Versionen

Ex SP

©

Copyright


1
1ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו
2ראובן ושמעון ולוי ויהודה
3ויששכר וזבולן ובנימים
4דן ונפתלי גד ואשר
5ויהיו כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים
6וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא
7ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם *
8ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף
9ויאמר אל עמו הן עם בני ישראל רב ועצום ממנו
10הבה נתחכם לו פן ירבה והיה כי תקראנו מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ
11וישמו עליו שרי מסים למען ענותם בסבלותם ויבנו ערי מסכנת לפרעה את פיתון ואת רעמסס
12וכאשר יענו אתו כן יפרה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל
13ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך
14וימררו את חייהם בעבדה קשה בחימר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך *
15ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה
16ויאמר בילדכן את העבריות וראיתין על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת היא וחיתה
17ותיראנה המילדות את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיינה את הילידים
18ויקרא פרעה למילדות ויאמר להן מדוע עשיתין את הדבר הזה ותחיינה את הילידים
19ותאמרנה המילדות אל פרעה כי לא כנשים המצריות העבריות כי חיות הנה בטרם תבוא אליהן המילדות וילדו
20וייטב אלהים למילדות וירבו העם ויעצמו מאד
21ויהי כי יראו המילדות את האלהים ויעש להם בתים
22ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילד לעברים היאר תשליכון וכל הבת תחיון *
2
1וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי
2ותהר האשה ותלד בן ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים
3ולא יכלה עוד הצפנהו ותקח לו אמו תבת גמא ותחמרה בחימר ובזפת ותשים בה את הילד ותשים בסף על שפת היאר
4ותתיצב אחותו מרחק לדעת מה יעשה לו
5ותרד בת פרעה לרחץ על היאר ונערתיה הלכת על יד היאר ותרא את התבה בתוך הסף ותשלח את אמתה ותקחה
6ותפתחה ותרא את הילד והנה נער בכה ותחמל עליו בת פרעה ותאמר מילידי העברים זה
7ותאמר אחותו אל בת פרעה האלך וקראתי ליך אשה מינקת מן העבריות ותניק ליך את הילד
8ותאמר לה בת פרעה לכי ותלך העלמה ותקרא את אם הילד
9ותאמר לה בת פרעה הלכי את הילד הזה והינקהו לי ואני אתן את שכריך ותקח האשה את הילד ותינקהו
10ויגדל הנער ותביאהו אל בת פרעה ויהי לה לבן ותקרא את שמו משה ותאמר כי מן המים משיתיו *
11ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלותם וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו
12ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי ויטמנהו בחול
13ויצא ביום השני והנה שני אנשים עברים נצים ויאמר לרשע למה תכה רעך
14ויאמר מי שמך לאיש שר ולשופט עלינו הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת את המצרי ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר
15וישמע פרעה את הדבר הזה ויבקש להרג את משה ויברח משה מפני פרעה וישב בארץ מדין וישב על הבאר *
16ולכהן מדין שבע בנות ותבאנה ותדלאנה ותמלאנה את הרחטים להשקות את צאן אביהן
17ויבאו הרעים ויגרשום ויקם משה ויושיענה וישק את צאנם
18ותבאנה אל רעואל אביהן ויאמר מדוע מהרתין בא היום
19ותאמרנה איש מצרי הצילנו מיד הרעים וגם דלא דלא לנו וישק את הצאן
20ויאמר אל בנתיו ואיה למה זה עזבתין את האיש קראן לו ויאכל לחם
21ויאל משה לשבת את האיש ויתן את צפורה בתו למשה לאשה
22ותלד בן ויקרא את שמו גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה *
23ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים וינחו בני ישראל מן העבדה ויצעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבדה
24וישמע אלהים את נקאתם ויזכר אלהים את בריתו את אברהם ואת יצחק ואת יעקב
25וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים
3
1ומשה היה רעי את צאן יתרו חתנו כהן מדין וינהג את הצאן אחר המדבר ויבא אל הר האלהים חורבה
2וירא אליו מלאך יהוה בלהבת אש מתוך הסנה וירא והנה הסנה בער באש והסנה איננו אכל
3ויאמר משה אסור נא ואראה את המראה הגדול הזה מדוע לא יבער הסנה
4וירא אלהים כי סר לראות ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה ויאמר משה משה ויאמר הנני
5ויאמר אל תקרב הלם של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עמד עליו אדמת קדש היא
6ויאמר אנכי אלהי אבותיך אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב ויסתיר משה פניו כי ירא מהביט אל האלהים *
7ויאמר יהוה ראו ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי מפני נגשיו כי ידעתי את מכאובו
8וארדה להצילו מיד מצרים ולהעלותו מן הארץ ההיא אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש אל מקום הכנעני החתי והאמרי והפרזי והגרגשי והחוי והיבוסי
9ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לחצים אתם
10ועתה לך ואשלחך אל פרעה והוצאת את עמי בני ישראל ממצרים
11ויאמר משה אל האלהים מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים
12ויאמר כי אהיה עמך וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה
13ויאמר משה אל האלהים הנה אנכי בא אל בני ישראל ואמרתי להם אלהי אבותיכם שלחני אליכם ואמרו לי מה שמו מה אמר אליהם *
14ויאמר אלהים אל משה אהיה אשר אהיה ויאמר כה תאמר אל בני ישראל אהיה שלחני אליכם
15ויאמר עוד אלהים אל משה כה תאמר אל בני ישראל יהוה אלהי אבותיכם אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב שלחני אליכם זה שמי לעולם וזה זכרי לדור ודור
16לך ואספת את זקני בני ישראל ואמרת אליהם יהוה אלהי אבותיכם נראה אלי אלהי אברהם ויצחק ויעקב לאמר פקד פקדתי אתכם ואת העשוי לכם במצרים
17ואמרה אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ הכנעני החתי והאמרי והפרזי והגרגשי והחוי והיבוסי אל ארץ זבת חלב ודבש
[18]ושמעו לקולך * ובאת אתה וזקני ישראל אל מלך מצרים ואמרתם אליו יהוה אלהי העברים נקרא עלינו « » נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו
19ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלך הלוא ביד חזקה
20ושלחתי את ידי והכיתי את מצרים בכל נפלאותי אשר אעשה בקרבו ואחרי כן ישלח אתכם
21ונתתי את חן העם הזה בעיני מצרים והיה כי תלכון לא תלכון רקים
