frg. 1
1	-- ]○○[ -- -- ]
2	-- -- ]עד יהוה בכם --
	(1 Sam 12,5) עֵ֧ד יְהוָ֣ה בָּכֶ֗ם …
3	-- ]○○ ○○[ -- ]

frg. 2
1	[למה לא ענית את עבדך היום אם יש בי] או ב֯[יונתן בני העון יהוה אלהי ישראל הבה ארים ואם ישנו בעמך ישראל]
	(1 Sam 14,41) יְהוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל
2	[הבה תמים וילכד יונתן ושאול והעם יצ]א֯ו֯ ויא֯מר֯[ שאול הפילו ביני ובין יונתן בני -- ]
	(1 Sam 14,41) הָ֣בָה תָמִ֑ים וַיִּלָּכֵ֧ד יוֹנָתָ֛ן וְשָׁא֖וּל וְהָעָ֥ם יָצָֽאוּ׃ (1 Sam 14,42) וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל הַפִּ֕ילוּ בֵּינִ֕י וּבֵ֖ין יוֹנָתָ֣ן בְּנִ֑י וַיִּלָּכֵ֖ד יוֹנָתָֽן׃

frg. 3
1	-- ויאמר שמואל אל שאול הר]ף֯[ ואגידה לך את אשר דבר יהוה אלי הלילה ויאמר לו דבר ]
	(1 Sam 15,16) וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶל־ שָׁא֔וּל הֶ֚רֶף וְאַגִּ֣ידָה לְּךָ֔ אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהוָ֛ה אֵלַ֖י הַלָּ֑יְלָה ויאמרו (וַיֹּ֥אמֶר) ל֖וֹ דַּבֵּֽר׃ ס
2	[ויאמר שמואל אל שאול הלוא אם קט]ן֯ אתה [בעיניך ראש שבטי ישראל אתה וימשחך יהוה למלך על ישראל וישלחך יהוה בדרך]
	(1 Sam 15,17) וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֔ל הֲל֗וֹא אִם־ קָטֹ֤ן אַתָּה֙ בְּעֵינֶ֔יךָ רֹ֛אשׁ שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל אָ֑תָּה וַיִּמְשָׁחֲךָ֧ יְהוָ֛ה לְמֶ֖לֶךְ עַל־ יִשְׂרָאֵֽל׃ (1 Sam 15,18) וַיִּשְׁלָחֲךָ֥ יְהוָ֖ה בְּדָ֑רֶךְ
3	[ויאמר לך והחרמתה את החטאים ]א֯ת֯ [עמ]ל֯[ק ונלחמת -- ]
	(1 Sam 15,18) וַיֹּ֗אמֶר לֵ֣ךְ וְהַחֲרַמְתָּ֞ה אֶת־ הַֽחַטָּאִים֙ אֶת־ עֲמָלֵ֔ק וְנִלְחַמְתָּ֣ …

frg. 4
1	[אשלח]ך [אל ישי בית לחם כי ראיתי בבניו לי מלך ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני ויאמר יהוה עגלת]
	… (1 Sam 16,1) אֶֽשְׁלָחֲךָ֙ אֶל־ יִשַׁ֣י בֵּֽית־ הַלַּחְמִ֔י כִּֽי־ רָאִ֧יתִי בְּבָנָ֛יו לִ֖י מֶֽלֶךְ׃ (1 Sam 16,2) וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֵ֣יךְ אֵלֵ֔ךְ וְשָׁמַ֥ע שָׁא֖וּל וַהֲרָגָ֑נִי ס וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה עֶגְלַ֤ת
2	בקר ק[ח בידך ואמרת לזבח ליהוה באתי וקראת לישי לזבח ואנכי אודיעך את אשר תעשה ומשחת לי את אשר]
	(1 Sam 16,2) בָּקָר֙ תִּקַּ֣ח בְּיָדֶ֔ךָ וְאָ֣מַרְתָּ֔ לִזְבֹּ֥חַ לַֽיהוָ֖ה בָּֽאתִי׃ (1 Sam 16,3) וְקָרָ֥אתָ לְיִשַׁ֖י בַּזָּ֑בַח וְאָֽנֹכִ֗י אוֹדִֽיעֲךָ֙ אֵ֣ת אֲשֶֽׁר־ תַּעֲשֶׂ֔ה וּמָשַׁחְתָּ֣ לִ֔י אֵ֥ת אֲשֶׁר־
3	אמר אליך [ויעש שמואל את אשר דבר יהוה ויבא בית לחם ויחרדו זקני העיר לקראתו ויאמרו השלם בואך]
