1 | ויהי בימי שפט השפטים ויהי רעב בארץ וילך איש מ[בית לחם] |
2 | יהודה לגור בשדה מואב הוא ואשתו ושני בניו ושם האי[ש אלימלך] |
3 | ושם אשתו נעמי ושם שני בניו מחלון וכליון אפרתים מ֯[בית לחם] |
4 | [יהו]דה ויבאו שדה מואב וישבו שם וימת אלימלך א֯[יש נעמי ותשאר] |
5 | [היא וש]נ֯י בניה וישאו להם נשים מאביות שם ה○○[ ערפה ושם השנית] |
6 | [רות וי]שבו שם כעשר שנים וימתו גם שני֯[הם מחלון וכליון ותשאר] |
7 | [הא]שה משני ילדיה ומאישה [ותקם היא וכלותיה ותשב משדה מואב כי] |
8 | [שמעה ב]שדה מואב כי פקד יהוה֯[ את עמו לתת להם לחם ותצא מן המקום אשר] |
9 | [היתה שמה וש]תי כלותיה עמה֯[ ותלכנה בדרך לשוב אל ארץ יהודה ותאמר נעמי לשתי] |
10 | [כלותיה ]לכנה שבנה א[שה לבית אמה יעש יהוה עמכם חסד כאשר עשיתם עם] |
11 | [המ]תים ועמדי֯[ יתן יהוה לכם ומצאן מנוחה אשה בית אישה ותשק להן] |
12 | ותשאנה קולם ו[תבכינה ותאמרנה לה כי אתך נשוב לעמך ותאמר נעמי שבנה] |
13 | בנותי למה[ תלכנה עמי העוד לי בנים במעי והיו לכם לאנשים שבנה בנותי לכן] |
14 | כי זק[נתי מהיות לאיש כי אמרתי יש לי תקוה גם הייתי הלילה לאיש וגם ילדתי בנים] |