frg. 1
1	-- ]○[ -- ]○[ -- וישכימו בבקר]
	(Ri 19,5) וַיַּשְׁכִּ֥ימוּ בַבֹּ֖קֶר
2	[ויקם ללכת ויאמר אבי הנ]ע֯רה אל חתנו ס֯[עד לבך פת לחם ואחר]
	(Ri 19,5) וַיָּ֣קָם לָלֶ֑כֶת וַיֹּאמֶר֩ אֲבִ֨י הַֽנַּעֲרָ֜ה אֶל־ חֲתָנ֗וֹ סְעָ֧ד לִבְּךָ֛ פַּת־ לֶ֖חֶם וְאַחַ֥ר
3	[תלכו וישבו ויאכלו שני]הם יחד֯[ו] וישתו וי֯[אמר אבי הנערה]
	(Ri 19,5) תֵּלֵֽכוּ׃ (Ri 19,6) וַיֵּשְׁב֗וּ וַיֹּאכְל֧וּ שְׁנֵיהֶ֛ם יַחְדָּ֖ו וַיִּשְׁתּ֑וּ וַיֹּ֜אמֶר אֲבִ֤י הַֽנַּעֲרָה֙
4	[אל האיש הואל נא ולין וי]טב לבך ויקם הא֯[יש ללכת ויפצר בו חתנו]
	(Ri 19,6) אֶל־ הָאִ֔ישׁ הֽוֹאֶל־ נָ֥א וְלִ֖ין וְיִטַ֥ב לִבֶּֽךָ׃ (Ri 19,7) וַיָּ֥קָם הָאִ֖ישׁ לָלֶ֑כֶת וַיִּפְצַר־ בּוֹ֙ חֹתְנ֔וֹ וַיָּ֖שָׁב וַיָּ֥לֶן שָֽׁם׃

frg. 2-3
1	[ויביאו אותם אל המחנה שלה אשר ב]א֯רץ כ֯נען[ וישלחו כל העדה וידברו]
	… (Ri 21,12) וַיָּבִ֨יאוּ אוֹתָ֤ם אֶל־ הַֽמַּחֲנֶה֙ שִׁלֹ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃ ס (Ri 21,13) וַֽיִּשְׁלְחוּ֙ כָּל־ הָ֣עֵדָ֔ה וַֽיְדַבְּרוּ֙
2	[אל בני בנימן אשר בסלע רמון וי]קראו להם [שלום וישב בנימן בעת ההיא ויתנו להם הנשים אשר חיו מנשי יבש גלעד]
	(Ri 21,13) אֶל־ בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֔ן אֲשֶׁ֖ר בְּסֶ֣לַע רִמּ֑וֹן וַיִּקְרְא֥וּ לָהֶ֖ם שָׁלֽוֹם׃ (Ri 21,14) וַיָּ֤שָׁב בִּנְיָמִן֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔יא וַיִּתְּנ֤וּ לָהֶם֙ הַנָּשִׁ֔ים אֲשֶׁ֣ר חִיּ֔וּ מִנְּשֵׁ֖י יָבֵ֣שׁ גִּלְעָ֑ד
3	[ולא מצאו להם כן והעם נחם לבני]מן כי עשה יה֯[וה פרץ בשבטי ישראל ויאמרו זקני העדה מה נעשה]
	(Ri 21,14) וְלֹֽא־ מָצְא֥וּ לָהֶ֖ם כֵּֽן׃ (Ri 21,15) וְהָעָ֥ם נִחָ֖ם לְבִנְיָמִ֑ן כִּֽי־ עָשָׂ֧ה יְהוָ֛ה פֶּ֖רֶץ בְּשִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (Ri 21,16) וַיֹּֽאמְר֨וּ זִקְנֵ֣י הָעֵדָ֔ה מַה־ נַּעֲשֶׂ֥ה
4	[לנותרים לנשים -- ]○[ ]○ב֯נ֯י֯מ֯ן֯ ויאמרו י֯ר֯[שת פליטה לבנימן ולא ימחה שבט מישראל ואנחנו לא נוכל לתת להם נשים מבנותינו כי נשבעו בני ישראל לאמר ארור]
	(Ri 21,16) לַנּוֹתָרִ֖ים לְנָשִׁ֑ים כִּֽי־ נִשְׁמְדָ֥ה מִבִּנְיָמִ֖ן אִשָּֽׁה׃ (Ri 21,17) וַיֹּ֣אמְר֔וּ יְרֻשַּׁ֥ת פְּלֵיטָ֖ה לְבִנְיָמִ֑ן וְלֹֽא־ יִמָּחֶ֥ה שֵׁ֖בֶט מִיִּשְׂרָאֵֽל׃ (Ri 21,18) וַאֲנַ֗חְנוּ לֹ֥א נוּכַ֛ל לָתֵת־ לָהֶ֥ם נָשִׁ֖ים מִבְּנוֹתֵ֑ינוּ כִּֽי־ נִשְׁבְּע֤וּ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר אָר֕וּר
5	[נתן -- ]○[ -- ויאמרו הנ]ה֯ ח֯[ג ]י֯הוה בש֯[לו מימים ימימה אשר מצפונה]
