frg. 1 i
4	-- ותאמר]
	(Rut 2,13) וַ֠תֹּאמֶר
5	[אמצא חן בעיניך אדני כי נחמתני וכי דברת]
	(Rut 2,13) אֶמְצָא־ חֵ֨ן בְּעֵינֶ֤יךָ אֲדֹנִי֙ כִּ֣י נִֽחַמְתָּ֔נִי וְכִ֥י דִבַּ֖רְתָּ
6	[על לב שפחתך ואנכי לא אהיה כאחת שפ]חתיך
	(Rut 2,13) עַל־ לֵ֣ב שִׁפְחָתֶ֑ךָ וְאָנֹכִי֙ לֹ֣א אֶֽהְיֶ֔ה כְּאַחַ֖ת שִׁפְחֹתֶֽיךָ׃
7	[ויאמר לה בעז לעת האכל גשי הלם ואכלת ]מן
	(Rut 2,14) וַיֹּאמֶר֩ לָ֨ה בֹ֜עַז לְעֵ֣ת הָאֹ֗כֶל גֹּ֤שִֽׁי הֲלֹם֙ וְאָכַ֣לְתְּ מִן־
8	[הלחם וטבלת פתך בחמץ ותשב מצד ]ה֯קצרים
	(Rut 2,14) הַלֶּ֔חֶם וְטָבַ֥לְתְּ פִּתֵּ֖ךְ בַּחֹ֑מֶץ וַתֵּ֙שֶׁב֙ מִצַּ֣ד הַקּֽוֹצְרִ֔ים

frg. 1 ii-4 i
1	ויצבט לה קלי ותא[כל ותש]בע ות[תר ות]קם ללק[ט]
	(Rut 2,14) וַיִּצְבָּט־ לָ֣הּ קָלִ֔י וַתֹּ֥אכַל וַתִּשְׂבַּ֖ע וַתֹּתַֽר׃ (Rut 2,15) וַתָּ֖קָם לְלַקֵּ֑ט
2	ויצו בעז את נעריו֯[ לאמר ]גם[ בין העמרים ]תלקט
	(Rut 2,15) וַיְצַו֩ בֹּ֨עַז אֶת־ נְעָרָ֜יו לֵאמֹ֗ר גַּ֣ם בֵּ֧ין הָֽעֳמָרִ֛ים תְּלַקֵּ֖ט
3	ולא תכלימוה[ וגם של ]תשל[ו לה מן הצבתים]
	(Rut 2,15) וְלֹ֥א תַכְלִימֽוּהָ׃ (Rut 2,16) וְגַ֛ם שֹׁל־ תָּשֹׁ֥לּוּ לָ֖הּ מִן־ הַצְּבָתִ֑ים
4	ועזבתם ולקט[ה ו]לא[ תגערו בה ותלק]ט בשדה
	(Rut 2,16) וַעֲזַבְתֶּ֥ם וְלִקְּטָ֖ה וְלֹ֥א תִגְעֲרוּ־ בָֽהּ׃ (Rut 2,17) וַתְּלַקֵּ֥ט בַּשָּׂדֶ֖ה
5	עד הערב ותח[בט את אשר לקטה וי]הי כאיפה
	(Rut 2,17) עַד־ הָעָ֑רֶב וַתַּחְבֹּט֙ אֵ֣ת אֲשֶׁר־ לִקֵּ֔טָה וַיְהִ֖י כְּאֵיפָ֥ה
6	שערים ותשא ותבוא[ העיר ותרא ]חמותה את
	(Rut 2,17) שְׂעֹרִֽים׃ (Rut 2,18) וַתִּשָּׂא֙ וַתָּב֣וֹא הָעִ֔יר וַתֵּ֥רֶא חֲמוֹתָ֖הּ אֵ֣ת
7	אשר לקטה ותוצא ותתן[ לה את ]אשר הותרה
	(Rut 2,18) אֲשֶׁר־ לִקֵּ֑טָה וַתּוֹצֵא֙ וַתִּתֶּן־ לָ֔הּ אֵ֥ת אֲשֶׁר־ הוֹתִ֖רָה
8	בשבעה ותאמ[ר ]לה חמ[ותה איפה ]לקטת היום
	(Rut 2,18) מִשָּׂבְעָֽהּ׃ (Rut 2,19) וַתֹּאמֶר֩ לָ֨הּ חֲמוֹתָ֜הּ אֵיפֹ֨ה לִקַּ֤טְתְּ הַיּוֹם֙

