frg. 1
1	[ -- כה אמר יהוה אל יתהלל חכם בח]כ֯מתו ואל יתהל֯[ל]
	(4Q51 2a-d,30) אל יתהלל חכם] (4Q51 2a-d,31) [בחכמתו ]ואל י֯ת֯[ה]ל[ל (Jer 9,22) כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אַל־ יִתְהַלֵּ֤ל חָכָם֙ בְּחָכְמָת֔וֹ וְאַל־ יִתְהַלֵּ֥ל
2	[הגבור בגבורתו אל יתהלל עשיר בעשרו כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אותי כי אני יהוה עשה חסד משפ]ט֯ וצדקה בארץ כי
	(4Q51 2a-d,31) הגבור בגבורתו ואל יתהלל עשיר] (4Q51 2a-d,32) [בעשרו כי בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע את יהוה] (4Q51 2a-d,33) [ולעשו]ת֯ מש֯[פט וצדקה בתוך הארץ יהוה עלה בשמים] (Jer 9,22) הַגִּבּ֖וֹר בִּגְבֽוּרָת֑וֹ אַל־ יִתְהַלֵּ֥ל עָשִׁ֖יר בְּעָשְׁרֽוֹ׃ (Jer 9,23) כִּ֣י אִם־ בְּזֹ֞את יִתְהַלֵּ֣ל הַמִּתְהַלֵּ֗ל הַשְׂכֵּל֮ וְיָדֹ֣עַ אוֹתִי֒ כִּ֚י אֲנִ֣י יְהוָ֔ה עֹ֥שֶׂה חֶ֛סֶד מִשְׁפָּ֥ט וּצְדָקָ֖ה בָּאָ֑רֶץ כִּֽי־
3	[באלה חפצתי נאם יהוה הנה ימים באים נאם יהוה ופקדתי על כל מול בערלה על מצרים ועל יהודה ועל אדום ועל בני עמון ועל מואב ועל כל ]קצו֯צי֯ פא֯ה הישב[י]ם
	(Jer 9,23) בְאֵ֥לֶּה חָפַ֖צְתִּי נְאֻם־ יְהוָֽה׃ ס (Jer 9,24) הִנֵּ֛ה יָמִ֥ים בָּאִ֖ים נְאֻם־ יְהוָ֑ה וּפָ֣קַדְתִּ֔י עַל־ כָּל־ מ֖וּל בְּעָרְלָֽה׃ (Jer 9,25) עַל־ מִצְרַ֣יִם וְעַל־ יְהוּדָ֗ה וְעַל־ אֱד֞וֹם וְעַל־ בְּנֵ֤י עַמּוֹן֙ וְעַל־ מוֹאָ֔ב וְעַל֙ כָּל־ קְצוּצֵ֣י פֵאָ֔ה הַיֹּשְׁבִ֖ים
4	[במדבר כי כל הגוים ערלים וכל בית ישראל ערלי לב שמעו את הדבר אשר דבר יהוה עליכם בית ישראל כה אמר יהוה] אל דרך הגוים
	(Jer 9,25) בַּמִּדְבָּ֑ר כִּ֤י כָל־ הַגּוֹיִם֙ עֲרֵלִ֔ים וְכָל־ בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל עַרְלֵי־ לֵֽב׃ ס (Jer 10,1) שִׁמְע֣וּ אֶת־ הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהוָ֛ה עֲלֵיכֶ֖ם בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ (Jer 10,2) כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אֶל־ דֶּ֤רֶךְ הַגּוֹיִם֙
5	[אל תלמדו ומאתות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה כי חקות העמים הבל הוא כי עץ מיער כרתו מעשה ידי חרש במעצד בכסף ובז]ה֯ב ייפהו במקבות
