frg. 1a-c
1	[וה]מ֯לך [דוד זקן בא בימים ויכסהו בבגדים ולא יחם לו]
	(1 Kön 1,1) וְהַמֶּ֤לֶךְ דָּוִד֙ זָקֵ֔ן בָּ֖א בַּיָּמִ֑ים וַיְכַסֻּ֙הוּ֙ בַּבְּגָדִ֔ים וְלֹ֥א יִחַ֖ם לֽוֹ׃
19	[למל]ך֯ ויאמר המ֯ל֯ך מה[ לך ותאמר לו אדני אתה נשבעת ביהוה אלהיך לאמתך כי שלמה]
	(1 Kön 1,16) לַמֶּ֑לֶךְ וַיֹּ֥אמֶר הַמֶּ֖לֶךְ מַה־ לָּֽךְ׃ (1 Kön 1,17) וַתֹּ֣אמֶר ל֗וֹ אֲדֹנִי֙ אַתָּ֨ה נִשְׁבַּ֜עְתָּ בַּֽיהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ לַֽאֲמָתֶ֔ךָ כִּֽי־ שְׁלֹמֹ֥ה
20	[בנך י]מלך אחר֯י והוא [ישב על כסאי -- ]
	(1 Kön 1,17) בְנֵ֖ךְ יִמְלֹ֣ךְ אַחֲרָ֑י וְה֖וּא יֵשֵׁ֥ב עַל־ כִּסְאִֽי׃
28	-- אם מאת אדני המלך נהיה הדבר הזה ולא הודעת]
	(1 Kön 1,27) אִ֗ם מֵאֵת֙ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ נִהְיָ֖ה הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וְלֹ֤א הוֹדַ֙עְתָּ֙
29	את ע[בדיך מי ישב על כסא אדני המלך אחריו ויען המלך דוד ויאמר קראו לי לבת שבע]
	(1 Kön 1,27) אֶֽת־ עבדיך (עַבְדְּךָ֔) מִ֗י יֵשֵׁ֛ב עַל־ כִּסֵּ֥א אֲדֹנִֽי־ הַמֶּ֖לֶךְ אַחֲרָֽיו׃ ס (1 Kön 1,28) וַיַּ֨עַן הַמֶּ֤לֶךְ דָּוִד֙ וַיֹּ֔אמֶר קִרְאוּ־ לִ֖י לְבַת־ שָׁ֑בַע
30	ותבא לפ֯[ני המלך ותעמד לפני המלך וישבע המלך ויאמר חי יהוה אשר פדה את נפשי מכל]
	(1 Kön 1,28) וַתָּבֹא֙ לִפְנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וַֽתַּעֲמֹ֖ד לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ (1 Kön 1,29) וַיִּשָּׁבַ֥ע הַמֶּ֖לֶךְ וַיֹּאמַ֑ר חַי־ יְהוָ֕ה אֲשֶׁר־ פָּדָ֥ה אֶת־ נַפְשִׁ֖י מִכָּל־
31	צרה כי כאש֯[ר נשבעתי לך ביהוה אלהי ישראל לאמר כי שלמה בנך ימלך אחרי והוא]
	(1 Kön 1,29) צָרָֽה׃ (1 Kön 1,30) כִּ֡י כַּאֲשֶׁר֩ נִשְׁבַּ֨עְתִּי לָ֜ךְ בַּיהוָ֨ה אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר כִּֽי־ שְׁלֹמֹ֤ה בְנֵךְ֙ יִמְלֹ֣ךְ אַחֲרַ֔י וְה֛וּא
32	ישב על כס[אי תחתי כי כן אעשה היום הזה ותקד בת שבע אפים ארץ ותשתחו]
	(1 Kön 1,30) יֵשֵׁ֥ב עַל־ כִּסְאִ֖י תַּחְתָּ֑י כִּ֛י כֵּ֥ן אֶעֱשֶׂ֖ה הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ (1 Kön 1,31) וַתִּקֹּ֨ד בַּת־ שֶׁ֤בַע אַפַּ֙יִם֙ אֶ֔רֶץ וַתִּשְׁתַּ֖חוּ