	… (4Q52 frg. 4,3) בית לחם … (1 Sam 16,3) אֹמַ֖ר אֵלֶֽיךָ׃ (1 Sam 16,4) וַיַּ֣עַשׂ שְׁמוּאֵ֗ל אֵ֚ת אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר יְהוָ֔ה וַיָּבֹ֖א בֵּ֣ית לָ֑חֶם וַיֶּחֶרְד֞וּ זִקְנֵ֤י הָעִיר֙ לִקְרָאת֔וֹ וַיֹּ֖אמֶר שָׁלֹ֥ם בּוֹאֶֽךָ׃
4	הראה ויאמר [שלם לזבח ליהוה באתי התקדשו ושמחו אתי היום ויקדש את ישי ואת בניו ויקרא להם לזבח]
	(1 Sam 16,5) וַיֹּ֣אמֶר ׀ שָׁל֗וֹם לִזְבֹּ֤חַ לַֽיהוָה֙ בָּ֔אתִי הִֽתְקַדְּשׁ֔וּ וּבָאתֶ֥ם אִתִּ֖י בַּזָּ֑בַח וַיְקַדֵּ֤שׁ אֶת־ יִשַׁי֙ וְאֶת־ בָּנָ֔יו וַיִּקְרָ֥א לָהֶ֖ם לַזָּֽבַח׃
5	ויהי בבאם וירא את א֯[ליאב ויאמר אך נגד יהוה משיחו ויאמר יהוה אל שמואל אל תבט אל מראהו ואל גבה]
	(1 Sam 16,6) וַיְהִ֣י בְּבוֹאָ֔ם וַיַּ֖רְא אֶת־ אֱלִיאָ֑ב וַיֹּ֕אמֶר אַ֛ךְ נֶ֥גֶד יְהוָ֖ה מְשִׁיחֽוֹ׃ (1 Sam 16,7) וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־ שְׁמוּאֵ֗ל אַל־ תַּבֵּ֧ט אֶל־ מַרְאֵ֛הוּ וְאֶל־ גְּבֹ֥הַּ
6	קמתו כי מאסתיו כ[י לא כאשר יראה האדם כן יראה אלהים כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב ויקרא]
	(1 Sam 16,7) קוֹמָת֖וֹ כִּ֣י מְאַסְתִּ֑יהוּ כִּ֣י ׀ לֹ֗א אֲשֶׁ֤ר יִרְאֶה֙ הָאָדָ֔ם כִּ֤י הָֽאָדָם֙ יִרְאֶ֣ה לַעֵינַ֔יִם וַיהוָ֖ה יִרְאֶ֥ה לַלֵּבָֽב׃ (1 Sam 16,8) וַיִּקְרָ֤א
7	ישי אל אבינדב [ויעבר לפני שמואל ויאמר גם בזה לא בחר אלהים ויעבר ישי שמעא ויאמר גם בזה לא בחר]
	(1 Sam 16,8) יִשַׁי֙ אֶל־ אֲבִ֣ינָדָ֔ב וַיַּעֲבִרֵ֖הוּ לִפְנֵ֣י שְׁמוּאֵ֑ל וַיֹּ֕אמֶר גַּם־ בָּזֶ֖ה לֹֽא־ בָחַ֥ר יְהוָֽה׃ (1 Sam 16,9) וַיַּעֲבֵ֥ר יִשַׁ֖י שַׁמָּ֑ה וַיֹּ֕אמֶר גַּם־ בָּזֶ֖ה לֹא־ בָחַ֥ר
8	יהוה ויעבר יש֯[י שבעת בניו לפני שמואל ויאמר שמואל לא בחר יהוה באלה ויאמר שמואל אל]
	(1 Sam 16,9) יְהוָֽה׃ (1 Sam 16,10) וַיַּעֲבֵ֥ר יִשַׁ֛י שִׁבְעַ֥ת בָּנָ֖יו לִפְנֵ֣י שְׁמוּאֵ֑ל וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶל־ יִשַׁ֔י לֹא־ בָחַ֥ר יְהוָ֖ה בָּאֵֽלֶּה׃ (1 Sam 16,11) וַיֹּ֨אמֶר שְׁמוּאֵ֣ל אֶל־
9	ישי ה֯ת֯[מו הנערים -- ]
	(1 Sam 16,11) יִשַׁי֮ הֲתַ֣מּוּ הַנְּעָרִים֒ …

frg. 5
1	-- ויפטר] מפני
	… (1 Sam 19,10) וַיִּפְטַר֙ מִפְּנֵ֣י
2	[שאול ויך את החנית בקיר ודוד נס וימלט ויהי בלילה ההוא וישלח שאול מלאכים אל בית דוד לשמרו ל]המיתו
	(1 Sam 19,10) שָׁא֔וּל וַיַּ֥ךְ אֶֽת־ הַחֲנִ֖ית בַּקִּ֑יר וְדָוִ֛ד נָ֥ס וַיִּמָּלֵ֖ט בַּלַּ֥יְלָה הֽוּא׃ פ (1 Sam 19,11) וַיִּשְׁלַח֩ שָׁא֨וּל מַלְאָכִ֜ים אֶל־ בֵּ֤ית דָּוִד֙ לְשָׁמְר֔וֹ וְלַהֲמִית֖וֹ
3	[בבקר ותגד לדוד מיכל אשתו לאמר אם אינך ממלט את נפשך הלילה מחר תומת ותורד מיכל את ד]ו֯ד בעד החלן
