1 | ||
---|---|---|
1 | ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו | |
2 | ראובן ושמעון ולוי ויהודה | |
3 | ויששכר וזבולן ובנימים | |
4 | דן ונפתלי גד ואשר | |
5 | ויהיו כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים | |
6 | וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא | |
7 | ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם * | |
8 | ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף | |
9 | ויאמר אל עמו הן עם בני ישראל רב ועצום ממנו | |
10 | הבה נתחכם לו פן ירבה והיה כי תקראנו מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ | |
11 | וישמו עליו שרי מסים למען ענותם בסבלותם ויבנו ערי מסכנת לפרעה את פיתון ואת רעמסס | |
12 | וכאשר יענו אתו כן יפרה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל | |
13 | ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך | |
14 | וימררו את חייהם בעבדה קשה בחימר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך * | |
15 | ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה | |
16 | ויאמר בילדכן את העבריות וראיתין על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת היא וחיתה | |
17 | ותיראנה המילדות את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיינה את הילידים | |
18 | ויקרא פרעה למילדות ויאמר להן מדוע עשיתין את הדבר הזה ותחיינה את הילידים | |
19 | ותאמרנה המילדות אל פרעה כי לא כנשים המצריות העבריות כי חיות הנה בטרם תבוא אליהן המילדות וילדו | |
20 | וייטב אלהים למילדות וירבו העם ויעצמו מאד | |
21 | ויהי כי יראו המילדות את האלהים ויעש להם בתים | |
22 | ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילד לעברים היאר תשליכון וכל הבת תחיון * |
2 | ||
---|---|---|
1 | וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי | |
2 | ותהר האשה ותלד בן ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים | |
3 | ולא יכלה עוד הצפנהו ותקח לו אמו תבת גמא ותחמרה בחימר ובזפת ותשים בה את הילד ותשים בסף על שפת היאר | |
4 | ותתיצב אחותו מרחק לדעת מה יעשה לו | |
5 | ותרד בת פרעה לרחץ על היאר ונערתיה הלכת על יד היאר ותרא את התבה בתוך הסף ותשלח את אמתה ותקחה | |
6 | ותפתחה ותרא את הילד והנה נער בכה ותחמל עליו בת פרעה ותאמר מילידי העברים זה | |
7 | ותאמר אחותו אל בת פרעה האלך וקראתי ליך אשה מינקת מן העבריות ותניק ליך את הילד | |
8 | ותאמר לה בת פרעה לכי ותלך העלמה ותקרא את אם הילד | |
9 | ותאמר לה בת פרעה הלכי את הילד הזה והינקהו לי ואני אתן את שכריך ותקח האשה את הילד ותינקהו | |
10 | ויגדל הנער ותביאהו אל בת פרעה ויהי לה לבן ותקרא את שמו משה ותאמר כי מן המים משיתיו * | |
11 | ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלותם וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו | |
12 | ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי ויטמנהו בחול | |
13 | ויצא ביום השני והנה שני אנשים עברים נצים ויאמר לרשע למה תכה רעך | |
14 | ויאמר מי שמך לאיש שר ולשופט עלינו הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת את המצרי ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר | |
15 | וישמע פרעה את הדבר הזה ויבקש להרג את משה ויברח משה מפני פרעה וישב בארץ מדין וישב על הבאר * | |
16 | ולכהן מדין שבע בנות ותבאנה ותדלאנה ותמלאנה את הרחטים להשקות את צאן אביהן | |
17 | ויבאו הרעים ויגרשום ויקם משה ויושיענה וישק את צאנם | |
18 | ותבאנה אל רעואל אביהן ויאמר מדוע מהרתין בא היום | |
19 | ותאמרנה איש מצרי הצילנו מיד הרעים וגם דלא דלא לנו וישק את הצאן | |
20 | ויאמר אל בנתיו ואיה למה זה עזבתין את האיש קראן לו ויאכל לחם | |
21 | ויאל משה לשבת את האיש ויתן את צפורה בתו למשה לאשה | |
22 | ותלד בן ויקרא את שמו גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה * | |
23 | ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים וינחו בני ישראל מן העבדה ויצעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבדה | |
24 | וישמע אלהים את נקאתם ויזכר אלהים את בריתו את אברהם ואת יצחק ואת יעקב | |
25 | וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים |
3 | ||
---|---|---|
1 | ומשה היה רעי את צאן יתרו חתנו כהן מדין וינהג את הצאן אחר המדבר ויבא אל הר האלהים חורבה | |
2 | וירא אליו מלאך יהוה בלהבת אש מתוך הסנה וירא והנה הסנה בער באש והסנה איננו אכל | |
3 | ויאמר משה אסור נא ואראה את המראה הגדול הזה מדוע לא יבער הסנה | |
4 | וירא אלהים כי סר לראות ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה ויאמר משה משה ויאמר הנני | |
5 | ויאמר אל תקרב הלם של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עמד עליו אדמת קדש היא | |
6 | ויאמר אנכי אלהי אבותיך אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב ויסתיר משה פניו כי ירא מהביט אל האלהים * | |
7 | ויאמר יהוה ראו ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי מפני נגשיו כי ידעתי את מכאובו | |
8 | וארדה להצילו מיד מצרים ולהעלותו מן הארץ ההיא אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש אל מקום הכנעני החתי והאמרי והפרזי והגרגשי והחוי והיבוסי | |
9 | ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לחצים אתם | |
10 | ועתה לך ואשלחך אל פרעה והוצאת את עמי בני ישראל ממצרים | |
11 | ויאמר משה אל האלהים מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים | |
12 | ויאמר כי אהיה עמך וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה | |
13 | ויאמר משה אל האלהים הנה אנכי בא אל בני ישראל ואמרתי להם אלהי אבותיכם שלחני אליכם ואמרו לי מה שמו מה אמר אליהם * | |
14 | ויאמר אלהים אל משה אהיה אשר אהיה ויאמר כה תאמר אל בני ישראל אהיה שלחני אליכם | |
15 | ויאמר עוד אלהים אל משה כה תאמר אל בני ישראל יהוה אלהי אבותיכם אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב שלחני אליכם זה שמי לעולם וזה זכרי לדור ודור | |
16 | לך ואספת את זקני בני ישראל ואמרת אליהם יהוה אלהי אבותיכם נראה אלי אלהי אברהם ויצחק ויעקב לאמר פקד פקדתי אתכם ואת העשוי לכם במצרים | |
17 | ואמרה אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ הכנעני החתי והאמרי והפרזי והגרגשי והחוי והיבוסי אל ארץ זבת חלב ודבש | |
[18] | ושמעו לקולך * ובאת אתה וזקני ישראל אל מלך מצרים ואמרתם אליו יהוה אלהי העברים נקרא עלינו « » נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו | |
19 | ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלך הלוא ביד חזקה | |
20 | ושלחתי את ידי והכיתי את מצרים בכל נפלאותי אשר אעשה בקרבו ואחרי כן ישלח אתכם | |
21 | ונתתי את חן העם הזה בעיני מצרים והיה כי תלכון לא תלכון רקים | |
