאת עשו קחו לכם מארץ מצרים עגלות לטפכם ולנשיכם ונשאתם את אביכם ובאתם
20ועיניכם אל תחוס על כליכם כי טוב כל ארץ מצרים לכם הוא
21ויעשו כן בני ישראל ויתן להם יוסף עגלות על פי פרעה ויתן להם צדה לדרך
22לכלם נתן לאיש חליפת שמלות ולבנימים נתן שלש מאות כסף וחמש חליפת שמלות
23ולאביו שלח כזאת עשרה חמורים נשאים מטוב ארץ מצרים ועשר אתנות נשאות בר ולחם ומזון לאביו לדרך
24וישלח את אחיו וילכו ויאמר אליהם אל תתרגזו בדרך *
25ויעלו ממצרים ויבאו ארצה כנען אל יעקב אביהם
26ויגידו לו לאמר עוד יוסף חי וכי הוא משל בכל ארץ מצרים ויפג לבו כי לא האמן להם
27וידברו אליו את כל דברי יוסף אשר דבר אליהם וירא את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אתו ותחי רוח יעקב אביהם
28ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי אלכה ואראנו בטרם אמות
46
1ויסע ישראל וכל אשר לו ויבא באר שבע ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק *
2ויאמר אלהים לישראל במראות הלילה ויאמר יעקב יעקב ויאמר הנני
3ויאמר אנכי האל אלהי אביך אל תירא מרדת מצרימה כי לגוי גדול אשימך שמה
4אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה ויוסף ישית ידיו על עיניך
5ויקם יעקב מבאר שבע וישאו בני ישראל את יעקב אביהם ואת טפם ואת נשיהם בעגלות אשר שלח פרעה לשאת אתו
6ויקחו את מקניהם ואת רכושם אשר רכשו בארץ כנען ויבאו מצרימה יעקב וכל זרעו אתו
7בניו ובני בניו אתו בנתו ובנות בניו וכל זרעו הביא אתו מצרימה *
8ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה יעקב ובניו בכור יעקב ראובן
9ובני ראובן חנוך ופלוא חצרון וכרמי
10ובני שמעון ימואל וימין ואחד ויכין וצהר ושאול בן הכנענית
11ובני לוי גרשון קהת ומררי
12ובני יהודה ער ואונן ושלה ופרץ וזרח וימת ער ואונן בארץ כנען ויהיו בני פרץ חצרון וחמואל
13ובני יששכר תולע ופואה ישוב ושמרון
14ובני זבולן סרד ואלון ויחלאל
15אלה בני לאה אשר ילדה ליעקב בפדן ארם ואת דינה בתו כל נפש בניו ובנתיו שלשים ושלש
16ובני גד צפון וחגי ושוני ואצבעון עדי וארודי וארולי
17ובני אשר ימנה וישוה וישוי ובריעה ושרח אחותם ובני בריעה חבר ומלכיאל
18אלה בני זלפה אשר נתן לבן ללאה בתו ותלד את אלה ליעקב שש עשרה נפש *
19בני רחל אשת יעקב יוסף ובנימים
20ויולד ליוסף בארץ מצרים אשר ילדה לו אסנת בת פוטיפרע כהנאן את מנשה ואת אפרים
21ובני בנימים בלע ובכר ואשבאל גרה ונעמן אחים וראש מאפים ואפים וארד
22אלה בני רחל אשר ילדה ליעקב כל נפש ארבעה עשרה
23ובני דן חשים
24ובני נפתלי יחצאל וגוני יצר ושלום
25אלה בני בלהה אשר נתן לבן לרחל בתו ותלד את אלה ליעקב כל נפש שבע
26כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה יצאי ירכו מלבד נשי בני יעקב כל נפש ששים ושש
27ובני יוסף אשר ילדו לו במצרים נפש שנים כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים *
28ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להראות לפניו גשנה ויבא ארץ גשן
29ויאסר יוסף מרכבתו ויעל לקראת ישראל אביו גשנה וירא אליו ויפל על צוארו ויבך על צוארו עוד
30ויאמר ישראל אל יוסף אמותה הפעם אחרי ראיתי « » פניך כי עודך חי
31ויאמר יוסף אל אחיו ואל בית אביו אעלה ואגידה לפרעה ואמר אליו אחי ובית אבי אשר בארץ כנען באו אלי
32והאנשים רעי צאן כי אנשי מקנה היו וצאנם ובקרם וכל אשר להם הביאו
33והיה כי יקרא לכם פרעה ואמר מה מעשיכם
