| 1 | ||
|---|---|---|
| 1 | ל[ -- ]שים לחיו [ספר סר]כ היחד לדרוש | |
| ||
| 2 | אל ב[כול לב ובכול נפש ]לעשות הטוב והישר לפניו כאשר | |
| ||
| 3 | צוה ביד מושה וביד כול עבדיו הנביאים ולאהוב כול | |
| ||
| 4 | אשר בחר ולשנוא את כול אשר מאס לרחוק מכול רע | |
| ||
| 5 | ולדבוק בכול מעשי טוב ולעשות אמת וצדקה ומשפט | |
| ||
| 6 | בארצ ולוא ללכת עוד בשרירות לב אשמה ועיני זנות | |
| 7 | לעשות כול רע ולהבי את כול הנדבים לעשות חוקי אל | |
| 8 | בברית חסד להיחד (להוחד) בעצת אל ולהתהלכ לפניו תמים כול | |
| 9 | הנגלות למועדי תעודותם ולאהוב כול בני אור איש | |
| 10 | כגורלו בעצת אל ולשנוא כול בני חושך איש כאשמתו | |
| ||
| 11 | בנקמת אל וכול הנדבים לאמתו יביאו כול דעתם וכוחם | |
| 12 | והונם ביחד אל לברר דעתם באמת חוקי אל וכוחם לתכן | |
| 13 | כתם דרכיו וכול הונם כעצת צדקו ולוא לצעוד בכול אחד | |
| 14 | מכול דברי אל בקציהם ולוא לקדם עתיהם ולוא להתאחר | |
| 15 | מכול מועדיהם ולוא לסור מחוקי אמתו ללכת ימין ושמאול | |
| ||
| 16 | וכול הבאים בסרכ היחד יעבורו בברית | |
| ||
| 17 | ככול אשר צוה ולוא לשוב מאחרו מכול פחד ואימה ומצרפ | |
| ||
| 18 | נ⟦ | |
| ||
| 19 | והלויים מברכים את אל ישועות ואת כול מעשי אמתו וכול | |
| ||
| 20 | העוברים בברית אומרים אחריהם אמן אמן _____ | |
| ||
| 21 | _____ והכוהנים מספרים את צדקות אל במעשי גבורתו{ם} (גבורתום) | |
| ||
| 22 | ומשמיעים כול חסדי רחמים על ישראל והלויים מספרים | |
| ||
| 23 | את עוונות בני ישראל וכול פשעי אשמתם וחטאתם בממשלת | |
| ||
| 24 | בליעל [וכו]ל֯ העוברים בברית מודים אחריהם לאמור נעוינו | |
| ||
| 25 | [פ]ש֯ע֯נ֯ו֯ [חט]אנו הרשענו אנו [וא]ב֯ותינו מלפנינו ב | |
| ||
| 26 | [--] אמת וצדיק֯ [א]ל֯[ ישראל ו]משפטו בנו ובאבותי֯[נ֯ו | |
| ||
| 2 | ||
|---|---|---|
| 1 | ורחמי חסדו ג֯מל עלינו מעולם ועד עולם והכוהנים מברכים את כול | |
| 2 | אנשי גורל אל ההולכים תמים בכול דרכיו ואומרים יברככה בכול | |
| 3 | טוב וישמורכה מכול רע ויאר לבכה בשכל חיים ויחונכה בדעת עולמים | |
| ||
| 4 | וישא פני חסדיו לכה לשלום עולמים והלויים מקללים את כול אנשי | |
| ||
| 5 | גורל בליעל וענו ואמרו ארור אתה בכול מעשי רשע אשמתכה יתנכה | |
| ||
| 6 | אל זעוה ביד כול נוקמי נקם ויפקוד אחריכה כלה ביד כול משלמי | |
| ||
| 7 | גמולים ארור אתה לאין רחמימ כחושך מעשיכה וזעום אתה | |
| ||
| 8 | באפלת אש עולמים לוא יחונכה אל בקוראכה ולוא יסלח לכפר עווניך | |
| ||
| 9 | ישא פני אפו לנקמתכה ולוא יהיה לכה שלום בפי כול אוחזי אבות | |
| ||
| 10 | וכול העוברים בברית אומרים אחר המברכים והמקללים אמן אמן | |
| ||
| 11 | _____ והוסיפו הכוהנים והלויים ואמרו ארור בגלולי לבו לעבור | |
| ||
| 12 | הבא בברית הזות ומכשול עוונו ישים לפניו להסוג בו והיה | |
| ||
| 13 | בשומעו את דברי הברית הזות יתברכ בלבבו לאמור שלום יהי לי | |
| ||
| 14 | כיא בשרירות לבי אלכ ונספתה רוחו הצמאה עם הרווה (הרויה) לאין | |
| ||
| 15 | סליחה אפ אל וקנאת משפטיו יבערו בו לכלת עולמים ודבקו (ידבקו) בו כול | |
| ||
| 16 | אלות הברית הזות ויבדילהו אל לרעה ונכרת מתוכ כול בני אור בהסוגו | |
| ||
| 17 | מאחרי אל בגלוליו ומכשול עוונו יתן גורלו בתוך ארורי עולמים | |
