Versionen

1QpHab

©

Copyright


1
1[המשא אשר חזה חבקוק הנביא עד אנה יהוה ]שועתי ולוא
  • (Hab 1,1) הַמַּשָׂא֙ אֲשֶׁ֣ר חָזָ֔ה חֲבַקּ֖וּק הַנָּבִֽיא׃ (Hab 1,2) עַד־ אָ֧נָה יְהוָ֛ה שִׁוַּ֖עְתִּי וְלֹ֣א
2[תשמע -- תו]חלת דור
3[ הבא]ות עליהם
4[אזעק אליכה חמס ולוא תושיע -- פשרו אשר יז]עקו על
5[-- למה תראני און וע]מל֯ ת֯ב֯יט
  • (Mur. 88 18,1) און ועמל ת֯בי֯[ט
  • (Hab 1,3) לָ֣מָּה תַרְאֵ֤נִי אָ֙וֶן֙ וְעָמָ֣ל תַּבִּ֔יט
6[--] אל בעשק ומעל
7[ושוד וחמס לנגדי ויהי ריב ומדון ישא ] _____
  • (Mur. 88 18,1) ו]שד וחמ֯ס לנג֯די [ויהי] ריב [ו]מדון[ ישא
  • (Hab 1,3) וְשֹׁ֥ד וְחָמָ֖ס לְנֶגְדִּ֑י וַיְהִ֧י רִ֦יב וּמָד֖וֹן יִשָּֽׂא׃
8[--] וג○[ ]לי ה[ ] וריב
9[-- מ]ר֯יבה וח[ ]ה היאה
10[-- ]על כן תפוג תורה
11[ולוא יצא לנצח משפט פשרו ]אשר מאשו בתורת אל
12[-- כיא רשע מכתי]ר את הצדיק _____
  • (Mur. 88 18,2) כי רשע [מכ]ת֯יר את הצ[דיק
  • (Hab 1,4) כִּ֤י רָשָׁע֙ מַכְתִּ֣יר אֶת־ הַצַּדִּ֔יק
13[--] הוא מורה הצדק
14[-- ע]ל כן יצא המשפט
15[מעוקל -- ]ולוא מ[ -- ]
16[-- ראו בוגדים וה]ב֯י֯[טו]
  • (Mur. 88 18,3) רא֯ו֯ [ב]גוים ו֯[הבי]ט֯ו
  • (Hab 1,5) רְא֤וּ בַגּוֹיִם֙ וְֽהַבִּ֔יטוּ
17[והתמהו תמהו כיא פעל פועל בימיכם לוא תאמינו כיא]
  • (Mur. 88 18,3) והת֯מהו֯ ת֯[מהו] כי פעל פע[ל בימיכם לא תאמינו] (Mur. 88 18,4) [כי
  • (Hab 1,5) וְהִֽתַּמְּה֖וּ תְּמָ֑הוּ כִּי־ פֹ֙עַל֙ פֹּעֵ֣ל בִּֽימֵיכֶ֔ם לֹ֥א תַאֲמִ֖ינוּ כִּ֥י
2
1יסופר _____ [-- ]ה֯בוגדים עם איש
2הכזב כי לוא֯[ --] מורה הצדקה מפיא
3אל ועל הבוג[דים בברית] החדשה כ[י]א לוא
4האמינו בברית אל [--] את ש[ם] ק֯ודשו
5וכן _____ פשר הדבר[ על הבו]גדים לאחרית א
6הימים המה עריצ[י הבר]ית אשר לוא יאמינוא
7בשומעם את כול הבא[ות ע]ל הדור האחרון מפי
8הכוהן אשר נתן אל ב[לבו בינ]ה לפשור את כול
9דברי עבדיו הנביאים[ אשר ]בידם ספר אל את
10כול הבאות על עמו וע[ל -- ]כ֯יא הנני מקים את
11הכשדאים הגוי המר֯[ והנמ]ה֯ר֯ _____
  • (Mur. 88 18,4) הכשדים֯ [הגוי] המר[ והנמהר
  • (Hab 1,6) הַכַּשְׂדִּ֔ים הַגּ֖וֹי הַמַּ֣ר וְהַנִּמְהָ֑ר
12פשרו על הכתיאים א[שר המ]ה קלים וגבורים
13במלחמה לאבד רבים[ --] בממשלת
14הכתיאים ורש[עים -- ולוא יאמינו
15בחוקי[ א]ל[ -- ]○[ --]