22ושאל איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה משכינתה ומגירת ביתה כלי כסף וכלי זהב ושמלות ושמתם על בניכם ועל בנתיכם ונצלתם את מצרים
4
1ויען משה ויאמר והן לא יאמנו לי ולא ישמעו לקולי כי יאמרו לא נראה אליך יהוה *
2ויאמר אליו יהוה מה זה בידך ויאמר מטה
3ויאמר השליכהו ארצה וישלכהו ארצה ויהי לנחש וינס משה מפניו
4ויאמר יהוה אל משה שלח ידך ואחז בזנבו וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכפו
5למען יאמנו כי נראה אליך יהוה אלהי אבותם אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב *
6ויאמר יהוה לו עוד הבא נא ידך בחיקך ויבא ידו בחיקו ויוציאה מחיקו והנה ידו מצרעת כשלג
7ויאמר השב ידך אל חיקך וישב ידו אל חיקו ויוציאה מחיקו והנה שבה כבשרו
8והיה אם לא יאמנו לך ולא ישמעו לקול האות הראישון והאמנו לקול האות האחרון
9והיה אם לא יאמנו גם לשני האותת האלה ולא ישמעו לקולך ולקחת ממימי היאר ושפכת היבשה והיו המים אשר תקח מן היאר יהיו לדם ביבשת
10ויאמר משה אל יהוה בי אדני לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשום גם מאז דברך אל עבדך כי כבד פה וכבד לשון אנכי *
11ויאמר יהוה אליו מי שם פה לאדם או מי ישים אלם או חרש או פקח או עור הלא אנכי יהוה
12ועתה לך ואנכי אהיה עם פיך והוריתיך אשר תדבר
13ויאמר בי אדני שלח נא ביד תשלח
14ויחר אף יהוה במשה ויאמר הלוא אהרן אחיך הלוי ידעתי כי דבר ידבר הוא וגם הנה הוא יצא לקראתך וראך ושמח בלבבו
15ודברת אליו ושמת את הדברים בפיו ואנכי אהיה עם פיך ועם פיו והוריתי אתכם את אשר תעשון
16ודבר הוא לך אל העם והיה הוא יהיה לך לפה ואתה תהיה לו לאלהים
17ואת המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את האותות
18וילך משה וישב אל יתרו חתנו ויאמר לו אלכה נא ואשובה אל אחי אשר במצרים ואראה העודם חיים ויאמר יתרו למשה לך לשלום *
19ויאמר יהוה אל משה במדין לך שוב מצרימה כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך
20ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכבם על החמור וישב ארץ מצרים ויקח משה את מטה האלהים בידו *
21ויאמר יהוה אל משה בלכתך לשוב מצרימה ראה את כל המופתים אשר שמתי בידך ועשיתם לפני פרעה ואני אחזיק את לבו ולא ישלח את העם
22ואמרת אל פרעה כה אמר יהוה בני בכורי ישראל
23ואמר אליך שלח את בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנה אנכי הרג את בנך בכורך
24ויהי בדרך במלון ויפגשהו יהוה ויבקש המיתו
25ותקח צפורה צר ותכרת את ערלת בנה ותגע לרגליו ותאמר כי חתן דמים אתה לי
26וירף ממנה אז אמרה חתן דמים למלות *
27ויאמר יהוה אל אהרן לך לקראת משה המדברה וילך ויפגשהו בהר האלהים וישק לו
28ויגד משה לאהרן את כל דברי יהוה אשר שלחהו ואת כל האותת אשר צוהו
29וילכו משה ואהרן ויאספו את כל זקני בני ישראל
30וידבר אהרן את כל הדברים אשר דבר יהוה אל משה ויעש האותת לעיני העם
31ויאמנו העם וישמעו כי פקד יהוה את בני ישראל וכי ראה את ענים ויקדו וישתחוו *
5
1ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל פרעה כה אמר יהוה אלהי ישראל שלח את עמי ויחגו לי במדבר
2ויאמר פרעה מי יהוה אשר אשמע בקולו לשלח את ישראל לא ידעתי את יהוה וגם את ישראל לא אשלח
3ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו נלכה נא המדברה דרך שלשת ימים « » ונזבחה ליהוה אלהינו פן יפגענו בדבר או בחרב
4ויאמר אליהם מלך מצרים למה משה ואהרן תפרידו את העם ממעשיו לכו לסבלתיכם
5ויאמר פרעה הן רבים עתה מעם הארץ והשבתם אתם מסבלותם *
6ויצו פרעה ביום ההוא את הנגשים בעם ואת שוטריו לאמר
7לא תוסיפון לתת תבן לעם ללבן לבנים כתמול שלשום הם ילכו ויקששו להם תבן
8ואת מתכנת הלבנים אשר הם עשים תמול שלשום תשימו עליהם לא תגרעו ממנו כי נרפים הם על כן הם צעקים לאמר נלכה נזבחה לאלהינו
9תכבד העבדה על האנשים וישעו בה ולא ישעו בדברי שקר *
10ויצאו נגשי העם ושוטריו וידברו אל העם לאמר כה אמר פרעה אינני נתן לכם תבן
11אתם לכו קחו לכם תבן מאשר תמצאו כי אין נגרע מעבדתכם דבר
12ויפץ העם בכל ארץ מצרים לקשש קש לתבן
13והנגשים אצוים בעם לאמר כלו מעשיכם דבר יום ביומו כאשר בהיות התבן נתן לכם
14ויכו שוטרי בני ישראל אשר שמו עליהם נגשי פרעה לאמר מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשום גם תמול גם היום *
15ויבאו שוטרי בני ישראל ויצעקו אל פרעה לאמר למה תעשה כה לעבדיך
16תבן אין נתן לעבדיך ולבנים אמרים לנו עשו והנה עבדיך מכים וחטאת עמך
17ויאמר נרפים אתם נרפים על כן אתם אמרים נלכה ונזבחה ליהוה
18ועתה לכו עבדו ותבן לא ינתן לכם ותכן הלבנים תתנו
19ויראו שוטרי בני ישראל אתם ברע לאמר לא יגרע מלבניכם דבר יום ביומו
20ויפגעו את משה ואת אהרן נצבים לקראתם בצאתם מאת פני פרעה
21ויאמרו אליהם יראה יהוה עליכם וישפט אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת חרב בידו להרגנו
22וישב משה אל יהוה ויאמר אדני למה הרעת לעם הזה ולמה זה שלחתני
23ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך
6
1ויאמר יהוה אל משה אתה תראה את אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו *
2וידבר יהוה אל משה ויאמר אליו אני יהוה
3ואראה אל אברהם ואל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי יהוה לא נודעתי להם
4וגם הקמתי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען את ארץ מגריהם אשר גרו בה
5וגם אני שמעתי את נקאת בני ישראל אשר מצרים מעבדים אתם ואזכרה את בריתי
6לכן אמר אל בני ישראל אני יהוה והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים והצלתי אתכם מעבדתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובמשפטים גדלים
7ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים וידעתם כי אני יהוה אלהיכם המוצא אתכם מתחת סבלות מצרים
8והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אתה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אתה לכם מורשה אני יהוה
9וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבדה קשה
9[א]ויאמרו אל משה חדל נא ממנו ונעבדה את מצרים כי טוב לנו עבד את מצרים ממותנו במדבר *
10וידבר יהוה אל משה לאמר
11בא דבר אל פרעה מלך מצרים וישלח את בני ישראל מארצו
12וידבר משה לפני יהוה לאמר הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים *
13וידבר יהוה אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל מארץ מצרים
14ואלה ראשי בית אבותם בני ראובן בכור ישראל חנוך ופלוא חצרון וכרמי אלה משפחות ראובן
