1 | ||
---|---|---|
1 | אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פראן ובין תפל ולבן וחצרות ודי זהב | |
2 | אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר עד קדש ברנע | |
3 | ויהי בארבעים שנה בעשתה עשר חדש באחד לחדש דבר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה אתו אליהם | |
4 | אחרי הכותו את סיחון מלך האמרי אשר ישב בחשבון ואת עוג מלך הבשן אשר ישב בעשתרות באדרעי | |
5 | בעבר הירדן בארץ מואב הואל משה באר את התורה הזאת לאמר | |
6 | יהוה אלהינו דבר אלינו בחורב לאמר רב לכם שבת בהר הזה | |
7 | פנו וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל כל שכיניו בערבה בהר ובשפלה בנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדול נהר פרת | |
8 | ראו נתתי לפניכם את הארץ באו ורשו את הארץ אשר נשבעתי לאבתיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת « » לזרעם אחריהם * | |
9 | ואמר אליכם בעת ההיא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם | |
10 | יהוה אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרב | |
11 | יהוה אלהי אבתיכם יסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם | |
12 | איכה אשא לבדי טרחכם משאכם וריבכם | |
13 | הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידעים לשבטיכם ואשימם בראשיכם | |
14 | ותענו אתי ותאמרו טוב הדבר אשר דברת לעשות | |
15 | ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידעים ואתן אתם ראשים עליכם שרי אלפים ושרי מאות שרי חמשים ושרי עשרות ושטרים לשבטיכם | |
16 | ואצוה את שפטיכם בעת ההיא לאמר שמעו בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו | |
17 | לא תכירו פנים במשפט כקטן כגדול תשמעון לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי ושמעתיו | |
18 | ואצוה אתכם בעת ההיא את כל הדברים אשר תעשון * | |
19 | ונסעה מחורב ונלכה את כל המדבר הגדול והנורא ההוא אשר ראיתם דרך הר האמרי כאשר צוה יהוה אלהינו אתנו ונבוא עד קדש ברנע | |
20 | ואמר אליכם באתם עד הר האמרי אשר יהוה אלהינו נתן לנו | |
21 | ראה נתן יהוה אלהיך לפניך את הארץ עלה רש כאשר דבר יהוה אלהי אבותיך לך אל תירא ואל תחת | |
22 | ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפדו לנו את הארץ וישיבו אתנו דבר את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים אשר נבוא עליהן | |
23 | וייטב בעיני הדבר * ואקח מכם שנים עשר אנשים איש אחד לשבט | |
24 | ויפנו ויעלו ההרה ויבאו עד נחל אשכול וירגלו אתה | |
25 | ויקחו בידם מפרי הארץ ויורידו אלינו וישיבו אתנו דבר ויאמרו טובה הארץ אשר יהוה אלהינו נתן לנו | |
26 | ולא אביתם לעלות ותמרו את פי יהוה אלהיכם | |
27 | ותרגנו באהליכם ותאמרו בשנאת יהוה אתנו הוציאנו מארץ מצרים לתת אתנו ביד האמרי להשמידנו | |
28 | אנה אנחנו עלים ואחינו המיסו את לבבנו לאמר עם גדול ורב ממנו ערים גדלות ובצרות בשמים וגם בני ענקים ראינו שם * | |
29 | ואמר אליכם לא תערצון ולא תיראון מהם | |
30 | יהוה אלהיכם ההלך לפניכם הוא ילחם לכם ככל אשר עשה אתכם במצרים לעיניכם | |
31 | ובמדבר אשר ראית אשר נשאך יהוה אלהיך כאשר ישא איש את בנו בכל הדרך אשר הלכתם עד באכם עד המקום הזה | |
32 | והבדבר הזה אינכם מאמנים ביהוה אלהיכם | |
33 | ההלך לפניכם בדרך לתור לכם מקום להחנותכם באש לילה להראותכם בדרך אשר תלכו בה ובענן יומם * | |
34 | וישמע יהוה את קול דבריכם ויקצף וישבע לאמר | |
35 | אם יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה את הארץ הטובה אשר נשבעתי « » לאבתיכם | |
36 | זולתי כלב בן יפנה הוא יראנה ולו אתן את הארץ אשר דרך בה ולבניו יען כי מלא אחרי יהוה | |
37 | גם בי התאנף יהוה בגללכם לאמר גם אתה לא תבוא שמה | |
38 | יהושע בן נון העמד לפניך הוא יבוא שמה אתו אחזיק כי הוא ינחלנה את ישראל | |
39 | וטפכם אשר אמרתם לבוז יהיה ובניכם « » הם יבאו שמה ולהם אתננה והם יירשוה | |
40 | ואתם פנו וסעו לכם המדברה דרך ים סוף | |
41 | ותענו ותאמרו אלי חטאנו ליהוה אלהינו אנחנו נעלה ונלחמנו ככל אשר צונו יהוה אלהינו ותחגרו איש את כלי מלחמתו ותהינו לעלות ההרה * | |
42 | ויאמר יהוה אלי אמר להם לא תעלו ולא תלחמו כי אינני בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם | |
43 | ואדברה אליכם ולא שמעתם ותמרו את פי יהוה אלהיכם ותזידו ותעלו ההרה | |
44 | ויצא העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא לקראתכם וירדפו אתכם כאשר תעשיהן הדברים ויכתו אתכם בשעיר עד חרמה | |
45 | ותשבו ותבכו לפני יהוה ולא שמע יהוה בקולכם ולא האזין אליכם | |
46 | ותשבו בקדש ימים רבים כימים אשר ישבתם |
2 | ||
---|---|---|
1 | ונפנה ונסעה המדברה דרך ים סוף כאשר דבר יהוה אלי ונסוב את הר שעיר ימים רבים * | |
2 | ויאמר יהוה אלי לאמר | |
3 | רב לכם סוב את ההר הזה פנו לכם צפונה | |
4 | ואת העם צוי לאמר אתם עברים בגבול אחיכם בני עשו היושבים בשעיר וייראו מכם ונשמרתם מאד | |
5 | אל תתגרו בם כי לא אתן לכם מארצם ירשה עד מדרך כף רגל כי ירשה לעשו נתתי את הר שעיר | |
6 | אכל תשבירו מאתם בכסף ואכלתם וגם מים תכירו מאתם בכסף ושתיתם | |
7 | כי יהוה אלהיך ברכך בכל מעשה ידיך ידע לכתך את המדבר הגדול הזה זה ארבעים שנה יהוה אלהיך עמך לא חסרת דבר * | |
7[א] | ואשלחה מלאכים אל מלך אדום לאמר | |
7][ב]] | אעברה בארצך לא אטה בשדה ובכרם ולא נשתה מי בור דרך המלך נלך לא נסור ימין ושמאל עד אשר נעבר גבולך | |
7[ג] | ויאמר לא תעבר בי פן בחרב אצא לקראתך | |
8 | ונעברה מאת אחינו בני עשו היושבים בשעיר מדרך הערבה מאילת ומעציון גבר ונפנה ונעברה דרך מדבר מואב * | |
9 | ויאמר יהוה אלי אל תצור את מואב ואל תתגר בו « » כי לא אתן לך מארצו ירשה כי לבני לוט נתתי את ער ירשה | |
10 | האימים לפנים ישבו בה עם גדול ורב ורם כענקים | |
11 | « » והמואבים יקראו להם אימים | |
12 | ובשעיר ישבו החרי לפנים ובני עשו יירשום וישמדם יהוה מפניהם ויירשום וישבו תחתיהם כאשר עשה ישראל לארץ ירשתו אשר נתן יהוה להם | |
13 | ועתה קומו סעו ועברו לכם את נחל זרד ונעברה את נחל זרד | |
14 | והימים אשר הלכנו מקדש ברנע עד אשר עברנו את נחל זרד שלשים ושמנה שנה עד תם כל הדור אנשי המלחמה מקרב המחנה כאשר נשבע יהוה להם | |
15 | וגם יד יהוה היתה בם להמם מקרב המחנה עד תמם | |
16 | ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות מקרב העם * | |
17 | ויאמר יהוה אלי לאמר | |
18 | אתה עבר היום את גבול מואב את ער | |
19 | וקרבת מול בני עמון אל תצורם ואל תתגר בם כי לא אתן מארץ בני עמון לך ירשה כי לבני לוט נתתיה ירשה | |
20 | ארץ רפאים תחשב אף היא רפאים ישבו בה לפנים והעמונים יקראו להם זמזמים | |
21 | עם גדול ורב ורם כענקים וישמדם יהוה מפניהם ויירשום וישבו תחתיהם | |
22 | כאשר עשה לבני עשו היושבים בשעיר אשר השמיד את החרי מפניהם ויירשום וישבו תחתיהם עד היום הזה | |