16ע֯ל[ -- ההולך למרחבי ארץ]
17[לרשת משכנות לוא לו --]
  • (1QpHab 3,2) לרשת משכנות לוא לו איום
  • (Mur. 88 18,5) לרשת משכנות לא לו
  • (Hab 1,6) לָרֶ֖שֶׁת מִשְׁכָּנ֥וֹת לֹּא־ לֽוֹ׃
3
1ובמישור ילכו לכות ולבוז את ערי הארץ
2כיא הוא אשר אמר לרשת משכנות לוא לו איום
3ונורא הוא ממנו משפטו ושאתו יצא _____
  • (Mur. 88 18,5) ונ֯[ו]ר֯א [הו]א מ[מ]נו מש[פ]ט֯[ו ושאתו יצא ]
  • (Hab 1,7) וְנוֹרָ֖א ה֑וּא מִמֶּ֕נּוּ מִשְׁפָּט֥וֹ וּשְׂאֵת֖וֹ יֵצֵֽא׃
4פשרו על הכתיאים אשר פחדם וא֯מת֯ם על כול
5הגואים ובעצה כול מחשבתם להרע ובנכל ומרמה
6ילכו עם כול העמים וקול (וקל!ו!) מנמרים סוסו וחדו
  • (Mur. 88 18,6) וקלו מנמרים סוסיו וחד֯ו֯
  • (Hab 1,8) וְקַלּ֨וּ מִנְּמֵרִ֜ים סוּסָ֗יו וְחַדּוּ֙
7מזאבי ערב _____ פשו ופרשו פרשו מרחוק
  • (Mur. 88 18,6) מז֯א֯[בי ערב] ופש[ו] פרשיו [ופרשיו מר]ח֯[וק]
  • (Hab 1,8) מִזְּאֵ֣בֵי עֶ֔רֶב וּפָ֖שׁוּ פָּֽרָשָׁ֑יו וּפָֽרָשָׁיו֙ מֵרָח֣וֹק יָבֹ֔אוּ
8יעופו כנשר חש לאכול כולו֯ לחמס יבוא מגמת
  • (1QpHab 3,14) מגמ֯[ת
  • (Mur. 88 18,7) יעפו כנשר ח֯ש֯ לאכול כלה ל[חמ]ס יבו֯[א] מ֯גמת
  • (Hab 1,8) יָעֻ֕פוּ כְּנֶ֖שֶׁר חָ֥שׁ לֶאֱכֽוֹל׃ (Hab 1,9) כֻּלֹּה֙ לְחָמָ֣ס יָב֔וֹא מְגַמַּ֥ת
9פניהם (קדים) _____ פ֯[שר]ו על הכתיאים אשר
10ידושו את הארץ בסוס[יהם] ובבהמתם וממרחק
11יבואו מאיי הים לאכול[ את ]כ֯ול העמים כנשר
12ואין שבעה ובחמה יכ[מרו וב]חרן אף וזעף
13אפים ידברו עם כול[ -- כי]א הוא אשר
14אמר מגמ֯[ת פניהם קדים ויאסוף כח]ו֯ל שבי
  • (1QpHab 3,8) לחמס יבוא מגמת (1QpHab 3,9) פניהם (קדים)
  • (Mur. 88 18,7) כלה ל[חמ]ס יבו֯[א] מ֯גמת [פניהם קדימ]ה (Mur. 88 18,8) ויאסף כחול שבי ו֯ה֯[ו]א֯ במלכים
  • (Hab 1,9) מְגַמַּ֥ת פְּנֵיהֶ֖ם קָדִ֑ימָה וַיֶּאֱסֹ֥ף כַּח֖וֹל שֶֽׁבִי׃
15[פש]ר֯ו֯[ --]
16[--]
17[-- והוא במלכים]
4
1יקלס ורזנים משחק לו _____ פשרו אשר
  • (Mur. 88 18,8) יתקל֯ס ורז[נים מ]שחק [לו
  • (Hab 1,10) יִתְקַלָּ֔ס וְרֹזְנִ֖ים מִשְׂחָ֣ק ל֑וֹ
2ילעיגו על רבים ובזו על נכבדים במלכים
3ושרים יתעתעו וקלסו בעם רב והוא
4לכול מבצר ישחק ויצבור עפר וילכדהו
  • (Mur. 88 18,8) לכל] (Mur. 88 18,9) [מ]ב֯צר ישחק ויצבר ע[פר] ו֯ילכ֯דה
  • (Hab 1,10) לְכָל־ מִבְצָ֣ר יִשְׂחָ֔ק וַיִּצְבֹּ֥ר עָפָ֖ר וַֽיִּלְכְּדָֽהּ׃