	(1 Sam 19,11) בַּבֹּ֑קֶר וַתַּגֵּ֣ד לְדָוִ֗ד מִיכַ֤ל אִשְׁתּוֹ֙ לֵאמֹ֔ר אִם־ אֵ֨ינְךָ֜ מְמַלֵּ֤ט אֶֽת־ נַפְשְׁךָ֙ הַלַּ֔יְלָה מָחָ֖ר אַתָּ֥ה מוּמָֽת׃ (1 Sam 19,12) וַתֹּ֧רֶד מִיכַ֛ל אֶת־ דָּוִ֖ד בְּעַ֣ד הַחַלּ֑וֹן
4	[וילך ויברח וימלט ותקח מיכל את התרפים ותשם על המטה ואת כביר העזים שמה מראשתיו ות]כ֯ס֯ בבגד
	(1 Sam 19,12) וַיֵּ֥לֶךְ וַיִּבְרַ֖ח וַיִּמָּלֵֽט׃ (1 Sam 19,13) וַתִּקַּ֨ח מִיכַ֜ל אֶת־ הַתְּרָפִ֗ים וַתָּ֙שֶׂם֙ אֶל־ הַמִּטָּ֔ה וְאֵת֙ כְּבִ֣יר הָֽעִזִּ֔ים שָׂ֖מָה מְרַֽאֲשֹׁתָ֑יו וַתְּכַ֖ס בַּבָּֽגֶד׃ ס
5	[וישלח שאול מלאכים לקחת את דוד ויאמרו חלה הוא וישלח שאול את המלאכים לראת את ד]ו֯ד֯ לאמר העלו
	(1 Sam 19,14) וַיִּשְׁלַ֥ח שָׁא֛וּל מַלְאָכִ֖ים לָקַ֣חַת אֶת־ דָּוִ֑ד וַתֹּ֖אמֶר חֹלֶ֥ה הֽוּא׃ פ (1 Sam 19,15) וַיִּשְׁלַ֤ח שָׁאוּל֙ אֶת־ הַמַּלְאָכִ֔ים לִרְא֥וֹת אֶת־ דָּוִ֖ד לֵאמֹ֑ר הַעֲל֨וּ
6	[אתו במטה אלי להמתו ויבאו המלאכים והנה התרפים על המטה וכביר העזים מראש]תיו ויאמר
	(1 Sam 19,15) אֹת֧וֹ בַמִּטָּ֛ה אֵלַ֖י לַהֲמִתֽוֹ׃ (1 Sam 19,16) וַיָּבֹ֙אוּ֙ הַמַּלְאָכִ֔ים וְהִנֵּ֥ה הַתְּרָפִ֖ים אֶל־ הַמִּטָּ֑ה וּכְבִ֥יר הָעִזִּ֖ים מְרַאֲשֹׁתָֽיו׃ (1 Sam 19,17) וַיֹּ֨אמֶר …

frg. 6-7
1	כי לא טהר ויהי֯ מ֯מחר֯ת ה֯ח֯דש הש֯נ֯י ויפקד מקום [דוד ויאמר שאול אל יונתן בנו מדוע לא בא בן ישי גם תמל]
	… (1 Sam 20,26) כִּֽי־ לֹ֥א טָהֽוֹר׃ ס (1 Sam 20,27) וַיְהִ֗י מִֽמָּחֳרַ֤ת הַחֹ֙דֶשׁ֙ הַשֵּׁנִ֔י וַיִּפָּקֵ֖ד מְק֣וֹם דָּוִ֑ד ס וַיֹּ֤אמֶר שָׁאוּל֙ אֶל־ יְהוֹנָתָ֣ן בְּנ֔וֹ מַדּ֜וּעַ לֹא־ בָ֧א בֶן־ יִשַׁ֛י גַּם־ תְּמ֥וֹל
2	גם היום על השלחן ויען שאול את יונתן את שאול וי֯[אמר נשאל מעמדי עד בית לחם עירו ויאמר שלחני נא כי זבח]
	(4Q52 frg. 6-7,2) שאול את יונתן את שאול … בית לחם … (1 Sam 20,27) גַּם־ הַיּ֖וֹם אֶל־ הַלָּֽחֶם׃ (1 Sam 20,28) וַיַּ֥עַן יְהוֹנָתָ֖ן אֶת־ שָׁא֑וּל נִשְׁאֹ֨ל נִשְׁאַ֥ל דָּוִ֛ד מֵעִמָּדִ֖י עַד־ בֵּ֥ית לָֽחֶם׃ (1 Sam 20,29) וַיֹּ֡אמֶר שַׁלְּחֵ֣נִי נָ֡א כִּ֣י זֶבַח֩
3	למשפחה לנו בעיר ואני צוו לי אחי ועתה אם נא מצאתי [חן בעיניך אמלטה נא ואראה את אחי על כן לא בא על שלחן]
	(1 Sam 20,29) מִשְׁפָּחָ֨ה לָ֜נוּ בָּעִ֗יר וְה֤וּא צִוָּֽה־ לִי֙ אָחִ֔י וְעַתָּ֗ה אִם־ מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ אִמָּ֥לְטָה נָּ֖א וְאֶרְאֶ֣ה אֶת־ אֶחָ֑י עַל־ כֵּ֣ן לֹא־ בָ֔א אֶל־ שֻׁלְחַ֖ן
4	המלך ויחר אף שאול ביונתן מאד ויאמר לו בן נערות המרדת [הלא ידעתי כי חבר אתה לבן ישי לבשתך ולבשת ערות אמך]