34ואמרתם אנשי מקנה היו עבדיך מנערינו ועד עתה גם אנחנו גם אבותינו בעבור תשבו בארץ גשן כי תועבת מצרים כל רעי צאן *
47
1ויבא יוסף ויגד לפרעה ויאמר אליו אבי ואחי וצאנם ובקרם וכל אשר להם באו מארץ כנען והנם בארץ גשן
2ומקצה אחיו לקח עמו חמשה אנשים ויצגם לפני פרעה
3ויאמר פרעה אל אחי יוסף מה מעשיכם ויאמרו אל פרעה רעי צאן עבדיך גם אנחנו גם אבותינו
4ויאמרו אל פרעה לגור בארץ באנו כי אין מרעי לצאן אשר לעבדיך כי כבד הרעב בארץ כנען ועתה ישבו נא עבדיך בארץ גשן
5ויאמר פרעה אל יוסף לאמר אביך ואחיך באו אליך
6ארץ מצרים לפניך היא במיטב הארץ הושב את אביך ואת אחיך ישבו בארץ גשן ואם ידעת היש בם אנשי חיל ושמתם שרי מקנה על אשר לי *
7ויבא יוסף את יעקב אביו ויעמדהו לפני פרעה ויברך יעקב את פרעה
8ויאמר פרעה אל יעקב כמה ימי שני חייך
9ויאמר יעקב אל פרעה ימי שני מגרי שלשים ומאת שנה מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא השיגו את ימי שני חיי אבותי בימי מגריהם
10ויברך יעקב את פרעה ויצא מלפני פרעה
11ויושב יוסף את אביו ואת אחיו ויתן להם אחזה בארץ מצרים במיטב הארץ בארץ רעמסס כאשר צוה פרעה
12ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל בית אביו לחם לפי הטף
13ולחם אין בכל הארץ כי כבד הרעב מאד * ותלא ארץ מצרים וארץ כנען מפני הרעב
14וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים ובארץ כנען בשבר אשר הם שברים ויבא יוסף את הכסף ביתה פרעה
15ויתם הכסף מארץ מצרים ומארץ כנען ויבאו כל מצרים אל יוסף לאמר הבא לנו לחם ולמה נמות נגדך כי אפס הכסף
16ויאמר יוסף הבו מקניכם ואתן לכם לחם במקניכם אם אפס הכסף
17ויביאו את מקניהם אל יוסף ויתן להם יוסף לחם בסוסים ובמקנה הצאן ובמקנה הבקר ובחמורים וינחלם בלחם בכל מקניהם בשנה ההיא
18ותתם השנה ההיא ויבאו אליו בשנה השנית ויאמרו לו לא נכחד מאדני כי אם תם הכסף ומקנה הבהמה אל אדני לא נשאר לפני אדני בלתי אם גויתנו ואדמתנו
19למה נמות לעיניך גם אנחנו גם אדמתנו קנה אתנו ואת אדמתנו בלחם ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה ותן זרע ונחיה ולא נמות והאדמה לא תשם *
20ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה כי מכרו מצרים איש שדהו כי חזק עליהם הרעב ותהי הארץ לפרעה
21ואת העם העביד אתו לעבדים מקצה גבול מצרים עד קצהו
22רק אדמת הכהנים לא קנה כי חק לכהנים מאת פרעה ואכלו את חקם אשר נתן להם פרעה על כן לא מכרו את אדמתם *
23ויאמר יוסף אל העם הן קניתי אתכם היום ואת אדמתיכם לפרעה הא לכם זרע וזרעתם את האדמה
24והיה בתבואתה ונתתם חמישת לפרעה וארבע הידות יהיה לכם לזרע השדה ולאכלכם ולאשר בבתיכם ולאכל לטפכם
25ויאמרו החיתנו נמצא חן בעיני אדני והיינו עבדים לפרעה
26וישם אתה יוסף לחק עד היום הזה על אדמת מצרים לפרעה לחמוש רק אדמת הכהנים לבדה לא היתה לפרעה *
27וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גשן ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד
28ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויהיו ימי יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה
29ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך שים נא ידך תחת ירכי ועשית נא עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים
30ושכבתי עם אבותי ונשאתני ממצרים וקברתני בקברתם ויאמר אנכי אעשה כדבריך
31ויאמר השבע לי וישבע לו וישתחוי ישראל על ראש המטה *
48