5פשרו על מושלי הכתיאים אשר יבזו על
6מבצרי העמים ובלעג ישחוקו עליהם
7ובעם רב יקיפום לתפושם ובאמה ופחד
8ינתנו בידם והרסום בעוון היושבים
9בהם אז חלף רוח ויעבר וישם זה כוחו
  • (1QpHab 4,13) (וישם) ]ז֯ה כוחו
  • (Mur. 88 18,9) אז ח֯לף ר[וח וי]עבר וא֯[שם זו כ]חו
  • (Hab 1,11) אָ֣ז חָלַ֥ף ר֛וּחַ וַֽיַּעֲבֹ֖ר וְאָשֵׁ֑ם ז֥וּ כֹח֖וֹ
10לאלוהו _____ פשרו[ ע]ל מו֯שלי הכתיאים
11אשר בעצת בית אשמ[תם (אשמ[ים) ]יעבורו איש
12מלפני רעיהו מושלי[הם ז]ה אחר זה יבואו
13לשחית את הא[רץ -- (וישם) ]ז֯ה כוחו לאלוהו
14פשרו[ -- כו]ל העמים
15ל֯[ --
16[-- הלוא אתה מקדם]
17[יהוה אלוהי קודשי לוא נמות יהוה]
  • (Mur. 88 18,10) [יהוה] אל֯הי קדשי [לא נ]מות י֯[הוה
  • (Hab 1,12) יְהוָ֧ה אֱלֹהַ֛י קְדֹשִׁ֖י לֹ֣א נָמ֑וּת יְהוָה֙
5
1למשפט שמתו וצור למוכיחו יסדתו טהור עינים
  • (1QpHab 5,6) אמר טהור עינים
  • (Mur. 88 18,10) ל]מ֯[שפ]ט֯ (Mur. 88 18,11) [שמתו וצור] להוכיח יס֯[דתו טהור] עינים
  • (Hab 1,12) לְמִשְׁפָּ֣ט שַׂמְתּ֔וֹ וְצ֖וּר לְהוֹכִ֥יחַ יְסַדְתּֽוֹ׃ (Hab 1,13) טְה֤וֹר עֵינַ֙יִם֙
2מראות ברע והבט אל עמל לוא תוכל _____
3פשר הדבר אשר לוא יכלה אל את עםו ביד הגוים
4וביד בחירו יתן אל את משפט כול הגוים ובתוכחתם
5יאשמו כל רשעי עמו אשר שמרו את מצוותו
6בצר למו כיא הוא אשר אמר טהור עינים מראות
7ברע _____ פשרו אשר לוא זנו אחר עיניהם בקץ
8הרשעה למה תביטו בוגדים ותחריש בבלע
  • (Mur. 88 18,12) למה תביט בוגדים ת]ח֯ר[יש בבלע
  • (Hab 1,13) תוּכָ֑ל לָ֤מָּה תַבִּיט֙ בּֽוֹגְדִ֔ים תַּחֲרִ֕ישׁ בְּבַלַּ֥ע
9רשע צדיק ממנו _____ פשרו על בית אבשלום
10ואנשי עצתם אשר נדמו בתוכחת מורה הצדק
11ולוא עזרוהו על איש הכזב _____ אשר מאס את
12התורה בתוך כול עד֯ת֯ם (עצ֯ת֯ם) ותעש אדם כדגי הים
13כרמש למשל בו כול[ו בח]כ֯ה יעלה ויגרהו בחרמו
  • (Mur. 88 18,13) כרמש לא משל בו כ]לה[ בחכה העלה יגרהו בחרמו]
  • (Hab 1,14) כְּרֶ֖מֶשׂ לֹא־ מֹשֵׁ֥ל בּֽוֹ׃ (Hab 1,15) כֻּלֹּה֙ בְּחַכָּ֣ה הֵֽעֲלָ֔ה יְגֹרֵ֣הוּ בְחֶרְמ֔וֹ
14ויספהו ב֯מ֯כ֯[מרתו על כן יזב]ח֯ לחרמו על כן ישמח
  • (1QpHab 6,2) כן יזבח לחרמו
  • (Mur. 88 18,14) [ויאספהו במכמרתו על כן ישמח