	(1 Sam 20,29) הַמֶּֽלֶךְ׃ ס (1 Sam 20,30) וַיִּֽחַר־ אַ֤ף שָׁאוּל֙ בִּיה֣וֹנָתָ֔ן וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ בֶּֽן־ נַעֲוַ֖ת הַמַּרְדּ֑וּת הֲל֣וֹא יָדַ֗עְתִּי כִּֽי־ בֹחֵ֤ר אַתָּה֙ לְבֶן־ יִשַׁ֔י לְבָ֨שְׁתְּךָ֔ וּלְבֹ֖שֶׁת עֶרְוַ֥ת אִמֶּֽךָ׃
5	כי כל הימים אשר בן ישי חי על האדמה לא תכן את ממלכתך ועתה֯ [שלח וקח את הבחר כי בן מות הוא ויען יונתן את]
	(1 Sam 20,31) כִּ֣י כָל־ הַיָּמִ֗ים אֲשֶׁ֤ר בֶּן־ יִשַׁי֙ חַ֣י עַל־ הָאֲדָמָ֔ה לֹ֥א תִכּ֖וֹן אַתָּ֣ה וּמַלְכוּתֶ֑ךָ וְעַתָּ֗ה שְׁלַ֨ח וְקַ֤ח אֹתוֹ֙ אֵלַ֔י כִּ֥י בֶן־ מָ֖וֶת הֽוּא׃ ס (1 Sam 20,32) וַיַּ֙עַן֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן אֶת־ שָׁא֖וּל
6	אביו ויאמר למה יומת מה עשה ויטל שאול את החנית עליו להכת֯[ו וידע יונתן כי כלתה הרעה מעם אביו להמית את דוד]
	(1 Sam 20,32) אָבִ֑יו וַיֹּ֧אמֶר אֵלָ֛יו לָ֥מָּה יוּמַ֖ת מֶ֥ה עָשָֽׂה׃ (1 Sam 20,33) וַיָּ֨טֶל שָׁא֧וּל אֶֽת־ הַחֲנִ֛ית עָלָ֖יו לְהַכֹּת֑וֹ וַיֵּ֙דַע֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן כִּֽי־ כָ֥לָה הִ֛יא מֵעִ֥ם אָבִ֖יו לְהָמִ֥ית אֶת־ דָּוִֽד׃ ס
7	ויפחז יונתן מעל השל֯חן בחרי אף ולא אכל ביום החדש השני לחם [כי נעצב על דוד כי כלה עליו אביו ויהי בבקר ויצא]
	(4Q51 frg. 18-19,-1) ויצ]א[ --] (1 Sam 20,34) וַיָּ֧קָם יְהוֹנָתָ֛ן מֵעִ֥ם הַשֻּׁלְחָ֖ן בָּחֳרִי־ אָ֑ף וְלֹא־ אָכַ֞ל בְּיוֹם־ הַחֹ֤דֶשׁ הַשֵּׁנִי֙ לֶ֔חֶם כִּ֤י נֶעְצַב֙ אֶל־ דָּוִ֔ד כִּ֥י הִכְלִמ֖וֹ אָבִֽיו׃ ס (1 Sam 20,35) וַיְהִ֣י בַבֹּ֔קֶר וַיֵּצֵ֧א
8	יונתן השדה למועד דוד ונער קטן עמו ויאמר לנער רוץ ק֯ח֯ את ה֯[חץ אשר אנכי מורה והנער רץ והוא ירה החץ להעבירו]
	(4Q51 frg. 18-19,0) א]ש[ר --] (1 Sam 20,35) יְהוֹנָתָ֛ן הַשָּׂדֶ֖ה לְמוֹעֵ֣ד דָּוִ֑ד וְנַ֥עַר קָטֹ֖ן עִמּֽוֹ׃ (1 Sam 20,36) וַיֹּ֣אמֶר לְנַעֲר֔וֹ רֻ֗ץ מְצָ֥א נָא֙ אֶת־ הַ֣חִצִּ֔ים אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מוֹרֶ֑ה הַנַּ֣עַר רָ֔ץ וְהֽוּא־ יָרָ֥ה הַחֵ֖צִי לְהַעֲבִרֽוֹ׃
9	העירה ויבא הנער עד מקום החץ אשר ירה יונתן וי[קרא אחר העלם ויאמר הנה החץ ממך והלאה ויקרא יונתן]
	(4Q51 frg. 18-19,1) ממך] ו֯[הלאה ויקרא יהונתן (1 Sam 20,37) וַיָּבֹ֤א הַנַּ֙עַר֙ עַד־ מְק֣וֹם הַחֵ֔צִי אֲשֶׁ֥ר יָרָ֖ה יְהוֹנָתָ֑ן וַיִּקְרָ֨א … מִמְּךָ֥ וָהָֽלְאָה׃ (1 Sam 20,38) וַיִּקְרָ֤א יְהֽוֹנָתָן֙
10	אחר עלמה מהרה חושה אל תעמד וילקט נער יונתן א[ת החץ ויבא אל אדניו והנער לא ידע מאומה אך יונתן ודוד ידעו]