23 | והעוים היושבים בחצרים עד עזה כפתרים היוצאים מכפתר השמידם וישבו תחתיהם | |
24 | קומו סעו ועברו את נחל ארנן ראה נתתי בידך את סיחון מלך חשבון האמרי ואת ארצו החל רש והתגר בו מלחמה | |
25 | היום הזה החל תת פחדך ויראתך על פני העמים תחת כל השמים אשר ישמעו את שמעך ורגזו וחלו מפניך * | |
26 | ואשלחה מלאכים ממדבר קדמות אל סיחון מלך חשבון דברי שלום לאמר | |
27 | אעברה בארצך בדרך בדרך אלך לא אסור ימין ושמאל | |
28 | אכל בכסף תשבירני ואכלתי ומים בכסף תתן לי ושתיתי רק אעברה ברגלי | |
29 | כאשר עשו לי בני עשו היושבים בשעיר והמואבים היושבים בער עד אשר אעברה את הירדן אל הארץ אשר יהוה אלהינו נתן לנו | |
30 | ולא אבה סיחון מלך חשבון העבירנו בו כי הקשה יהוה אלהיך את רוחו ואמץ את לבבו למען תתו בידך כיום הזה * | |
31 | ויאמר יהוה אלי ראה החלתי תת לפניך את סיחון מלך חשבון האמרי ואת ארצו החל רש לרשת את ארצו | |
32 | ויצא סיחון לקראתנו הוא וכל עמו למלחמה יחצה | |
33 | ויתנהו יהוה אלהינו לפנינו ונכה אתו ואת בניו ואת כל עמו | |
34 | ונלכדה את כל עריו בעת ההיא ונחרימה את כל עריו מתם הנשים והטף לא השאירנו שריד | |
35 | רק הבהמה בזזנו לנו ושלל הערים אשר לכדנו | |
36 | מערער אשר על שפת נחל ארנן והעיר אשר בנחל ועד הגלעד לא היתה קריה אשר שגבה ממנו את הכל נתן יהוה אלהינו בידנו | |
37 | רק אל ארץ בני עמון לא קרבת כל יד נחל היבק וערי ההר וכל אשר צונו יהוה אלהינו |
3 | ||
---|---|---|
1 | ונפנה ונעלה דרך הבשן ויצא עוג מלך הבשן לקראתנו הוא וכל עמו למלחמה אדרעי * | |
2 | ויאמר יהוה אלי אל תירא אתו כי בידך נתתי אתו ואת כל עמו ואת ארצו ועשית לו כאשר עשית לסיחון מלך האמרי אשר ישב בחשבון | |
3 | ויתן יהוה אלהינו בידנו גם את עוג מלך הבשן ואת כל עמו ונכנו עד בלתי השאיר לו שריד | |
4 | ונלכדה את כל עריו בעת ההיא לא היתה קריה אשר לא לקחנו מאתם ששים עיר כל חבל הארגב ממלכת עוג בבשן | |
5 | כל אלה ערים בצרות חומה גבחה דלתים ובריח לבד מערי הפרזי הרבה מאד | |
6 | ונחרימה אתם כאשר עשינו לסיחון מלך חשבון החרים כל עיר מתם הנשים והטף | |
7 | וכל הבהמה ושלל הערים בזזנו לנו * | |
8 | ונקח בעת ההיא את הארץ מיד שני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן מנחל ארנן ועד הר חרמון | |
9 | צידנים יקראו לחרמון שרין והאמרי יקראו לו שניר | |
10 | כל ערי המישור וכל הגלעד וכל הבשן עד סלכה ואדרעי ערי ממלכת עוג בבשן | |
11 | כי רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים הנה ערשו ערש ברזל הלוא היא ברבת בני עמון תשע אמות ארכה וארבע אמות רחבה באמת איש * | |
12 | ואת הארץ הזאת ירשנו בעת ההיא מערער אשר על שפת נחל ארנן וחצי הר הגלעד ועריו נתתי לראובני ולגדי | |
13 | ויתר הגלעד וכל הבשן ממלכת עוג נתתי לחצי שבט המנשה כל חבל הארגב לכל הבשן ההוא יקרא ארץ רפאים | |
14 | ויאיר בן מנשה לקח את כל חבל הארגב עד גבול הגישורי והמכעתי ויקרא אתם על שמו את הבשן חות יאיר עד היום הזה | |
15 | ולמכיר נתתי את הגלעד | |
16 | ולראובני ולגדי נתתי מן הגלעד ועד נחל ארנן תוך הנחל וגבול עד יבק הנחל גבול בני עמון | |
17 | והערבה והירדנה וגבול מכנרת ועד ים הערבה ים המלח תחת אשדות הפסגה מזרחה * | |
18 | ואצוה אתכם בעת ההיא לאמר יהוה אלהיכם נתן לכם את הארץ הזאת לרשתה חלוצים תעברו לפני אחיכם בני ישראל כל בני חיל | |
19 | רק טפכם ונשיכם ומקניכם ידעתי כי מקנה רב לכם ישבו בעריכם אשר נתתי לכם | |
20 | עד אשר יניח יהוה לאחיכם ככם ויירשו גם הם את הארץ אשר יהוה אלהיכם נתן להם בעבר הירדן ושבתם איש לירשתו אשר נתתי לכם | |
21 | ואת יהושע צויתי בעת ההיא לאמר עיניך הראות את « » אשר עשה יהוה « » לשני המלכים האלה כן יעשה יהוה לכל הממלכות אשר אתה עבר שמה | |
22 | לא תיראם כי יהוה אלהיכם הוא הנלחם לכם * | |
23 | ואתחננה אל יהוה בעת ההיא לאמר | |
24 | אדני יהוה אתה החלת להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורתיך | |
25 | אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנון | |
26 | ויתעבר יהוה בי למענכם ולא שמע אלי * ויאמר יהוה אלי רב לך אל תוסיף דבר אלי עוד בדבר הזה | |
27 | עלה אל ראש הפסגה ושא עיניך ימה וצפונה ותימנה ומזרחה וראה בעיניך כי לא תעבר את הירדן הזה | |
28 | וצוי את יהושע וחזקהו ואמצהו כי הוא יעבר לפני העם הזה והוא ינחל אתם את הארץ אשר תראה | |
29 | ונשב בגיא מול בית פעור * |
4 | ||
---|---|---|
1 | ועתה ישראל שמע אל החקים ואל המשפטים אשר אנכי מלמד אתכם לעשות למען תחיון ובאתם וירשתם את הארץ אשר יהוה אלהי אבותיכם נתן לכם | |
2 | לא תוסיפו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם היום ולא תגרעו ממנו לשמר את מצות יהוה אלהיכם אשר אנכי מצוה אתכם | |
3 | עיניכם הראות את אשר עשה יהוה בבעל פעור כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור השמידו יהוה אלהיך מקרבך | |
4 | ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום * | |
5 | ראו למדתי אתכם חקים ומשפטים כאשר צוני יהוה אלהי לעשות כן בקרב הארץ אשר אתם באים שמה לרשתה | |
6 | ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעו את כל החקים האלה ואמרו רק עם חכום ונבון הגוי הגדול הזה | |
7 | כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו כיהוה אלהינו בכל קראנו אליו | |
8 | ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקים ככל התורה הזאת אשר אנכי נתן לפניכם היום * | |
9 | רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך | |
10 | יום אשר עמדת לפני יהוה אלהיך בחורב באמר יהוה אלי הקהל לי את העם ואשמיעם את דברי אשר ילמדון ליראה אתי כל הימים אשר הם חיים על האדמה ואת בניהם ילמדון | |
11 | ותקרבון ותעמדון תחת ההר וההר בער באש עד לבב השמים חשך ענן וערפל * | |
12 | וידבר יהוה אליכם מתוך האש קול דברים אתם שמעים ותמונה אינכם ראים זולתי קול | |
13 | ויגד לכם את בריתו אשר צוה אתכם לעשות עשרת הדברים ויכתבם על שני לוחת אבנים | |
14 | ואתי צוה יהוה בעת ההיא ללמד אתכם חקים ומשפטים לעשותכם אתם בארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה | |
15 | ונשמרתם מאד לנפשתיכם כי לא ראיתם כל תמונה ביום דבר יהוה אליכם בחורב מתוך האש | |
[16] | פן תשחתון ועשיתם לכם פסל תמונת כל סמל תבנית זכר או נקבה | |
17 | תבנית כל בהמה אשר בארץ תבנית כל צפור כנף אשר תעף בשמים | |
18 | תבנית כל רמש באדמה תבנית כל דגי אשר במים מתחת לארץ | |
19 | ופן תשא עיניך השמים וראית את השמש ואת הירח ואת הכוכבים כל צבא השמים ונדחת והשתחוית להם ועבדתם אשר חלק יהוה אלהיך אתם לכל העמים תחת כל השמים | |
20 | ואתכם לקח יהוה ויוצא אתכם מכור הברזל ממצרים להיות לו לעם נחלה כיום הזה * | |
21 | ויהוה התאנף בי על דבריכם « » לבלתי עברי את הירדן ולבלתי בא אל הארץ הטובה אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה | |
22 | כי אנכי מת בארץ הזאת אינני עבר את הירדן ואתם עברים וירשתם את הארץ הטובה הזאת | |
23 | השמרו לכם פן תשכחו את ברית יהוה אלהיכם אשר כרת עמכם ועשיתם לכם פסל תמונת כל אשר צוך יהוה אלהיך | |
24 | כי יהוה אלהיך אש אכלה הוא אל קנא * | |
25 | כי תולידו בנים ובני בנים ונושנתם בארץ והשחתם ועשיתם פסל תמונת כל ועשיתם הרע בעיני יהוה אלהיכם להכעיסו | |
26 | העדתי בכם היום את השמים ואת הארץ כי אבד תאבדון מהר מעל הארץ אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה לא תאריכון ימים עליה כי השמד תשמדון | |
27 | והפיץ יהוה אתכם בעמים ונשארתם מתי מספר בגוים אשר ינהג יהוה אתכם שמה | |
28 | ועבדתם שם אלהים מעשה ידי אדם עץ ואבן אשר לא יראון ולא ישמעון ולא יאכלון ולא ירחיון | |
29 | ובקשת משם את יהוה אלהיך ומצאתו כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך | |
30 | בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד יהוה אלהיך ושמעת בקולו | |
31 | כי אל רחום יהוה אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך אשר נשבע להם * | |
32 | כי שאל נא לימים הראישונים אשר היו לפניך למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ ולמקצה השמים ועד קצה השמים הן היה כדבר הגדול הזה או הנשמע כמהו | |
33 | השמע עם קול אלהים חיים מדבר מתוך האש כאשר שמעת אתה ויחי | |
34 | או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי במסות באתות ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמראים גדלים ככל אשר עשה לכם יהוה אלהיכם במצרים לעיניכם * | |
35 | אתה הראת לדעת כי יהוה הוא האלהים אין עוד מלבדו | |
36 | מן השמים השמיעך את קולו ליסרך ועל הארץ הראך את אשו הגדלה ודבריו שמעת מתוך האש | |
37 | ותחת כי אהב את אבותיך ויבחר בזרעם אחריהם ויוציאך בפניו ובכחו הגדול ממצרים | |
38 | להוריש גוים גדלים ועצמים ממך מפניך להביאך לתת לך את ארצם נחלה כיום הזה | |
39 | וידעת היום והשיבות אל לבבך כי יהוה הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד | |
40 | ושמרת את חקיו ואת מצותיו אשר אנכי מצוך היום אשר ייטב לך ולבניך אחריך ולמען תאריך ימים על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך כל הימים * | |
41 | אז יבדיל משה שלש ערים בעבר הירדן מזרח השמש | |
42 | לנוס שמה הרצח אשר ירצח את רעהו בבלי דעת והוא לא שנא לו מתמול שלשום ונס אל אחת מן הערים האלה וחי | |
43 | את בוצר במדבר בארץ המישור לראובני ואת רמות בגלעד לגדי ואת גולן בבשן למנשי | |
44 | וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל | |
45 | אלה העדות החקים והמשפטים אשר דבר משה אל בני ישראל בצאתם ממצרים | |
46 | בעבר הירדן בגיא מול בית פעור בארץ סיחון מלך האמרי אשר ישב בחשבון אשר הכה משה ובני ישראל בצאתם ממצרים | |
47 | ויירשו את ארצו ואת ארץ עוג מלך הבשן שני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן מזרח השמש | |
48 | מערער אשר על שפת נחל ארנן ועד הר שיחון הוא חרמון | |
49 | וכל הערבה עבר הירדן מזרחה ועד ים הערבה ים המלח תחת אשדות הפסגה * |
5 | ||
---|---|---|
1 | ויקרא משה אל כל ישראל ויאמר אליהם שמע ישראל את החקים ואת המשפטים אשר אנכי דבר באזניכם היום ולמדתם אתם ושמרתם לעשותם | |
2 | יהוה אלהינו כרת עמנו ברית בחורב | |
3 | לא את אבותינו כרת יהוה את הברית הזאת כי אתנו אנחנו אלה פה היום כלנו חיים | |
4 | פנים בפנים דבר יהוה עמכם בהר מתוך האש | |
5 | ואנכי עמד בין יהוה ובינכם בעת ההיא להגיד לכם את דברי יהוה כי יראתם מפני האש ולא עליתם בהר לאמר * | |
6 | אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים א לא יהיה לך אלהים אחרים על פני | |
7 | לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ | |
8 | לא תשתחוי להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא פקד עון אבות על בנים על שלישים ועל רביעים לשנאי | |
9 | ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי מצותי | |
10 | ב לא תשא את שם יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר ישא את שמו לשוא * | |
11 | ג שמור את יום השבת לקדשהו כאשר צוך יהוה אלהיך | |
12 | ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך | |
13 | ויום השביעי שבת ליהוה אלהיך לא תעשה בו כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך שורך וחמורך וכל בהמתך וגרך אשר בשעריך למען ינוח עבדך ואמתך כמוך | |
14 | וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויוציאך יהוה אלהיך משם ביד חזקה ובזרוע נטויה על כן צוך יהוה אלהיך לעשות את יום השבת * | |
15 | ד כבד את אביך ואת אמך כאשר צוך יהוה אלהיך למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך | |
16 | ה לא תרצח ו לא תנאף ז לא תגנב ח לא תענה ברעך עד שוא | |
17 | ט לא תחמד בית רעך ולא תחמד אשת רעך שדהו עבדו ואמתו שורו וחמורו וכל אשר לרעך * | |
17[א] | י והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל ארץ הכנעני אשר אתה בא שמה לרשתה | |
17 | [ב] והקמת לך אבנים גדלות ושדת אתם בשיד | |
[17 | [ג]] וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת | |
17[ד] | והיה בעברכם את הירדן תקימו את האבנים האלה אשר אנכי מצוה אתכם היום בהרגריזים | |
17][ה]] | ובנית שם מזבח ליהוה אלהיך מזבח אבנים לא תניף עליהם ברזל | |
17][ו]] | אבנים שלמות תבנה את מזבח יהוה אלהיך והעלית עליו עלות ליהוה אלהיך | |
17[ז] | וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני יהוה אלהיך | |
17[ח] | ההר ההוא בעבר הירדן אחרי דרך מבוא השמש בארץ הכנעני הישב בערבה מול הגלגל אצל אלון מורא מול שכם * | |
18 | את הדברים האלה דבר יהוה אל כל קהלכם בהר מתוך האש חשך ענן וערפל קול גדול ולא יסף ויכתבם על שני לוחת אבנים ויתנם אלי | |
19 | ויהי כשמעכם את הקול מתוך החשך וההר בער באש ותקרבון אלי כל ראשי שבטיכם וזקניכם | |
20 | ותאמרו הן הראנו יהוה אלהינו את כבודו את גדלו ואת קולו שמענו מתוך האש היום הזה ראינו כי ידבר אלהים את האדם וחי | |
21 | ועתה למה נמות כי תאכלנו האש הגדלה הזאת אם יספים אנחנו לשמע את קול יהוה אלהינו עוד ומתנו | |
22 | כי מי כל בשר אשר שמע קול אלהים חיים מדבר מתוך האש כמונו ויחי | |
23 | קרב אתה ושמע את כל אשר יאמר יהוה אלהינו ואתה תדבר אלינו את כל אשר ידבר יהוה אלהינו אליך ושמענו ועשינו | |
24 | וישמע יהוה את קול דבריכם בדברכם אלי * ויאמר יהוה אלי שמעתי את קול דברי העם הזה אשר דברו אליך היטיבו כל אשר דברו | |
25 | מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אתי ולשמר את « » מצותי כל הימים למען ייטב להם ולבניהם לעולם | |
26 | לך אמר להם שובו לכם לאהליכם | |
27 | ואתה פה עמד עמדי ואדברה אליך את כל המצוה החקים והמשפטים אשר תלמדם ועשו בארץ אשר אנכי נתן להם לרשתה | |
28 | ושמרתם לעשות כאשר צוה יהוה אלהיכם אתכם לא תסורו ימין ושמאל | |