15ובני שמעון ימואל וימין ואחד ויכין וצהר ושאול בן הכנענית אלה משפחות שמעון
16ואלה שמות בני לוי לתולדתם גרשון קהת ומררי ושני חיי לוי שבע ושלשים ומאת שנה
17ובני גרשון לבני ושמעי למשפחותם
18ובני קהת עמרם ויצהר חברון ועזיאל ושני חיי קהת שלש ושלשים ומאת שנה
19ובני מררי מחלי ומושי אלה משפחות הלוי לתולדתם *
20ויקח עמרם את יוכבד דדתו לו לאשה ותלד לו את אהרן ואת משה ואת מרים אחותם ושני חיי עמרם שש ושלשים ומאת שנה
21ובני יצהר קרח ונפג וזכרי
22ובני עזיאל מישאל ואליצפן וסתרי
23ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון לו לאשה ותלד לו את נדב ואת אביהוא את אלעזר ואת איתמר
24ובני קרח אסור ואלקנא ואביסף אלה משפחות הקרחי
25ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל לו לאשה ותלד לו את פינחס אלה ראשי אבות הלוי למשפחותם
26הוא אהרן ומשה אשר אמר יהוה להם הוציאו את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם
27הם המדברים אל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל מארץ מצרים הוא משה ואהרן
28ויהי ביום דבר יהוה אל משה בארץ מצרים *
29וידבר יהוה אל משה לאמר אני יהוה דבר אל פרעה מלך מצרים את כל אשר אני דבר אליך
30ויאמר משה לפני יהוה הן אני ערל שפתים ואיך ישמעני פרעה *
7
1ויאמר יהוה אל משה ראה נתתיך אלהים לפרעה ואהרן אחיך יהיה נביאך
2אתה תדבר את כל אשר אצוך ואהרן אחיך ידבר אל פרעה ושלח את בני ישראל מארצו
3ואני אקשה את לב פרעה והרביתי את אותתי ואת מופתי בארץ מצרים
4ולא ישמע אליכם פרעה ונתתי את ידי במצרים והוצאתי את צבאתי את עמי בני ישראל מארץ מצרים במשפטים גדלים
5וידעו כל מצרים כי אני יהוה בנטתי את ידי על מצרים והוצאתי את עמי בני ישראל מתוכם
6ויעש משה ואהרן כאשר צוה יהוה אתם כן עשו
7ומשה בן שמנים שנה ואהרן בן שלש ושמנים שנה בדברם אל פרעה *
8וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר
9כי ידבר אליכם פרעה לאמר תנו לכם אות או מופת ואמרת אל אהרן קח את מטך והשליך לפני פרעה ויהי לתנין
10ויבא משה ואהרן לפני פרעה ויעשו כן כאשר צוה יהוה וישלך אהרן את מטהו לפני פרעה ולפני עבדיו ויהי לתנין
11ויקרא גם פרעה לחכמים ולמכשפים ויעשו גם הם חרטמי מצרים בלהטיהם כן
12וישלכו איש מטהו ויהיו לתנינים ויבלע מטה אהרן את מטותם
13ויחזק לב פרעה ולא שמע אליהם כאשר דבר יהוה *
14וידבר יהוה אל משה כבד לב פרעה מאן לשלח את העם
15לך אל פרעה בבקר הנה הוא יצא המים ונצבת לקראתו על שפת היאר והמטה אשר נהפך לנחש תקח בידך
16ואמרת אליו יהוה אלהי העברים שלחני אליך לאמר שלח את עמי ויעבדני במדבר והנה לא שמעת עד כה
17כה אמר יהוה בזאת תדע כי אני יהוה הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים אשר ביאר ונהפכו לדם
18והדגה אשר ביאר תמות ובאש היאר ונלאו מצרים לשתות מים מן היאר *
18[א]וילך משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו יהוה אלהי העברים שלחנו אליך לאמר שלח את עמי ויעבדני במדבר והנה לא שמעת עד כה
18[ב]כה אמר יהוה בזאת תדע כי אני יהוה הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים אשר ביאר ונהפכו לדם
[18[ג]]והדגה אשר ביאר תמות ובאש היאר ונלאו מצרים לשתות מים מן היאר *
19ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן קח את מטך ונטה את ידך על מימי מצרים על נהרותם ועל יאריהם ועל אגמיהם ועל כל מקוה מימיהם ויהיו דם ויהי הדם בכל ארץ מצרים ובעצים ובאבנים
20ויעשו כן משה ואהרן כאשר צוה יהוה וירם במטהו ויך את המים אשר ביאר לעיני פרעה ולעיני עבדיו ויהפכו כל המים אשר ביאר לדם
21והדגה אשר ביאר מתה ויבאש היאר ולא יכלו מצרים לשתות מים מן היאר ויהי הדם בכל ארץ מצרים
22ויעשו כן חרטמי מצרים בלהטיהם ויחזק לב פרעה ולא שמע אליהם כאשר דבר יהוה
23ויפן פרעה ויבא אל ביתו ולא שת לבו גם לזאת
24ויחפרו כל מצרים סביבת היאר מים לשתות כי לא יכלו לשתות ממימי היאר
25וימלאו שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאר *
26ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ודברת אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני
27ואם מאן אתה לשלח הנה אנכי נגף את כל גבולך בצפרדעים
28ושרץ היאר צפרדעים ועלו ובאו בבתיך ובחדרי משכביך ועל מטתיך ובבתי עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארתיך
[29]ובך ובעמך ובכל עבדיך יעלו הצפרדעים *
29[א]ויבא משה ואהרן אל פרעה וידברו אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני
29[ב]ואם מאן אתה לשלח הנה אנכי נגף את כל גבולך בצפרדעים
29[ג]ושרץ היאר צפרדעים ועלו ובאו בבתיך ובחדרי משכביך ועל מטתיך ובבתי עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארתיך [
29[ד]]ובך ובעמך ובכל עבדיך יעלו הצפרדעים *
8
1ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את ידך במטך על הנהרות ועל היארים ועל האגמים והעל את הצפרדעים על ארץ מצרים
1[א]ויאמר משה אל אהרן נטה את ידך במטך ותעל הצפרדע על ארץ מצרים
2ויט אהרן את ידו על מימי מצרים ותעל הצפרדע ותכס את ארץ מצרים
3ויעשו כן חרטמי מצרים בלהטיהם ויעלו הצפרדעים על ארץ מצרים
4ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר העתירו אל יהוה ויסר הצפרדעים ממני ומעמי ואשלח את העם ויזבחו ליהוה
5ויאמר משה אל פרעה התפאר עלי למתי העתיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך רק ביאר תשארנה
6ויאמר למחר ויאמר כדבריך למען תדע כי אין כיהוה אלהינו
7וסרו הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך רק ביאר תשארנה
8ויצא משה ואהרן מעם פרעה ויצעק משה אל יהוה על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעה
9ויעש יהוה כדבר משה וימתו הצפרדעים מן הבתים ומן החצרות ומן השדות
10ויצברו אתם חמרים חמרים ותבאש הארץ
11וירא פרעה כי היתה הרוחה ויכבד את לבו ולא שמע אליהם כאשר דבר יהוה *
12ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את ידך במטך והכה את עפר הארץ ויהי לכנים בכל ארץ מצרים
13ויעשו כן ויט אהרן את ידו במטהו ויך את עפר הארץ ותהי הכנים באדם ובבהמה כל עפר הארץ היה כנים בכל ארץ מצרים
14ויעשו כן החרטמים בלהטיהם להוציא את הכנים ולא יכלו ותהי הכנים באדם ובבהמה
15ויאמרו החרטמים אל פרעה אצבע אלהים היא ויחזק לב פרעה ולא שמע אליהם כאשר דבר יהוה *
16ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה הנה הוא יצא המים ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני
17כי אם אינך משלח את עמי הנני משלח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את הערב ומלאו בתי מצרים את הערב וגם האדמה אשר הם עליה
18והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות שם ערב למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ
19ושמתי פדות בין עמי ובין עמך למחר יהיה האות הזה *
19[א]ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני
19[ב]כי אם אינך משלח את עמי הנני משלח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את הערב ומלאו בתי מצרים את הערב וגם האדמה אשר הם עליה
19[ג]והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות שם ערב למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ
19[ד]ושמתי פדות בין עמי ובין עמך למחר יהיה האות הזה
20ויעש יהוה כן * ויבא ערב כבד מאד ביתה פרעה ובית עבדיו בכל ארץ מצרים ותשחת הארץ מפני הערב
21ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר לכו זבחו לאלהיכם בארץ
22ויאמר משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח ליהוה אלהינו הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלנו
23דרך שלשת ימים נלכה במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו כאשר יאמר אלינו
24ויאמר פרעה אנכי אשלח אתכם וזבחתם ליהוה אלהיכם במדבר רק הרחק לא תרחיקו ללכת העתירו בעדי
25ויאמר משה הנה אנכי יצא מעמך והעתרתי אל יהוה וסר הערב מפרעה ומעבדיו ומעמו מחר רק אל יסף פרעה התל לבלתי שלח את העם לזבח ליהוה
26ויצא משה מעם פרעה ויעתר אל יהוה
27ויעש יהוה כדבר משה ויסר הערב מפרעה ומעבדיו ומעמו לא נשאר אחד
28ויכבד פרעה את לבו גם בפעם הזאת ולא שלח את העם *
9
1ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני
2כי אם מאן אתה לשלח ועודך מחזיק בם
3הנה יד יהוה היה במקניך אשר בשדה בסוסים ובחמורים ובגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאד
4והפלא יהוה בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים ולא ימות מכל לבני ישראל דבר
5וישם יהוה מועד לאמר מחר יעשה יהוה את הדבר הזה בארץ *
5[א]ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני
5[ב]כי אם מאן אתה לשלח ועודך מחזיק בם
5[ג]הנה יד יהוה היה במקניך אשר בשדה בסוסים ובחמורים ובגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאד
5[ד]והפלא יהוה בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים ולא ימות מכל לבני ישראל דבר
[5[ה]]מחר יעשה יהוה את הדבר הזה בארץ
6ויעש יהוה את הדבר הזה ממחרת וימת כל מקנה מצרים וממקנה בני ישראל לא מת אחד
7וישלח פרעה והנה לא מת ממקנה בני ישראל עד אחד ויכבד לב פרעה ולא שלח את העם *
8ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן קחו לכם מלוא חופניכם פיח כבשן וזרקו משה השמים לעיני פרעה
9והיה לאבק על כל ארץ מצרים והיה על האדם ועל הבהמה לשחין פרח אבעבעות בכל ארץ מצרים
10ויקחו את פיח הכבשן ויעמדו לפני פרעה ויזרק אתו משה השמים ויהי שחין אבעבעות פרח באדם ובבהמה
11ולא יכלו החרטמים לעמד לפני משה מפני השחין כי היה השחין בחרטמים ובכל מצרים
12ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שמע אליהם כאשר דבר יהוה אל משה *
13ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני
14כי בפעם הזאת אני שלח את כל מגפתי על לבך ובעבדיך ובעמך בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ
15כי עתה שלחתי את ידי ואכה אתך ואת עמך בדבר ותכחד מן הארץ
16ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתיך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ
17עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם
18הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים למיום היסדה ועד עתה
19ועתה שלח העז את מקניך ואת כל אשר לך בשדה כל האדם והבהמה אשר ימצא בשדה לא יאסף הביתה וירד עליהם הברד ומתו *
19[א]ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני
19[ב]כי בפעם הזאת אני שלח את כל מגפתי על לבך ובעבדיך ובעמך בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ
19[ג]כי עתה שלחתי את ידי ואכה אתך ואת עמך בדבר ותכחד מן הארץ
19[ד]ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתיך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ
[19[ה]]עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם
19[ו]הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים למיום היסדה ועד עתה
19[ז]ועתה שלח העז את מקניך ואת כל אשר לך בשדה כל האדם והבהמה אשר ימצא בשדה ולא יאסף הביתה וירד עליהם הברד ומתו
20הירא את דבר יהוה מעבדי פרעה הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים
21ואשר לא שם לבו על דבר יהוה ויעזב את עבדיו ואת מקנהו בשדה *
22ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על השמים ויהי ברד בכל ארץ מצרים על האדם ועל הבהמה ועל כל עשב השדה בארץ מצרים
23ויט משה את מטהו על השמים ויהוה נתן קולות וברד ותהלך אש ארצה וימטר יהוה ברד על ארץ מצרים
24ויהי הברד ואש מתלקחת בתוך הברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים מאז היתה לגוי
25ויך הברד בארץ מצרים את כל אשר בשדה מאדם עד בהמה ואת כל עשב השדה הכה הברד ואת כל עץ השדה שבר
26רק בארץ גשן אשר שם בני ישראל לא היה ברד *
27וישלח פרעה ויקרא למשה ולאהרן ויאמר אליהם חטאתי הפעם יהוה הצדיק ואני ועמי הרשעים
28העתירו אל יהוה ורב מהיות קולות אלהים וברד ואשלח אתכם ולא תוסיפון לעמד
29ויאמר אליו משה כצאתי את העיר אפרש « » כפי אל יהוה והקולות יחדלון והברד לא יהיה עוד למען תדע כי ליהוה הארץ
30ואתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון מפני אדני יהוה
31והפשתה והשערה נכו כי השערה אביב והפשתה גבעל
32והחטה והכסמת לא נכו כי אפלות הנה
33ויצא משה מעם פרעה את העיר ויפרש כפיו אל יהוה ויחדלו הקולות והברד והמטר לא נתך ארצה
34וירא פרעה כי חדל הברד והמטר והקולות ויסף לחטא ויכבד לבו הוא ועבדיו
35ויחזק לב פרעה ולא שלח את בני ישראל כאשר דבר יהוה ביד משה *
10
1ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אותתי אלה בקרבו
2ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אותתי אשר שמתי בם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם
2[א]ואמרת אל פרעה כה אמר יהוה אלהי העברים עד מתי מאנת לענות מפני שלח את עמי ויעבדני
2[ב]כי אם מאן אתה לשלח את עמי הנני מביא מחר ארבה בגבולך
[2[ג]]וכסה את עין הארץ ולא יכל לראות את הארץ ואכל את יתר הפלטה הנשארת לכם מן הברד ואכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ הצמח לכם מן השדה
2[ד]ומלאו בתיך ובתי כל עבדיך ובתי כל מצרים אשר לא ראו אבותיך ואבות אבותיך מיום היותם על האדמה עד היום הזה *
3ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברים עד מתי מאנת לענות מפני שלח את עמי ויעבדני
4כי אם מאן אתה לשלח את עמי הנני מביא מחר ארבה בגבולך
5וכסה את עין הארץ ולא יכל לראות את הארץ ואכל את יתר הפלטה הנשארת לכם מן הברד ואכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ הצמח לכם מן השדה
6ומלאו בתיך ובתי כל עבדיך ובתי כל מצרים אשר לא ראו אבותיך ואבות אבותיך מיום היותם על האדמה עד היום הזה * ויפן ויצא מעם פרעה
[7]ויאמרו עבדי פרעה אליו עד מתי יהיה זה לנו למוקש שלח את האנשים ויעבדו את יהוה אלהיהם הטרם תדע כי אבדה מצרים
8וישב את משה ואת אהרן אל פרעה ויאמר אליהם לכו עבדו את יהוה אלהיכם מי ומי ההלכים
9ויאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנתינו בצאננו ובבקרנו נלך כי חג יהוה לנו
10ויאמר אליהם יהיה כן יהוה עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד פניכם
11לכן לכו נא הגברים ועבדו את יהוה כי אתה אתם מבקשים ויגרשו אתם מאת פני פרעה *
12ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על ארץ מצרים בארבה ויעל על ארץ מצרים ויאכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ אשר השאיר הברד
13ויט משה את ידו על ארץ מצרים ויהוה נהג רוח קדים בארץ כל היום ההוא וכל הלילה הבקר היה ורוח הקדים נשאה את הארבה
14ויעל הארבה על כל ארץ מצרים וינח בכל גבול מצרים כבד מאד לפניו לא היה כן ארבה כמהו ואחריו לא יהיה כן
15ויכס את עין כל הארץ ותחשך הארץ ויאכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ אשר הותיר הברד ולא נותר כל ירק בעץ ובעשב השדה בכל ארץ מצרים
16וימהר פרעה לקרא למשה ולאהרן ויאמר חטאתי ליהוה אלהיכם ולכם
17ועתה שאו נא חטאתי אך הפעם העתירו אל יהוה אלהיכם ויסר מעלי רק את המות הזה
18ויצא מעם פרעה ויעתר אל יהוה
19ויהפך יהוה רוח ים חזק מאד וישא את הארבה ויתקעהו ים סוף לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים
20ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל *
21יאמר יהוה אל משה נטה את ידך על השמים ויהי חשך על ארץ מצרים וימש החשך
22ויט משה את ידו על השמים ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים
23לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים ולכל בני ישראל היה אור במושבתם
24ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר לכו עבדו את יהוה רק צאנכם ובקרכם יצג גם טפכם ילך עמכם
25ויאמר משה גם אתה תתן בידנו זבחים ועלות ועשינו ליהוה אלהינו
26וגם מקנינו ילך עמנו לא תשאר פרסה כי ממנו נקח לעבד את יהוה אלהינו ואנחנו לא נדע מה נעבד את יהוה עד באנו שמה
27ויחזק יהוה את לב פרעה ולא אבה לשלחם
28ויאמר לו פרעה לך לך מעלי השמר לך אל תוסף ראות פני כי ביום ראותך פני תמות
29ויאמר משה כן דברת לא אוסף עוד ראות פניך *
11
1ויאמר יהוה אל משה עוד נגע אחד אביא על פרעה ועל מצרים ואחרי כן ישלח אתכם מזה כשלחו כלה גרש יגרש אתכם מזה
2דברו נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב ושמלות
3ונתתי « » את חן העם הזה בעיני מצרים והשאילום וכחצית הלילה אני יצא בתוך ארץ מצרים ומת כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על כסאו ועד בכור השפחה אשר אחר הרחים ועד בכור כל בהמה והיתה צעקה גדלה במצרים אשר כמוה לא נהיתה וכמוה לא תוסף ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשנו למאיש ועד בהמה למען תדע אשר יפלא יהוה בין מצרים ובין ישראל וגם האיש משה גדל מאד בארץ מצרים בעיני עבדי פרעה ובעיני העם *
4ויאמר משה אל פרעה כה אמר יהוה בני בכורי ישראל ואמר אליך שלח את בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנה יהוה הרג את בנך בכורך ויאמר משה כה אמר יהוה כחצית הלילה אני יצא בתוך ארץ מצרים
5ומת כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על כסאו ועד בכור השפחה אשר אחר הרחים ועד בכור כל בהמה
6והיתה צעקה גדלה במצרים אשר כמוה לא נהיתה וכמוה לא תוסף
7ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשנו למאיש ועד בהמה למען תדע אשר יפלא יהוה בין מצרים ובין ישראל
8וירדו כל עבדיך אלה אלי וישתחוו לי לאמר צא אתה וכל העם אשר ברגליך ואחרי כן אצא ויצא מעם פרעה בחרי אף *
9ויאמר יהוה אל משה לא ישמע אליכם פרעה למען רבות מופתי בארץ מצרים
10ומשה ואהרן עשו את כל המופתים האלה לפני פרעה ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל מארצו *
12
1ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר
2החדש הזה לכם ראש החדשים ראישון הוא לכם לחדשי השנה
3דברו נא אל כל עדת בני ישראל לאמר בעשור לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית
4ואם ימעט הבית מהיות משה ולקח הוא ושכינו הקרוב אל ביתו במכסות נפשות איש לפי אכלו תכסו על השה
5שה תמים זכר בן שנה יהיה לכם מן הכשבים ומן העזים תקחו
6והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אתו כל קהל עדת בני ישראל בין הערבים
7ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזזות ועל המשקוף על הבתים אשר יאכלו אתו בהם
8ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות על מרורים יאכלהו
9אל תאכלו ממנו נא ובשול מבשל במים כי אם צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו
10ולא תותירו ממנו עד בקר והנותר ממנו עד בקר באש תשרפו
11וככה תאכלו אתו מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם ומקליכם בידיכם ואכלתם אתו בחפזון פסח הוא ליהוה
12ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם עד בהמה ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני יהוה *
13והיה הדם לכם לאות על הבתים אשר אתם שם וראיתי את הדם ופסחתי עליכם ולא יהיה בכם נגף למשחית בהכותי בארץ מצרים
14והיה היום הזה לכם לזכרון וחגתם אתו חג ליהוה לדורתיכם חקת עולם תחגהו
15שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראישון תשביתו שאר מבתיכם כי כל אכל חמץ ונכרתה הנפש ההיא מישראל מיום הראישון ועד יום השביעי