	(4Q51 frg. 18-19,1) אחר הנער מהרה חוש]ה֯ א[ל] (4Q51 frg. 18-19,2) [תעמוד וי]לק֯[ט ]נער֯[ יהונתן את החץ ויביא אל אדוניו וה]נ֯ער (4Q51 frg. 18-19,3) [לוא ידע מאומה אך יהונתן ודויד ידעו (1 Sam 20,38) אַחֲרֵ֣י הַנַּ֔עַר מְהֵרָ֥ה ח֖וּשָׁה אַֽל־ תַּעֲמֹ֑ד וַיְלַקֵּ֞ט נַ֤עַר יְהֽוֹנָתָן֙ אֶת־ החצי (הַ֣חִצִּ֔ים) וַיָּבֹ֖א אֶל־ אֲדֹנָֽיו׃ (1 Sam 20,39) וְהַנַּ֖עַר לֹֽא־ יָדַ֣ע מְא֑וּמָה אַ֤ךְ יְהֽוֹנָתָן֙ וְדָוִ֔ד יָדְע֖וּ
11	את הדבר ויתן יונתן את כליו על הנער אשר לו וי[אמר לו לכה בא העירה הנער בא ודוד קם מאצל הארגב ויפל לאפיו]
	(4Q51 frg. 18-19,3) ויתן יהונתן את כ]ל֯י[ו] (1 Sam 20,39) אֶת־ הַדָּבָֽר׃ (1 Sam 20,40) וַיִּתֵּ֤ן יְהֽוֹנָתָן֙ אֶת־ כֵּלָ֔יו אֶל־ הַנַּ֖עַר אֲשֶׁר־ ל֑וֹ וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ לֵ֖ךְ הָבֵ֥יא הָעִֽיר׃ (1 Sam 20,41) הַנַּעַר֮ בָּא֒ וְדָוִ֗ד קָ֚ם מֵאֵ֣צֶל הַנֶּ֔גֶב וַיִּפֹּ֨ל לְאַפָּ֥יו
12	ארצה וישתחו שלש פעמים וישקו איש את [רעהו ויבכו איש את רעהו עד הבדל ויאמר יונתן לך לשלם אשר נשבענו אנחנו]
	(1 Sam 20,41) אַ֛רְצָה וַיִּשְׁתַּ֖חוּ שָׁלֹ֣שׁ פְּעָמִ֑ים וַֽיִּשְּׁק֣וּ ׀ אִ֣ישׁ אֶת־ רֵעֵ֗הוּ וַיִּבְכּוּ֙ אִ֣ישׁ אֶת־ רֵעֵ֔הוּ עַד־ דָּוִ֖ד הִגְדִּֽיל׃ (1 Sam 20,42) וַיֹּ֧אמֶר יְהוֹנָתָ֛ן לְדָוִ֖ד לֵ֣ךְ לְשָׁל֑וֹם אֲשֶׁר֩ נִשְׁבַּ֨עְנוּ שְׁנֵ֜ינוּ אֲנַ֗חְנוּ
13	שנינו בשם יהוה לאמר יהוה יהיה ביני ובינך [ובין זרעי ובין זרעך עד עולם ]
	(1 Sam 20,42) שְׁנֵ֜ינוּ אֲנַ֗חְנוּ בְּשֵׁ֤ם יְהוָה֙ לֵאמֹ֔ר יְהוָ֞ה יִֽהְיֶ֣ה ׀ בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֗ךָ וּבֵ֥ין זַרְעִ֛י וּבֵ֥ין זַרְעֲךָ֖ עַד־ עוֹלָֽם׃ פ
14	ויקם דוד וילך ויונתן בא העירה ויבא דוד נבה אל [אבימלך הכהן ויחרד אבימלך לקראתו ויאמר לו מדוע אתה לבדך]
	(1 Sam 21,1) וַיָּ֖קָם וַיֵּלַ֑ךְ וִיהוֹנָתָ֖ן בָּ֥א הָעִֽיר׃ (1 Sam 21,2) וַיָּבֹ֤א דָוִד֙ נֹ֔בֶה אֶל־ אֲחִימֶ֖לֶךְ הַכֹּהֵ֑ן וַיֶּחֱרַ֨ד אֲחִימֶ֜לֶךְ לִקְרַ֣את דָּוִ֗ד וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ מַדּ֤וּעַ אַתָּה֙ לְבַדֶּ֔ךָ
15	ואיש אין עמך ויאמר דוד לכהן המלך צוני דבר ו֯[יאמר אלי איש אל ידע מאומה את הדבר אשר אנכי שלח]ך֯ [ואשר צויתך]
	(1 Sam 21,2) וְאִ֖ישׁ אֵ֥ין אִתָּֽךְ׃ (1 Sam 21,3) וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד לַאֲחִימֶ֣לֶךְ הַכֹּהֵ֗ן הַמֶּלֶךְ֮ צִוַּ֣נִי דָבָר֒ וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י אִ֣ישׁ אַל־ יֵ֧דַע מְא֛וּמָה אֶת־ הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־ אָנֹכִ֥י שֹׁלֵֽחֲךָ֖ וַאֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֑ךָ
16	ואת הנערים יעדתי אל מקום פלני אלמנ[י ועתה אם יש תחת ידך חמשה לחם תנה בידי את הנמצא] ו֯[י]ען הכהן את [דוד]