1ויהי אחר הדברים האלה ויאמר ליוסף הנה אביך חלה ויקח את שני בניו עמו את מנשה ואת אפרים
2ויגד ליעקב ויאמר הנה בנך יוסף בא אליך ויתחזק ישראל וישב על המטה *
3ויאמר יעקב אל יוסף אל שדי נראה אלי בלוזה בארץ כנען ויברך אתי
4ויאמר אלי הנני מפריך והרביתיך ונתתיך לקהל עמים ונתתי את הארץ הזאת לזרעך אחריך אחזת עולם
5ועתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים עד באי אליך מצרימה לי הם אפרים ומנשה כראובן וכשמעון יהיו לי
6ומולדתך אשר הולדת אחריהם לך יהיו על שם אחיהם יקראו בנחלתם
7ואני בבאי מפדן ארם מתה עלי רחל אמך בארץ כנען בדרך בעוד כברת הארץ לבוא אפרתה ואקברה שם בדרך אפרתה היא בית לחם *
8וירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה לך
9ויאמר יוסף אל אביו בני הם אשר נתן לי אלהים בזה ויאמר קחם נא אלי ואברכם
10ועיני ישראל כבדה מזקנה לא יכל לראות ויגש אתם אליו וישק להם ויחבק להם
11ויאמר ישראל אל יוסף ראה פניך לא פללתי והנה הראה אתי אלהים גם את זרעך
12ויוציא יוסף אתם מעם ברכיו וישתחוו לאפיו ארצה
13ויקח יוסף את שניהם את אפרים בימינו משמאל ישראל ואת מנשה בשמאלו מימין ישראל ויגש אליו *
14וישלח ישראל את יד ימינו וישתה על ראש אפרים והוא הצעיר ואת שמאלו על ראש מנשה שכל את ידיו כי מנשה הבכור
15ויברך את יוסף ויאמר האלהים אשר התהלכו אבותי לפניו אברהם ויצחק האלהים הרעה אתי מעודני עד היום הזה
16המלך הגאל אתי מכל רע יברך את הנערים האלה ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק וידגו לרב בקרב הארץ *
17וירא יוסף כי ישית אביו את יד ימינו על ראש אפרים וירע בעיניו ויתמך יד אביו להסיר אתה מעל ראש אפרים על ראש מנשה
18ויאמר יוסף אל אביו לא כן אבי כי זה הבכור שים ימינך על ראשו
19וימאן אביו ויאמר ידעתי בני ידעתי גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו וזרעו יהיה מלא הגוים
20ויברכם ביום ההוא לאמר בך יברך ישראל לאמר ישימך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה *
21ויאמר ישראל אל יוסף הנה אנכי מת והיה אלהים עמכם והשיב אתכם אל ארץ אבותיכם
22ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמרי בחרבי ובקשתי *
49
1ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים
2הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם
3ראובן בכורי אתה כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז
4פחזת כמים אל תותיר כי עלית משכבי אביך אז חללת יצועי עלה *
5שמעון ולוי אחים כלו חמס מכרתיהם
6בסודם אל תבוא נפשי ובקהלם אל יחר כבודי כי באפם הרגו איש וברצונם עקרו שור
7אדיר אפם כי עז וחברתם כי קשתה אחליקם ביעקב ואפיצם בישראל *
8יהודה אתה יודוך אחיך ידיך בערף איביך וישתחוו לך בני אביך
9גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביה מי יקימנו
10לא יסור שבט מיהודה ומחקק מבין דגליו עד כי יבוא שלה ולו יקהתו עמים
11אסורי לגפן עירו ולשריקה בני איתנו כבס ביין לבושו ובדם ענבים כסותו
12הכלילו עינים מיין ולבן שנים מחלב *
13זבולן לחוף ימים ישכן והוא לחוף אוניות וירכתו עד צידן
14יששכר חמור גרים רבץ בין המשפחתים
15וירא מנוחה כי טובה ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבל ויהי למוס עבד *
16דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל
[17]יהיה דן נחש עלי דרך שפפון עלי ארח הנשך עקבי סוס ויפל רכבו אחור
18לישועתך קויתי יהוה *
19גד גדוד יגידנו והוא יגיד עקב
