Versionen

4Q130

©

Copyright


frg. 1
1וידבר יהו[ה אל משה לאמור קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא ויאמר]
2משה[ אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא יהוה אתכם מזה]
3ולא יא[כל חמץ היום אתם יצאים ב]חודש [האביב והיה כי יביאך יהוה] א֯ל֯ הא֯[ר]ץ֯ הכנע[ני ו]ה֯חתי והאמרי
4[והחוי ו]ה֯יב[וסי אשר נשבע לאבות]ך לתת לך א[ר]ץ֯ [ז]בת חילב [ודבש ועב]דתה את העבודה הזא֯[ת] בחודש הזה
5שבעת ימים ת֯[אכל מצות וביום ה]שביעי חג ליהוה מצות י[אכל את] שבעת הימים ולא יר[א] לך חמץ ולא
6ירא לך שאר ב[כול גבלך והגדת לב]נך ביום ההו֯א לאמור ב֯[עבור זה] עשה יהוה לי בצ֯א֯[תי] מ֯מצרים
7והיה לך לאות על יד[י]ך ו[לזכרון בין עיניך] למען תהי[ה תו]רת יהוה בפ[יך] כ֯י֯ בחוזק יד הצאנו יהוה ממצרים
8ושמרת את החוקה הזא[ת למועדה מימים] ימימה והיה כי יבאך יהוה על הארץ הכנעני
9כאשר נשבע לך ולאבו֯[תך ונתנה לך וה]ע֯ברת כול פטר רחם ליהוה וכול פטר שגר בבהמ֯[ה אשר]
10יהיה לך הז֯כרים ליהוה[ וכול פטר חמ]ר֯ תפדה בשה אם לא תפדנו וערפתו וכול בכור אדם בבניך
11תפדה והיה כי ישא[לך בנך מחר] לאמור מה זאת ואמרת לו כי בחוזק יד הצאנו יהוה
12ממצרים מבית עבדים ויה[י כי ה]קשה פרעה לשלחנו ויהרוג יהוה כול בכו[ר] בארץ
13מצרים מבכור אדם עד בכ[ור בה]מ֯ה על כן אנכי זובח ליהוה וכול פטר רחם הזכרים
14וכול בכור אדם בבני אפדה [והיה ל]ך֯ לאות֯ ע֯ל ידיך ולט֯ו֯טפת בין עינך כי בחזק יד
15הצאנו יהוה ממצרים שמע יש[ראל יה]וה אלהינ֯ו֯ יהוה אחד ואהבת את
16יהוה אלהיך בכול לבבך ובכול נפשך ו[בכו]ל מאדך וה֯י֯ו֯ ה֯דברים האלה אשר
17אנכי מצוך היום על֯ [ל]בבך ושננתם לבנ[יך ודברת] בם בש[בתך ב]בית ובו לכתך [בדרך]
18ובשכבך ובקומך וקשרתם לאות על יד[יך והי]ו לטוט[פת בין ]עינך וכתבתם על מזו֯[זות]
19בתך ובשעריך והיה א֯[ם שמע] ת֯שמעו א֯[ל מ]צאותי אשר אנכי
20מצוה אתכם היום לאהבה את יהוה אלהיכם ולעב[ד]ו בכול לבבכם ובכול נ[פשכ]ם
21ונתתי מטר ארצכם בעתו ירה֯ ו֯מ֯לקוש ואספת את דג֯[נך ו]תירשך ויצהרך ונתתי
22עשב בשדך לבהמ֯ת֯ך֯ [ואכ]ל[ת] ושבעת השמרו לכם פן [י]פתה לבבכם וסרתם ועבדת֯ם֯
23אלהים אחרים וה֯[שתחוית]ם֯ להם וחרה אף יהוה בכם ועצר את השמים
24ולא יהיה מטר והא֯[ד]מה [לא תת]ן את יבולה ואבדתם מהר מעל הארץ הטובה
25אשר יהוה נותן ל[כם ושמתם את] ד֯ברי אלה על לבבכם ועל נפשכם וקשרתם
26אותם לאות על יד[יכם והיו לט]וטפת בן עי֯[נכם] ולמדתם אותם את בנכם לדבר
27בם בשבתך ב[בית ובלכת]ך֯ בדרך ובש[כבך] ובקמך וכתבתם על מזוזות בתך
28ובשע[ריך למען ירבו ימיכם] ו֯ימי בנכם [על הא]דמה אשר נשבע יה[וה] לאבותכם
29לתת לה֯ם֯ [כימי השמים ע]ל הארץ