| ||
| 18 | וכול באי הברית יענו ואמרו אחריהם אמן אמן _____ | |
| 19 | _____ ככה יעשו שנה בשנה כול יומי ממשלת בליעל הכוהנים יעבורו | |
| 20 | ברשונה בסרכ לפי רוחותם זה אחר זה והלויים יעבורו אחריהם | |
| 21 | וכול העם יעבורו בשלישית בסרכ זה אחר זה לאלפים ומאות | |
| 22 | וחמשים ועשרות לדעת כול איש ישראל איש בית מעמדו ביחד אל | |
| 23 | לעצת עולמים ולוא ישפל איש מבית מעמדו ולוא ירום ממקום גורלו | |
| 24 | כיא הכול יהיו ביחד אמת וענות טוב ו֯אהבת חסד ומחשבת צדק | |
| 25 | א֯י֯ש לרעהו בעצת קודש ובני סוד עולמים וכול המואס לבוא | |
| 26 | [בברית א]ל ללכת בשרירות לבו לוא [-- י]חד אמתו כיא געלה | |
| ||
| 3 | ||
|---|---|---|
| 1 | נפשו ביסורי דעת משפטי צדק לוא חזק למשוב (למשיב) חיו ועם ישרים לוא יתחשב | |
| ||
| 2 | ודעתו וכוחו והונו לוא יביאו (יבואו) בעצת יחד כיא בסאון רשע מחרשו וגאולים (וגואלים) | |
| ||
| 3 | בשובתו ולוא יצדק במתור שרירות לבו וחושכ יביט לדרכי אור בעין תמימים | |
| ||
| 4 | לוא יתחשב לוא יזכה בכפורים ולוא יטהר במי נדה ולוא יתקדש בימים | |
| ||
| 5 | ונהרות ולוא יטהר בכול מי רחצ טמא טמא יהיה כול יומי מואסו במשפטי | |
| ||
| 6 | אל לבלתי התיסר ביחד עצתו כיא ברוח עצת אמת אל דרכי איש יכופרו כול | |
| ||
| 7 | עוונותו להביט באור החיים וברוח קדושה ליחד באמתו יטהר מכול | |
| ||
| 8 | עוונותו וברוח יושר וענוה תכופר חטתו ובענות נפשו לכול חוקי אל יטהר | |
| ||
| 9 | בשרו להזות במי נדה ולהתקדש במי דוכי ויהכין פעמיו להלכת תמים | |
| ||
| 10 | בכול דרכי אל כאשר צוה למועדי תעודתיו ולוא לסור ימין ושמאול ואין | |
| ||
| 11 | לצעוד על אחד מכול דבריו אז ירצה בכפורי ניחוח לפני אל והיתה לו לברית | |
| ||
| 12 | יחד עולמים _____ | |
| ||
| 13 | _____ למשכיל להבין וללמד את כול בני אור בתולדות כול בני איש | |
| 14 | לכול מיני רוחותם באותותם למעשיהם בדורותם ולפקודת נגועיהם עם | |
| 15 | קצי שלומם מאל הדעות כול הויה ונהייה ולפני היותם הכין כול מחשבתם | |
| 16 | ובהיותם לתעודותם כמחשבת כבודו ימלאו פעולתם ואין להשנות בידו | |
| 17 | משפטי כול והואה יכלכלם בכול חפציהם והואה ברא אנוש לממשלת | |
| 18 | תבל וישם לו שתי רוחות להתהלכ בם עד מועד פקודתו הנה רוחות | |
| 19 | האמת והעול במעון (במעין) אור תולדות האמת וממקור חושך תולדות העול | |
| 20 | ביד שר אורים ממשלת כול בני צדק בדרכי אור יתהלכו וביד מלאך | |
| 21 | חושכ כול ממשלת בני עול ובדרכי חושכ יתהלכו ובמלאך חושך תעות | |
| 22 | כול בני צדק וכול חטאתם ועוונותם ואשמתם ופשעי מעשיהם בממשלתו | |
| 23 | לפי רזי אל עד קצו וכול נגועיהם ומועדי צרותם בממשלת משטמתו | |
| 24 | וכול רוחי גורלו להכשיל בני אור ואל ישראל ומלאכ אמתו עזר לכול | |
| 25 | בני אור והואה ברא רוחות אור וחושכ ועליהון יסד כול מעשה | |
| 26 | ל֯[ ]○הן כול עבודה ועל דרכיהן [כו]ל []○ודה אחת אהב אל לכול | |
| 4 | ||
|---|---|---|
| 1 | [מו]עדי עולמים ובכול עלילותיה ירצה לעד אחת תעב סודה וכול דרכיה שנא לנצח | |
| 2 | ואלה דרכיהן בתבל להאיר בלבב איש ולישר לפניו כול דרכי צדק אמת ולפחד לבבו במשפטי | |
| 3 | אל ורוח ענוה ואורך אפים ורוב רחמים וטוב עולמים ושכל ובינה וחכמת גבורה מאמנת בכול | |