frg. 4 ii-5 i
1	[ו]אנ֯ה֯ עשית[ יהי מכירך ברוך ]ותגד[ לחמותה]
	(Rut 2,19) וְאָ֣נָה עָשִׂ֔ית יְהִ֥י מַכִּירֵ֖ךְ בָּר֑וּךְ וַתַּגֵּ֣ד לַחֲמוֹתָ֗הּ
2	את אשר עשתה[ עמו ותאמר ]שם [האיש ]א֯[שר]
	(Rut 2,19) אֵ֤ת אֲשֶׁר־ עָשְׂתָה֙ עִמּ֔וֹ וַתֹּ֗אמֶר שֵׁ֤ם הָאִישׁ֙ אֲשֶׁ֨ר
3	עש[ית]י עמו היו[ם בעז ותאמ]ר נעמי לכ[ל]תה
	(Rut 2,19) עָשִׂ֧יתִי עִמּ֛וֹ הַיּ֖וֹם בֹּֽעַז׃ (Rut 2,20) וַתֹּ֨אמֶר נָעֳמִ֜י לְכַלָּתָ֗הּ
4	ברוך הוא ל[יהוה אשר לא עזב ]חסדו את החיים
	(Rut 2,20) בָּר֥וּךְ הוּא֙ לַיהוָ֔ה אֲשֶׁר֙ לֹא־ עָזַ֣ב חַסְדּ֔וֹ אֶת־ הַחַיִּ֖ים
5	וא[ת ]ה[מתים ותאמר לה נעמי ]קרוב לנו האיש
	(Rut 2,20) וְאֶת־ הַמֵּתִ֑ים וַתֹּ֧אמֶר לָ֣הּ נָעֳמִ֗י קָר֥וֹב לָ֙נוּ֙ הָאִ֔ישׁ
6	[מגאלנו ]ה[וא ותאמר רות המואבי]ה גם כי אמר
	(Rut 2,20) מִֽגֹּאֲלֵ֖נוּ הֽוּא׃ (Rut 2,21) וַתֹּ֖אמֶר ר֣וּת הַמּוֹאֲבִיָּ֑ה גַּ֣ם ׀ כִּי־ אָמַ֣ר
7	לי עם הנערים[ אשר לי תדבקין עד א]ם כלו
	(Rut 2,21) אֵלַ֗י עִם־ הַנְּעָרִ֤ים אֲשֶׁר־ לִי֙ תִּדְבָּקִ֔ין עַ֣ד אִם־ כִּלּ֔וּ
8	את כל הק[ציר אשר לי ותאמר נעמי א]ל רות
	(Rut 2,21) אֵ֥ת כָּל־ הַקָּצִ֖יר אֲשֶׁר־ לִֽי׃ (Rut 2,22) וַתֹּ֥אמֶר נָעֳמִ֖י אֶל־ ר֣וּת

frg. 5 ii-6 i
1	כ[לתה טוב בתי כי תצאי עם ]נערותו ולא[ יפגעו]
	(Rut 2,22) כַּלָּתָ֑הּ ט֣וֹב בִּתִּ֗י כִּ֤י תֵֽצְאִי֙ עִם־ נַ֣עֲרוֹתָ֔יו וְלֹ֥א יִפְגְּעוּ־
2	בך בש[דה אחר ותדב]ק בנערות בעז ללקוט
	(Rut 2,22) בָ֖ךְ בְּשָׂדֶ֥ה אַחֵֽר׃ (Rut 2,23) וַתִּדְבַּ֞ק בְּנַעֲר֥וֹת בֹּ֙עַז֙ לְלַקֵּ֔ט
3	עד כל[ות קציר השער]ים וקצי[ר ]החטים
	(Rut 2,23) עַד־ כְּל֥וֹת קְצִֽיר־ הַשְּׂעֹרִ֖ים וּקְצִ֣יר הַֽחִטִּ֑ים
4	ות֯[שב את חמותה ]ותאמר לה נעמי חמותה
	(Rut 2,23) וַתֵּ֖שֶׁב אֶת־ חֲמוֹתָֽהּ׃ (Rut 3,1) וַתֹּ֥אמֶר לָ֖הּ נָעֳמִ֣י חֲמוֹתָ֑הּ
5	[בתי הלא אבק]ש֯ לך מנוח אשר ייט[ב לך]
	(Rut 3,1) בִּתִּ֞י הֲלֹ֧א אֲבַקֶּשׁ־ לָ֛ךְ מָנ֖וֹחַ אֲשֶׁ֥ר יִֽיטַב־ לָֽךְ׃
6	[ועתה הלא ]ב֯עז מדע[תנו ]אשר היית את
	(Rut 3,2) וְעַתָּ֗ה הֲלֹ֥א בֹ֙עַז֙ מֹֽדַעְתָּ֔נוּ אֲשֶׁ֥ר הָיִ֖ית אֶת־
7	[נערותיו הנ]ה הוא[ זרה את ג]רן השערים
	(Rut 3,2) נַעֲרוֹתָ֑יו הִנֵּה־ ה֗וּא זֹרֶ֛ה אֶת־ גֹּ֥רֶן הַשְּׂעֹרִ֖ים
8	[הלילה ורחצת וס]כ֯[ת ושמת שמל]תיך עליך
	(Rut 3,2) הַלָּֽיְלָה׃ (Rut 3,3) וְרָחַ֣צְתְּ ׀ וָסַ֗כְתְּ וְשַׂ֧מְתְּ שמלתך (שִׂמְלֹתַ֛יִךְ) עָלַ֖יִךְ …