22 | ושאל איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה משכינתה ומגירת ביתה כלי כסף וכלי זהב ושמלות ושמתם על בניכם ועל בנתיכם ונצלתם את מצרים |
4 | ||
---|---|---|
1 | ויען משה ויאמר והן לא יאמנו לי ולא ישמעו לקולי כי יאמרו לא נראה אליך יהוה * | |
2 | ויאמר אליו יהוה מה זה בידך ויאמר מטה | |
3 | ויאמר השליכהו ארצה וישלכהו ארצה ויהי לנחש וינס משה מפניו | |
4 | ויאמר יהוה אל משה שלח ידך ואחז בזנבו וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכפו | |
5 | למען יאמנו כי נראה אליך יהוה אלהי אבותם אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב * | |
6 | ויאמר יהוה לו עוד הבא נא ידך בחיקך ויבא ידו בחיקו ויוציאה מחיקו והנה ידו מצרעת כשלג | |
7 | ויאמר השב ידך אל חיקך וישב ידו אל חיקו ויוציאה מחיקו והנה שבה כבשרו | |
8 | והיה אם לא יאמנו לך ולא ישמעו לקול האות הראישון והאמנו לקול האות האחרון | |
9 | והיה אם לא יאמנו גם לשני האותת האלה ולא ישמעו לקולך ולקחת ממימי היאר ושפכת היבשה והיו המים אשר תקח מן היאר יהיו לדם ביבשת | |
10 | ויאמר משה אל יהוה בי אדני לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשום גם מאז דברך אל עבדך כי כבד פה וכבד לשון אנכי * | |
11 | ויאמר יהוה אליו מי שם פה לאדם או מי ישים אלם או חרש או פקח או עור הלא אנכי יהוה | |
12 | ועתה לך ואנכי אהיה עם פיך והוריתיך אשר תדבר | |
13 | ויאמר בי אדני שלח נא ביד תשלח | |
14 | ויחר אף יהוה במשה ויאמר הלוא אהרן אחיך הלוי ידעתי כי דבר ידבר הוא וגם הנה הוא יצא לקראתך וראך ושמח בלבבו | |
15 | ודברת אליו ושמת את הדברים בפיו ואנכי אהיה עם פיך ועם פיו והוריתי אתכם את אשר תעשון | |
16 | ודבר הוא לך אל העם והיה הוא יהיה לך לפה ואתה תהיה לו לאלהים | |
17 | ואת המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את האותות | |
18 | וילך משה וישב אל יתרו חתנו ויאמר לו אלכה נא ואשובה אל אחי אשר במצרים ואראה העודם חיים ויאמר יתרו למשה לך לשלום * | |
19 | ויאמר יהוה אל משה במדין לך שוב מצרימה כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך | |
20 | ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכבם על החמור וישב ארץ מצרים ויקח משה את מטה האלהים בידו * | |
21 | ויאמר יהוה אל משה בלכתך לשוב מצרימה ראה את כל המופתים אשר שמתי בידך ועשיתם לפני פרעה ואני אחזיק את לבו ולא ישלח את העם | |
22 | ואמרת אל פרעה כה אמר יהוה בני בכורי ישראל | |
23 | ואמר אליך שלח את בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנה אנכי הרג את בנך בכורך | |
24 | ויהי בדרך במלון ויפגשהו יהוה ויבקש המיתו | |
25 | ותקח צפורה צר ותכרת את ערלת בנה ותגע לרגליו ותאמר כי חתן דמים אתה לי | |
26 | וירף ממנה אז אמרה חתן דמים למלות * | |
27 | ויאמר יהוה אל אהרן לך לקראת משה המדברה וילך ויפגשהו בהר האלהים וישק לו | |
28 | ויגד משה לאהרן את כל דברי יהוה אשר שלחהו ואת כל האותת אשר צוהו | |
29 | וילכו משה ואהרן ויאספו את כל זקני בני ישראל | |
30 | וידבר אהרן את כל הדברים אשר דבר יהוה אל משה ויעש האותת לעיני העם | |
31 | ויאמנו העם וישמעו כי פקד יהוה את בני ישראל וכי ראה את ענים ויקדו וישתחוו * |
5 | ||
---|---|---|
1 | ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל פרעה כה אמר יהוה אלהי ישראל שלח את עמי ויחגו לי במדבר | |
2 | ויאמר פרעה מי יהוה אשר אשמע בקולו לשלח את ישראל לא ידעתי את יהוה וגם את ישראל לא אשלח | |
3 | ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו נלכה נא המדברה דרך שלשת ימים « » ונזבחה ליהוה אלהינו פן יפגענו בדבר או בחרב | |
4 | ויאמר אליהם מלך מצרים למה משה ואהרן תפרידו את העם ממעשיו לכו לסבלתיכם | |
5 | ויאמר פרעה הן רבים עתה מעם הארץ והשבתם אתם מסבלותם * | |
6 | ויצו פרעה ביום ההוא את הנגשים בעם ואת שוטריו לאמר | |
7 | לא תוסיפון לתת תבן לעם ללבן לבנים כתמול שלשום הם ילכו ויקששו להם תבן | |
8 | ואת מתכנת הלבנים אשר הם עשים תמול שלשום תשימו עליהם לא תגרעו ממנו כי נרפים הם על כן הם צעקים לאמר נלכה נזבחה לאלהינו | |
9 | תכבד העבדה על האנשים וישעו בה ולא ישעו בדברי שקר * | |
10 | ויצאו נגשי העם ושוטריו וידברו אל העם לאמר כה אמר פרעה אינני נתן לכם תבן | |
11 | אתם לכו קחו לכם תבן מאשר תמצאו כי אין נגרע מעבדתכם דבר | |
12 | ויפץ העם בכל ארץ מצרים לקשש קש לתבן | |
13 | והנגשים אצוים בעם לאמר כלו מעשיכם דבר יום ביומו כאשר בהיות התבן נתן לכם | |
14 | ויכו שוטרי בני ישראל אשר שמו עליהם נגשי פרעה לאמר מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשום גם תמול גם היום * | |
15 | ויבאו שוטרי בני ישראל ויצעקו אל פרעה לאמר למה תעשה כה לעבדיך | |
16 | תבן אין נתן לעבדיך ולבנים אמרים לנו עשו והנה עבדיך מכים וחטאת עמך | |
17 | ויאמר נרפים אתם נרפים על כן אתם אמרים נלכה ונזבחה ליהוה | |
18 | ועתה לכו עבדו ותבן לא ינתן לכם ותכן הלבנים תתנו | |
19 | ויראו שוטרי בני ישראל אתם ברע לאמר לא יגרע מלבניכם דבר יום ביומו | |
20 | ויפגעו את משה ואת אהרן נצבים לקראתם בצאתם מאת פני פרעה | |
21 | ויאמרו אליהם יראה יהוה עליכם וישפט אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת חרב בידו להרגנו | |
22 | וישב משה אל יהוה ויאמר אדני למה הרעת לעם הזה ולמה זה שלחתני | |
23 | ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך |
6 | ||
---|---|---|
1 | ויאמר יהוה אל משה אתה תראה את אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו * | |
2 | וידבר יהוה אל משה ויאמר אליו אני יהוה | |
3 | ואראה אל אברהם ואל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי יהוה לא נודעתי להם | |
4 | וגם הקמתי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען את ארץ מגריהם אשר גרו בה | |
5 | וגם אני שמעתי את נקאת בני ישראל אשר מצרים מעבדים אתם ואזכרה את בריתי | |
6 | לכן אמר אל בני ישראל אני יהוה והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים והצלתי אתכם מעבדתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובמשפטים גדלים | |
7 | ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים וידעתם כי אני יהוה אלהיכם המוצא אתכם מתחת סבלות מצרים | |
8 | והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אתה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אתה לכם מורשה אני יהוה | |
9 | וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבדה קשה | |
9[א] | ויאמרו אל משה חדל נא ממנו ונעבדה את מצרים כי טוב לנו עבד את מצרים ממותנו במדבר * | |
10 | וידבר יהוה אל משה לאמר | |
11 | בא דבר אל פרעה מלך מצרים וישלח את בני ישראל מארצו | |
12 | וידבר משה לפני יהוה לאמר הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים * | |
13 | וידבר יהוה אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל מארץ מצרים | |
