| 1 | ויהי בימי שפט השפטים ויהי רעב בארץ וילך איש מ[בית לחם] | 
| 2 | יהודה לגור בשדה מואב הוא ואשתו ושני בניו ושם האי[ש אלימלך] | 
| 3 | ושם אשתו נעמי ושם שני בניו מחלון וכליון אפרתים מ֯[בית לחם] | 
| 4 | [יהו]דה ויבאו שדה מואב וישבו שם וימת אלימלך א֯[יש נעמי ותשאר] | 
| 5 | [היא וש]נ֯י בניה וישאו להם נשים מאביות שם ה○○[ ערפה ושם השנית] | 
| 6 | [רות וי]שבו שם כעשר שנים וימתו גם שני֯[הם מחלון וכליון ותשאר] | 
| 7 | [הא]שה משני ילדיה ומאישה [ותקם היא וכלותיה ותשב משדה מואב כי] | 
| 8 | [שמעה ב]שדה מואב כי פקד יהוה֯[ את עמו לתת להם לחם ותצא מן המקום אשר] | 
| 9 | [היתה שמה וש]תי כלותיה עמה֯[ ותלכנה בדרך לשוב אל ארץ יהודה ותאמר נעמי לשתי] | 
| 10 | [כלותיה ]לכנה שבנה א[שה לבית אמה יעש יהוה עמכם חסד כאשר עשיתם עם] | 
| 11 | [המ]תים ועמדי֯[ יתן יהוה לכם ומצאן מנוחה אשה בית אישה ותשק להן] | 
| 12 | ותשאנה קולם ו[תבכינה ותאמרנה לה כי אתך נשוב לעמך ותאמר נעמי שבנה] | 
| 13 | בנותי למה[ תלכנה עמי העוד לי בנים במעי והיו לכם לאנשים שבנה בנותי לכן] | 
| 14 | כי זק[נתי מהיות לאיש כי אמרתי יש לי תקוה גם הייתי הלילה לאיש וגם ילדתי בנים] |