frg. 6 ii-7
2	ויהי בשכבו ו[ידעת את המקום אשר ישכב שם]
	(Rut 3,4) וִיהִ֣י בְשָׁכְב֗וֹ וְיָדַ֙עַתְּ֙ אֶת־ הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר יִשְׁכַּב־ שָׁ֔ם
3	וב[א]ת וגלית מר[גלתיו ושכבתי והוא יגיד לך את]
	(Rut 3,4) וּבָ֛את וְגִלִּ֥ית מַרְגְּלֹתָ֖יו ושכבתי (וְשָׁכָ֑בְתְּ) וְהוּא֙ יַגִּ֣יד לָ֔ךְ אֵ֖ת
4	[אשר ]תעשין ות[אמר אליה כל אשר תאמרי אעשה]
	(Rut 3,4) אֲשֶׁ֥ר תַּעַשִֽׂין׃ (Rut 3,5) וַתֹּ֖אמֶר אֵלֶ֑יהָ כֹּ֛ל אֲשֶׁר־ תֹּאמְרִ֥י אֵלַ֖י אֶֽעֱשֶֽׂה׃
5	[ותרד ]הגרן ו[תעש ככל אשר צותה חמותה ויאכל]
	(Rut 3,6) וַתֵּ֖רֶד הַגֹּ֑רֶן וַתַּ֕עַשׂ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־ צִוַּ֖תָּה חֲמוֹתָֽהּ׃ (Rut 3,7) וַיֹּ֨אכַל
6	ב֯ע֯ז֯ וישת וייט[ב לבו ]ו֯י֯[בא לשכב בקצה הערמה]
	(Rut 3,7) בֹּ֤עַז וַיֵּשְׁתְּ֙ וַיִּיטַ֣ב לִבּ֔וֹ וַיָּבֹ֕א לִשְׁכַּ֖ב בִּקְצֵ֣ה הָעֲרֵמָ֑ה
7	ותבא בלט ותגל מרגלתיו ותשכב ו[יהי בחצי הליל]ה
	(Rut 3,7) וַתָּבֹ֣א בַלָּ֔ט וַתְּגַ֥ל מַרְגְּלֹתָ֖יו וַתִּשְׁכָּֽב׃ (Rut 3,8) וַיְהִי֙ בַּחֲצִ֣י הַלַּ֔יְלָה
8	[ו]י֯[חרד ]האיש[ וי]לפת והנה אשה[ שכבת מ]רגלתיו
	(Rut 3,8) וַיֶּחֱרַ֥ד הָאִ֖ישׁ וַיִּלָּפֵ֑ת וְהִנֵּ֣ה אִשָּׁ֔ה שֹׁכֶ֖בֶת מַרְגְּלֹתָֽיו׃

frg. 8
3	[ויאמר לגאל חלקת השדה אשר לאחינו לאלימלך ]מכר[ה]
	(Rut 4,3) וַיֹּ֙אמֶר֙ לַגֹּאֵ֔ל חֶלְקַת֙ הַשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר לְאָחִ֖ינוּ לֶאֱלִימֶ֑לֶךְ מָכְרָ֣ה
4	[נעמי השבה משדה מואב ואני אמרתי אגלה אזנך ]ל[אמר]
	(Rut 4,3) נָעֳמִ֔י הַשָּׁ֖בָה מִשְּׂדֵ֥ה מוֹאָֽב׃ (Rut 4,4) וַאֲנִ֨י אָמַ֜רְתִּי אֶגְלֶ֧ה אָזְנְךָ֣ לֵאמֹ֗ר …