	(Jer 10,2) אַל־ תִּלְמָ֔דוּ וּמֵאֹת֥וֹת הַשָּׁמַ֖יִם אַל־ תֵּחָ֑תּוּ כִּֽי־ יֵחַ֥תּוּ הַגּוֹיִ֖ם מֵהֵֽמָּה׃ (Jer 10,3) כִּֽי־ חֻקּ֥וֹת הָֽעַמִּ֖ים הֶ֣בֶל ה֑וּא כִּֽי־ עֵץ֙ מִיַּ֣עַר כְּרָת֔וֹ מַעֲשֵׂ֥ה יְדֵ֥י־ חָרָ֖שׁ בַּֽמַּעֲצָֽד׃ (Jer 10,4) בְּכֶ֥סֶף וּבְזָהָ֖ב יְיַפֵּ֑הוּ בְּמַסְמְר֧וֹת וּבְמַקָּב֛וֹת
6	[ובמסמרות יחזקום ולא יפיק כתמר מקשה המה ולא ידברו כסף מרקע מתרשיש יובא וזהב מאופז וידי צורף מעשה חכמים כלם ]ת֯כלת וארגמן
	(4Q70 frg. 11-12,1) [וידי צורף תכלת וא]ר֯ג֯מן [לבושם מעשה חכמים כלם … (Jer 10,4) בְּמַסְמְר֧וֹת וּבְמַקָּב֛וֹת יְחַזְּק֖וּם וְל֥וֹא יָפִֽיק׃ (Jer 10,5) כְּתֹ֨מֶר מִקְשָׁ֥ה הֵ֙מָּה֙ וְלֹ֣א יְדַבֵּ֔רוּ … (Jer 10,9) כֶּ֣סֶף מְרֻקָּ֞ע מִתַּרְשִׁ֣ישׁ יוּבָ֗א וְזָהָב֙ מֵֽאוּפָ֔ז מַעֲשֵׂ֥ה חָרָ֖שׁ וִידֵ֣י צוֹרֵ֑ף תְּכֵ֤לֶת וְאַרְגָּמָן֙ לְבוּשָׁ֔ם מַעֲשֵׂ֥ה חֲכָמִ֖ים כֻּלָּֽם׃
7	[לבושם נשוא ינשוא כי לא יצעדו אל תיראו מהם כי לא ירעו וגם היטיב אין אותם כדנה תאמרון להום אלהיא די שמיא וארקא לא עבדו ]יאבדו מן ארעא
	(4Q70 frg. 11-12,3) [כדנ]ה תאמרון להם [אלהיא די שמיא וארקא לא עבדו יאבדו מארעא (Jer 10,5) נָשׂ֥וֹא יִנָּשׂ֖וּא כִּ֣י לֹ֣א יִצְעָ֑דוּ אַל־ תִּֽירְא֤וּ מֵהֶם֙ כִּי־ לֹ֣א יָרֵ֔עוּ וְגַם־ הֵיטֵ֖יב אֵ֥ין אוֹתָֽם׃ … (Jer 10,9) לְבוּשָׁ֔ם מַעֲשֵׂ֥ה חֲכָמִ֖ים כֻּלָּֽם׃ (Jer 10,11) כִּדְנָה֙ תֵּאמְר֣וּן לְה֔וֹם אֱלָ֣הַיָּ֔א דִּֽי־ שְׁמַיָּ֥א וְאַרְקָ֖א לָ֣א עֲבַ֑דוּ יֵאבַ֧דוּ מֵֽאַרְעָ֛א
8	[ומן תחות שמיא אלה עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים לקול תתו המון מים בשמים ויעלה נשאים מק]צה ארץ ברקים
	(4Q70 frg. 11-12,3) ומן תחות שמיא] (4Q70 frg. 11-12,4) אלה (4Q70 frg. 11-12,6) עשה[ ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים] ל֯קו[ל] תת[ו המון מים] (4Q70 frg. 11-12,7) [בשמים ויעלה נשאים מקצה ארץ ברקים (4Q72 frg. 6,1) [תבל בחכמתו ובתבונתו נ]טה שמי֯ם[ -- ] (4Q72 frg. 6,2) [המון מים בשמים] ויעלה נשא֯ים֯[ -- ] (4Q72 frg. 6,3) [מקצה ארץ ברקי]ם (Jer 10,11) וּמִן־ תְּח֥וֹת שְׁמַיָּ֖א אֵֽלֶּה׃ ס (Jer 10,12) עֹשֵׂ֥ה אֶ֙רֶץ֙ בְּכֹח֔וֹ מֵכִ֥ין תֵּבֵ֖ל בְּחָכְמָת֑וֹ וּבִתְבוּנָת֖וֹ נָטָ֥ה שָׁמָֽיִם׃ (Jer 10,13) לְק֨וֹל תִּתּ֜וֹ הֲמ֥וֹן מַ֙יִם֙ בַּשָּׁמַ֔יִם וַיַּעֲלֶ֥ה נְשִׂאִ֖ים מִקְצֵ֣ה ארץ (הָאָ֑רֶץ) בְּרָקִ֤ים