  • (Hab 1,15) וְיַאַסְפֵ֖הוּ בְּמִכְמַרְתּ֑וֹ עַל־ כֵּ֖ן יִשְׂמַ֥ח וְיָגִֽיל׃ (Hab 1,16) עַל־ כֵּן֙ יְזַבֵּ֣חַ לְחֶרְמ֔וֹ
15[ויגי]ל[ ויקטר למכמרתו כיא בהם] ש֯מן חלקו
  • (1QpHab 6,3) ויקטר למכמרתו (1QpHab 6,5) כיא בהם שמן חלקו
  • (Mur. 88 18,14) ויגיל -- ]
  • (Hab 1,15) וְיָגִֽיל׃ (Hab 1,16) עַל־ כֵּן֙ יְזַבֵּ֣חַ לְחֶרְמ֔וֹ וִֽיקַטֵּ֖ר לְמִכְמַרְתּ֑וֹ כִּ֤י בָהֵ֙מָּה֙ שָׁמֵ֣ן חֶלְק֔וֹ
16[ומאכלו ברי -- ]
6
1הכתיאים ויוסיפו את הונם עם כול שללם
2כדגת הים ואשר אמר על כן יזבח לחרמו
3ויקטר למכמרתו _____ פשרו אשר המה
4זבחים לאותותם וכלי מלחמותם המה
5מוראם כיא בהם שמן חלקו ומאכלו ברי
  • (1QpHab 5,15) כיא בהם] ש֯מן חלקו (1QpHab 5,16) [ומאכלו ברי -- ]
  • (Hab 1,16) כִּ֤י בָהֵ֙מָּה֙ שָׁמֵ֣ן חֶלְק֔וֹ וּמַאֲכָל֖וֹ בְּרִאָֽה׃
6פשרו אשר המה מחלקים את עולם ואת
7מסם מאכלם על כול העמים שנה בשנה
8לחריב ארצות רבות על כן יריק חרבו תמיד
  • (Hab 1,17) הַ֥עַל כֵּ֖ן יָרִ֣יק חֶרְמ֑וֹ וְתָמִ֛יד
9להרוג גוים ולוא יחמל _____
  • (Hab 1,17) לַהֲרֹ֥ג גּוֹיִ֖ם לֹ֥א יַחְמֽוֹל׃ ס
10פשרו על הכתיאים אשר יאבדו רבים בחרב
11נערים אשישים וזקנים נשים וטף ועל פרי
12בטן לוא ירחמו על משמרתי אעמודה
  • (Hab 2,1) עַל־ מִשְׁמַרְתִּ֣י אֶעֱמֹ֔דָה
13ואתיצבה על מצורי ואצפה לראות מה ידבר
  • (Hab 2,1) וְאֶֽתְיַצְּבָ֖ה עַל־ מָצ֑וֹר וַאֲצַפֶּ֗ה לִרְאוֹת֙ מַה־ יְדַבֶּר־
14בי ומה[ אשיב ע]ל תו֯כחתי ויענני יהוה
  • (Mur. 88 18,18) ויענני יהוה ויאמר]
  • (Hab 2,1) בִּ֔י וּמָ֥ה אָשִׁ֖יב עַל־ תּוֹכַחְתִּֽי׃ (Hab 2,2) וַיַּעֲנֵ֤נִי יְהוָה֙ וַיֹּ֔אמֶר
15[ויומר כתוב חזון ובא]ר על הלוחות למען ירוץ
16[הקורא בו -- ]ת○[ --]
7
1וידבר אל אל חבקוק לכתוב את הבאות על
2על הדור האחרון ואת גמר הקץ לוא הודעו
3_____ ואשר אמר למען ירוץ הקורא בו
  • (1QpHab 6,15) הלוחות למען ירוץ (1QpHab 6,16) [הקורא בו -- ]ת○[ --]
  • (Mur. 88 18,19) למען ירוץ קורא בו
  • (Hab 2,2) וּבָאֵ֖ר עַל־ הַלֻּח֑וֹת לְמַ֥עַן יָר֖וּץ ק֥וֹרֵא בֽוֹ׃
4פשרו על מורה הצדק אשר הודיעו אל את
5כול רזי דברי עבדיו הנבאים כיא עוד חזון
6למועד יפיח לקץ ולוא יכזב _____
7פשרו אשר יארוך הקץ האחרון ויתר על כול
8אשר דברו הנביאים כיא רזי אל להפלה
9אם יתמהמה חכה לו כיא בוא יבוא ולוא