29 | בכל הדרך אשר צוה יהוה אלהיכם אתכם תלכון למען תחיון וטוב לכם והארכתם ימים בארץ אשר תירשון * |
6 | ||
---|---|---|
1 | וזאת המצוה החקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהיכם ללמד אתכם לעשות בארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה | |
2 | למען תירא את יהוה אלהיך לשמר את כל חקיו ומצותיו אשר אנכי מצוך היום אתה ובנך ובן בנך כל ימי חייך ולמען יאריכון ימיך | |
3 | ושמעת ישראל ושמרת לעשות אשר ייטב לך ואשר תרבה מאד כאשר דבר יהוה אלהי אבותיך לך ארץ זבת חלב ודבש * | |
4 | שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד | |
5 | ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך | |
6 | והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך | |
7 | ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בבית בלכתך בדרך בשכבך ובקומך | |
8 | וקשרתם לאות על ידיך והיו לטטפות בין עיניך | |
9 | וכתבתם על מזוזות בתיך ובשעריך * | |
10 | והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר נשבע לאבותיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת לך ערים גדלות וטובות אשר לא בנית | |
11 | בתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת בורות חצובים אשר לא חצבת כרמים וזיתים אשר לא נטעת ואכלת ושבעת | |
12 | השמר לך פן תשכח את יהוה אלוהיך אשר הוציאך מארץ מצרים מבית עבדים | |
13 | את יהוה אלהיך תירא ואתו תעבד ובשמו תשבע | |
14 | לא תלכו אחרי אלהים אחרים מאלהי העמים אשר סביבתיכם | |
15 | כי אל קנא יהוה אלהיך בקרבך פן יחר אף יהוה אלהיך בך והשמידך מעל פני האדמה | |
16 | לא תנסו את יהוה אלהיכם כאשר נסיתם במסה | |
17 | שמר תשמרון את מצות יהוה אלהיכם ועדתיו וחקיו אשר צוך | |
18 | ועשית הישר והטוב בעיני יהוה אלהיך למען ייטב לך ובאת וירשת את הארץ הטובה אשר נשבע יהוה לאבתיך | |
19 | להדיף את כל איביך מפניך כאשר דבר יהוה * | |
20 | והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה העדות החקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהינו אתכם | |
21 | ואמרת לבנך עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו יהוה ממצרים ביד חזקה | |
22 | ויתן יהוה אותת ומופתים גדלים ורעים במצרים בפרעה ובכל ביתו לעינינו | |
23 | ואתנו הוציא משם למען הביא אתנו לתת לנו את הארץ אשר נשבע יהוה לאבותינו | |
24 | ויצונו יהוה לעשות את כל החקים האלה ליראה את יהוה אלהינו לטוב לנו כל הימים ולהחיותנו כיום הזה | |
25 | וצדקה תהיה לנו כי נשמר לעשות את כל המצוה הזאת לפני יהוה אלהינו כאשר צונו * |
7 | ||
---|---|---|
1 | כי יביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ונשל גוים רבים מפניך החתי והגרגשי והאמרי והכנעני והפרזי והחוי והיבוסי שבעה גוים רבים ועצמים ממך | |
2 | ונתנם יהוה אלהיך לפניך והכיתם החרים תחרים אתם לא תכרת להם ברית ולא תחנם | |
3 | ולא תתחתן בם בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך | |
4 | כי יסיר את בנך מאחרי ועבד אלהים אחרים וחרה אף יהוה בכם והשמידך מהר | |
5 | כי אם כה תעשה להם מזבחתיהם תתצון ומצבתיהם תשברון ואשריהם תגדעון ופסליהם תשרפון באש | |
6 | כי עם קדש אתה ליהוה אלהיך ובך בחר יהוה אלהיך להיות לו לעם סגולה מכל העמים אשר על פני האדמה * | |
7 | לא מרבכם מכל העמים חשק יהוה בכם ויבחר בכם כי אתם המעט מכל העמים | |
8 | כי מאהבת יהוה אתכם ומשמרו את השבועה אשר נשבע לאבותיכם הוציא יהוה אתכם ביד חזקה ויפדך מבית עבדים מיד פרעה מלך מצרים | |
9 | וידעת כי יהוה אלהיך הוא האלהים האל הנאמן שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותיו לאלף דור | |
10 | ומשלם לשנאיו על פניו להאבידו לא יאחר לשנאיו על פניו ישלם לו | |
11 | ושמרת את המצוה את החקים ואת המשפטים אשר אנכי מצוך היום לעשותם * | |
12 | והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם ושמר יהוה אלהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך | |
13 | ואהבך וברכך והרבך וברך פרי בטנך ופרי אדמתך דגנך תירשך ויצהרך שגר אלפיך ועשתרות צאנך על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיך לתת לך | |
14 | ברוך תהיה מכל העמים לא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך | |
15 | והסיר יהוה ממך כל חלי וכל מדוי מצרים הרעים אשר ידעת לא ישימם בך ונתנם בכל שנאיך | |
16 | ואכלת את כל העמים אשר יהוה אלהיך נתן לך לא תחוס עינך עליהם ולא תעבד את אלהיהם כי מוקש הוא לך * | |
17 | כי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה ממני איך אוכל להורישם | |
18 | לא תירא מהם זכר תזכר את אשר עשה יהוה אלהיך לפרעה ולכל מצרים | |
19 | המסות הגדלות אשר ראו עיניך האתות והמופתים והיד החזקה והזרוע הנטויה אשר הוציאך יהוה אלהיך כן יעשה יהוה אלהיך לכל העמים אשר אתה ירא מפניהם | |
20 | וגם את הצרעה ישלח יהוה אלהיך בם עד אבד הנשארים והנסתרים מפניך | |
21 | לא תערץ מפניהם כי יהוה אלהיך בקרבך אל גדול ונורא | |
22 | ונשל יהוה אלהיך את הגוים האלה מלפניך מעט מעט לא תוכל כלותם מהר פן תרבה עליך חית השדה | |
23 | ונתנם יהוה אלהיך לפניך והמם מהמה גדלה עד השמידם | |
24 | ונתן מלכיהם בידך ואבדת את שמם מתחת השמים לא יתיצב איש לפניך עד השמידך אתם | |
25 | פסלי אלהיהם תשרפון באש לא תחמד כסף וזהב עליהם ולקחת לך פן תוקש בו כי תועבת יהוה אלהיך הוא | |
26 | ולא תביא תועבה אל ביתך והיית חרם כמהו שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי חרם הוא * |
8 | ||
---|---|---|
1 | כל המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את הארץ אשר נשבע יהוה לאבותיכם | |
2 | וזכרת את כל הדרך אשר הוליכך יהוה אלהיך זה ארבעים שנה במדבר למען ענותך לנסותך לדעת « » אשר בלבבך התשמר מצותיו אם לא | |
3 | ויענך וירעבך ויאכילך את המן אשר לא ידעת ולא ידעו אבותיך למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם | |
4 | שמלתך לא בלתה מעליך ורגליך לא בצקה זה ארבעים שנה * | |
5 | וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו יהוה אלהיך מיסרך | |
6 | ושמרת את מצות יהוה אלהיך ללכת בדרכיו וליראה אתו | |
7 | כי יהוה אלהיך מביאך אל ארץ טובה ורחבה ארץ נחלי מים עינות ותהומות יצאים בבקעה ובהר | |
8 | ארץ חטה ושערה גפן תאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש | |
9 | ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם לא תחסר כל בה ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצב נחשת | |
10 | ואכלת ושבעת וברכת את יהוה אלהיך על הארץ הטובה אשר נתן לך * | |
11 | השמר לך פן תשכח את יהוה אלהיך לבלתי שמר מצותיו ומשפטיו וחקתיו אשר אנכי מצוך היום | |
12 | פן תאכל ושבעת ובתים טובים תבנה וישבת | |
13 | ובקרך וצאנך ירבון וכסף וזהב ירבה לך וכל אשר לך ירבה | |