| 4 | מעשי אל ונשענת ברוב חסדו ורוח דעת בכול מחשבת מעשה וקנאת משפטי צדק ומחשבת | |
| ||
| 5 | קודש ביצר סמוכ ורוב חסדים על כול בני אמת וטהרת כבוד מתעב כול גלולי נדה והצנע לכת | |
| ||
| 6 | בערמת כול וחבא לאמת רזי דעת _____ אלה סודי רוח לבני אמ֯ת תבל ופקודת כול הולכי בה למרפא | |
| ||
| 7 | ורוב שלום באורכ ימים ופרות זרע עם כול ברכות עד ושמחת עולמים בחיי נצח וכליל כבוד | |
| ||
| 8 | עם מדת הדר באור עולמים _____ | |
| ||
| 9 | _____ ולרוח עולה רחוב נפש ושפול ידים בעבודת צדק רשע ושקר גוה ורום לבב כחש ורמיה אכזרי | |
| ||
| 10 | ורוב חנפ קצור אפים ורוב אולת וקנאת זדון מעשי תועבה ברוח זנות ודרכי נדה בעבודת טמאה | |
| ||
| 11 | ולשון גדופים עורון עינים וכבוד אוזן קושי עורפ וכובוד לב ללכת בכול דרכי חושכ וערמת רוע ופקודת | |
| 12 | כול הולכי בה לרוב נגועים ביד כול מלאכי חבל לשחת עולמים באפ עברת אל נקמ | |
| ||
| 13 | עד עמ כלמת כלה באש מחשכים וכול קציהם לדורותם באבל יגון ורעת מרורים בהויות חושכ עד | |
| ||
| 14 | כלותם לאין שרית ופליטה למו _____ | |
| ||
| 15 | _____ באלה תולדות כול בני איש ובמפלגיהן ינחלו כול צבאותם לדורותם ובדרכיהן יתהלכו וכול פעולת | |
| ||
| 16 | מעשיהם במפלגיהן לפי נחלת איש בין רוב למועט לכול קצי עולמים כיא אל שמן בד בבד עד קצ | |
| 17 | אחרון ויתן איבת עולם בין מפלגותם תועבת אמת עלילות עולה ותועבת עולה כול דרכי אמת וקנאת | |
| 18 | ריב על כול משפטיהן כיא לוא יחד יתהלכו ואל ברזי שכלו ובחכמת כבודו נתן קצ להיות עולה ובמועד | |
| 19 | פקודה ישמידנה לעד ואז תצא לנצח אמת תבל כיא התגוללה בדרכי רשע בממשלת עולה עד | |
| 20 | מועד משפט נחרצה ואז יברר אל באמתו כול מעשי גבר יזקק לו מבני איש להתם כול רוח עולה מתכמי | |
| 21 | בשרו ולטהרו ברוח קודש מכול עלילות רשעה ויז עליו רוח אמת כמי נדה מכול תועבות שקר והתגולל | |
| 22 | ברוח נדה להבין ישרים בדעת עליון וחכמת בני שמים להשכיל תמימי דרכ כיא בם בחר אל לברית עולמים | |
| 23 | ולהם כול כבוד אדם ואין עולה יהיה לבושת כול מעשי רמיה עד הנה יריבו רוחי אמת ועול בלבב גבר | |
| ||
| 24 | יתהלכו בחכמה ואולת וכפי נחלת איש באמת יצדק וכן ישנא עולה וכירשתו בגורל עול ירשע בו וכן | |
| ||
| 25 | יתעב אמת כיא בד בבד שמן אל עד קצ נחרצה ועשות חדשה והואה ידע פעולת מעשיהן לכול קצי | |
| ||
| 26 | [מועד]ן וינחילן לבני איש לדעת טוב [ו]ל[ה]פיל גורלות לכול חי לפי רוחו ב○[ -- ]ה֯פקודה | |
| 5 | ||
|---|---|---|
| 1 | וזה הסרכ לאנשי היחד המתנדבים לשוב מכול רע ולהחזיק בכול אשר צוה לרצונו להבדל מעדת | |
| ||
| 2 | אנשי העול להיות ליחד בתורה ובהון ומשובים על פי בני צדוק הכוהנים שומרי הברית ועל פי רוב אנשי | |
| ||
| 3 | היחד המחזקים בברית על פיהם יצא תכון הגורל לכול דבר לתורה ולהון ולמשפט לעשות אמת יחד וענוה | |
| ||
| 4 | צדקה ומשפט ואהבת חסד והצנע לכת בכול דרכיהם אשר לוא ילכ איש בשרירות לבו לתעות אחר לבבו | |
| ||
| 5 | ועינוהי ומחשבת יצרו {י֯אאם} ‹כיא אם› למול ביחד עורלת יצר ועורפ קשה ליסד מוסד אמת לישראל ליחד ברית | |
| ||
| 6 | עולם לכפר לכול המתנדבים לקודש באהרון ולבית האמת בישראל והנלוים עליהם ליחד ולריב ולמשפט | |
| ||