  • (Mur. 88 18,20) אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא לא
  • (Hab 2,3) אִם־ יִתְמַהְמָהּ֙ חַכֵּה־ ל֔וֹ כִּֽי־ בֹ֥א יָבֹ֖א לֹ֥א
10יאחר _____ פשרו על אנשי האמת
11עושי התורה אשר לוא ירפו ידיהם מעבודת
12האמת בהמשך עליהם הקץ האחרון כיא
13כול קיצי אל יבואו לתכונם כאשר חקק
14להם ברזי ערמתו הנה עופלה לוא יושרה
15[נפשו בו] _____ פשרו אשר יכפלו עליהם֯
16[-- ו]ל[וא] ירצו במשפטם ○[ -- ]ל[ --]
17[-- וצדיק באמונתו יחיה]
8
1פשרו על כול עושי התורה בבית יהודה אשר
2יצילם אל מבית המשפט בעבור עמלם ואמנתם
3במורה הצדק ואף כיא הון יבגוד גבר יהיר ולוא
  • (Mur. 88 18,21) ואף כי היין בוגד גב]ר֯ י[היר] (Mur. 88 18,22) [ולא
  • (Hab 2,5) וְאַף֙ כִּֽי־ הַיַּ֣יִן בּוֹגֵ֔ד גֶּ֥בֶר יָהִ֖יר וְלֹ֣א
4ינוה אשר הרחיב כשאול נפשו והוא כמות לוא ישבע
  • (Mur. 88 18,22) ינוה אשר הרחיב כשאול נפשו והוא כמות ול]א י֯ש֯ב֯ע֯
  • (Hab 2,5) יִנְוֶ֑ה אֲשֶׁר֩ הִרְחִ֨יב כִּשְׁא֜וֹל נַפְשׁ֗וֹ וְה֤וּא כַמָּ֙וֶת֙ וְלֹ֣א יִשְׂבָּ֔ע
5ויאספו אלו כול הגוים ויקבצו אלו כול העמים
  • (Mur. 88 18,23) [ויאסף אליו כל הגוים ויקבץ אליו כל העמים
  • (Hab 2,5) וַיֶּאֱסֹ֤ף אֵלָיו֙ כָּל־ הַגּוֹיִ֔ם וַיִּקְבֹּ֥ץ אֵלָ֖יו כָּל־ הָעַמִּֽים׃
6הלוא כולם משל עליו ישאו ומליצי חידות לו
  • (Mur. 88 18,23) הלוא] א֯לה כל֯ם עליו (Mur. 88 18,24) [משל ישאו ומליצה חידות לו
  • (Hab 2,6) הֲלוֹא־ אֵ֣לֶּה כֻלָּ֗ם עָלָיו֙ מָשָׁ֣ל יִשָּׂ֔אוּ וּמְלִיצָ֖ה חִיד֣וֹת ל֑וֹ
7ויומרו הוי המרבה ולוא לו עד מתי יכביד עלו
  • (Mur. 88 18,24) ויאמר הוי המרבה לא לו] עד֯ [מ]תי (Mur. 88 18,25) [ומכביד עליו
  • (Hab 2,6) וְיֹאמַ֗ר ה֚וֹי הַמַּרְבֶּ֣ה לֹּא־ ל֔וֹ עַד־ מָתַ֕י וּמַכְבִּ֥יד עָלָ֖יו
8עבטט _____ פשרו על הכוהן הרשע אשר
9נקרא על שם האמת בתחלת עומדו וכאשר משל
10בישראל רם לבו ויעזוב את אל ויבגוד בחוקים בעבור
11הון ויגזול ויקבוץ הון אנשי חמס אשר מרדו באל
12והון עמים לקח לוסיף עליו עון אשמה ודרכי
13ת[ו]עבות פעל בכול נדת טמאה הלוא פת○[ ]אום ויקוםו
14ונ[ש]כ֯יך ויקיצו מזעזיעיכה והיתה למשיסות למו
  • (Mur. 88 18,25) נשכיך וי]ק֯צו מזע[זע]יך (Mur. 88 18,26) [והיית למשסות למו
  • (Hab 2,7) נֹשְׁכֶ֔יךָ וְיִקְצ֖וּ מְזַעְזְעֶ֑יךָ וְהָיִ֥יתָ לִמְשִׁסּ֖וֹת לָֽמוֹ׃