14 | ואלה ראשי בית אבותם בני ראובן בכור ישראל חנוך ופלוא חצרון וכרמי אלה משפחות ראובן | |
15 | ובני שמעון ימואל וימין ואחד ויכין וצהר ושאול בן הכנענית אלה משפחות שמעון | |
16 | ואלה שמות בני לוי לתולדתם גרשון קהת ומררי ושני חיי לוי שבע ושלשים ומאת שנה | |
17 | ובני גרשון לבני ושמעי למשפחותם | |
18 | ובני קהת עמרם ויצהר חברון ועזיאל ושני חיי קהת שלש ושלשים ומאת שנה | |
19 | ובני מררי מחלי ומושי אלה משפחות הלוי לתולדתם * | |
20 | ויקח עמרם את יוכבד דדתו לו לאשה ותלד לו את אהרן ואת משה ואת מרים אחותם ושני חיי עמרם שש ושלשים ומאת שנה | |
21 | ובני יצהר קרח ונפג וזכרי | |
22 | ובני עזיאל מישאל ואליצפן וסתרי | |
23 | ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון לו לאשה ותלד לו את נדב ואת אביהוא את אלעזר ואת איתמר | |
24 | ובני קרח אסור ואלקנא ואביסף אלה משפחות הקרחי | |
25 | ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל לו לאשה ותלד לו את פינחס אלה ראשי אבות הלוי למשפחותם | |
26 | הוא אהרן ומשה אשר אמר יהוה להם הוציאו את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם | |
27 | הם המדברים אל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל מארץ מצרים הוא משה ואהרן | |
28 | ויהי ביום דבר יהוה אל משה בארץ מצרים * | |
29 | וידבר יהוה אל משה לאמר אני יהוה דבר אל פרעה מלך מצרים את כל אשר אני דבר אליך | |
30 | ויאמר משה לפני יהוה הן אני ערל שפתים ואיך ישמעני פרעה * |
7 | ||
---|---|---|
1 | ויאמר יהוה אל משה ראה נתתיך אלהים לפרעה ואהרן אחיך יהיה נביאך | |
2 | אתה תדבר את כל אשר אצוך ואהרן אחיך ידבר אל פרעה ושלח את בני ישראל מארצו | |
3 | ואני אקשה את לב פרעה והרביתי את אותתי ואת מופתי בארץ מצרים | |
4 | ולא ישמע אליכם פרעה ונתתי את ידי במצרים והוצאתי את צבאתי את עמי בני ישראל מארץ מצרים במשפטים גדלים | |
5 | וידעו כל מצרים כי אני יהוה בנטתי את ידי על מצרים והוצאתי את עמי בני ישראל מתוכם | |
6 | ויעש משה ואהרן כאשר צוה יהוה אתם כן עשו | |
7 | ומשה בן שמנים שנה ואהרן בן שלש ושמנים שנה בדברם אל פרעה * | |
8 | וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר | |
9 | כי ידבר אליכם פרעה לאמר תנו לכם אות או מופת ואמרת אל אהרן קח את מטך והשליך לפני פרעה ויהי לתנין | |
10 | ויבא משה ואהרן לפני פרעה ויעשו כן כאשר צוה יהוה וישלך אהרן את מטהו לפני פרעה ולפני עבדיו ויהי לתנין | |
11 | ויקרא גם פרעה לחכמים ולמכשפים ויעשו גם הם חרטמי מצרים בלהטיהם כן | |
12 | וישלכו איש מטהו ויהיו לתנינים ויבלע מטה אהרן את מטותם | |
13 | ויחזק לב פרעה ולא שמע אליהם כאשר דבר יהוה * | |
14 | וידבר יהוה אל משה כבד לב פרעה מאן לשלח את העם | |
15 | לך אל פרעה בבקר הנה הוא יצא המים ונצבת לקראתו על שפת היאר והמטה אשר נהפך לנחש תקח בידך | |
16 | ואמרת אליו יהוה אלהי העברים שלחני אליך לאמר שלח את עמי ויעבדני במדבר והנה לא שמעת עד כה | |
17 | כה אמר יהוה בזאת תדע כי אני יהוה הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים אשר ביאר ונהפכו לדם | |
18 | והדגה אשר ביאר תמות ובאש היאר ונלאו מצרים לשתות מים מן היאר * | |
18[א] | וילך משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו יהוה אלהי העברים שלחנו אליך לאמר שלח את עמי ויעבדני במדבר והנה לא שמעת עד כה | |
18[ב] | כה אמר יהוה בזאת תדע כי אני יהוה הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים אשר ביאר ונהפכו לדם | |
[18[ג]] | והדגה אשר ביאר תמות ובאש היאר ונלאו מצרים לשתות מים מן היאר * | |
19 | ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן קח את מטך ונטה את ידך על מימי מצרים על נהרותם ועל יאריהם ועל אגמיהם ועל כל מקוה מימיהם ויהיו דם ויהי הדם בכל ארץ מצרים ובעצים ובאבנים | |
20 | ויעשו כן משה ואהרן כאשר צוה יהוה וירם במטהו ויך את המים אשר ביאר לעיני פרעה ולעיני עבדיו ויהפכו כל המים אשר ביאר לדם | |
21 | והדגה אשר ביאר מתה ויבאש היאר ולא יכלו מצרים לשתות מים מן היאר ויהי הדם בכל ארץ מצרים | |
22 | ויעשו כן חרטמי מצרים בלהטיהם ויחזק לב פרעה ולא שמע אליהם כאשר דבר יהוה | |
23 | ויפן פרעה ויבא אל ביתו ולא שת לבו גם לזאת | |
24 | ויחפרו כל מצרים סביבת היאר מים לשתות כי לא יכלו לשתות ממימי היאר | |
25 | וימלאו שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאר * | |
26 | ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ודברת אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני | |
27 | ואם מאן אתה לשלח הנה אנכי נגף את כל גבולך בצפרדעים | |
28 | ושרץ היאר צפרדעים ועלו ובאו בבתיך ובחדרי משכביך ועל מטתיך ובבתי עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארתיך | |
[29] | ובך ובעמך ובכל עבדיך יעלו הצפרדעים * | |
29[א] | ויבא משה ואהרן אל פרעה וידברו אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני | |
29[ב] | ואם מאן אתה לשלח הנה אנכי נגף את כל גבולך בצפרדעים | |
29[ג] | ושרץ היאר צפרדעים ועלו ובאו בבתיך ובחדרי משכביך ועל מטתיך ובבתי עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארתיך [ | |
29[ד]] | ובך ובעמך ובכל עבדיך יעלו הצפרדעים * |
8 | ||
---|---|---|
1 | ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את ידך במטך על הנהרות ועל היארים ועל האגמים והעל את הצפרדעים על ארץ מצרים | |
1[א] | ויאמר משה אל אהרן נטה את ידך במטך ותעל הצפרדע על ארץ מצרים | |
2 | ויט אהרן את ידו על מימי מצרים ותעל הצפרדע ותכס את ארץ מצרים | |
3 | ויעשו כן חרטמי מצרים בלהטיהם ויעלו הצפרדעים על ארץ מצרים | |
4 | ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר העתירו אל יהוה ויסר הצפרדעים ממני ומעמי ואשלח את העם ויזבחו ליהוה | |
5 | ויאמר משה אל פרעה התפאר עלי למתי העתיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך רק ביאר תשארנה | |
6 | ויאמר למחר ויאמר כדבריך למען תדע כי אין כיהוה אלהינו | |
7 | וסרו הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך רק ביאר תשארנה | |
8 | ויצא משה ואהרן מעם פרעה ויצעק משה אל יהוה על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעה | |
9 | ויעש יהוה כדבר משה וימתו הצפרדעים מן הבתים ומן החצרות ומן השדות | |
10 | ויצברו אתם חמרים חמרים ותבאש הארץ | |
11 | וירא פרעה כי היתה הרוחה ויכבד את לבו ולא שמע אליהם כאשר דבר יהוה * | |
12 | ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את ידך במטך והכה את עפר הארץ ויהי לכנים בכל ארץ מצרים | |
13 | ויעשו כן ויט אהרן את ידו במטהו ויך את עפר הארץ ותהי הכנים באדם ובבהמה כל עפר הארץ היה כנים בכל ארץ מצרים | |
14 | ויעשו כן החרטמים בלהטיהם להוציא את הכנים ולא יכלו ותהי הכנים באדם ובבהמה | |
15 | ויאמרו החרטמים אל פרעה אצבע אלהים היא ויחזק לב פרעה ולא שמע אליהם כאשר דבר יהוה * | |