33	למלך ותאמר י[חי אדני המלך דוד לעלם ]
	(1 Kön 1,31) לַמֶּ֑לֶךְ וַתֹּ֕אמֶר יְחִ֗י אֲדֹנִ֛י הַמֶּ֥לֶךְ דָּוִ֖ד לְעֹלָֽם׃ פ
34	ויאמ[ר] המלך דוד ק֯[ראו לי לצדוק הכהן ולנתן הנביא ולבניהו בן יהוידע ויבאו לפני המלך]
	(1 Kön 1,32) וַיֹּ֣אמֶר ׀ הַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֗ד קִרְאוּ־ לִ֞י לְצָד֤וֹק הַכֹּהֵן֙ וּלְנָתָ֣ן הַנָּבִ֔יא וְלִבְנָיָ֖הוּ בֶּן־ יְהוֹיָדָ֑ע וַיָּבֹ֖אוּ לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃
35	ויאמר המלך להם קחו [עמכם את עבדי אדניכם והרכבתם את שלמה בני על הפרדה אשר]
	(1 Kön 1,33) וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ לָהֶ֗ם קְח֤וּ עִמָּכֶם֙ אֶת־ עַבְדֵ֣י אֲדֹנֵיכֶ֔ם וְהִרְכַּבְתֶּם֙ אֶת־ שְׁלֹמֹ֣ה בְנִ֔י עַל־ הַפִּרְדָּ֖ה אֲשֶׁר־
36	לי והורדתם אתו אל גח֯[ו]ן֯ [ומשח אתו שם צדוק הכהן ונתן הנביא למלך על ישראל]
	(1 Kön 1,33) לִ֑י וְהוֹרַדְתֶּ֥ם אֹת֖וֹ אֶל־ גִּחֽוֹן׃ (1 Kön 1,34) וּמָשַׁ֣ח אֹת֣וֹ שָׁ֠ם צָד֨וֹק הַכֹּהֵ֜ן וְנָתָ֧ן הַנָּבִ֛יא לְמֶ֖לֶךְ עַל־ יִשְׂרָאֵ֑ל
37	[ו]תקעתם בשופר ואמרתם יח[י המלך שלמה ועליתם אחריו ובא וישב על כסאי והוא]
	(1 Kön 1,34) וּתְקַעְתֶּם֙ בַּשּׁוֹפָ֔ר וַאֲמַרְתֶּ֕ם יְחִ֖י הַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹֽה׃ (1 Kön 1,35) וַעֲלִיתֶ֣ם אַחֲרָ֗יו וּבָא֙ וְיָשַׁ֣ב עַל־ כִּסְאִ֔י וְה֥וּא
38	ימלך תחתי ואתו צויתי ל[היות נגיד על ישראל ועל יהודה ויען בניהו בן יהוידע את]
	(1 Kön 1,35) יִמְלֹ֖ךְ תַּחְתָּ֑י וְאֹת֤וֹ צִוִּ֙יתִי֙ לִֽהְי֣וֹת נָגִ֔יד עַל־ יִשְׂרָאֵ֖ל וְעַל־ יְהוּדָֽה׃ (1 Kön 1,36) וַיַּ֨עַן בְּנָיָ֧הוּ בֶן־ יְהֽוֹיָדָ֛ע אֶת־
39	המלך ויאמר אמן כ֯[ן] י֯[אמר יהוה אלהי אדני המלך כאשר היה יהוה עם אדני המלך]
	(1 Kön 1,36) הַמֶּ֖לֶךְ וַיֹּ֣אמֶר ׀ אָמֵ֑ן כֵּ֚ן יֹאמַ֣ר יְהוָ֔ה אֱלֹהֵ֖י אֲדֹנִ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ (1 Kön 1,37) כַּאֲשֶׁ֨ר הָיָ֤ה יְהוָה֙ עִם־ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ
40	כן יהיה [עם שלמה ויגדל את כסאו מכסא אדני המלך דוד -- ]
	(1 Kön 1,37) כֵּ֖ן יהי (יִֽהְיֶ֣ה) עִם־ שְׁלֹמֹ֑ה וִֽיגַדֵּל֙ אֶת־ כִּסְא֔וֹ מִ֨כִּסֵּ֔א אֲדֹנִ֖י הַמֶּ֥לֶךְ דָּוִֽד׃