	(1 Sam 21,3) וְאֶת־ הַנְּעָרִ֣ים יוֹדַ֔עְתִּי אֶל־ מְק֥וֹם פְּלֹנִ֖י אַלְמוֹנִֽי׃ (1 Sam 21,4) וְעַתָּ֗ה מַה־ יֵּ֧שׁ תַּֽחַת־ יָדְךָ֛ חֲמִשָּׁה־ לֶ֖חֶם תְּנָ֣ה בְיָדִ֑י א֖וֹ הַנִּמְצָֽא׃ (1 Sam 21,5) וַיַּ֨עַן הַכֹּהֵ֤ן אֶת־ דָּוִד֙
17	ויאמר אין לחם חל תחת יד֯[י כי אם לחם קדש יש אם נשמרו הנערים [א]ך ]מאשה ואכלתם ממנו֯ [ויען דוד]
	(1 Sam 21,5) וַיֹּ֔אמֶר אֵֽין־ לֶ֥חֶם חֹ֖ל אֶל־ תַּ֣חַת יָדִ֑י כִּֽי־ אִם־ לֶ֤חֶם קֹ֙דֶשׁ֙ יֵ֔שׁ אִם־ נִשְׁמְר֥וּ הַנְּעָרִ֖ים אַ֥ךְ מֵאִשָּֽׁה׃ פ (1 Sam 21,6) וַיַּעַן֩ דָּוִ֨ד
18	את הכהן ויא[מר לו כי אם אשה עצרה לנו מאתמל שלשם בצאתי בדרך ]היו כל הנערים קדש והוא ד[רך חל ואף]
	… (4Q52 frg. 6-7,18) בצאתי בדרך … (1 Sam 21,6) אֶת־ הַכֹּהֵ֜ן וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ כִּ֣י אִם־ אִשָּׁ֤ה עֲצֻֽרָה־ לָ֙נוּ֙ כִּתְמ֣וֹל שִׁלְשֹׁ֔ם בְּצֵאתִ֕י וַיִּהְי֥וּ כְלֵֽי־ הַנְּעָרִ֖ים קֹ֑דֶשׁ וְהוּא֙ דֶּ֣רֶךְ חֹ֔ל וְאַ֕ף
19	כי֯[ יקדש היום בכלי ויתן לו הכהן קדש כי לא היה שם לחם כי אם לחם הפ]נ֯ים המוסר מלפני יהו[ה לשום לחם]
	(1 Sam 21,6) כִּ֥י הַיּ֖וֹם יִקְדַּ֥שׁ בַּכֶּֽלִי׃ (1 Sam 21,7) וַיִּתֶּן־ ל֥וֹ הַכֹּהֵ֖ן קֹ֑דֶשׁ כִּי֩ לֹא־ הָ֨יָה שָׁ֜ם לֶ֗חֶם כִּֽי־ אִם־ לֶ֤חֶם הַפָּנִים֙ הַמּֽוּסָרִים֙ מִלִּפְנֵ֣י יְהוָ֔ה לָשׂוּם֙ לֶ֣חֶם

frg. 8
1	[חם ביום הלקחו ושם איש מעבדי שאול ביום ההוא נעצר לפני יהוה ושמו דאג האדמי אביר הרעי]ם֯ אשר
	(1 Sam 21,7) חֹ֔ם בְּי֖וֹם הִלָּקְחֽוֹ׃ (1 Sam 21,8) וְשָׁ֡ם אִישׁ֩ מֵעַבְדֵ֨י שָׁא֜וּל בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא נֶעְצָר֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וּשְׁמ֖וֹ דֹּאֵ֣ג הָאֲדֹמִ֑י אַבִּ֥יר הָרֹעִ֖ים אֲשֶׁ֥ר
2	[לשאול ויאמר דוד לאבימלך ראה אם יש פה תחת ידך חנית או חרב כי גם חרבי וגם כלי לא לקחתי ביד]י֯ כי היה
	(1 Sam 21,8) לְשָׁאֽוּל׃ (1 Sam 21,9) וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ לַאֲחִימֶ֔לֶךְ וְאִ֛ין יֶשׁ־ פֹּ֥ה תַֽחַת־ יָדְךָ֖ חֲנִ֣ית אוֹ־ חָ֑רֶב כִּ֣י גַם־ חַרְבִּ֤י וְגַם־ כֵּלַי֙ לֹֽא־ לָקַ֣חְתִּי בְיָדִ֔י כִּֽי־ הָיָ֥ה
3	[דבר המלך נחוץ ויאמר הכהן חרב גלית הפלשתי אשר הכית בעמק האלה והיא לוטה בשמלה ]אחר אפד
	… (4Q52 frg. 8,3) בעמק האלה … (1 Sam 21,9) דְבַר־ הַמֶּ֖לֶךְ נָחֽוּץ׃ ס (1 Sam 21,10) וַיֹּ֣אמֶר הַכֹּהֵ֗ן חֶרֶב֩ גָּלְיָ֨ת הַפְּלִשְׁתִּ֜י אֲשֶׁר־ הִכִּ֣יתָ ׀ בְּעֵ֣מֶק הָאֵלָ֗ה הִנֵּה־ הִ֞יא לוּטָ֣ה בַשִּׂמְלָה֮ אַחֲרֵ֣י הָאֵפוֹד֒ …
4	[בד --]

frg. 9
1	-- ]ה֯קים בני את ע[בדי עלי]