| 7 | להרשיע כול עוברי חוק ואלה תכון דרכיהם על כול החוקים האלה בהאספם ליחד כול הבא לעצת היחד | |
| ||
| 8 | יבוא בברית אל לעיני כול המתנדבים ויקם על נפשו בשבועת אסר לשוב אל תורת מושה ככול אשר צוה בכול | |
| ||
| 9 | לב ובכול נפש לכול הנגלה ממנה לבני צדוק הכוהנים שומרי הברית ודורשי רצונו ולרוב אנשי בריתם | |
| ||
| 10 | המתנדבים יחד לאמתו ולהתלכ ברצונו ואשר יקים בברית על נפשו להבדל מכול אנשי העול ההולכים | |
| ||
| 11 | בדרכ הרשעה כיא לוא החשבו (ה⟨ת⟩חשבו) בבריתו כיא לוא בקשו ולוא דרשהו בחוקוהי לדעת הנסתרות אשר תעו | |
| 12 | בם לאששמה והנגלות עשו ביד רמה לעלות אפ למשפט ולנקום נקם באלות ברית לעשות בם | |
| 13 | גדולים לכלת עולם לאין שרית _____ אל יבוא במים לגעת בטהרת אנשי הקודש כיא לוא יטהרו | |
| 14 | כי אמ שבו מרעתם כיא טמא בכול עוברי דברו ואשר לוא ייחד עמו בעבודתו ובהו | |
| ||
| 15 | עוון אשמה כיא ירחק ממנו בכול דבר כיא כן כתוב מכול דבר שקר תרחק ואשר לוא ישוב איש מאנשי | |
| ||
| 16 | היחד על פיהם לכול תורה ומשפט ואשר לוא יוכל מהונם כול ולוא ישתה ולוא יקח מידם כול מאומה | |
| ||
| 17 | אשר לוא במחיר כאשר כתוב חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כיא במה נחשב הואה כיא | |
| ||
| 18 | כול אשר לוא נחשבו בבריתו להבדיל אותם ואת כול אשר להם ולוא ישען איש הקודש על כול מעשי | |
| ||
| 19 | הבל כיא הבל כול אשר לוא ידעו את בריתו וכול מנאצי דברו ישמיד מתבל וכול מעשיהם לנדה | |
| ||
| 20 | לפניו וטמא בכול הונ | |
| ||
| 21 | את רוחו{ם} ביחד בין איש לרעהו לפי שכלו ומעשיו בתורה על פי בני אהרון המתנדבים ביחד להקים | |
| ||
| 22 | את בריתו ולפקוד את כול חוקיו אשר צוה לעשות ועל פי ר | |
| ||
| 23 | וכתבם בסרך איש לפני רעהו לפי שכלו ומעשיו להשמע הכול איש לרעהו הקטן לגדול ולהיות | |
| ||
| 24 | פוקדם את רוחם ומעשיהם שנה בשנה להעלות איש לפי שכלו ותום דרכו ולאחרו כנעוותו להוכיח | |
| ||
| 25 | איש את רעהו באמ֯ת֯ וענוה ואהבת חסד לאיש _____ אל ידבר אלוהיהי (אל א!ח!יהו) באפ או בתלונה | |
| ||
| 26 | או בעורפ [קשה או בקנאת] רוח רשע ואל ישנאהו [בעור]ל[ת] לבבו כיא ביומ | |
| ||
| 6 | ||
|---|---|---|
| 1 | ישא עליו עוון וגמ אל יביא איש על רעהו דבר לפני הרבים אשר לוא בתוכחת לפני עדים ב | |
| ||
| 2 | יתהלכו בכול מגוריהם כול הנמצא איש את רעהו וישמעו הקטן לגדול למלאכה ולממון ויחד יואכלו | |
| ||
| 3 | ויחד יברכו ויחד יועצו ובכול מקום אשר יהיה שם עשרה אנשים מעצת החיד אל ימש מאתם איש | |
| ||
| 4 | כוהן ואיש כתכונו ישבו לפניו וכן ישאלו לעצתם לכול דבר והיה כיא יערוכו השולחן לאכול או התירוש | |
| ||
| 5 | לשתות הכוהן ישלח ידו לרשונה להברך בראשית הלחם או התירוש לשתות הכוהן ישלח ידו לרשונה | |
| ||
| 6 | להברכ בראשית הלחם והתירוש ואל ימש במקום אשר יהיו שם העשרה איש דורש בתורה יומם ולילה | |
| ||
| 7 | תמיד על יפות (ח!ל{ }יפות) איש לרעהו והרבים ישקודו ביחד את שלישית כול לילות השנה לקרוא בספר ולדרוש משפט | |
| ||
| 8 | ולברכ ביחד _____ | |
| 9 | כול העם ישבו איש בתכונו וכן ישאלו למשפט ולכול עצה ודבר אשר יהיה לרבים להשיב איש את מדעו | |
| ||
| 10 | לעצת היחד אל ידבר איש בתוכ דברי רעהו טרם יכלה אחיהו לדבר _____ וגם אל ידבר לפני תכונו הכתוב | |