15כי אתה שלותה גוים רבים וישלוכה כול יתר עמים
  • (1QpHab 9,3) כי אתה שלותה גוים רבים וישלוכה כול (1QpHab 9,4) יתר עמים (1QpHab 9,7) יתר העמים
  • (Mur. 88 18,26) כי אתה שלות גוי]ם ר֯ב֯י֯ם֯ [י]של֯ו֯ך כל֯ יתר֯ (Mur. 88 18,27) [עמים
  • (Hab 2,8) כִּֽי אַתָּ֤ה שַׁלּ֙וֹתָ֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים יְשָׁלּ֖וּךָ כָּל־ יֶ֣תֶר עַמִּ֑ים
16_____ פ֯[שר הדבר ]על הכוהן אשר מרד
17[ו]ע֯[ב]ר חוקי֯[ אל -- ויש]ללו בו [ ] ל[ ]
9
1נגועו במשפטי רשעה שערוריות מחלים
2רעים עשו בו ונקמות בגוית בשרו ואשר
3אמר כי אתה שלותה גוים רבים וישלוכה כול
  • (1QpHab 8,15) כי אתה שלותה גוים רבים וישלוכה כול
  • (Mur. 88 18,26) כי אתה שלות גוי]ם ר֯ב֯י֯ם֯ [י]של֯ו֯ך כל֯
  • (Hab 2,8) כִּֽי אַתָּ֤ה שַׁלּ֙וֹתָ֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים יְשָׁלּ֖וּךָ כָּל־
4יתר עמים _____ פשרו על כוהני ירושלם
5האחרונים אשר יקבוצו הון ובצע משלל העמים
6ולאחרית הימים ינתן הונם עם שללם ביד
7חיל הכתיאים _____ כיא המה יתר העמים
8מדמי אדם וחמס ארץ קריה וכול יושבי בה
  • (Mur. 88 18,27) מדמי אדם וחמס ארץ קריה וכל ישבי בה ]
  • (Hab 2,8) מִדְּמֵ֤י אָדָם֙ וַחֲמַס־ אֶ֔רֶץ קִרְיָ֖ה וְכָל־ יֹ֥שְׁבֵי בָֽהּ׃ פ
9פשרו על הכוהן ה[ר]שע אשר בעוון מורה
10הצדק ואנשי עצתו נתנו אל ביד אויביו לענותו
11בנגע לכלה במרורי נפש בעבור [א]שר הרשיע
12על בחירו הוי הבוצע בצע רע לביתו לשום
  • (Mur. 88 18,29) [הוי בצע בצע רע לביתו לשום
  • (Hab 2,9) ה֗וֹי בֹּצֵ֛עַ בֶּ֥צַע רָ֖ע לְבֵית֑וֹ לָשׂ֤וּם
13במרום קנו לנצל מכף רע יעצתה בשת
14לביתכה קצוות עמים רבים וחוטי֯[ נפ]שכה כיא
  • (1QpHab 10,2) קצות עמים רבים וחוטי נפשכה _____
  • (Mur. 88 18,30) לביתך קצות עמים רבים וחוטא נפשך כי
  • (Hab 2,10) לְבֵיתֶ֑ךָ קְצוֹת־ עַמִּ֥ים רַבִּ֖ים וְחוֹטֵ֥א נַפְשֶֽׁךָ׃ (Hab 2,11) כִּי־
15אב[ן ]מ֯קיר תזעק [ו]כפיס מעץ יע[ננה]
  • (Mur. 88 18,30) אבן] מקיר ת֯ז֯[ע]ק֯ (Mur. 88 18,31) [וכפיס מעץ יעננה -- ]
  • (Hab 2,11) אֶ֖בֶן מִקִּ֣יר תִּזְעָ֑ק וְכָפִ֖יס מֵעֵ֥ץ יַעֲנֶֽנָּה׃ פ
16[פשר הדב]ר על הכ֯[והן] אשר ○[ --
17[-- ]○○[ --]
10
1להיות אבניה בעשק וכפיס עיצה בגזל ואשר
2אמר קצות עמים רבים וחוטי נפשכה _____