	… (1 Sam 22,8) הֵקִים֩ בְּנִ֨י אֶת־ עַבְדִּ֥י עָלַ֛י
2	[לאיב כיום הזה ויען דאג האדמי הנצב על עבדי שאול ויאמר ראיתי את בן ישי בא ]נבה אל[ אבימלך]
	(1 Sam 22,8) לְאֹרֵ֖ב כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ ס (1 Sam 22,9) וַיַּ֜עַן דֹּאֵ֣ג הָאֲדֹמִ֗י וְה֛וּא נִצָּ֥ב עַל־ עַבְדֵֽי־ שָׁא֖וּל וַיֹּאמַ֑ר רָאִ֙יתִי֙ אֶת־ בֶּן־ יִשַׁ֔י בָּ֣א נֹ֔בֶה אֶל־ אֲחִימֶ֖לֶךְ בֶּן־ אֲחִטֽוּב׃

frg. 10-23
1	את כל ה֯[עם למלחמה לרדת קעילה לצור אל דוד ואל אנ]ש֯יו וידע ד֯ו[ד כי] עליו ○○ שאול^ מחריש הר֯[עה ויאמר]
	(1 Sam 23,8) אֶת־ כָּל־ הָעָ֖ם לַמִּלְחָמָ֑ה לָרֶ֣דֶת קְעִילָ֔ה לָצ֥וּר אֶל־ דָּוִ֖ד וְאֶל־ אֲנָשָֽׁיו׃ (1 Sam 23,9) וַיֵּ֣דַע דָּוִ֔ד כִּ֣י עָלָ֔יו שָׁא֖וּל מַחֲרִ֣ישׁ הָרָעָ֑ה וַיֹּ֙אמֶר֙
2	אל֯ [א]ב֯י֯ת֯[ר הכהן הגישה האפד ויאמר דוד יהוה אלהי י]ש֯ראל שמע ש[מ]ע עבדך כי מבקש שאול [לבא]
	(1 Sam 23,9) אֶל־ אֶבְיָתָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן הַגִּ֖ישָׁה הָאֵפֽוֹד׃ ס (1 Sam 23,10) וַיֹּאמֶר֮ דָּוִד֒ יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שָׁמֹ֤עַ שָׁמַע֙ עַבְדְּךָ֔ כִּֽי־ מְבַקֵּ֥שׁ שָׁא֖וּל לָב֣וֹא
3	[אל קעילה ל]שחת לע֯[יר בעבורי ועתה הירד שאול כאשר שמע עבדך יהוה] א֯להי ישראל הגידה לעב[ד]ך֯
	(1 Sam 23,10) אֶל־ קְעִילָ֑ה לְשַׁחֵ֥ת לָעִ֖יר בַּעֲבוּרִֽי׃ (1 Sam 23,11) הֲיַסְגִּרֻ֣נִי בַעֲלֵי֩ קְעִילָ֨ה בְיָד֜וֹ הֲיֵרֵ֣ד שָׁא֗וּל כַּֽאֲשֶׁר֙ שָׁמַ֣ע עַבְדֶּ֔ךָ יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַגֶּד־ נָ֖א לְעַבְדֶּ֑ךָ ס
4	ויאמ֯[ר יהוה ירד ויאמר דוד היסגירו בעלי קעילה אתי ואת אנשי ביד שא]ול ויאמר יהוה יס[גי]רו ויקם
	(1 Sam 23,11) וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה יֵרֵֽד׃ (1 Sam 23,12) וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔ד הֲיַסְגִּ֜רוּ בַּעֲלֵ֧י קְעִילָ֛ה אֹתִ֥י וְאֶת־ אֲנָשַׁ֖י בְּיַד־ שָׁא֑וּל וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה יַסְגִּֽירוּ׃ ס (1 Sam 23,13) וַיָּקָם֩
5	דוד ואנשיו [כארבע מאות איש ויצאו מקעילה ויתהל]כו באש֯[ר יתהלכו ויגד לשאו]ל [כי נ]מ֯לט ד[וד] מ֯[קעי]ל֯ה
	(1 Sam 23,13) דָּוִ֨ד וַאֲנָשָׁ֜יו כְּשֵׁשׁ־ מֵא֣וֹת אִ֗ישׁ וַיֵּצְאוּ֙ מִקְּעִלָ֔ה וַיִּֽתְהַלְּכ֖וּ בַּאֲשֶׁ֣ר יִתְהַלָּ֑כוּ וּלְשָׁא֣וּל הֻגַּ֗ד כִּֽי־ נִמְלַ֤ט דָּוִד֙ מִקְּעִילָ֔ה
6	ויח֯ד֯ל֯ [לצאת וישב דוד במדבר במצדת ויש]ב בהר בערב זי[ף ויבקשהו שאול כל הימי]ם֯ ולא נתנו יה[וה בידו]