14 | ורם לבבך ושכחת את יהוה אלהיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים | |
15 | המוליכך במדבר הגדול והנורא נחש שרוף עקרב וצמאון אשר אין מים המוציא לך מים מצור החלמיש | |
16 | המאכילך מן במדבר אשר לא ידעו אבותיך למען ענותך ולמען נסותך להטיבך באחריתך | |
17 | ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה | |
18 | וזכרת את יהוה אלהיך כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל ולמען הקים את בריתו אשר נשבע לאבותיך לאברהם ליצחק וליעקב כיום הזה | |
19 | והיה אם שכח תשכח את יהוה אלהיך והלכת אחרי אלהים אחרים ועבדתם והשתחוית להם העדתי בכם היום כי אבד תאבדון | |
20 | כגוים אשר יהוה מאביד מפניכם כן תאבדון עקב לא תשמעון בקול יהוה אלהיכם * |
9 | ||
---|---|---|
1 | שמע ישראל אתה עבר היום את הירדן לבוא לרשת גוים גדלים ועצמים ממך ערים גדלות ובצרות בשמים | |
2 | עם גדול ורם בני ענקים אשר אתה ידעת ואתה שמעת מי יתיצב לפני בני ענק | |
3 | וידעת היום כי יהוה אלהיך הוא העבר לפניך אש אכלה הוא ישמידם והוא יכנעם לפניך והורשתם ואבדתם מהר כאשר דבר יהוה לך | |
4 | אל תאמר בלבבך בהדיף יהוה אלהיך אתם מפניך לאמר בצדקתי הביאני יהוה לרשת את הארץ הזאת וברשעת הגוים האלה יהוה מורישם מפניך | |
5 | לא בצדקתך ובישר לבבך אתה בא לרשת את ארצם כי ברשעת הגוים האלה יהוה « » מורישם מפניך ולמען הקים את הדבר אשר נשבע « » לאבותיך לאברהם ליצחק וליעקב * | |
6 | וידעת כי לא בצדקתך יהוה אלהיך נתן לך את הארץ הטובה הזאת לרשתה כי עם קשה ערף אתה | |
7 | זכור ואל תשכח את אשר הקצפת את יהוה אלהיך במדבר למן היום אשר יצאתם מארץ מצרים עד באכם עד המקום הזה ממרים הייתם עם יהוה | |
8 | ובחורב הקצפתם את יהוה ויתאנף יהוה בכם להשמיד אתכם * | |
9 | בעלותי ההרה לקחת לוחת האבנים לוחת הברית אשר כרת יהוה עמכם ואשב בהר ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי | |
10 | ויתן יהוה אלי את שני לוחת האבנים כתובים באצבע אלהים ועליהם ככל הדברים אשר דבר יהוה אליכם בהר מתוך האש ביום הקהל | |
11 | ויהי מקץ ארבעים יום וארבעים לילה נתן יהוה אלי את שני « » לוחת הברית | |
12 | ויאמר יהוה אלי קום רד מהר מזה כי שחת עמך אשר הוצאת ממצרים סרו מהר מן הדרך אשר צויתם עשו להם עגל מסכה * | |
13 | ויאמר יהוה אלי לאמר ראיתי את העם הזה והנה עם קשה ערף הוא | |
14 | הרף ממני ואשמידם ואמחה את שמם מתחת השמים ואעשה אתך לגוי עצום ורב ממנו | |
15 | ואפנה וארדה מן ההר וההר בער באש ושני לוחת הברית על שתי ידי | |
16 | ואראה והנה חטאתם ליהוה אלהיכם עשיתם לכם עגל מסכה סרתם מהר מן הדרך אשר צוה יהוה אתכם | |
17 | ואתפשה בשני הלוחות ואשליכם מעל שתי ידי ואשברם לעיניכם * | |
18 | ואתנפלה לפני יהוה כראישונה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי על כל חטאתיכם אשר חטאתם לעשות הרע בעיני יהוה להכעיסו | |
19 | כי יגרתי מפני האף והחמה אשר קצף יהוה עליכם להשמיד אתכם וישמע יהוה אלי גם בפעם ההוא | |
20 | ובאהרן התאנף יהוה מאד להשמידו ואתפללה גם בעד אהרן בעת ההיא | |
21 | ואת חטאתיכם אשר עשיתם את העגל לקחתי ואשרפה אתו באש ואכתה אתו טחון הייטב עד אשר דק לעפר ואשליכה את עפרו אל הנחל היורד מן ההר | |
22 | ובתבערה ובמסה ובקברות התאוה מקצפים הייתם את יהוה | |
23 | ובשלח יהוה אתכם מקדש ברנע לאמר עלו ורשו את הארץ אשר נתתי לכם ותמרו את פי יהוה אלהיכם ולא האמנתם לו ולא שמעתם בקולו | |
24 | ממרים הייתם עם יהוה מיום דעתו אתכם * | |
25 | ואתנפלה לפני יהוה את ארבעים היום ואת ארבעים הלילה אשר התנפלתי כי אמר יהוה להשמיד אתכם | |
26 | ואתפללה אל יהוה ואמרה אדני יהוה אל תשחית עמך ונחלתך אשר פדית בגדלך אשר הוצאת ממצרים בידך החזקה | |
27 | זכור לעבדיך לאברהם ליצחק וליעקב אל תפן אל קשה העם הזה ואל רשעו ואל חטאתו | |
28 | פן יאמרו עם הארץ אשר הוצאתנו משם מבלתי יכלת יהוה להביא אתם אל הארץ אשר דבר להם ומשנאתו אתם הוציאם להמיתם במדבר | |
29 | והם עמך ונחלתך אשר הוצאת ממצרים בכחך הגדול ובזרועך הנטויה * |
10 | ||
---|---|---|
1 | בעת ההיא אמר יהוה אלי פסל לך שני לוחת אבנים כראישונים ועלה אלי ההרה ועשית לך ארון עץ | |
2 | ואכתבה על הלוחת את הדברים אשר היו על הלוחות הראישונים אשר שברת ושמתם בארון | |
3 | ואעשה ארון עצי שטים ואפסלה שני לוחת אבנים כראישונים ואעלה ההרה ושני הלוחות בידי | |
4 | ויכתב על הלוחת כמכתב הראישון את עשרת הדברים אשר דבר יהוה אליכם בהר מתוך האש ביום הקהל ויתנם יהוה אלי | |
5 | ואפנה וארדה מן ההר ואשימה את הלוחות בארון אשר עשיתי ויהיו שם כאשר צוני יהוה * | |
6 | ובני ישראל נסעו ממסרות ויחנו בבני יעקן | |
7 | משם נסעו ויחנו הגדגדה משם נסעו ויחנו ביטבתה ארץ נחלי מים משם נסעו ויחנו בעברנה משם נסעו ויחנו בעציון גבר משם נסעו ויחנו במדבר צן היא קדש משם נסעו ויחנו בהר ההר וימת שם אהרן ויקבר שם ויכהן אלעזר בנו תחתיו * « » | |
8 | בעת ההיא הבדיל יהוה את שבט הלוי לשאת את ארון ברית יהוה לעמד לפני יהוה לשרתו ולברך בשמו עד היום הזה | |
9 | על כן לא היה ללוי חלק ונחלה עם אחיו יהוה הוא נחלתו כאשר דבר יהוה אלהיך לו | |
10 | ואנכי עמדתי בהר כימים הראישונים ארבעים יום וארבעים לילה וישמע יהוה אלי גם בפעם ההוא ולא אבה יהוה השחיתך | |
11 | ויאמר יהוה אלי קום לך למסע לפני העם הזה ויבאו ויירשו את הארץ אשר נשבעתי לאבותם לתת להם * | |
12 | ועתה ישראל מה יהוה אלהיך שאל מעמך כי אם ליראה את יהוה אלהיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אתו ולעבד את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך | |
13 | ולשמר את מצות יהוה אלהיך ואת חקתיו אשר אנכי מצוך היום לטוב לך | |
14 | הן ליהוה אלהיך השמים ושמי השמים הארץ וכל אשר בה | |
15 | רק באבותיך חשק יהוה לאהבה אתם ויבחר בזרעם אחריהם בכם מכל העמים כיום הזה | |
16 | ומלתם את ערלת לבבכם וערפכם לא תקשו עוד | |
17 | כי יהוה אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדון האדונים האל הגדול והגיבור והנורא אשר לא ישא פנים ולא יקח שחד | |
18 | עשה משפט יתום ואלמנה ואהב גר לתת לו לחם ושמלה | |
19 | ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים | |
20 | את יהוה אלהיך תירא ואתו תעבד ובו תדבק ובשמו תשבע | |
21 | הוא תהלתך והוא אלהיך אשר עשה אתך את הגדלות ואת הנוראות האלה אשר ראו עיניך | |
22 | בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה ועתה שמך יהוה אלהיך ככוכבי השמים לרב |
11 | ||
---|---|---|
1 | ואהבת את יהוה אלהיך ושמרת משמרתו חקתיו ומצותיו ומשפטיו כל הימים * | |
2 | וידעתם היום כי לא את בניכם אשר לא ידעו ואשר לא ראו את מוסר יהוה אלהיכם את גדלו ואת ידו החזקה ואת זרועו הנטויה | |
3 | את אתתיו ואת מעשיו אשר עשה בתוך מצרים לפרעה « » ולכל ארצו | |
4 | ואשר עשה לחיל מצרים לסוסיו ולרכבו אשר הציף את מי ים סוף על פניהם ברדפם אחריכם ויאבדם יהוה עד היום הזה | |