  • (1QpHab 9,14) קצוות עמים רבים וחוטי֯[ נפ]שכה כיא
  • (Mur. 88 18,30) קצות עמים רבים וחוטא נפשך
  • (Hab 2,10) קְצוֹת־ עַמִּ֥ים רַבִּ֖ים וְחוֹטֵ֥א נַפְשֶֽׁךָ׃
3פשרו הוא בית המשפט אשר יתן אל את
4משפטו בתוך עמים רבים ומשם יעלנו למשפט
5ובתוכם ירשיענו ובאש גופרית ישפטנו הוי
6בונה עיר בדמים ויכונן קריה בעולה הלוא
  • (Hab 2,12) בֹּנֶ֥ה עִ֖יר בְּדָמִ֑ים וְכוֹנֵ֥ן קִרְיָ֖ה בְּעַוְלָֽה׃ (Hab 2,13) הֲל֣וֹא
7הנה מעם יהוה צבאות יגעו עמים בדי אש
  • (Jer 51,58) וְיִֽגְע֨וּ עַמִּ֧ים בְּדֵי־ רִ֛יק
  • (Hab 2,13) הִנֵּ֔ה מֵאֵ֖ת יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת וְיִֽיגְע֤וּ עַמִּים֙ בְּדֵי־ אֵ֔שׁ
8ולאומים בדי ריק ייעפו (ויעפו) _____
  • (Jer 51,58) וּלְאֻמִּ֥ים בְּדֵי־ אֵ֖שׁ וְיָעֵֽפוּ׃ ס
  • (Hab 2,13) וּלְאֻמִּ֖ים בְּדֵי־ רִ֥יק יִעָֽפוּ׃
9פשר הדבר על מטיף הכזב אשר התעה רבים
10לבנות עיר שוו בדמים ולקים עדה בשקר
11בעבור כבודה לוגיע רבים בעבודת שוו ולהרותם
12במ[ע]שי שקר להיות עמלם לריק בעבור יבואו
13למשפטי אש אשר גדפו ויחרפו את בחירי אל
14כיא תמלא הארץ לדעת את כבוד יהוה כמים
  • (Hab 2,14) כִּ֚י תִּמָּלֵ֣א הָאָ֔רֶץ לָדַ֖עַת אֶת־ כְּב֣וֹד יְהוָ֑ה כַּמַּ֖יִם
15יכסו על הים[ -- ] _____ פשר הדבר[ אשר]
  • (Hab 2,14) יְכַסּ֥וּ עַל־ יָֽם׃ ס
16בשובם ○[ -- ]ל[ --]
17[-- מטיף]
11
1הכזב ואחר תגלה להם הדעת כמי
2היים לרב הוי משקה רעיהו מספח
  • (Hab 2,15) ה֚וֹי מַשְׁקֵ֣ה רֵעֵ֔הוּ מְסַפֵּ֥חַ
3חמתו אף שכר למען הבט אל מועדיהם
  • (Hab 2,15) חֲמָתְךָ֖ וְאַ֣ף שַׁכֵּ֑ר לְמַ֥עַן הַבִּ֖יט עַל־ מְעוֹרֵיהֶֽם׃
4_____ פשרו על הכוהן הרשע אשר
5רדף אחר מורה הצדק לבלעו בכעס
6חמתו אבית גלותו ובקץ מועד מנוחת
7יום הכפורים הופיע אליהם לבלעם
8ולכשילם ביום צום שבת מנוחתם שבעתה
9קלון מכבוד שתה גם אתה והרעל
  • (Hab 2,16) קָלוֹן֙ מִכָּב֔וֹד שְׁתֵ֥ה גַם־ אַ֖תָּה וְהֵֽעָרֵ֑ל
10תסוב עליכה כוס ימין יהוה וקיקלון
  • (Hab 2,16) תִּסּ֣וֹב עָלֶ֗יךָ כּ֚וֹס יְמִ֣ין יְהוָ֔ה וְקִיקָל֖וֹן
11על כבודכה _____
12פשרו על הכוהן אשר גבר קלונו מכבודו
13כיא לוא מל את עורלת לבו וילך בדרכי
14הרויה למען ספות הצמאה וכוס חמת
15[א]ל תבלענו לוסיף֯ ק֯ל[ון על ק]ל[ו]נ֯ו ומכאוב