16וביום הראישון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם
17ושמרתם את המצוה כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאתיכם מארץ מצרים ושמרתם ועשיתם את היום הזה לדורתיכם חקת עולם
[18]בראישון בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות עד יום אחד ועשרים לחדש בערב
19שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם כי כל אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההיא מעדת ישראל בגר ובאזרח הארץ
20כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות *
21ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אליהם משכו קחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח
22ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם על המשקוף ועל שתי המזוזת מן הדם אשר בסף ואתם אל תצאו איש מפתח ביתו עד בקר
23ועבר יהוה לנגף את מצרים וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזזות ופסח יהוה על הפתח ולא יתן המשחית לבוא אל בתיכם לנגף
24ושמרתם את הדבר הזה לחק לך ולבניך עד עולם
25והיה כי תבאו אל הארץ אשר יתן יהוה לכם כאשר דבר ושמרתם את העבדה הזאת בחדש הזה
26והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבדה הזאת לכם
27ואמרתם זבח פסח הוא ליהוה אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו עשו הציל ויקדו העם וישתחוו
28וילכו ויעשו בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואת אהרן כן *
29ויהי בחצי הלילה ויהוה הכה כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על כסאו ועד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה
30ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרים ותהי צעקה גדלה במצרים כי אין בית אשר אין שם מת
31ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם אתם גם בני ישראל ולכו עבדו את יהוה כדבריכם
32גם צאנכם גם בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם אתי
33ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ כי אמרו כלנו מיתים
34וישא העם את בצקו טרם יחמץ משארותם צררות בשמלותם על שכמם
35ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלות
36ויהוה נתן את חן העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו את מצרים *
37ויסעו בני ישראל מרעמסס סכותה כשש מאות אלף רגלאי הגברים לבד מטף
38וגם ערברב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד
39ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגות מצות כי לא חמץ כי גרשום מצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם
40ומושב בני ישראל ואבותם אשר ישבו בארץ כנען ובארץ מצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה
41ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות יהוה מארץ מצרים
[42]לילה שמרים הוא ליהוה להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה ליהוה שמרים לכל בני ישראל לדרותם *
43ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן זאת חקת הפסח כל בן נכר לא יאכל בו
44וכל עבד איש מקנת כספו ומלת אתו אז יאכל בו
45תושב ושכיר לא יאכל בו
46בבית אחד יאכל לא תוציאו מן הבית מן הבשר החוצה ועצם לא תשברו בו
47כל עדת ישראל יעשו אתו
48וכי יגור אתכם גר ועשה פסח ליהוה המול לו כל זכר ואז יקרב לעשותו והיה כאזרח הארץ וכל ערל לא יאכל בו
49תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם
50ויעשו כל בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואת אהרן כן עשו
51ויהי בעצם היום הזה הוציא יהוה את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם *
13
1וידבר יהוה אל משה לאמר
2קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא
3ויאמר משה אל העם זכרו את היום הזה אשר יצאתם בו מארץ מצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא יהוה אתכם מזה ולא יאכל חמץ
[4]היום ואתם יוצאים בחדש האביב *
5והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל ארץ הכנעני החתי והאמרי והפרזי והגרגשי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבתיך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש ועבדת את העבדה הזאת בחדש הזה
6ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי חג ליהוה
[7]מצות יאכל את שבעת הימים לא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאר בכל גבולך
8והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה יהוה לי בצאתי ממצרים
9והיו לך לאות על ידיך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת יהוה בפיך כי ביד חזקה הוציאך יהוה ממצרים
10ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה *
11והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל ארץ הכנעני כאשר נשבע לך ולאבתיך ונתנה לך
12והעברת כל פטר רחם ליהוה וכל פטר שגר בהמה אשר יהיו לך הזכרים ליהוה
13וכל פטר חמור תפדה בשה ואם לא תפדנו וערפתו וכל בכור אדם בבניך תפדה
14והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת ואמרת אליו בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים מבית עבדים
15ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו ויהרג יהוה כל בכור בארץ מצרים מבכור אדם עד בכור בהמה על כן אני זבח ליהוה כל פטר רחם הזכרים וכל בכור אדם בבני אפדה
16והיו לך לאות על ידיך ולטטפות בין עיניך כי בחזק יד הוציאך יהוה ממצרים *
17ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלהים פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה
18ויסב אלהים את העם דרך מדבר ים סוף וחמישים עלו בני ישראל מארץ מצרים
19ויקח משה את עצמת יוסף עמו כי השבע השביע יוסף את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעליתם את עצמתי מזה אתכם
20ויסעו מסכות ויחנו באתם אשר בקצה המדבר
21ויהוה הלך לפניהם יומם בעמוד ענן להנחתם דרך ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה
22לא ימוש עמוד הענן יומם ועמוד אש לילה לפני העם *
14
1וידבר יהוה אל משה לאמר
2דבר אל בני ישראל וישובו ויחנו לפני פי החירת בין מגדל ובין הים לפני בעל צפון נכחו תחנו על הים
3ואמר פרעה לבני ישראל נבכים הם בארץ סגר עליהם המדבר
4והחזקתי את לב פרעה ורדף אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו וידעו מצרים כי אני יהוה ויעשו כן
5ויגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לב פרעה ועבדיו על העם ויאמרו מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו
6ויאסר את רכבו ואת עמו לקח עמו
7ויקח שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים ושלישים על כלו
8ויחזק יהוה את לב פרעה מלך מצרים וירדף אחרי בני ישראל ובני ישראל יוצאים ביד רמה
9וירדפו מצרים אחריהם וישגו אתם חנים על הים כל סוס רכב פרעה ופרשיו וחיליו על פי החירת לפני בעל צפון
[10]ופרעה הקריב * וישאו בני ישראל את עיניהם ויראו והנה מצרים נסעים אחריהם וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל יהוה
11ויאמרו אל משה המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר מה זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים
12הלא זה הדבר אשר דברנו אליך במצרים לאמר חדל נא ממנו ונעבדה את מצרים כי טוב לנו עבד את מצרים ממותנו במדבר
13ויאמר משה אל העם אל תיראו התיצבו וראו את ישועת יהוה אשר יעשה לכם היום כי כאשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפון לראותם עוד עד עולם
14יהוה ילחם לכם ואתם תחרישון *
15ויאמר יהוה אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו
16ואתה הרם את מטך ונטה את ידך על הים ובקעהו ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה
17ואני הנני מחזיק את לב מצרים ויבאו אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו ברכבו ובפרשיו
18וידעו כל מצרים כי אני יהוה בהכבדי בפרעה ובכל חילו ברכבו ובפרשיו *
19ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם
20ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן החשך ויאר את הלילה ולא קרב זה אל זה כל הלילה
21ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה ויבקעו המים
22ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה והמים להם חומה מימינם ומשמאלם
23וירדפו מצרים ויבאו אחריהם כל סוס פרעה רכבו ופרשיו אל תוך הים
24ויהי באשמרת הבקר וישקף יהוה על מחנה מצרים בעמוד אש וענן ויחם את מחנה מצרים
25ויאסר את אפן מרכבתו וינחגהו בכבודות ויאמרו מצרים אנוסה מפני ישראל כי יהוה הנלחם להם במצרים *
26ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על הים וישובו המים על מצרים על רכבו ועל פרשיו
27ויט משה את ידו על הים וישב הים לפנות הבקר לאיתנו ומצרים נסעים לקראתו וינער יהוה את מצרים תוך הים
28וישבו המים ויכסו את הרכב ואת הפרשים לכל חיל פרעה הבאים אחריהם בים לא נשאר בהם עד אחד
29ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים והמים להם חומה מימינם ומשמאלם
30ויושיע יהוה ביום ההוא את ישראל מיד מצרים וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים
31וירא ישראל את היד הגדלה אשר עשה יהוה במצרים וייראו העם את יהוה ויאמנו ביהוה ובמשה עבדו *
15
1אז ישר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליהוה ויאמרו לאמר אשירו ליהוה כי גוי גאה סוס ורכבו רמה בים
2עזי וזמרתיה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארוממנהו
3יהוה גיבור במלחמה יהוה שמו
4מרכבת פרעה וחיליו ירא בים ומבחר שלישיו טבעו בים סוף
5תהומות יכסמו ירדו במצלות כמו אבן
6ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב
7וברב גאוניך תהרס קמיך תשלח חרונך יאכלמו כקש
8וברוח אפך נערמו מים נצבו כמו נד נזלים קפאו תהומת בלב ים
9אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי אריק חרבי תורישמו ידי
10נשבת ברוחך כסמו ים צללו כעופרת במים אדירים
11מי כמוך באילים יהוה מי כמוך נאדרי בקדש נורא תהלת עשה פלאה
12נטית ימינך תבלעמו הארץ
13נחית בחסדך עם זה גאלת נחלת בעזך אל נוה קדשך
14שמעו עמים וירגזו חיל אחז ישבי פלשת
15אז נבהלו אלופי אדום אילי מואב יאחזמו רעד נמגו כל ישבי כנען
16תפל עליהם אימה ופחד ובגדול זרועך ידמאו כאבן עד יעבר עמך יהוה עד יעבר עם זה קנית
17תביאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת יהוה מקדש יהוה כוננו ידך
18יהוה ימלך עולם ועוד
19כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וישב יהוה עליהם את מי הים ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים
20ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התף בידה ותצאנה כל הנשים אחריה בתפים ובמחלות
21ותען להם מרים שירו ליהוה כי גוי גאה סוס ורכבו רמה בים *
22ויסע משה את ישראל מים סוף ויוציאהו אל מדבר שור וילכו דרך שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים
23ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם על כן קרא שמה מרה
24וילן העם על משה לאמר מה נשתה
25ויצעק משה אל יהוה ויראהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו
26ויאמר אם שמע תשמע לקול יהוה אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני יהוה רפאך *
27ויבאו אילים ובאילים שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים ויחנו שם על המים
16
1ויסעו מאילים ויבאו כל עדת בני ישראל אל מדבר סין אשר בין אילים ובין סיני בחמשה עשר יום לחדש השני לצאתם מארץ מצרים
2וילנו כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרן במדבר
3ויאמרו אליהם בני ישראל מי יתן מותנו ביד יהוה בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשבע כי הוצאתם אתנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב *
4ויאמר יהוה אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילכו בתורתי אם לא
5והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו והיה משנה על אשר ילקטו יום ויום
6ויאמר משה ואהרן אל כל בני ישראל ערב וידעתם כי יהוה הוציא אתכם מארץ מצרים
7ובקר וראיתם את כבוד יהוה בשמעו את תלנתיכם על יהוה ואנחנו מה כי תלנו עלינו
8ויאמר משה בתת יהוה לכם בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע בשמע יהוה את תלנתיכם אשר אתם מלנים עליו ואנחנו מה לא עלינו תלנתיכם כי על יהוה
9ויאמר משה אל אהרן אמר אל כל עדת בני ישראל קרבו לפני יהוה כי שמע את תלנתיכם
10ויהי כדבר אהרן אל כל עדת בני ישראל ויפנו אל המדבר והנה כבוד יהוה נראה בענן *
11וידבר יהוה אל משה לאמר
12שמעתי את תלנות בני ישראל דבר אליהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעו לחם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם
13ויהי בערב ותעל השלוי ותכס את המחנה ובבקר היתה שכבת הטל סביב למחנה
14ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחספס דק ככופר על הארץ
15ויראו בני ישראל ויאמרו איש אל אחיו מן הוא כי לא ידעו מה הוא ויאמר משה אליהם הוא הלחם אשר נתן יהוה לכם לאכלה
16זה הדבר אשר צוה יהוה לקטו ממנו איש לפי אכלו עמר לגלגלת מספר נפשתיכם איש לאשר באהלו תקחו
17ויעשו כן בני ישראל וילקטו המרבה והממעיט
18וימדו בעמר ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר איש לפי אכלו לקטו
19ויאמר משה אליהם איש אל יותיר ממנו עד בקר
20ולא שמעו אל משה ויותירו אנשים ממנו עד בקר וירם תולעים ויבאש ויקצף עליהם משה
21וילקטו אתו בבקר בבקר איש לפי אכלו וחמה השמש ונמס *
22ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה שני העמר לאחד ויבאו כל נשיאי העדה ויגדו למשה
23ויאמר אליהם הוא אשר דבר יהוה שבתון שבת קדש ליהוה מחר את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו ואת כל העדף הניחו לכם למשמרת עד בקר
24ויניחו אתו עד הבקר כאשר צוה משה ולא הבאיש ורמה לא היתה בו
25ויאמר משה אכלהו היום כי שבת היום ליהוה היום לא תמצאו בשדה
26ששת ימים תלקטהו וביום השביעי שבת לא יהיה בו
27ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקט ולא מצאו *
28ויאמר יהוה אל משה עד אנה מאנתם לשמר מצותי ותורתי
29ראו כי יהוה נתן לכם את השבת על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו ואל יצא איש ממקומו ביום השבת
30וישבת העם ביום השביעי
31ויקראו בית ישראל את שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפחית בדבש
32ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה מלאו העמר ממנו למשמרת לדורתיכם למען יראו את הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר בהוצאי אתכם מארץ מצרים
33ויאמר משה אל אהרן קח צנצנת אחת ותן שם מלוא העמר מן והניח אתו לפני יהוה למשמרת לדרתיכם
34כאשר צוה יהוה את משה וינחהו אהרן לפני העדות למשמרת
35ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה עד באם אל ארץ נושבת את המן אכלו עד באם אל קצה ארץ כנען *
36והעמר עשרית האיפה הוא
17
1ויסעו כל עדת בני ישראל ממדבר סין למסעיהם על פי יהוה ויחנו ברפידים ואין מים לשתות העם
2וירב העם עם משה ויאמרו תנה לנו מים ונשתה ויאמר להם משה מה תריבון עמדי ומה תנסו את יהוה
3ויצמא שם העם למים וילן העם על משה ויאמרו למה « » העליתנו ממצרים להמית אתי ואת בני ואת מקני בצמא
4ויצעק משה אל יהוה לאמר מה אעשה לעם הזה עוד מעט וסקלוני *
5ויאמר יהוה אל משה עבר לפני העם וקח אתך מזקני ישראל ומטך אשר הכית בו את היאר תקח בידך והלכת
6הנני עמד לפניך שם על הצור בחוריב והכית בצור ויצא ממנו מים ושתה העם ויעש כן משה לעיני זקני ישראל
7ויקרא שם המקום מסה ומריבה על ריב בני ישראל ועל נסותם את יהוה לאמר היש יהוה בקרבנו אם אין *
8ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים
9ויאמר משה ליהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר אנכי נצב על ראש הגבעה ומטה האלהים בידי
10ויעש יהושע כאשר אמר לו משה להלחם בעמלק ומשה ואהרן וחור עלו אל ראש הגבעה
11והיה כאשר ירים משה ידיו וגבר ישראל וכאשר יניח ידיו וגבר עמלק
12וידי משה כבדים ויקחו אבן וישמו תחתיו וישב עליה ואהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד ויהיו ידיו אמונה עד בא השמש
13ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו ויכם לפי חרב *
14ויאמר יהוה אל משה כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים
15ויבן משה מזבח ויקרא שמו יהוה נסי
16ויאמר כי יד על כסא « » מלחמה ליהוה בעמלק מדור ודור *
18
1וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו כי הוציא יהוה את ישראל ממצרים
2ויקח יתרו חתן משה את צפורה אשת משה אחר שלחיה
3ואת שני בניה אשר שם האחד גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה
4ושם האחד אליעזר כי אלהי אבי בעזרי ויצלני מחרב פרעה
5ויבא יתרו חתן משה ובניו ואשתו אל משה אל המדבר אשר הוא חנה שם הר האלהים
6ויאמר למשה הנה חתנך יתרו בא אליך ואשתך ושני בניה עמה
7ויצא משה לקראת חתנו וישתחוי למשה וישק לו וישאלו איש לרעהו לשלום ויביאהו האהלה *
8ויספר משה לחתנו את כל אשר עשה יהוה לפרעה ולמצרים על אדות ישראל את כל התלאה אשר מצאתם בדרך ויצלם יהוה
9ויחד יתרו על כל הטובה אשר עשה יהוה לישראל אשר הצילו מיד מצרים
10ויאמר יתרו ברוך יהוה אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את העם מתחת יד מצרים
11עתה ידעתי כי גדול יהוה מכל האלהים כי בדבר אשר זדו עליהם
12ויקח יתרו חתן משה עלה וזבחים לאלהים ויבא אהרן ומזקני ישראל לאכל לחם עם חתן משה לפני האלהים *
13ויהי ממחרת וישב משה לשפט את העם ויעמד העם על משה מן הבקר ועד הערב
14וירא חתן משה את כל אשר הוא עשה לעם ויאמר מה הדבר הזה אשר אתה עשה לעם מדוע אתה ישב לבדך וכל העם נצב עליך מן הבקר ועד הערב
15ויאמר משה לחתנו כי יבוא אלי העם לדרש אלהים
16כי יהיה להם דבר באו אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתיו את חקי האלהים ואת תורתיו *
17ויאמר חתן משה אליו לא טוב הדבר אשר אתה עשה
18נבל תבל גם אתה גם העם הזה אשר עמך כי כבד ממך הדבר לא תוכל עשותו לבדך
19עתה שמע בקולי אעיצך ויהי אלהים עמך הוי אתה לעם מול האלהים והבאת אתה את הדברים אל האלהים
20והזהרת אתם את החקים ואת התורה והודעת להם את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון
21ואתה תחזה לך מכל העם אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת שנאי בצע ושמת עליהם שרי אלפים ושרי מאות שרי חמשים ושרי עשרות
22ושפטו את העם בכל עת והיה כל הדבר הגדול יביאון אליך וכל הדבר הקטן ישפטו הם והקל מעליך ונשאו אתך
23אם את הדבר הזה תעשה וצוך אלהים ויכלת עמד וגם כל העם הזה אל מקומו יבוא בשלום
24וישמע משה לקול חתנו ויעש כל אשר אמר *
24[א]ויאמר משה אל העם לא אוכל אנכי לבדי שאת אתכם
[24[ב]] יהוה אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרב
24[ג]יהוה אלהי אבתיכם יסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם
24[ד]איכה אשא לבדי טרחכם משאכם וריבכם
24[ה]הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידעים לשבטיכם ואשימם בראשיכם
24[ו]ויענו ויאמרו טוב הדבר אשר דברת לעשות
24[ז]ויקח את ראשי שבטיהם אנשים חכמים וידעים
25« » ויתן אתם ראשים עליהם שרי אלפים ושרי מאות שרי חמשים ושרי עשרות ושוטרים לשבטיהם
25[א]ויצו