| ||
| 11 | לפניו האיש הנשאל ידבר בתרו ובמושב הרבים אל ידבר איש כול דבר אשר לוא להפצ הרבים וכיא האיש | |
| ||
| 12 | המבקר על הרבים וכול איש אשר יש אתו דבר לדבר לרבים אשר לוא במעמד האיש השואל את עצת | |
| ||
| 13 | היחד ועמד האיש על רגלוהי ואמר יש אתי דבר לדבר לרבים אם יומרו לו ידבר וכול〈 〉ה{ }מת֯נדב מישראל | |
| ||
| 14 | להוסיפ על עצת היחד ידורשהו האיש הפקוד ברואש הרבים לשכלו ולמעשיו ואם ישיג מוסר יביאהו | |
| 15 | בברית לשוב לאמת ולסור מכול עול וה | |
| ||
| 16 | הכול על דבריו וכאשר יצא הגורל על עצת הרבים יקרב או ירחק ובקורבו לעצת היחד לוא יגע בטהרת | |
| ||
| 17 | הרבים עד אשר ידרושהו לרוחו ומעשו עד מולאת לו שנה תמימה וגם הואה אל יתערב בהון הרבים | |
| ||
| 18 | ובמולאת לו שנה בתוכ היחד ישאלו הרבים על דבריו לפי שכלו ומעשיו בתורה ואם יצא לו הגורל | |
| ||
| 19 | לקרוב לסוד היחד על פי הכוהנים ורוב אנשי בריתם יקר | |
| 20 | המבקר על מלאכת הרבים וכתבו בחשבון בידו ועל הרבים לוא יוציאנו אל יגע במשקה הרבים עד | |
| 21 | מולאת לו שנה שנית בתוך אנשי היחד ובמולאת לו השנה השנית יפקודהו על פי הרבים ואם יצא לו | |
| 22 | הגורל לקרבו ליחד יכתובהו בסרך תכונו בתוכ אחיו לתורה ולמשפט ולטוהרה ולערב את הונו ויהי עצתו | |
| ||
| 23 | ליחד ומשפטו _____ | |
| ||
| 24 | _____ ואלה המשפטים אשר ישפטו בם במדרש יחד על פי הדברים אם ימצא בם איש אשר ישקר | |
| ||
| 25 | בהון והואה יודע ויבדילהו מתוכ טהרת רבים שנה אחת ונענש{ו} את רביעית לחמו ואשר ישוב את | |
| ||
| 26 | רעהו בקשי עורפ ודבר בקוצר אפים לפרוע את יסוד עמיתו באמרות את פי רעהו הכתוב לפנוהי | |
| 27 | [והו]שיעה ידו לוא ונ | |
| ||
| 7 | ||
|---|---|---|
| 1 | ואם קלל או להבעת מצרה או לכול דבר אשר לו | |
| ||
| 2 | ולוא ישוב עוד על עצת היחד ואם באחד מן הכוהנים הכתובים בספר דבר בחמה ונענש שנה | |
| ||
| 3 | אחת ומובדל על נפשו מן טהרת רבים ואם בשגגה דבר ונענש ששה חודשים ואשר יכחס במדעו | |
| ||
| 4 | ונענש ששה חודשים והאיש אשר יצחה בלו משפט את רעהו בדעהא ונענש שנה אחת | |
| 5 | ומובדל ואשר ידבר את רעהו במרום (במרומ‹א›) או יעשה רמיה במדעו ונענש ששה חודשים ואם | |
| 6 | _____ ברעהו יתרמה ונענש שלושה חודשים ואם בהון היחד יתרמה לאבדו ושלמו | |
| 7 | ברושו _____ | |
| 8 | ואם לוא תשיג ידו לשלמו ונענש ששים יום ואשר יטו | |
| ||
| 9 | וכן לנוקם לנפשו כול דבר ואשר ידבר בפיהו דבר נבל שלושה חודשים ולמדבר בתוכ דברי רעהו | |
| ||
| 10 | עשרת ימים ואשר ישכוב וישן במושב הרבים שלושים ימים וכן לאיש הנפ | |
| ||
| 11 | אשר לוא בעצה ו | |
| ||
| 12 | ונפטר ונענש שלושים יום ואשר יהלכ לפני רעהו ערום ולוא היה אנוש ונענש ששה חודשים | |
| ||
| 13 | ואיש אשר ירוק אל תוכ מושב הרבים ונענש שלושים יום ואשר יוציא ידו מתוחת בגדו והואה | |
| ||
| 14 | פוח ונראתה ערותו ונענש שלושים יום ואשר ישחק בסכלות להשמיע קולו ונענש שלושים | |
| ||
| 15 | יום והמוציא את יד שמאולו לשוח בה ונענש עשרת ימים והאיש אשר ילכ רכיל ברעהו | |
| ||
| 16 | והבדילהו שנה אחת מטהרת הרבים ונענש ואיש ברבים ילכ רכיל לשלח הואה מאתם | |
| ||