16 | ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה הנה הוא יצא המים ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני | |
17 | כי אם אינך משלח את עמי הנני משלח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את הערב ומלאו בתי מצרים את הערב וגם האדמה אשר הם עליה | |
18 | והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות שם ערב למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ | |
19 | ושמתי פדות בין עמי ובין עמך למחר יהיה האות הזה * | |
19[א] | ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני | |
19[ב] | כי אם אינך משלח את עמי הנני משלח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את הערב ומלאו בתי מצרים את הערב וגם האדמה אשר הם עליה | |
19[ג] | והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות שם ערב למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ | |
19[ד] | ושמתי פדות בין עמי ובין עמך למחר יהיה האות הזה | |
20 | ויעש יהוה כן * ויבא ערב כבד מאד ביתה פרעה ובית עבדיו בכל ארץ מצרים ותשחת הארץ מפני הערב | |
21 | ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר לכו זבחו לאלהיכם בארץ | |
22 | ויאמר משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח ליהוה אלהינו הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלנו | |
23 | דרך שלשת ימים נלכה במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו כאשר יאמר אלינו | |
24 | ויאמר פרעה אנכי אשלח אתכם וזבחתם ליהוה אלהיכם במדבר רק הרחק לא תרחיקו ללכת העתירו בעדי | |
25 | ויאמר משה הנה אנכי יצא מעמך והעתרתי אל יהוה וסר הערב מפרעה ומעבדיו ומעמו מחר רק אל יסף פרעה התל לבלתי שלח את העם לזבח ליהוה | |
26 | ויצא משה מעם פרעה ויעתר אל יהוה | |
27 | ויעש יהוה כדבר משה ויסר הערב מפרעה ומעבדיו ומעמו לא נשאר אחד | |
28 | ויכבד פרעה את לבו גם בפעם הזאת ולא שלח את העם * |
9 | ||
---|---|---|
1 | ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני | |
2 | כי אם מאן אתה לשלח ועודך מחזיק בם | |
3 | הנה יד יהוה היה במקניך אשר בשדה בסוסים ובחמורים ובגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאד | |
4 | והפלא יהוה בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים ולא ימות מכל לבני ישראל דבר | |
5 | וישם יהוה מועד לאמר מחר יעשה יהוה את הדבר הזה בארץ * | |
5[א] | ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני | |
5[ב] | כי אם מאן אתה לשלח ועודך מחזיק בם | |
5[ג] | הנה יד יהוה היה במקניך אשר בשדה בסוסים ובחמורים ובגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאד | |
5[ד] | והפלא יהוה בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים ולא ימות מכל לבני ישראל דבר | |
[5[ה]] | מחר יעשה יהוה את הדבר הזה בארץ | |
6 | ויעש יהוה את הדבר הזה ממחרת וימת כל מקנה מצרים וממקנה בני ישראל לא מת אחד | |
7 | וישלח פרעה והנה לא מת ממקנה בני ישראל עד אחד ויכבד לב פרעה ולא שלח את העם * | |
8 | ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן קחו לכם מלוא חופניכם פיח כבשן וזרקו משה השמים לעיני פרעה | |
9 | והיה לאבק על כל ארץ מצרים והיה על האדם ועל הבהמה לשחין פרח אבעבעות בכל ארץ מצרים | |
10 | ויקחו את פיח הכבשן ויעמדו לפני פרעה ויזרק אתו משה השמים ויהי שחין אבעבעות פרח באדם ובבהמה | |
11 | ולא יכלו החרטמים לעמד לפני משה מפני השחין כי היה השחין בחרטמים ובכל מצרים | |
12 | ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שמע אליהם כאשר דבר יהוה אל משה * | |
13 | ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני | |
14 | כי בפעם הזאת אני שלח את כל מגפתי על לבך ובעבדיך ובעמך בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ | |
15 | כי עתה שלחתי את ידי ואכה אתך ואת עמך בדבר ותכחד מן הארץ | |
16 | ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתיך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ | |
17 | עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם | |
18 | הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים למיום היסדה ועד עתה | |
19 | ועתה שלח העז את מקניך ואת כל אשר לך בשדה כל האדם והבהמה אשר ימצא בשדה לא יאסף הביתה וירד עליהם הברד ומתו * | |
19[א] | ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני | |
19[ב] | כי בפעם הזאת אני שלח את כל מגפתי על לבך ובעבדיך ובעמך בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ | |
19[ג] | כי עתה שלחתי את ידי ואכה אתך ואת עמך בדבר ותכחד מן הארץ | |
19[ד] | ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתיך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ | |
[19[ה]] | עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם | |
19[ו] | הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים למיום היסדה ועד עתה | |
19[ז] | ועתה שלח העז את מקניך ואת כל אשר לך בשדה כל האדם והבהמה אשר ימצא בשדה ולא יאסף הביתה וירד עליהם הברד ומתו | |
20 | הירא את דבר יהוה מעבדי פרעה הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים | |
21 | ואשר לא שם לבו על דבר יהוה ויעזב את עבדיו ואת מקנהו בשדה * | |
22 | ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על השמים ויהי ברד בכל ארץ מצרים על האדם ועל הבהמה ועל כל עשב השדה בארץ מצרים | |
23 | ויט משה את מטהו על השמים ויהוה נתן קולות וברד ותהלך אש ארצה וימטר יהוה ברד על ארץ מצרים | |
24 | ויהי הברד ואש מתלקחת בתוך הברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים מאז היתה לגוי | |
25 | ויך הברד בארץ מצרים את כל אשר בשדה מאדם עד בהמה ואת כל עשב השדה הכה הברד ואת כל עץ השדה שבר | |
26 | רק בארץ גשן אשר שם בני ישראל לא היה ברד * | |
27 | וישלח פרעה ויקרא למשה ולאהרן ויאמר אליהם חטאתי הפעם יהוה הצדיק ואני ועמי הרשעים | |
28 | העתירו אל יהוה ורב מהיות קולות אלהים וברד ואשלח אתכם ולא תוסיפון לעמד | |
29 | ויאמר אליו משה כצאתי את העיר אפרש « » כפי אל יהוה והקולות יחדלון והברד לא יהיה עוד למען תדע כי ליהוה הארץ | |
30 | ואתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון מפני אדני יהוה | |
31 | והפשתה והשערה נכו כי השערה אביב והפשתה גבעל | |
32 | והחטה והכסמת לא נכו כי אפלות הנה | |
33 | ויצא משה מעם פרעה את העיר ויפרש כפיו אל יהוה ויחדלו הקולות והברד והמטר לא נתך ארצה | |
34 | וירא פרעה כי חדל הברד והמטר והקולות ויסף לחטא ויכבד לבו הוא ועבדיו | |
35 | ויחזק לב פרעה ולא שלח את בני ישראל כאשר דבר יהוה ביד משה * |
10 | ||
---|---|---|
1 | ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אותתי אלה בקרבו | |
2 | ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אותתי אשר שמתי בם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם | |
2[א] | ואמרת אל פרעה כה אמר יהוה אלהי העברים עד מתי מאנת לענות מפני שלח את עמי ויעבדני | |
2[ב] | כי אם מאן אתה לשלח את עמי הנני מביא מחר ארבה בגבולך | |
[2[ג]] | וכסה את עין הארץ ולא יכל לראות את הארץ ואכל את יתר הפלטה הנשארת לכם מן הברד ואכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ הצמח לכם מן השדה | |
2[ד] | ומלאו בתיך ובתי כל עבדיך ובתי כל מצרים אשר לא ראו אבותיך ואבות אבותיך מיום היותם על האדמה עד היום הזה * | |
3 | ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברים עד מתי מאנת לענות מפני שלח את עמי ויעבדני | |
4 | כי אם מאן אתה לשלח את עמי הנני מביא מחר ארבה בגבולך | |
5 | וכסה את עין הארץ ולא יכל לראות את הארץ ואכל את יתר הפלטה הנשארת לכם מן הברד ואכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ הצמח לכם מן השדה | |
6 | ומלאו בתיך ובתי כל עבדיך ובתי כל מצרים אשר לא ראו אבותיך ואבות אבותיך מיום היותם על האדמה עד היום הזה * ויפן ויצא מעם פרעה | |
[7] | ויאמרו עבדי פרעה אליו עד מתי יהיה זה לנו למוקש שלח את האנשים ויעבדו את יהוה אלהיהם הטרם תדע כי אבדה מצרים | |
8 | וישב את משה ואת אהרן אל פרעה ויאמר אליהם לכו עבדו את יהוה אלהיכם מי ומי ההלכים | |
9 | ויאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנתינו בצאננו ובבקרנו נלך כי חג יהוה לנו | |
10 | ויאמר אליהם יהיה כן יהוה עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד פניכם | |
11 | לכן לכו נא הגברים ועבדו את יהוה כי אתה אתם מבקשים ויגרשו אתם מאת פני פרעה * | |
12 | ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על ארץ מצרים בארבה ויעל על ארץ מצרים ויאכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ אשר השאיר הברד | |
13 | ויט משה את ידו על ארץ מצרים ויהוה נהג רוח קדים בארץ כל היום ההוא וכל הלילה הבקר היה ורוח הקדים נשאה את הארבה | |
14 | ויעל הארבה על כל ארץ מצרים וינח בכל גבול מצרים כבד מאד לפניו לא היה כן ארבה כמהו ואחריו לא יהיה כן | |
15 | ויכס את עין כל הארץ ותחשך הארץ ויאכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ אשר הותיר הברד ולא נותר כל ירק בעץ ובעשב השדה בכל ארץ מצרים | |
16 | וימהר פרעה לקרא למשה ולאהרן ויאמר חטאתי ליהוה אלהיכם ולכם | |
17 | ועתה שאו נא חטאתי אך הפעם העתירו אל יהוה אלהיכם ויסר מעלי רק את המות הזה | |
18 | ויצא מעם פרעה ויעתר אל יהוה | |
19 | ויהפך יהוה רוח ים חזק מאד וישא את הארבה ויתקעהו ים סוף לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים | |
20 | ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל * | |
21 | יאמר יהוה אל משה נטה את ידך על השמים ויהי חשך על ארץ מצרים וימש החשך | |
22 | ויט משה את ידו על השמים ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים | |
23 | לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים ולכל בני ישראל היה אור במושבתם | |
24 | ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר לכו עבדו את יהוה רק צאנכם ובקרכם יצג גם טפכם ילך עמכם | |
25 | ויאמר משה גם אתה תתן בידנו זבחים ועלות ועשינו ליהוה אלהינו | |
26 | וגם מקנינו ילך עמנו לא תשאר פרסה כי ממנו נקח לעבד את יהוה אלהינו ואנחנו לא נדע מה נעבד את יהוה עד באנו שמה | |
27 | ויחזק יהוה את לב פרעה ולא אבה לשלחם | |
28 | ויאמר לו פרעה לך לך מעלי השמר לך אל תוסף ראות פני כי ביום ראותך פני תמות | |
29 | ויאמר משה כן דברת לא אוסף עוד ראות פניך * |
11 | ||
---|---|---|
1 | ויאמר יהוה אל משה עוד נגע אחד אביא על פרעה ועל מצרים ואחרי כן ישלח אתכם מזה כשלחו כלה גרש יגרש אתכם מזה | |
2 | דברו נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב ושמלות | |
3 | ונתתי « » את חן העם הזה בעיני מצרים והשאילום וכחצית הלילה אני יצא בתוך ארץ מצרים ומת כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על כסאו ועד בכור השפחה אשר אחר הרחים ועד בכור כל בהמה והיתה צעקה גדלה במצרים אשר כמוה לא נהיתה וכמוה לא תוסף ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשנו למאיש ועד בהמה למען תדע אשר יפלא יהוה בין מצרים ובין ישראל וגם האיש משה גדל מאד בארץ מצרים בעיני עבדי פרעה ובעיני העם * | |
4 | ויאמר משה אל פרעה כה אמר יהוה בני בכורי ישראל ואמר אליך שלח את בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנה יהוה הרג את בנך בכורך ויאמר משה כה אמר יהוה כחצית הלילה אני יצא בתוך ארץ מצרים | |
5 | ומת כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על כסאו ועד בכור השפחה אשר אחר הרחים ועד בכור כל בהמה | |
6 | והיתה צעקה גדלה במצרים אשר כמוה לא נהיתה וכמוה לא תוסף | |
7 | ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשנו למאיש ועד בהמה למען תדע אשר יפלא יהוה בין מצרים ובין ישראל | |
8 | וירדו כל עבדיך אלה אלי וישתחוו לי לאמר צא אתה וכל העם אשר ברגליך ואחרי כן אצא ויצא מעם פרעה בחרי אף * | |
9 | ויאמר יהוה אל משה לא ישמע אליכם פרעה למען רבות מופתי בארץ מצרים | |
10 | ומשה ואהרן עשו את כל המופתים האלה לפני פרעה ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל מארצו * |
12 | ||
---|---|---|
1 | ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר | |
2 | החדש הזה לכם ראש החדשים ראישון הוא לכם לחדשי השנה | |
3 | דברו נא אל כל עדת בני ישראל לאמר בעשור לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית | |
4 | ואם ימעט הבית מהיות משה ולקח הוא ושכינו הקרוב אל ביתו במכסות נפשות איש לפי אכלו תכסו על השה | |
5 | שה תמים זכר בן שנה יהיה לכם מן הכשבים ומן העזים תקחו | |
6 | והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אתו כל קהל עדת בני ישראל בין הערבים | |
7 | ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזזות ועל המשקוף על הבתים אשר יאכלו אתו בהם | |
8 | ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות על מרורים יאכלהו | |
9 | אל תאכלו ממנו נא ובשול מבשל במים כי אם צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו | |
10 | ולא תותירו ממנו עד בקר והנותר ממנו עד בקר באש תשרפו | |
11 | וככה תאכלו אתו מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם ומקליכם בידיכם ואכלתם אתו בחפזון פסח הוא ליהוה | |
12 | ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם עד בהמה ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני יהוה * | |
13 | והיה הדם לכם לאות על הבתים אשר אתם שם וראיתי את הדם ופסחתי עליכם ולא יהיה בכם נגף למשחית בהכותי בארץ מצרים | |
14 | והיה היום הזה לכם לזכרון וחגתם אתו חג ליהוה לדורתיכם חקת עולם תחגהו | |
15 | שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראישון תשביתו שאר מבתיכם כי כל אכל חמץ ונכרתה הנפש ההיא מישראל מיום הראישון ועד יום השביעי | |