20מאשר שמן לחמו והוא יתן מעדני מלך
21נפתלי אילה שלוחה הנתן אמרי שופר *
22בן פרת יוסף בן פרת עלי עין בני צעירי עלי שור
23וימררהו ויריבהו וישטמהו בעלי חצים
24ותשב באיתן קשתו ויפזו זרועי ידיו מידי אביר יעקב משם רעה אבן ישראל
25מאל אביך ויעזרך ואל שדי ויברכך ברכת שמים ממעל ברכת תהום רבצת תחת ברכת שדים ורחם
26ברכת אביך ואמך גברו על ברכת הרי עד תאות גבעת עולם תהיינה לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו
27בנימים זאב יטרף בבקר יאכל עדי ולערב יחלק שלל
28כל אלה שבטי ישראל שנים עשר * וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אתם איש « » כברכתו ברך אתם
29ויצו אתם ויאמר אליהם אני נאסף אל עמי קברו אתי אל אבותי אל המערה אשר בשדה עפרון החתי
30במערה אשר בשדה המכפלה אשר על פני ממרא בארץ כנען אשר קנה אברהם את השדה מאת עפרון החתי לאחזת קבר
31שם קברו את אברהם ואת שרה אשתו ושם קברו את יצחק ואת רבקה אשתו ושם קברתי את לאה
32מקנה השדה והמערה אשר בו מאת בני חת *
33ויכל יעקב לצות את בניו ויאסף רגליו אל המטה ויגוע ויאסף אל עמיו
50
1ויפל יוסף על פני אביו ויבך עליו וישק לו
2ויצו יוסף את עבדיו את הרפאים לחנט את אביו ויחנטו הרפאים את ישראל
3וימלאו לו ארבעים יום כי כן ימלאו ימי החנטים ויבכו אתו מצרימה שבעים יום
4ויעברו ימי בכיתו * וידבר יוסף אל בית פרעה לאמר אם נא מצאתי חן בעיניכם דברו נא באזני פרעה לאמר
5אבי השביעני לפני מותו לאמר הנה אנכי מת בקברי אשר כרתי לי בארץ כנען שם תקברני ועתה אעלה נא ואקברה את אבי כאשר השביעני ואשובה
6ויאמר פרעה עלה וקבר את אביך כאשר השביעך *
7ויעל יוסף לקבר את אביו ויעלו אתו כל עבדי פרעה זקני ביתו וכל זקני ארץ מצרים
8וכל בית יוסף אחיו ובית אביו רק טפם וצאנם ובקרם עזבו בארץ גשן
9ויעל עמו גם רכב גם פרשים ויהי המחנה כבד מאד
10ויבאו עד גרן האטד אשר בעבר הירדן ויספדו שם מספד גדול וכבד מאד ויעש לאביו אבל שבעת ימים *
11וירא יושב ארץ הכנעני את האבל בגרן האטד ויאמרו אבל כבד זה למצרים על כן קרא שמו אבל מצרים אשר בעבר הירדן
12ויעשו לו בניו כן כאשר צום
13וישאו אתו בניו ארצה כנען ויקברו אתו במערת שדה המכפלה אשר קנה אברהם את השדה לאחזת קבר מאת עפרון החתי על פני ממרא
14וישב יוסף מצרימה הוא ואחיו וכל העלים אתו לקבר את אביו אחרי קברו את אביו *
15ויראו אחי יוסף כי מת אביהם ויאמרו לא ישטמנו יוסף השב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אתו
16ויצוו על יוסף לאמר אביך צוה לפני מותו לאמר
17כה תאמרון ליוסף אנה שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך ועתה שא נא לפשע עבדי אלהי אביך ויבך יוסף בדברם אליו
18וילכו גם אחיו ויפלו לפניו ויאמרו הננו לך לעבדים *
19ויאמר אליהם יוסף אל תיראו « » התחת אלהים אני
20ואתם חשבתם עלי רעה והאלהים חשבה לטובה למען עשות כיום הזה להחיות עם רב
21ועתה אל תיראו אנכי אכלכל אתכם ואת טפכם וינחם אתם וידבר אל לבם *
22וישב יוסף במצרים הוא ובית אביו ויחי יוסף מאה ועשר שנים
23וירא יוסף לאפרים בנים שלישים גם בני מכיר בן מנשה ילדו בימי יוסף *
24ויאמר יוסף אל אחיו אנכי מת והאלהים פקד יפקד אתכם והעלה אתכם מן הארץ הזאת אל הארץ אשר נשבע לאברהם ליצחק וליעקב *
25וישביע יוסף את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעליתם את עצמתי מזה אתכם *
26וימת יוסף בן מאה ועשר שנים ויחנטו אתו ויושם בארון במצרים *