| 17 | ולוא ישוב עוד והאיש אשר ילון על יסוד היחד ישלחהו ולוא ישוב ואמ על רעהו ילון | |
| ||
| 18 | אשר לוא במשפט ונענש ששה חודשים והאיש אשר תזוע רוחו מיסוד היחד לבגוד באמת | |
| ||
| 19 | וללכת בשרירות לבו אמ ישוב ונענש שתי שנים ברשונה | |
| 20 | _____ | |
| ||
| 21 | לו שנתים ימים ישאלו הרבים על דבריו ואם יקרבהו ונכתב בתכונו ואחר ישאל אל המשפט | |
| ||
| 22 | ||
| ||
| 23 | _____ | |
| ||
| 24 | הרבים ללכת בשרירות לבו לוא ישוב אל עצת היחד עוד ואיש מאנשי היח[ד ]א֯שר (א]שר) יתערב | |
| ||
| 25 | עמו בטהרתו או בהונו אש[ר -- ]הרבים והיה משפטו כמוהו לשל[חו -- ] | |
| ||
| 8 | ||
|---|---|---|
| 1 | בעצת היחד שנים עשר איש וכוהנים שלושה תמימים בכול הנגלה מכול | |
| ||
| 2 | התורה לעשות אמת וצדקה ומשפט ואהבת חסד והצנע לכת איש אמ רעהו | |
| ||
| 3 | לשמור אמונה בארצ ביצר סמוכ ורוח נשברה ולרצת עוון בעושי משפט | |
| ||
| 4 | וצרת מצרפ ולהתהלכ עם כול ב | |
| ||
| 5 | נכונה | |
| ||
| 6 | קודשים לאהרון עדי אמת למשפט וב | |
| ||
| 7 | לרשעים גמולם _____ היאה חומת הבחן פנת יקר בל | |
| ||
| 8 | יזדעזעו יסודותיהו ובל יחישו ממקומם _____ מעון קודש קודשים | |
| ||
| 9 | לאהרון בדעת כולם לברית משפט ולקריב ריח ניחוח ובית תמים ואמת בישראל | |
| ||
| 10 | להקם | |
| ||
| 11 | יבדלו קודש בתוכ עצת אנשי היחד וכול דבר ה⟦ | |
| ||
| 12 | הדורש אל יסתרהו מאלה מיראת רוח נסוגה ובהיות אלה ליחד בישראל | |
| ||
| 13 | בתכונים האלה יבדלו מתוך מושב הנשי העול ללכת למדבר לפנות שם את דרכ הואהא | |
| ||
| 14 | כאשר כתוב במדבר פנו דרך •••• ישרו בערבה מסלה לאלוהינו | |
| ||
| 15 | היאה מדרש התורה א[ש]ר֯ צוה ביד מושה לעשות ככול הנגלה עת בעת | |
| ||
| 16 | וכ֯אשר גלו הנביאים ברוח קודשו וכול איש מאנשי היחד ברית | |
| ||
| 17 | היחד אשר יסור מכול המצוה דבר ביד רמה אל יגע בטהרת אנשי הקודש | |
| ||
| 18 | ואל ידע בכול עצתם עד אשר יזכו מעשיו מכול עול להלכ בתמים דרכ וקרבהו | |
| 19 | בעצה על פי הרבים ואחר יכת | |
| ||
| 20 | _____ ואלה המשפטים אשר ילכו בם אנשי התמים קודש איש את רעהו | |
| ||
| 21 | כול הבא בעצת הקודש ההולכים בתמים דרכ כאשר צוה כול איש מהמה | |
| ||
| 22 | אשר יעבר דבר מתורת מושה ביד רמה או ברמיה ישלחהו מעצת היחד | |
| 23 | ולוא ישוב עוד ולוא יתערב איש מאנשי הקודש בהונו ועם עצתו לכול | |
| 24 | דבר ואם בשגגה יעשה והובדל מן הטהרה ומן העצה ודרשי (ודרשו) המשפט | |
| ||
| 25 | אשר לוא ישפוט איש ולוא ישאל על כול עצה שנתים ימים אמ⟨ ⟩תתם דרכו | |
| ||
| 26 | במ⟨ ⟩ושב (במושב) במדרש ובעצה [ע]ל [פי] ה֯רבים אמ לוא שגג עוד עד מולאת לו שנתים | |
| ||
| 27 | ימים _____ | |
| 9 | ||
|---|---|---|
| 1 | כיא על | |
| ||
| 2 | יבחן שנתים ימים לתמים דרכו ועצתו על פי הרבים ואחר יכתיב בתכונו ליחד קודש | |
| ||
| 3 | _____ בהיות אלה בישראל ככול התכונים האלה ליסוד רוח קודש לאמת | |
| ||
| 4 | עולם לכפר על אשמת פשע ומעל חטאת ולרצון לארצ מבשר עולות ומחלבי זבח ותרומת | |
| ||
| 5 | שפתים למשפט כניחוח צדק ותמים דרכ כנדבת מנחת רצון בעת ההיאה יבדילו אנשי | |
| ||
| 6 | היחד בית קודש לאהרון להוחד (להיחד) קודש קודשים ובית יחד לישראל ההולכים בתמים | |
| ||