5 | ואשר עשה לכם במדבר עד באכם עד המקום הזה | |
6 | ואשר עשה לדתן ולאבירם בני אליאב בן ראובן אשר פצתה הארץ את פיה ותבלעם ואת כל האדם אשר לקרח ואת בתיהם ואת אהליהם ואת כל היקום אשר ברגליהם בקרב כל ישראל | |
7 | כי עיניכם הראות את כל מעשה יהוה הגדול אשר עשה | |
8 | ושמרתם את כל המצוה אשר אנכי מצוה אתכם היום למען תחזקו ובאתם וירשתם את הארץ אשר אתם באים שמה לרשתה | |
9 | ולמען תאריכון ימים על האדמה אשר נשבע יהוה לאבותיכם לתת « » לזרעם ארץ זבת חלב ודבש * | |
10 | כי הארץ אשר אתם באים שמה לרשתה לא כארץ מצרים היא אשר יצאתם משם אשר תזרע את זרעך והשקית ברגליך כגן הירק | |
11 | והארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה ארץ הרים ובקעות למטר השמים תשתה מים | |
12 | הארץ אשר יהוה אלהיך דרש אתה תמיד עיני יהוה אלהיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה * | |
13 | והיה אם שמע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום לאהבה את יהוה אלהיכם לעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם | |
14 | ונתן מטר ארצך בעתו יורא ומלקוש ואספת דגינך תירשך ויצהרך | |
15 | ונתן עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת | |
16 | השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם | |
17 | וחרה אף יהוה בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה ואבדתם מהר מעל הארץ הטובה אשר יהוה נתן לכם | |
18 | ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם וקשרתם אתם לאות על ידיכם והיו לטטפות בין עיניכם | |
19 | ולמדתם אתם את בניכם לדבר בם בשבתך בבית בלכתך בדרך בשכבך ובקומך | |
20 | וכתבתם על מזזות בתיך ובשעריך | |
21 | למען ירבון ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע יהוה לאבותיכם לתת להם כימי השמים על הארץ * | |
22 | כי אם שמר תשמרון את כל המצוה הזאת אשר אנכי מצוה אתכם היום לעשותה לאהבה את יהוה אלהיכם ללכת בכל דרכיו ולהדבקה בו | |
23 | והוריש יהוה את כל הגוים האלה מלפניך וירשתם גוים גדלים ועצמים ממך | |
24 | כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה מן המדבר והלבנון ומן הנהר נהר פרת ועד הים האחרון יהיה גבולכם | |
25 | לא יתיצב איש לפניכם פחדכם ומראכם יתן יהוה אלהיכם על פני כל הארץ אשר תדרכו בה כאשר דבר לכם * | |
26 | ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה | |
27 | את הברכה אשר תשמעון אל מצות יהוה אלהיכם אשר אנכי מצוה אתכם היום | |
28 | והקללה אם לא תשמעון אל מצות יהוה אלהיכם וסרתם מן הדרך אשר אנכי מצוה אתכם היום ללכת אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם | |
29 | והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ונתתה את הברכה על הר גריזים ואת הקללה על הר עיבל | |
30 | הלוא הם בעבר הירדן אחרי דרך מבוא השמש בארץ הכנעני הישב בערבה מול הגלגל אצל אלון מורא מול שכם * | |
31 | כי אתם עברים את הירדן לבוא לרשת את הארץ אשר יהוה אלהיכם נתן לכם וירשתם אתה וישבתם בה | |
32 | ושמרתם לעשות את כל החקים ואת כל המשפטים אשר אנכי נתן לפניכם היום |
12 | ||
---|---|---|
1 | אלה החקים והמשפטים אשר תשמרו לעשות בארץ אשר נתן יהוה אלהי אבותיך לך לרשתה כל הימים אשר אתם חיים על האדמה | |
2 | אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגוים אשר אתם ירשים אתם את אלהיהם על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן | |
3 | ונתצתם את מזבחותיהם ושברתם את מצבתיהם ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון ואבדתם את שמם מן המקום ההוא | |
4 | לא תעשו כן ליהוה אלהיכם | |
5 | כי אם אל המקום אשר בחר יהוה אלהיכם מכל שבטיכם לשים את שמו שם לשכינו תדרשו ובאתם שמה | |
6 | והבאתם שמה עלתיכם וזבחיכם ואת מעשרתיכם ואת תרומתיכם ונדריכם ונדבתיכם ובכרות בקרכם וצאנכם | |
7 | ואכלתם שם לפני יהוה אלהיכם ושמחתם בכל משלח ידיכם אתם ובתיכם אשר ברכך יהוה אלהיך * | |
8 | לא תעשו ככל אשר אנחנו עשים פה היום איש כל הישר בעיניו | |
9 | כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה אשר יהוה אלהיכם נתן לכם | |
10 | ועברתם את הירדן וישבתם בארץ אשר יהוה אלהיכם מנחיל אתכם והניח לכם מכל איביכם מסביב וישבתם בטח | |
11 | והיה המקום אשר בחר יהוה אלהיכם בו לשכן את שמו שם שם תביאו את כל אשר אנכי מצוה אתכם עלתיכם וזבחיכם ומעשרתיכם ותרומתיכם ונדבתיכם וכל מבחר נדריכם אשר תדרו ליהוה | |
12 | ושמחתם לפני יהוה אלהיכם אתם ובניכם ובנתיכם עבדיכם ואמתיכם והלוי אשר בשעריכם כי אין לו חלק ונחלה אתכם * | |
13 | השמר לך פן תעלה עלתיך בכל המקום אשר תראה | |
14 | כי אם במקום אשר בחר יהוה באחד שבטיך שם תעלה עלתיך ושם תעשה את כל אשר אנכי מצוך | |
15 | רק בכל אות נפשך תזבח ואכלת בשר כברכת יהוה אלהיך אשר נתן לך בכל שעריך הטמא והטהור יאכלנו כצבי וכאיל | |
16 | רק הדם לא תאכל על הארץ תשפכנו כמים * | |
17 | לא תוכל לאכל בשעריך מעשר דגנך תירשך ויצהרך ובכרות בקרך וצאנך וכל נדריך אשר תדר ונדבתיך ותרומת ידיך | |
18 | כי אם לפני יהוה אלהיך תאכלנו במקום אשר בחר יהוה אלהיך בו אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך ושמחת לפני יהוה אלהיך בכל משלח ידיך | |
19 | השמר לך פן תעזב את הלוי כל ימיך על אדמתך * | |
20 | כי ירחיב יהוה אלהיך את גבולך כאשר דבר לך ואמרת אכלה בשר כי תאוה נפשך לאכל בשר בכל אות נפשך תאכל בשר | |
21 | כי ירחק ממך המקום אשר בחר יהוה אלהיך לשכן את שמו שם וזבחת מבקרך ומצאנך אשר נתן יהוה לך כאשר צויתיך ואכלת בשעריך בכל אות נפשך | |
22 | אך כאשר יאכל את הצבי ואת האיל כן תאכלנו הטמא בך והטהור יאכלנו יחדו | |
23 | רק חזק לבלתי אכל הדם כי הדם הוא הנפש ולא תאכל הנפש עם הבשר | |
24 | לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים | |
25 | לא תאכלנו למען ייטב לך ולבניך אחריך כי תעשה הישר בעיני יהוה * | |
26 | רק קדשיך אשר יהיו לך ונדריך תשא ובאת אל המקום אשר בחר יהוה | |
27 | ועשית עלתיך הבשר והדם על מזבח יהוה אלהיך ודם זבחיך ישפך על מזבח יהוה אלהיך והבשר תאכל | |
28 | שמור ושמעת ועשית את כל הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום למען ייטב לך ולבניך אחריך עד עולם כי תעשה הישר והטוב בעיני יהוה אלהיך * | |
29 | כי יכרית יהוה אלהיך את הגוים אשר אתה בא שמה לרשת אתם מפניך וירשת אתם וישבת בארצם | |
30 | השמר לך פן תנקש אחריהם אחרי השמידם מפניך ופן תדרש לאלהיהם לאמר איך יעבדו הגוים האלה את אלהיהם ואעשה כן גם אני | |
31 | לא תעשה כן ליהוה אלהיך כי את כל תועבת יהוה אשר שנא עשו לאלהיהם כי גם את בניהם ואת בנתיהם ישרפו באש לאלהיהם |
13 | ||
---|---|---|
1 | את כל הדבר אשר אנכי מצוך היום אתו תשמרו לעשות לא תוסיפו עליו ולא תגרעו ממנו * | |
2 | כי יקום בקרבך נביא או חלם חלום ונתן אליך אות או מופת | |