16 | וביום הראישון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם | |
17 | ושמרתם את המצוה כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאתיכם מארץ מצרים ושמרתם ועשיתם את היום הזה לדורתיכם חקת עולם | |
[18] | בראישון בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות עד יום אחד ועשרים לחדש בערב | |
19 | שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם כי כל אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההיא מעדת ישראל בגר ובאזרח הארץ | |
20 | כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות * | |
21 | ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אליהם משכו קחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח | |
22 | ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם על המשקוף ועל שתי המזוזת מן הדם אשר בסף ואתם אל תצאו איש מפתח ביתו עד בקר | |
23 | ועבר יהוה לנגף את מצרים וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזזות ופסח יהוה על הפתח ולא יתן המשחית לבוא אל בתיכם לנגף | |
24 | ושמרתם את הדבר הזה לחק לך ולבניך עד עולם | |
25 | והיה כי תבאו אל הארץ אשר יתן יהוה לכם כאשר דבר ושמרתם את העבדה הזאת בחדש הזה | |
26 | והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבדה הזאת לכם | |
27 | ואמרתם זבח פסח הוא ליהוה אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו עשו הציל ויקדו העם וישתחוו | |
28 | וילכו ויעשו בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואת אהרן כן * | |
29 | ויהי בחצי הלילה ויהוה הכה כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על כסאו ועד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה | |
30 | ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרים ותהי צעקה גדלה במצרים כי אין בית אשר אין שם מת | |
31 | ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם אתם גם בני ישראל ולכו עבדו את יהוה כדבריכם | |
32 | גם צאנכם גם בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם אתי | |
33 | ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ כי אמרו כלנו מיתים | |
34 | וישא העם את בצקו טרם יחמץ משארותם צררות בשמלותם על שכמם | |
35 | ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלות | |
36 | ויהוה נתן את חן העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו את מצרים * | |
37 | ויסעו בני ישראל מרעמסס סכותה כשש מאות אלף רגלאי הגברים לבד מטף | |
38 | וגם ערברב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד | |
39 | ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגות מצות כי לא חמץ כי גרשום מצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם | |
40 | ומושב בני ישראל ואבותם אשר ישבו בארץ כנען ובארץ מצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה | |
41 | ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות יהוה מארץ מצרים | |
[42] | לילה שמרים הוא ליהוה להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה ליהוה שמרים לכל בני ישראל לדרותם * | |
43 | ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן זאת חקת הפסח כל בן נכר לא יאכל בו | |
44 | וכל עבד איש מקנת כספו ומלת אתו אז יאכל בו | |
45 | תושב ושכיר לא יאכל בו | |
46 | בבית אחד יאכל לא תוציאו מן הבית מן הבשר החוצה ועצם לא תשברו בו | |
47 | כל עדת ישראל יעשו אתו | |
48 | וכי יגור אתכם גר ועשה פסח ליהוה המול לו כל זכר ואז יקרב לעשותו והיה כאזרח הארץ וכל ערל לא יאכל בו | |
49 | תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם | |
50 | ויעשו כל בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואת אהרן כן עשו | |
51 | ויהי בעצם היום הזה הוציא יהוה את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם * |
13 | ||
---|---|---|
1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | |
2 | קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא | |
3 | ויאמר משה אל העם זכרו את היום הזה אשר יצאתם בו מארץ מצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא יהוה אתכם מזה ולא יאכל חמץ | |
[4] | היום ואתם יוצאים בחדש האביב * | |
5 | והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל ארץ הכנעני החתי והאמרי והפרזי והגרגשי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבתיך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש ועבדת את העבדה הזאת בחדש הזה | |
6 | ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי חג ליהוה | |
[7] | מצות יאכל את שבעת הימים לא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאר בכל גבולך | |
8 | והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה יהוה לי בצאתי ממצרים | |
9 | והיו לך לאות על ידיך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת יהוה בפיך כי ביד חזקה הוציאך יהוה ממצרים | |
10 | ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה * | |
11 | והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל ארץ הכנעני כאשר נשבע לך ולאבתיך ונתנה לך | |
12 | והעברת כל פטר רחם ליהוה וכל פטר שגר בהמה אשר יהיו לך הזכרים ליהוה | |
13 | וכל פטר חמור תפדה בשה ואם לא תפדנו וערפתו וכל בכור אדם בבניך תפדה | |
14 | והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת ואמרת אליו בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים מבית עבדים | |
15 | ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו ויהרג יהוה כל בכור בארץ מצרים מבכור אדם עד בכור בהמה על כן אני זבח ליהוה כל פטר רחם הזכרים וכל בכור אדם בבני אפדה | |
16 | והיו לך לאות על ידיך ולטטפות בין עיניך כי בחזק יד הוציאך יהוה ממצרים * | |
17 | ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלהים פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה | |
18 | ויסב אלהים את העם דרך מדבר ים סוף וחמישים עלו בני ישראל מארץ מצרים | |
19 | ויקח משה את עצמת יוסף עמו כי השבע השביע יוסף את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעליתם את עצמתי מזה אתכם | |
20 | ויסעו מסכות ויחנו באתם אשר בקצה המדבר | |
21 | ויהוה הלך לפניהם יומם בעמוד ענן להנחתם דרך ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה | |
22 | לא ימוש עמוד הענן יומם ועמוד אש לילה לפני העם * |
14 | ||
---|---|---|
1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | |
2 | דבר אל בני ישראל וישובו ויחנו לפני פי החירת בין מגדל ובין הים לפני בעל צפון נכחו תחנו על הים | |
3 | ואמר פרעה לבני ישראל נבכים הם בארץ סגר עליהם המדבר | |
4 | והחזקתי את לב פרעה ורדף אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו וידעו מצרים כי אני יהוה ויעשו כן | |