	(1 Sam 23,13) וַיֶּחְדַּ֖ל לָצֵֽאת׃ (1 Sam 23,14) וַיֵּ֨שֶׁב דָּוִ֤ד בַּמִּדְבָּר֙ בַּמְּצָד֔וֹת וַיֵּ֥שֶׁב בָּהָ֖ר בְּמִדְבַּר־ זִ֑יף וַיְבַקְשֵׁ֤הוּ שָׁאוּל֙ כָּל־ הַיָּמִ֔ים וְלֹֽא־ נְתָנ֥וֹ אֱלֹהִ֖ים בְּיָדֽוֹ׃
7	[וירא דוד כי יצא שאול לב]קש את נפשו וד[וד] במד[בר זיף בחרשה ויקם יונתן בן שאול ו]י֯לך אל [דוד]
	(1 Sam 23,15) וַיַּ֣רְא דָוִ֔ד כִּֽי־ יָצָ֥א שָׁא֖וּל לְבַקֵּ֣שׁ אֶת־ נַפְשׁ֑וֹ וְדָוִ֥ד בְּמִדְבַּר־ זִ֖יף בַּחֹֽרְשָׁה׃ ס (1 Sam 23,16) וַיָּ֙קָם֙ יְהוֹנָתָ֣ן בֶּן־ שָׁא֔וּל וַיֵּ֥לֶךְ אֶל־ דָּוִ֖ד
8	[חרשה ויחזק את ידו ביהו]ה ויאמר אליו א[ל תירא ]כ֯י לא תמ[צאך יד שאול אבי ואתה תמלך על]
	(1 Sam 23,16) חֹ֑רְשָׁה וַיְחַזֵּ֥ק אֶת־ יָד֖וֹ בֵּאלֹהִֽים׃ (1 Sam 23,17) וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו אַל־ תִּירָ֗א כִּ֠י לֹ֤א תִֽמְצָאֲךָ֙ יַ֚ד שָׁא֣וּל אָבִ֔י וְאַתָּה֙ תִּמְלֹ֣ךְ עַל־
9	[ישראל ואנכי אהיה לך למשנה וגם שאול אבי ידע כן ויכרתו שניה]ם֯ בר֯[ית לפני יהוה ]
	(1 Sam 23,17) יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָנֹכִ֖י אֶֽהְיֶה־ לְּךָ֣ לְמִשְׁנֶ֑ה וְגַם־ שָׁא֥וּל אָבִ֖י יֹדֵ֥עַ כֵּֽן׃ (1 Sam 23,18) וַיִּכְרְת֧וּ שְׁנֵיהֶ֛ם בְּרִ֖ית לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה
10	[וישב דוד בחרשה ויונתן הלך לביתו ויעלו זפים אל שאול הגבעתה ל]א֯מר דוד מסתתר ע֯מ֯[נו]
	(1 Sam 23,18) וַיֵּ֤שֶׁב דָּוִד֙ בַּחֹ֔רְשָׁה וִיהוֹנָתָ֖ן הָלַ֥ךְ לְבֵיתֽוֹ׃ ס (1 Sam 23,19) וַיַּעֲל֤וּ זִפִים֙ אֶל־ שָׁא֔וּל הַגִּבְעָ֖תָה לֵאמֹ֑ר הֲל֣וֹא דָ֠וִד מִסְתַּתֵּ֨ר עִמָּ֤נוּ
11	[במצדת בחר]ש֯ה בג֯[בעת החכילה אשר מימין הישימן ועתה לכל נפש המ]לך לרדה ירד עלינו ה[סגירו ביד]
	(1 Sam 23,19) בַמְּצָדוֹת֙ בַּחֹ֔רְשָׁה בְּגִבְעַת֙ הַֽחֲכִילָ֔ה אֲשֶׁ֖ר מִימִ֥ין הַיְשִׁימֽוֹן׃ (1 Sam 23,20) וְ֠עַתָּה לְכָל־ אַוַּ֨ת נַפְשְׁךָ֥ הַמֶּ֛לֶךְ לָרֶ֖דֶת רֵ֑ד וְלָ֥נוּ הַסְגִּיר֖וֹ בְּיַ֥ד
12	[המלך ויאמר ]שאול[ ברוכים ]א֯ת֯[ם ליהוה כי חמלתם עלי ל]כו [נא הבינו עוד ודעו וראו] את֯ [מקמו אשר]
	(1 Sam 23,20) הַמֶּֽלֶךְ׃ (1 Sam 23,21) וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל בְּרוּכִ֥ים אַתֶּ֖ם לַֽיהוָ֑ה כִּ֥י חֲמַלְתֶּ֖ם עָלָֽי׃ (1 Sam 23,22) לְכוּ־ נָ֞א הָכִ֣ינוּ ע֗וֹד וּדְע֤וּ וּרְאוּ֙ אֶת־ מְקוֹמוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר
13	[תהיה רגלו המהרה שם כי א]מר֯ אלי י֯[ערם וראו מכל ה]מ֯חב֯[אים אשר יתחבא שם -- ]
	(1 Sam 23,22) תִּֽהְיֶ֣ה רַגְל֔וֹ מִ֥י רָאָ֖הוּ שָׁ֑ם כִּ֚י אָמַ֣ר אֵלַ֔י עָר֥וֹם יַעְרִ֖ם הֽוּא׃ (1 Sam 23,23) וּרְא֣וּ וּדְע֗וּ מִכֹּ֤ל הַמַּֽחֲבֹאִים֙ אֲשֶׁ֣ר יִתְחַבֵּ֣א שָׁ֔ם …