3 | ובא האות והמופת אשר דבר אליך לאמר נלכה אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם ונעבדם | |
4 | לא תשמע אל דברי הנביא ההוא או אל החלם החלום ההוא כי מנסה יהוה אלהיכם אתכם לדעת הישכם אהבים את יהוה אלהיכם בכל לבבכם ובכל נפשכם | |
5 | אחרי יהוה אלהיכם תלכון ואתו תיראון ואת מצותיו תשמרון ובקולו תשמעון ואתו תעבדו ובו תדבקו | |
6 | והנביא ההוא או החלם החלום ההוא יומת כי דבר סרה על יהוה אלהיך המוציאך מארץ מצרים והפדך מבית עבדים להדיחך מן הדרך אשר צוך יהוה אלהיך ללכת בה ובערת הרע מקרבך * | |
7 | כי יסיתך אחיך בן אביך או בן אמך או בנך או בתך או אשת חיקך או רעך אשר כנפשך בסתר לאמר נלכה ונעבדה אלהים אחרים אשר לא ידעת אתה ואבותיך | |
8 | מאלהי העמים אשר סביבתיכם הקרובים אליך או הרחוקים ממך מקצה הארץ ועד קצה הארץ | |
9 | לא תאבה אליו ולא תשמע אליו ולא תחוס עינך עליו ולא תחמל ולא תכסה עליו | |
10 | כי הרג תהרגנו ידך תהיה בו בראישונה להמיתו ויד כל העם באחרנה | |
11 | וסקלתו באבנים ומת כי בקש להדיחך מעל יהוה אלהיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים | |
12 | וכל ישראל ישמעו וייראו ולא יוסיפו עוד לעשות כדבר הרע הזה בקרבך * | |
13 | כי תשמע באחת עריך אשר יהוה אלהיך נתן לך לשבת שם לאמר | |
14 | יצאו אנשים בני בליעל מקרבך וידיחו את ישבי עירם לאמר נלכה ונעבדה אלהים אחרים אשר לא ידעתם | |
15 | ודרשת וחקרת ושאלת הייטב והנה אמת נכון הדבר נעשתה התועבה הזאת בקרבך | |
16 | הכה תכה את ישבי העיר ההיא לפי חרב החרים אתה ואת כל אשר בה ואת בהמתה לפי חרב | |
17 | ואת כל שללה תקבץ אל תוך רחבה ושרפת באש את העיר ואת כל שללה כליל ליהוה אלהיך והיתה תל עולם לא תבנה עוד | |
18 | ולא ידבק בידך מאומה מן החרם למען ישוב יהוה מחרון אפו ונתן לך רחמים ורחמך והרבך כאשר נשבע לאבותיך | |
19 | כי תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום לעשות הישר והטוב בעיני יהוה אלהיך * |
14 | ||
---|---|---|
1 | בנים אתם ליהוה אלהיכם לא תתגדדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת | |
2 | כי עם קדש אתה ליהוה אלהיך ובך בחר יהוה אלהיך להיות לו לעם סגולה מכל העמים אשר על פני האדמה | |
3 | לא תאכלו כל תועבה | |
4 | וזאת הבהמה אשר תאכלו שור ושה כשבים ושה עזים | |
5 | איל וצבי ויחמור ואקו ודישון תהי וזמר | |
6 | כל בהמה מפריסת פרסה ושסעת שסע שתי פרסות מעלת גרה בבהמה אתה תאכלו | |
7 | אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפרסי הפרסה « » את הגמל ואת הארנבת ואת השפן כי מעלה גרה הם ופרסה לא הפריסו טמאים הם לכם | |
8 | ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ושסע שסע פרסה והוא גרה לא יגור טמא הוא לכם מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו * | |
9 | ואת זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת תאכלו | |
10 | וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת לא תאכלו טמא הוא לכם | |
11 | כל צפור טהרה תאכלו | |
12 | וזה אשר לא תאכלו מהם את הנשר ואת הפרס ואת העזניה | |
13 | ואת הדאה ואת האיה « » למינה | |
14 | ואת כל ערב למינו | |
15 | ואת בת היענה ואת התחמוס ואת השחף למינו ואת הנץ « » | |
16 | ואת הכוס ואת השלך ואת הינשוף ואת התנשמת | |
17 | ואת הקאת ואת הרחמה « » | |
18 | ואת החסידה והאנפה למינה ואת הדגיפת ואת העטלף | |
19 | כל שרץ העוף טמא הוא לכם לא תאכלו מהם | |
20 | כל עוף טהור תאכלו | |
21 | לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכרה לנכרי כי עם קדש אתה ליהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו * | |
22 | עשר תעשר את כל תבואת זרעך יוצא השדה שנה בשנה | |
23 | ואכלתו לפני יהוה אלהיך במקום אשר בחר יהוה אלהיך לשכן את שמו שם מעשר דגנך תירשך ויצהרך ובכרות בקרך וצאנך למען תלמד ליראה את יהוה אלהיך כל הימים | |
24 | וכי ירבה ממך הדרך כי לא תוכל שאתו כי ירחק ממך המקום אשר בחר יהוה אלהיך לשכן את שמו שם כי יברכך יהוה אלהיך | |
25 | ונתתה בכסף וצרת הכסף בידך והלכת אל המקום אשר בחר יהוה אלהיך בו | |
26 | ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך בבקר ובצאן ביין ובשכר ובכל אשר תשאלך נפשך ואכלת שם לפני יהוה אלהיך ושמחת אתה וביתך | |
27 | והלוי אשר בשעריך לא תעזבנו כי אין לו חלק ונחלה עמך * | |
28 | מקץ שלש שנים תוצא את כל מעשר תבואתך בשנה ההיא והנחתו בשעריך | |
29 | ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך ואכלו ושבעו למען יברכך יהוה אלהיך בכל מעשה ידיך אשר תעשה * |
15 | ||
---|---|---|
1 | מקץ שבע שנים תעשה שמטה | |
2 | וזה דבר השמטה שמט כל בעל משא ידו אשר ישא ברעהו לא יגיש את רעהו את אחיו כי קרא שמטה ליהוה | |
3 | את הנכרי תגיש ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידך | |
4 | אפס כי לא יהיה בך אביון כי ברוך יברכך יהוה אלהיך בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לרשתה | |
5 | רק אם שמע תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר ולעשות את כל המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום | |
6 | כי יהוה אלהיך ברכך כאשר דבר לך והעבטת גוים רבים ואתה לא תעבט ומשלת בגוים רבים ובך לא ימשלו * | |
7 | כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחת שעריך בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך לא תאמץ את לבבך ולא תכפץ את ידך מאחיך האביון | |
8 | כי פתח תפתח « » ידך לו העביט תעביטנו די מחסרו אשר יחסר לו | |
9 | השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרובה שנת השבעה שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא | |
10 | נתון תתן לו ולא ירע בלבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך יהוה אלהיך בכל מעשיך ובכל משלח ידיך | |
11 | כי לא יחדל האביון מקרב הארץ על כן אנכי מצוך לאמר פתח תפתח « » ידך לאחיך לעניך ולאביונך בארצך * | |
12 | כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה ועבדך שש שנים ובשנה השביעית תשלחנו חפשי מעמך | |
13 | וכי תשלחנו חפשי מעמך לא תשלחנו ריקם | |
14 | העניק תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך כאשר ברכך יהוה אלהיך תתן לו | |
15 | וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך יהוה אלהיך על כן אנכי מצוך את הדבר הזה היום | |
16 | והיה כי יאמר אליך לא אצא מעמך כי אהבך ואת ביתך כי טוב לו עמך | |
17 | ולקחת את המרצע ונתתה באזנו ובדלת והיה לך עבד עולם ואף לאמתך תעשה כן | |
18 | ולא יקשה בעיניך בשלחך אתו חפשי מעמך כי משנה שכר שכיר עבדך שש שנים וברכך יהוה אלהיך בכל אשר תעשה * | |
19 | כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש ליהוה אלהיך לא תעבד בבכור שורך ולא תגז את בכור צאנך | |
20 | לפני יהוה אלהיך תאכלנו שנה בשנה במקום אשר בחר יהוה אתה וביתך | |
21 | וכי יהיה בו מום פסח או עור או כל מום רע לא תזבחנו ליהוה אלהיך | |