5 | ויגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לב פרעה ועבדיו על העם ויאמרו מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו | |
6 | ויאסר את רכבו ואת עמו לקח עמו | |
7 | ויקח שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים ושלישים על כלו | |
8 | ויחזק יהוה את לב פרעה מלך מצרים וירדף אחרי בני ישראל ובני ישראל יוצאים ביד רמה | |
9 | וירדפו מצרים אחריהם וישגו אתם חנים על הים כל סוס רכב פרעה ופרשיו וחיליו על פי החירת לפני בעל צפון | |
[10] | ופרעה הקריב * וישאו בני ישראל את עיניהם ויראו והנה מצרים נסעים אחריהם וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל יהוה | |
11 | ויאמרו אל משה המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר מה זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים | |
12 | הלא זה הדבר אשר דברנו אליך במצרים לאמר חדל נא ממנו ונעבדה את מצרים כי טוב לנו עבד את מצרים ממותנו במדבר | |
13 | ויאמר משה אל העם אל תיראו התיצבו וראו את ישועת יהוה אשר יעשה לכם היום כי כאשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפון לראותם עוד עד עולם | |
14 | יהוה ילחם לכם ואתם תחרישון * | |
15 | ויאמר יהוה אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו | |
16 | ואתה הרם את מטך ונטה את ידך על הים ובקעהו ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה | |
17 | ואני הנני מחזיק את לב מצרים ויבאו אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו ברכבו ובפרשיו | |
18 | וידעו כל מצרים כי אני יהוה בהכבדי בפרעה ובכל חילו ברכבו ובפרשיו * | |
19 | ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם | |
20 | ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן החשך ויאר את הלילה ולא קרב זה אל זה כל הלילה | |
21 | ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה ויבקעו המים | |
22 | ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה והמים להם חומה מימינם ומשמאלם | |
23 | וירדפו מצרים ויבאו אחריהם כל סוס פרעה רכבו ופרשיו אל תוך הים | |
24 | ויהי באשמרת הבקר וישקף יהוה על מחנה מצרים בעמוד אש וענן ויחם את מחנה מצרים | |
25 | ויאסר את אפן מרכבתו וינחגהו בכבודות ויאמרו מצרים אנוסה מפני ישראל כי יהוה הנלחם להם במצרים * | |
26 | ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על הים וישובו המים על מצרים על רכבו ועל פרשיו | |
27 | ויט משה את ידו על הים וישב הים לפנות הבקר לאיתנו ומצרים נסעים לקראתו וינער יהוה את מצרים תוך הים | |
28 | וישבו המים ויכסו את הרכב ואת הפרשים לכל חיל פרעה הבאים אחריהם בים לא נשאר בהם עד אחד | |
29 | ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים והמים להם חומה מימינם ומשמאלם | |
30 | ויושיע יהוה ביום ההוא את ישראל מיד מצרים וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים | |
31 | וירא ישראל את היד הגדלה אשר עשה יהוה במצרים וייראו העם את יהוה ויאמנו ביהוה ובמשה עבדו * |
15 | ||
---|---|---|
1 | אז ישר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליהוה ויאמרו לאמר אשירו ליהוה כי גוי גאה סוס ורכבו רמה בים | |
2 | עזי וזמרתיה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארוממנהו | |
3 | יהוה גיבור במלחמה יהוה שמו | |
4 | מרכבת פרעה וחיליו ירא בים ומבחר שלישיו טבעו בים סוף | |
5 | תהומות יכסמו ירדו במצלות כמו אבן | |
6 | ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב | |
7 | וברב גאוניך תהרס קמיך תשלח חרונך יאכלמו כקש | |
8 | וברוח אפך נערמו מים נצבו כמו נד נזלים קפאו תהומת בלב ים | |
9 | אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי אריק חרבי תורישמו ידי | |
10 | נשבת ברוחך כסמו ים צללו כעופרת במים אדירים | |
11 | מי כמוך באילים יהוה מי כמוך נאדרי בקדש נורא תהלת עשה פלאה | |
12 | נטית ימינך תבלעמו הארץ | |
13 | נחית בחסדך עם זה גאלת נחלת בעזך אל נוה קדשך | |
14 | שמעו עמים וירגזו חיל אחז ישבי פלשת | |
15 | אז נבהלו אלופי אדום אילי מואב יאחזמו רעד נמגו כל ישבי כנען | |
16 | תפל עליהם אימה ופחד ובגדול זרועך ידמאו כאבן עד יעבר עמך יהוה עד יעבר עם זה קנית | |
17 | תביאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת יהוה מקדש יהוה כוננו ידך | |
18 | יהוה ימלך עולם ועוד | |
19 | כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וישב יהוה עליהם את מי הים ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים | |
20 | ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התף בידה ותצאנה כל הנשים אחריה בתפים ובמחלות | |
21 | ותען להם מרים שירו ליהוה כי גוי גאה סוס ורכבו רמה בים * | |
22 | ויסע משה את ישראל מים סוף ויוציאהו אל מדבר שור וילכו דרך שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים | |
23 | ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם על כן קרא שמה מרה | |
24 | וילן העם על משה לאמר מה נשתה | |
25 | ויצעק משה אל יהוה ויראהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו | |
26 | ויאמר אם שמע תשמע לקול יהוה אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני יהוה רפאך * | |
27 | ויבאו אילים ובאילים שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים ויחנו שם על המים |
16 | ||
---|---|---|
1 | ויסעו מאילים ויבאו כל עדת בני ישראל אל מדבר סין אשר בין אילים ובין סיני בחמשה עשר יום לחדש השני לצאתם מארץ מצרים | |
2 | וילנו כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרן במדבר | |
3 | ויאמרו אליהם בני ישראל מי יתן מותנו ביד יהוה בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשבע כי הוצאתם אתנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב * | |
4 | ויאמר יהוה אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילכו בתורתי אם לא | |
5 | והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו והיה משנה על אשר ילקטו יום ויום | |
6 | ויאמר משה ואהרן אל כל בני ישראל ערב וידעתם כי יהוה הוציא אתכם מארץ מצרים | |
7 | ובקר וראיתם את כבוד יהוה בשמעו את תלנתיכם על יהוה ואנחנו מה כי תלנו עלינו | |
8 | ויאמר משה בתת יהוה לכם בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע בשמע יהוה את תלנתיכם אשר אתם מלנים עליו ואנחנו מה לא עלינו תלנתיכם כי על יהוה | |
9 | ויאמר משה אל אהרן אמר אל כל עדת בני ישראל קרבו לפני יהוה כי שמע את תלנתיכם | |
10 | ויהי כדבר אהרן אל כל עדת בני ישראל ויפנו אל המדבר והנה כבוד יהוה נראה בענן * | |
11 | וידבר יהוה אל משה לאמר | |
12 | שמעתי את תלנות בני ישראל דבר אליהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעו לחם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם | |
13 | ויהי בערב ותעל השלוי ותכס את המחנה ובבקר היתה שכבת הטל סביב למחנה | |