16[-- ]ל[ -- ]ל[ -- ]ל[ --]
17[-- כיא חמס לבנון יכסכה ושוד בהמות]
  • (Hab 2,17) כִּ֣י חֲמַ֤ס לְבָנוֹן֙ יְכַסֶּ֔ךָּ וְשֹׁ֥ד בְּהֵמ֖וֹת
12
1יחתה (וחתה) מדמי אדם וחמס ארץ קריה וכול יושבי בה
  • (1QpHab 12,6) אמר מדמי (1QpHab 12,7) קריה וחמס ארץ
  • (Hab 2,17) יְחִיתַ֑ן מִדְּמֵ֤י אָדָם֙ וַחֲמַס־ אֶ֔רֶץ קִרְיָ֖ה וְכָל־ יֹ֥שְׁבֵי בָֽהּ׃ ס
2פשר הדבר על הכוהן הרשע לשלם לו את
3גמולו אשר גמל על אביונים כיא הלבנון הוא
4עצת היחד והבהמות המה פתאי יהודה עושהי
5התורה אשר ישופטנו אל לכלה _____
6כאשר זמם לכלות אביונים ואשר אמר מדמי
7קריה וחמס ארץ פשרו הקריה היא ירושלם
  • (1QpHab 12,1) וחמס ארץ קריה וכול יושבי בה
  • (Hab 2,17) וַחֲמַס־ אֶ֔רֶץ קִרְיָ֖ה
8אשר פעל בה הכוהן הרשע מעשי תועבות ויטמא את
9מקדש אל וחמס ארץ המה ערי יהודה אשר
10גזל הון אביונים מה הועיל פסל כיא פסל יצרו
  • (Mur. 88 19,1) [פס]ל כי פסלו יצרו
  • (Hab 2,18) מָֽה־ הוֹעִ֣יל פֶּ֗סֶל כִּ֤י פְסָלוֹ֙ יֹֽצְר֔וֹ
11מסיכה ומרי שקר כיא בטח יצר יצריו עליהו
  • (Mur. 88 19,1) מס֯כ֯[ה ומור]ה֯ שקר [כי] בטח יצר יצ֯[ר]ו [ע]לי[ו]
  • (Hab 2,18) מַסֵּכָ֖ה וּמ֣וֹרֶה שָּׁ֑קֶר כִּ֣י בָטַ֞ח יֹצֵ֤ר יִצְרוֹ֙ עָלָ֔יו
12לעשות אלילים אלמים פשר הדבר על כול
13פסלי הגוים אשר יצרום לעובדם ולשתחות
14להםה והמה לוא יצילום ביום המשפט הוי
15הו֯[י אומר ]לע֯צ הקיצה ע֯[ורי [א]בן / ד֯ומה / דומם / ר֯ומה)
  • (1QpHab 12,14) המשפט הוי
  • (Mur. 88 19,2) הוי אמר] לעץ הקיצ֯ה ע֯ו֯ר֯י֯ ל֯אבן ד֯ו֯מם
  • (Hab 2,19) ה֣וֹי אֹמֵ֤ר לָעֵץ֙ הָקִ֔יצָה ע֖וּרִי לְאֶ֣בֶן דּוּמָ֑ם
16[הוא יורה הנה הוא תפוש זהב וכסף וכול]
  • (Mur. 88 19,2) הוא֯ יורה הנה הוא֯ (Mur. 88 19,3) תפוש זה֯ב֯ וכס֯ף֯ וכל
  • (Hab 2,19) ה֣וּא יוֹרֶ֔ה הִנֵּה־ ה֗וּא תָּפוּשׂ֙ זָהָ֣ב וָכֶ֔סֶף וְכָל־
17[רוח אין בקרבו ויהוה בהיכל קודשו]
  • (Mur. 88 19,3) רוח אין[ בקרבו ויהוה ]ב֯ה֯[יכ]ל֯ ק֯[ד]שו
  • (Hab 2,19) ר֖וּחַ אֵ֥ין בְּקִרְבּֽוֹ׃ (Hab 2,20) וַֽיהוָ֖ה בְּהֵיכַ֣ל קָדְשׁ֑וֹ
13
1הס מלפניו כול הרץ פשרו על כול הגוים
  • (Mur. 88 19,3) הס מ֯[פ]נ֯יו כל הארץ
  • (Hab 2,20) הַ֥ס מִפָּנָ֖יו כָּל־ הָאָֽרֶץ׃ פ
2אשר עבדו את האבן ואת העץ וביומ
3המשפט יכלה אל את כול עובדי העצבים
4ואת הרשעים מן הארץ _____