| 7 | רק בני אהרון ימשלו במשפט ובהון ועל פיהם יצא {ו}הגורל לכול תכון אנשי היחד | |
| ||
| 8 | והון אנשי הקודש ההולכים בתמים אל יתערב הונם עם הון אנשי הרמיה אשר | |
| ||
| 9 | לוא הזכו דרכם להבדל מעול וללכת בתמים דרכ ומכול עצת התורה לוא יצאו ללכת | |
| ||
| 10 | בכול שרירות לבם ונשפטו במשפטים הרשונים אשר החלו אנשי היחד לתיסר בם | |
| ||
| 11 | עד בוא נביא ומשיחי אהרון וישראל _____ | |
| 12 | _____ אלה החוקים למשכיל להתהלכ בם עם כול חי לתכון עת ועת ולמשקל איש ואיש | |
| ||
| 13 | לעשות את רצון אל ככול הנגלה לעת בעת ולמוד את כול השכל הנמצא לפי העתים ואת | |
| ||
| 14 | חוק העת להבדיל ולשקול בני הצדיק לפי רוחום ובבחירי העת להחזיק על פי | |
| ||
| 15 | רצונו כאשר צוה ואיש כרוחו כן לעשות משפטו ואיש כבור כפיו לקרבו ולפי שכלו | |
| ||
| 16 | להגישו וכן אהבתו עם שנאתו ואשר לוא להוכיח ולהתרובב עמ אנשי השחת | |
| ||
| 17 | ולסתר את עצת התורה בתוכ אנשי העול ולהוכיח דעת אמת ומשפט צדק לבוחרי (לביחרי) | |
| ||
| 18 | דרכ איש כרוחו כתכון העת להנחותם בדעה וכן להשכילם ברזי פלא ואמת בתוך | |
| ||
| 19 | אנשי היחד לה | |
| ||
| 20 | למדבר ולהשכילם כול הנמצא לעשות בעת הזואת והבדל מכול איש ולוא הסר דרכו | |
| ||
| 21 | מכול עול ואלה תכוני הדרכ למשכיל בעתים האלה לאהבתו עם שנאתו שנאת עולם | |
| ||
| 22 | עמ אנשי שחת ברוח הסתר לעזוב למו הון ועמל כפים כעבד למושל בו וענוה לפני | |
| ||
| 23 | הרודה בו ולהיות איש מקנא לחוק ועתי ליום נקם לעשות רצון בכול משלח כפים | |
| ||
| 24 | ובכול ממשלו כאשר צוה וכול הנעשה בו ירצה בנדבה וזולת רצון אל לו יחפצ | |
| ||
| 25 | [ו]ב֯כ֯ו֯ל אמרי פיהו ירצה ולוא יתאוה בכול אשר לוא צוה֯ (צוה֯[ו) למשפט (]למשפט) אל יצפה תמיד | |
| ||
| 26 | [-- ובצו]ק֯ה יברכ עושיו ובכול אשר יהיה יספ֯[ר חסדיו --] שפתים יברכנו | |
| ||
| 10 | ||
|---|---|---|
| 1 | עם קצים אש⟦ | |
| ||
| 2 | אשמורי חושכ כיא יפתח אוצרו וישתהו עלת__ ובתקופתו עם האספו מפני אור באופיע | |
| ||
| 3 | מאורות מזבול קודש עם האספם למעון כבוד במבוא מועדים לימי חודש יחד תקופתם עם | |
| ||
| 4 | מסרותם זה לזה בהתחדשם יום גדול לקודש קודשים ואות נ___ למפתח חסדיו עולם לראשי | |
| ||
| 5 | מועדים בכול קצ נהיה ברשית ירחים למועדיהם וימי קודש בתכונם לזכרון במועדיהם | |
| ||
| 6 | ||
| ||
| 7 | תכונם יום משפטו זה לזה מועד קציר לקיצ ומועד זרע למועד דשא מועדי שנים לשבועיהם | |
| ||
| 8 | וברוש שבועיהם למועד דרור ובכול היותי חוק חרות בלשוני לפרי תהלה ומנת שפתי | |
| ||
| 9 | ||
| ||
| 10 | עם מבוא יום ולילה אבואה בברית אל ועם מוצא ערב ובוקר אמר חוקיו ובהיותם אשים | |
| ||
| 11 | גבולי לבלתי שוב ומשפטו אוכיח כנעוותי ופשעי לנגד עיני כחוק חרות ולאל אומר צדקי | |
| ||
| 12 | ולעליון מכין טובי מקור דעת ומעון (ומעין) קודש רום כבוד וגבורת כול לתפארת עולם הבחרה באשר | |
| ||
| 13 | יורני וארצה כאשר ישופטני בר | |
| ||
| 14 | לשבת וקום ועם משכב יצועי ארננה לו ואברכנו תרוםת מוצא שפתי ממערכת אנשים | |
| ||
| 15 | ובטרם ארים ידי להדשן בעדני תנובת תבל ברשית פחד ואימה ובמכון צרה עם בוקה | |
| ||
| 16 | אברכנו בהפלא מודה ובגבורתו אשוחח ועל חסדיו אשען כול היום ואדעה כיא בידו משפט | |