9	[למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו נבער כל אדם מדעת הביש כל צורף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם הבל המה מעשה תעתעים ]בעת פקדתים
	(4Q70 frg. 11-12,7) למטר עשה ו]י֯וצא רוח֯[ מאצרתיו נבער כל] (4Q70 frg. 11-12,8) [אדם מדעת הביש כל צרף מפסל כי שקר נסכו ול]א רוח ב֯[ם -- ] (4Q72 frg. 6,3) למטר עשה[ -- ] (Jer 10,13) לַמָּטָר֙ עָשָׂ֔ה וַיּ֥וֹצֵא ר֖וּחַ מֵאֹצְרֹתָֽיו׃ (Jer 10,14) נִבְעַ֤ר כָּל־ אָדָם֙ מִדַּ֔עַת הֹבִ֥ישׁ כָּל־ צוֹרֵ֖ף מִפָּ֑סֶל כִּ֛י שֶׁ֥קֶר נִסְכּ֖וֹ וְלֹא־ ר֥וּחַ בָּֽם׃ (Jer 10,15) הֶ֣בֶל הֵ֔מָּה מַעֲשֵׂ֖ה תַּעְתֻּעִ֑ים בְּעֵ֥ת פְּקֻדָּתָ֖ם
10	[יאבדו לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא וישראל שבט נחלתו יהוה צבאות שמו אספי מארץ כנעתך יושבת במצור כי כה אמר יהוה הנני קו]ל[ע] את ישב
	(Jer 10,15) יֹאבֵֽדוּ׃ (Jer 10,16) לֹֽא־ כְאֵ֜לֶּה חֵ֣לֶק יַעֲקֹ֗ב כִּֽי־ יוֹצֵ֤ר הַכֹּל֙ ה֔וּא וְיִ֨שְׂרָאֵ֔ל שֵׁ֖בֶט נַֽחֲלָת֑וֹ יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ׃ ס (Jer 10,17) אִסְפִּ֥י מֵאֶ֖רֶץ כִּנְעָתֵ֑ךְ ישבתי (יֹשֶׁ֖בֶת) בַּמָּצֽוֹר׃ ס (Jer 10,18) כִּֽי־ כֹה֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנְנִ֥י קוֹלֵ֛עַ אֶת־ יוֹשְׁבֵ֥י
11	[הארץ בפעם הזאת והצרותי להם למען ימצאו אוי לי על שברי נחלה מכתי ואני אמרתי אך זה חלי ואשאנו אהלי שדד וכל מיתרי נתקו בני יצא]נ֯י
	(Jer 10,18) הָאָ֖רֶץ בַּפַּ֣עַם הַזֹּ֑את וַהֲצֵר֥וֹתִי לָהֶ֖ם לְמַ֥עַן יִמְצָֽאוּ׃ ס (Jer 10,19) א֥וֹי לִי֙ עַל־ שִׁבְרִ֔י נַחְלָ֖ה מַכָּתִ֑י וַאֲנִ֣י אָמַ֔רְתִּי אַ֛ךְ זֶ֥ה חֳלִ֖י וְאֶשָּׂאֶֽנּוּ׃ (Jer 10,20) אָהֳלִ֣י שֻׁדָּ֔ד וְכָל־ מֵיתָרַ֖י נִתָּ֑קוּ בָּנַ֤י יְצָאֻ֙נִי֙
12	[ואינם אין נטה עוד אהלי ומקים יריעותי כי נבערו הרעים ואת יהוה לא ]דרש֯ו
	(Jer 10,20) וְאֵינָ֔ם אֵין־ נֹטֶ֥ה עוֹד֙ אָהֳלִ֔י וּמֵקִ֖ים יְרִיעוֹתָֽי׃ (Jer 10,21) כִּ֤י נִבְעֲרוּ֙ הָֽרֹעִ֔ים וְאֶת־ יְהוָ֖ה לֹ֣א דָרָ֑שׁוּ
13	[על כן לא השכילו וכל מרעיתם נפוצה -- ]○○
	(Jer 10,21) עַל־ כֵּן֙ לֹ֣א הִשְׂכִּ֔ילוּ וְכָל־ מַרְעִיתָ֖ם נָפֽוֹצָה׃ ס