14 | ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחספס דק ככופר על הארץ | |
15 | ויראו בני ישראל ויאמרו איש אל אחיו מן הוא כי לא ידעו מה הוא ויאמר משה אליהם הוא הלחם אשר נתן יהוה לכם לאכלה | |
16 | זה הדבר אשר צוה יהוה לקטו ממנו איש לפי אכלו עמר לגלגלת מספר נפשתיכם איש לאשר באהלו תקחו | |
17 | ויעשו כן בני ישראל וילקטו המרבה והממעיט | |
18 | וימדו בעמר ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר איש לפי אכלו לקטו | |
19 | ויאמר משה אליהם איש אל יותיר ממנו עד בקר | |
20 | ולא שמעו אל משה ויותירו אנשים ממנו עד בקר וירם תולעים ויבאש ויקצף עליהם משה | |
21 | וילקטו אתו בבקר בבקר איש לפי אכלו וחמה השמש ונמס * | |
22 | ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה שני העמר לאחד ויבאו כל נשיאי העדה ויגדו למשה | |
23 | ויאמר אליהם הוא אשר דבר יהוה שבתון שבת קדש ליהוה מחר את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו ואת כל העדף הניחו לכם למשמרת עד בקר | |
24 | ויניחו אתו עד הבקר כאשר צוה משה ולא הבאיש ורמה לא היתה בו | |
25 | ויאמר משה אכלהו היום כי שבת היום ליהוה היום לא תמצאו בשדה | |
26 | ששת ימים תלקטהו וביום השביעי שבת לא יהיה בו | |
27 | ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקט ולא מצאו * | |
28 | ויאמר יהוה אל משה עד אנה מאנתם לשמר מצותי ותורתי | |
29 | ראו כי יהוה נתן לכם את השבת על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו ואל יצא איש ממקומו ביום השבת | |
30 | וישבת העם ביום השביעי | |
31 | ויקראו בית ישראל את שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפחית בדבש | |
32 | ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה מלאו העמר ממנו למשמרת לדורתיכם למען יראו את הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר בהוצאי אתכם מארץ מצרים | |
33 | ויאמר משה אל אהרן קח צנצנת אחת ותן שם מלוא העמר מן והניח אתו לפני יהוה למשמרת לדרתיכם | |
34 | כאשר צוה יהוה את משה וינחהו אהרן לפני העדות למשמרת | |
35 | ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה עד באם אל ארץ נושבת את המן אכלו עד באם אל קצה ארץ כנען * | |
36 | והעמר עשרית האיפה הוא |
17 | ||
---|---|---|
1 | ויסעו כל עדת בני ישראל ממדבר סין למסעיהם על פי יהוה ויחנו ברפידים ואין מים לשתות העם | |
2 | וירב העם עם משה ויאמרו תנה לנו מים ונשתה ויאמר להם משה מה תריבון עמדי ומה תנסו את יהוה | |
3 | ויצמא שם העם למים וילן העם על משה ויאמרו למה « » העליתנו ממצרים להמית אתי ואת בני ואת מקני בצמא | |
4 | ויצעק משה אל יהוה לאמר מה אעשה לעם הזה עוד מעט וסקלוני * | |
5 | ויאמר יהוה אל משה עבר לפני העם וקח אתך מזקני ישראל ומטך אשר הכית בו את היאר תקח בידך והלכת | |
6 | הנני עמד לפניך שם על הצור בחוריב והכית בצור ויצא ממנו מים ושתה העם ויעש כן משה לעיני זקני ישראל | |
7 | ויקרא שם המקום מסה ומריבה על ריב בני ישראל ועל נסותם את יהוה לאמר היש יהוה בקרבנו אם אין * | |
8 | ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים | |
9 | ויאמר משה ליהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר אנכי נצב על ראש הגבעה ומטה האלהים בידי | |
10 | ויעש יהושע כאשר אמר לו משה להלחם בעמלק ומשה ואהרן וחור עלו אל ראש הגבעה | |
11 | והיה כאשר ירים משה ידיו וגבר ישראל וכאשר יניח ידיו וגבר עמלק | |
12 | וידי משה כבדים ויקחו אבן וישמו תחתיו וישב עליה ואהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד ויהיו ידיו אמונה עד בא השמש | |
13 | ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו ויכם לפי חרב * | |
14 | ויאמר יהוה אל משה כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים | |
15 | ויבן משה מזבח ויקרא שמו יהוה נסי | |
16 | ויאמר כי יד על כסא « » מלחמה ליהוה בעמלק מדור ודור * |
18 | ||
---|---|---|
1 | וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו כי הוציא יהוה את ישראל ממצרים | |
2 | ויקח יתרו חתן משה את צפורה אשת משה אחר שלחיה | |
3 | ואת שני בניה אשר שם האחד גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה | |
4 | ושם האחד אליעזר כי אלהי אבי בעזרי ויצלני מחרב פרעה | |
5 | ויבא יתרו חתן משה ובניו ואשתו אל משה אל המדבר אשר הוא חנה שם הר האלהים | |
6 | ויאמר למשה הנה חתנך יתרו בא אליך ואשתך ושני בניה עמה | |
7 | ויצא משה לקראת חתנו וישתחוי למשה וישק לו וישאלו איש לרעהו לשלום ויביאהו האהלה * | |
8 | ויספר משה לחתנו את כל אשר עשה יהוה לפרעה ולמצרים על אדות ישראל את כל התלאה אשר מצאתם בדרך ויצלם יהוה | |
9 | ויחד יתרו על כל הטובה אשר עשה יהוה לישראל אשר הצילו מיד מצרים | |
10 | ויאמר יתרו ברוך יהוה אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את העם מתחת יד מצרים | |
11 | עתה ידעתי כי גדול יהוה מכל האלהים כי בדבר אשר זדו עליהם | |
12 | ויקח יתרו חתן משה עלה וזבחים לאלהים ויבא אהרן ומזקני ישראל לאכל לחם עם חתן משה לפני האלהים * | |
13 | ויהי ממחרת וישב משה לשפט את העם ויעמד העם על משה מן הבקר ועד הערב | |
14 | וירא חתן משה את כל אשר הוא עשה לעם ויאמר מה הדבר הזה אשר אתה עשה לעם מדוע אתה ישב לבדך וכל העם נצב עליך מן הבקר ועד הערב | |
15 | ויאמר משה לחתנו כי יבוא אלי העם לדרש אלהים | |
16 | כי יהיה להם דבר באו אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתיו את חקי האלהים ואת תורתיו * | |
17 | ויאמר חתן משה אליו לא טוב הדבר אשר אתה עשה | |
18 | נבל תבל גם אתה גם העם הזה אשר עמך כי כבד ממך הדבר לא תוכל עשותו לבדך | |
19 | עתה שמע בקולי אעיצך ויהי אלהים עמך הוי אתה לעם מול האלהים והבאת אתה את הדברים אל האלהים | |
20 | והזהרת אתם את החקים ואת התורה והודעת להם את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון | |
21 | ואתה תחזה לך מכל העם אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת שנאי בצע ושמת עליהם שרי אלפים ושרי מאות שרי חמשים ושרי עשרות | |
22 | ושפטו את העם בכל עת והיה כל הדבר הגדול יביאון אליך וכל הדבר הקטן ישפטו הם והקל מעליך ונשאו אתך | |
23 | אם את הדבר הזה תעשה וצוך אלהים ויכלת עמד וגם כל העם הזה אל מקומו יבוא בשלום | |
24 | וישמע משה לקול חתנו ויעש כל אשר אמר * | |
24[א] | ויאמר משה אל העם לא אוכל אנכי לבדי שאת אתכם | |
[24 | [ב]] יהוה אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרב | |
24[ג] | יהוה אלהי אבתיכם יסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם | |
24[ד] | איכה אשא לבדי טרחכם משאכם וריבכם | |
24[ה] | הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידעים לשבטיכם ואשימם בראשיכם | |
24[ו] | ויענו ויאמרו טוב הדבר אשר דברת לעשות | |
24[ז] | ויקח את ראשי שבטיהם אנשים חכמים וידעים | |
25 | « » ויתן אתם ראשים עליהם שרי אלפים ושרי מאות שרי חמשים ושרי עשרות ושוטרים לשבטיהם | |
25[א] | ויצו |