| ||
| 17 | כול חי ואמת כול מעשיו ובהפתח צרה אהללנו ובישועתו ארננה יחד לוא אשיב לאיש גמול | |
| ||
| 18 | רע בטוב ארדפ גבר כיא את אל משפט כול חי והואה ישלם לאיש גמולו לוא אקנא ברוח | |
| ||
| 19 | רשעה ולהון חמס לוא תאוה נפשי וריב אנש שחת לוא א | |
| ||
| 20 | אשיב מאנשי עולה ולוא ארצה עד הכון משפט לוא אטור באפ לשבי פשע ולוא ארחם | |
| ||
| 21 | על כול סוררי דרכ לוא אנחם בנכאים עד תום דרכם ובליעל לוא אשמור בלבבי ולוא ישמע בפי | |
| ||
| 22 | נבלות וכחש עוון ומרמות וכזבים לוא ימצאו בשפתי ופרי קודש בלשוני ושקוצים | |
| ||
| 23 | לוא ימצא בה בהודות אפתח פי וצדקות אל תספר לשוני תמיד ומעל אנשים עד תום | |
| ||
| 24 | פשעם רקים אשבית משפתי נדות ונפתלות מדעת לבי בעצת תושיה אספ | |
| ||
| 25 | ובערמת דעת אשוכ ב֯ע֯ד֯ה גבול סמוכ לשמור אמנים ומשפט עוז לצדקת אל אח֯לקה | |
| 26 | חוק בקו עתים ו֯[ -- ]○ צדק אהבת חסד לנוכנעים (לניכנעים) וחזוק ידים לנמהר֯[י(ם) להודיע] | |
| ||
| 11 | ||
|---|---|---|
| 1 | לתועי רוח בינה ולהשכיל רוכנים בלקח ולהשיב ענוה לנגד רמי רוח וברוח נשברה לאנשי | |
| ||
| 2 | מטה שולחי אצבע ומדברי און ומקני הון כיא אני לאל משפטי ובידו תום דרכי עמ ישור לבבי | |
| 3 | ובצדקותו ימח פשעי כיא ממקור דעתו פתח אורו ובנפלאותיו הביטה עיני ואורת לבבי ברז | |
| 4 | נהיה והויא עולם משען ימיני בסלע עוז דרכ פעמי מפני כול לוא יזד{ }עז{ר}ע (יזד עזרע) כיא אמת אל היאה | |
| 5 | סלע פעמי וגבורתו משענת ימיני וממקור צדקתו משפטי אור בלבבי מרזי פלאו בהויא עולם | |
| 6 | הביטה עיני תושיה אשר נסתרה מאנוש דעה ומזמת ערמה מבני אדם מקור צדקה ומקוה | |
| 7 | גבורה עמ מעין (מעון) כבוד מסוד בשר לאש | |
| ||
| 8 | קדושים ועם בני שמים חבר סודם לעצת יחד וסוד מבנית קודש למטעת עולם עם כול | |
| ||
| 9 | קצ נהיה ואני לאדם רשעה ולסוד בשר עול ⟨על⟩? עוונותי פשעי חטאתי | |
| 10 | לסוד רמה והולךי חושכ כיא לאדם (ל⟨א ל⟩אדם) דרכו ואנוש לוא יכין צעדו כיא לאל המשפט ומידו | |
| 11 | תום הדרכ ובדעתו נהיה כול וךול הויה במחשבתו יכינו (יכינ⟨נ⟩ו / יכונו) ומבלעדיו לוא יעשה ואני אם | |
| 12 | אמוט חסדי אל ישועתי לעד ואמ אכשול בעוון בשר משפטי בצדקת אל תעמוד לנצחים | |
| 13 | ואם יפתח צרתי ומשחת יחלצ נפשי ויכן לדרכ פעמי ברחמיו הגישני ובחסדיו יבוא | |
| ||
| 14 | משפטי בצדקת אמתו שפטני וברוב טובו יכפר בעד כול עוונותי ובצדקתו יטהרני מנדת | |
| ||
| 15 | אנוש וחטאת בני אדם להודות ל֯אל צדקו ולעליון תפארתו ברוכ אתה אלי הפותח לדעה | |
| ||
| 16 | לב עבדכה הכן בצדק כול מעשיו והקם לבן אמתכה כאשר רציתה לבחירי אדם להתיצב | |
| ||
| 17 | לפניכה לעד כיא מבלעדיכה לוא תתם דרכ ובלו רצונכה לוא יעשה כול אתה הוריתה | |
| ||
| 18 | כול דעה וכול הנהיה ברצונכה היה ואין אחר זולתכה להשיב על עצתכה ולהשכיל | |
| ||
| 19 | בכול מחשבת קודשכה ולהביט בעומק רזיכה ולהתבונן בכול נפלאותיכה עם כוח | |
| ||
| 20 | גבורתכה ומי יכול להכיל את כבודכה ומה אפ הואה בן האדם במעשי פלאכה | |
| ||
| 21 | וילוד אשה מה ישב לפניכה והואה מעפר מגבלו ולחם רמה מדורו והואה מצירוק | |
| ||
| 22 | חמר קורצ ולעפר תשוקתו מה ישיב חמר ויוצר יד ולעצת מה יבין | |
| ||