1 | ברכי נפשי את אדוני מעל כול נפלאותיו עד עולם וברוך שמו כי הציל נפש אביון ואת |
| - (4Q437 frg. 1,1) [ברכי ]נפשי את אדוני על כול נפ֯ל[אותיו עד עולם וברוך שמו כי הציל נפש אביון ואת]
| |
2 | ענו לא בזא ולא שכח צרת דלים פקח עיניו אל דל ושועת יתומים שמע ויט אוזניו (אוזנוו) אל |
| - (4Q437 frg. 1,2) [ענו לא ]ב֯זה ולוא שכח צרת ד֯[לים פקח עיניו אל דל ושועת יתומים שמע ויט אוזניו]
| |
3 | שזעקתם ברוב רחמיו חנן ענוים ויפקח עיניהם לראות את דרכיו ואזנ֯[י]ה֯ם לשמוע |
| | |
4 | למודו וימול עורלות לבם ויצילם למען חסדו ויכן לדרך רגלם בר[ו]ב֯ צרתם לא עזבם |
| | |
5 | וביד עריצי֯ם֯ לא נתנם ועם ר֯שעים לא שפטם ועברתו לא ה[תי]ך֯ (ה[ו]ק֯ד֯) עליהם ולא כלם |
| | |
6 | בחרונו ולא יעף כל חרונו חמתו ובאש קנאת (קנאת‹ו›) לא שפטם _____ |
| | |
7 | שפטם ברוב רחמו משפטי עוני (עונו) למען בוחנם והרבה רחמי֯[ו ]ה֯ביאם (ה]חביאם) בגו֯ים ו֯[ --] |
| | |
8 | אדם הצילם שפעת גי֯ים לא שפטם֯ ובתוך לאומים לא֯[ ]ם֯ ויסתירם ב[ -- ] |
| | |
9 | ויתן לפניהם מחשכים לאור ומעקשים למישור ויגל להם ת֯ו֯ר֯ות שלום ואמת[ --] |
| | |
10 | במדה רוחם מלי֯הם במשקל תכן וישרם כחלילים וכלב א֯[ח]ר֯ נתן להם וילכו בד[רך] |
11 | בדרך לבו֯ גם הוא הגישם כי ערבו את רוחם שלח֯ ויסך בעד[ם ומכו]ל נגע צוה לבלת[י הנגף] |
12 | _____ ו֯י֯חן מלאכו סבי[ב] ש֯מרם֯[ ]ל (מבליע]ל) פן ישחי֯תם[ --] (ואת]) |
13 | איבי֯הם[ (אוביהם[) ]פ֯ח[ (נ]פ֯ח[) ]ש (בא]ש) עברתו֯ להב○[] (להבע֯[ירם]) את חרונו֯ ○[ ]ה֯ בהם וגד֯ו֯[ל --] |
14 | שנא[ -- ר]ו֯ב כבודך [--] |
15 | ○ר[ -- ] _____ ○[ --] |
16 | [-- ]○וצתה א[ --] |
17 | [-- ]○לתך֯[ --] |
18 | [-- ]○[ --] |