	(Ri 21,18) נֹתֵ֥ן אִשָּׁ֖ה לְבִנְיָמִֽן׃ ס (Ri 21,19) וַיֹּאמְר֡וּ הִנֵּה֩ חַג־ יְהוָ֨ה בְּשִׁל֜וֹ מִיָּמִ֣ים ׀ יָמִ֗ימָה אֲשֶׁ֞ר מִצְּפ֤וֹנָה
6	[לבית אל מ]זרח ה[שמ]ש [למסלה ]ה֯ע֯לה מ֯[בי]ת א֯[ל שכמה ומנגב ללבונה ויצו את בני בנימן לאמר]
	(Ri 21,19) לְבֵֽית־ אֵל֙ מִזְרְחָ֣ה הַשֶּׁ֔מֶשׁ לִ֨מְסִלָּ֔ה הָעֹלָ֥ה מִבֵּֽית־ אֵ֖ל שְׁכֶ֑מָה וּמִנֶּ֖גֶב לִלְבוֹנָֽה׃ (Ri 21,20) ויצו (וַיְצַוּ֕וּ) אֶת־ בְּנֵ֥י בִנְיָמִ֖ן לֵאמֹ֑ר
7	[לכו וארבתם ב]כ֯[ר]מי֯ם֯ [ור]א֯[יתם ]ו֯הנה֯ א֯ם֯ י[צאו בנות שילו לחול במחלות ויצאתם מן הכרמים וחטפתם לכם איש אשתו מבנות]
	(Ri 21,20) לְכ֖וּ וַאֲרַבְתֶּ֥ם בַּכְּרָמִֽים׃ (Ri 21,21) וּרְאִיתֶ֗ם וְ֠הִנֵּה אִם־ יֵ֨צְא֥וּ בְנוֹת־ שִׁילוֹ֮ לָח֣וּל בַּמְּחֹלוֹת֒ וִֽיצָאתֶם֙ מִן־ הַכְּרָמִ֔ים וַחֲטַפְתֶּ֥ם לָכֶ֛ם אִ֥ישׁ אִשְׁתּ֖וֹ מִבְּנ֣וֹת
8	[שילו והלכתם אר]ץ [בני]מ֯י[ן ]ו֯היה[ כי ]יבאו אבותי֯ה֯[ם או אחיהם לריב אלינו ואמרנו אליהם]
	(Ri 21,21) שִׁיל֑וֹ וַהֲלַכְתֶּ֖ם אֶ֥רֶץ בִּנְיָמִֽן׃ (Ri 21,22) וְהָיָ֡ה כִּֽי־ יָבֹ֣אוּ אֲבוֹתָם֩ א֨וֹ אֲחֵיהֶ֜ם לרוב (לָרִ֣יב ׀) אֵלֵ֗ינוּ וְאָמַ֤רְנוּ אֲלֵיהֶם֙
9	[חנונו אותם כי לא ]לק[חנו איש ]אש[תו ב]מל֯ח֯מה֯ כ֯י[ לא אתם נתתם להם כעת תאשמו]
	(Ri 21,22) חָנּ֣וּנוּ אוֹתָ֔ם כִּ֣י לֹ֥א לָקַ֛חְנוּ אִ֥ישׁ אִשְׁתּ֖וֹ בַּמִּלְחָמָ֑ה כִּ֣י לֹ֥א אַתֶּ֛ם נְתַתֶּ֥ם לָהֶ֖ם כָּעֵ֥ת תֶּאְשָֽׁמוּ׃ ס
10	[ויעשו כן בני בנימן וי]ש֯א֯[ו נ]ש֯י֯[ם למספר]ם מהמחלל֯[ות אשר גזלו וילכו וישובו]
	(Ri 21,23) וַיַּֽעֲשׂוּ־ כֵן֙ בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֔ן וַיִּשְׂא֤וּ נָשִׁים֙ לְמִסְפָּרָ֔ם מִן־ הַמְּחֹלְל֖וֹת אֲשֶׁ֣ר גָּזָ֑לוּ וַיֵּלְכ֗וּ וַיָּשׁ֙וּבוּ֙
11	[אל נחלתם ויב]נו את [הער]ים ו֯יש֯ב֯ו֯ ב֯ה֯ם ויתהלכ[ו משם בני ישראל בעת]
	(Ri 21,23) אֶל־ נַ֣חֲלָתָ֔ם וַיִּבְנוּ֙ אֶת־ הֶ֣עָרִ֔ים וַיֵּשְׁב֖וּ בָּהֶֽם׃ (Ri 21,24) וַיִּתְהַלְּכ֨וּ מִשָּׁ֤ם בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵל֙ בָּעֵ֣ת
12	[ההיא איש לשב]ט֯ו ולמשפח֯[תו וי]צ֯א֯ו֯ מ֯ש֯[ם] איש֯[ לנחלתו]
	(Ri 21,24) הַהִ֔יא אִ֥ישׁ לְשִׁבְט֖וֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּ֑וֹ וַיֵּצְא֣וּ מִשָּׁ֔ם אִ֖ישׁ לְנַחֲלָתֽוֹ׃
13	[בימים ]ה֯הם אי[ן מ]לך בישרא֯[ל אי]ש [הישר בע]נ֯י֯[ו ]י֯[עשה]
	(Ri 21,25) בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אִ֛ישׁ הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָ֖יו יַעֲשֶֽׂה׃