22 | בשעריך תאכלנו הטמא והטהור יחדו כצבי וכאיל | |
23 | רק את דמו לא תאכל על הארץ תשפכנו כמים * |
16 | ||
---|---|---|
1 | שמור את חדש האביב ועשית פסח ליהוה אלהיך כי בחדש האביב הוציאך יהוה אלהיך ממצרים לילה | |
2 | וזבחת פסח ליהוה אלהיך צאן ובקר במקום אשר בחר יהוה אלהיך לשכן את שמו שם | |
3 | לא תאכלו עליו חמץ שבעת ימים תאכלו עליו מצות לחם עני כי בחפזון יצאת מארץ מצרים למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך | |
4 | ולא יראה לך שאר בכל גבולך שבעת ימים ולא ילין מן הבשר אשר תזבח בין הערבים ביום הראישון לבקר | |
5 | ולא תוכל לזבח את הפסח באחת שעריך אשר יהוה אלהיך נתן לך | |
6 | כי אם במקום אשר בחר יהוה אלהיך לשכן את שמו שם שם תזבח את הפסח בערב כבוא השמש מועד צאתך ממצרים | |
7 | ובשלת ואכלת במקום אשר בחר יהוה אלהיך בו ופנית בבקר והלכת לאהליך | |
8 | ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי חג ליהוה אלהיך לא תעשה כל מלאכת עבדה * | |
9 | שבעה שבעות תספר לך מהחלך חרמש בקמה תחל לספר שבעה שבעות | |
10 | ועשית חג שבעות ליהוה אלהיך מסת נדבת ידיך אשר תתן כאשר ברכך יהוה אלהיך | |
11 | ושמחת לפני יהוה אלהיך אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך והגר והיתום והאלמנה אשר בקרבך במקום אשר בחר יהוה אלהיך לשכן את שמו שם | |
12 | וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ושמרת ועשית את החקים האלה * | |
13 | חג הסכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך | |
14 | ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך | |
15 | שבעת ימים תחג ליהוה אלהיך במקום אשר בחר יהוה אלהיך כי יברכך יהוה אלהיך בכל תבואתך ובכל מעשה ידיך והיית אך שמח | |
16 | שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני יהוה אלהיך במקום אשר בחר בו בחג המצות ובחג השבעות ובחג הסכות ולא יראו את פני יהוה רקים | |
17 | איש כמתנת ידו כברכת יהוה אלהיך אשר נתן לך * | |
18 | שפטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר יהוה אלהיך נתן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק | |
19 | לא תטה משפט ולא תכיר פנים ולא תקח שחד כי השחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים | |
20 | צדק צדק תרדף למען תחיה וירשת את הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך | |
21 | לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח יהוה אלהיך אשר תעשה לך | |
22 | ולא תקים לך מצבה אשר שנאה יהוה אלהיך |
17 | ||
---|---|---|
1 | לא תזבח ליהוה אלהיך שור ושה אשר יהיה בו מום כל דבר רע כי תועבת יהוה אלהיך הוא * | |
2 | כי ימצא בקרבך באחת שעריך אשר יהוה אלהיך נתן לך איש או אשה אשר יעשה את הרע בעיני יהוה אלהיך לעבר בריתו | |
3 | וילך ויעבד אלהים אחרים וישתחוי להם ולשמש או לירח או לכל צבא השמים אשר לא צויתיו | |
[4] | והגידו לך ושמעת ודרשת הייטב והנה אמת נכון הדבר נעשתה התועבה הזאת בישראל | |
5 | והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההיא אשר עשו את הדבר הרע הזה אל שעריך את האיש או את האשה וסקלתם באבנים ומתו | |
6 | על פי שני עדים או על פי שלשה עדים יומת המת לא יומת על פי עד אחד | |
7 | יד העדים תהיה בו בראישונה להמיתו ויד כל העם באחרנה ובערת הרע מקרבך * | |
8 | כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם ובין דין לדין ובין נגע לנגע דברי ריבות בשעריך וקמת ועלית אל המקום אשר בחר יהוה אלהיך « » | |
9 | ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם ודרשו והגידו לך את דבר המשפט | |
10 | ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא אשר בחר יהוה אלהיך ושמרת לעשות ככל אשר יורוך | |
11 | על פי התורה אשר יורוך ועל פי המשפט אשר יאמרו לך תעשה ולא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל | |
12 | והאיש אשר יעשה בזידון לבלתי שמע אל הכהן העמד לשרת שם את יהוה אלהיך ואל השופט ומת האיש ההוא ובערת הרע מישראל | |
13 | וכל העם ישמעו וייראו ולא יזידו עוד * | |
14 | כי תבוא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך וירשתה וישבת בה ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגוים אשר סביבתי | |
15 | שים תשים עליך מלך אשר יבחר יהוה אלהיך בו מקרב אחיך תשים עליך מלך לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא | |
16 | רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס ויהוה אמר לכם לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד | |
17 | ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו וכסף וזהב לא ירבה לו מאד | |
18 | והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר מלפני הכהנים הלוים | |
19 | והיתה עמו וקרא בה כל ימי חייו למען ילמד ליראה את יהוה אלהיו לשמר את כל דברי התורה הזאת ואת החקים האלה לעשותם | |
20 | לבלתי רם לבבו מאחיו ולבלתי סר מן המצוה ימין ושמאל למען יאריך ימים על כסא ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל * |
18 | ||
---|---|---|
1 | לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה עם ישראל אשי יהוה ונחלתו יאכלון | |
2 | ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו יהוה הוא נחלתו כאשר דבר לו | |
3 | וזה יהיה משפט הכהנים מאת העם מאת זבחי הזבח אם שור אם שה ונתן לכהן הזרוע והלחים והקבה | |
4 | ראשית דגנך תירשך ויצהרך וראשית גז צאנך תתן לו | |
5 | כי בו בחר יהוה אלהיך מכל שבטיך לעמד לפני יהוה אלהיך לשרתו ולברך בשמו הוא ובניו כל הימים | |
6 | וכי יבוא הלוי מאחת שעריך מכל ישראל אשר הוא גר שם ובא בכל אות נפשו אל המקום אשר בחר יהוה | |
7 | ושרת בשם יהוה אלהיו ככל אחיו הלוים העמדים שם לפני יהוה | |
8 | חלק כחלק יאכלון לבד ממכרו על האבות * | |
9 | כי אתה בא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך לא תלמד לעשות כתועבות הגוים ההם | |
10 | לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש קסם קסמים מענן מנחש מכשף | |
11 | חבר חבר שאל אוב וידעוני ודרש אל המיתים | |
12 | כי תועבת יהוה אלהיך כל עשה אלה ובגלל התועבות האלה יהוה אלהיך מורישם מפניך | |
13 | תמים תהיה עם יהוה אלהיך | |
14 | כי הגוים האלה אשר אתם ירשים אתם אל המעננים ואל הקסמים ישמעו ואתה לא כן נתן לך יהוה אלהיך | |
15 | נביא מקרב אחיך כמוני יקים לך יהוה אלהיך ואליו תשמעון | |
16 | ככל אשר שאלת מעם יהוה אלהיך בחורב ביום הקהל לאמר לא אוסיף לשמע את קול יהוה אלהי ואת אשו הגדלה הזאת לא אראה עוד ולא אמות * | |
17 | ויאמר יהוה אלי הטיבו אשר דברו | |
18 | נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך ונתתי דברי בפיו ודבר אליהם את כל אשר אצונו | |
19 | והיה האיש אשר לא ישמע אל דבריו אשר ידבר בשמי אנכי אדרש מעמו | |
20 | אך הנביא אשר יזיד |