1
1	חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלם ביומי עוזיה
2	יותם אחז יחזקיה מלכי יהודה שמעו שמים והאזיני הארץ
3	כיא יהוה דבר בנים גדלתי ורוממת[י] והמה פשעו בי ידע שור קוניהו
4	וחמור אבוס בעליו ישראל לוא ידע ועמי לוא ה֯ת֯[ב]ו֯נן הוי גוי חוטה
5	עמ כבד עוון זרע מרעים בנים משחיתים עזבו את יהו֯ה נאצו את
6	קדוש ישראל נזרו אחור על מה תכו עוד֯ תוסיפו סרה כול ראוש לחולי
7	וכול לבב דוה מכפ רגל ועד רואש אין בו מתם פצע וחבורה ומכה טריה
8	לוא זרו ולוא חובשו ולוא רככה בשםן ארצכם שממה עריכם שרופות
9	אש אדמתכם לנגדכם זרים אוכלים אותה ושממו עליה כמאפכת זר֯ים
10	ונתרת בת ציון כסוכה בכרם וכמלונה במקשה כעיר נצורה לולי יהוה
11	צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסודם היינו לעומרה דמינו
12	שמעו ד֯ב֯ר֯ יהוה קציני סודם ואזינו תור֯ת אלוהינו עמ עומרה ל֯מה לי
13	רוב זבחיכם יואמר יהוה שבעתי עולות אילים וחלב מריאים ודמ
14	פרים וכבשים ועתודים לוא חפצתי כיא תבאו לראות פני מי בקש זואת
15	מ֯ידכם לרמוס חצרי לוא תוסיפו להביא מנחת שוא קטרת תועבה היא
16	לי חודש ושבת קרא מקרא לוא אוכל און ועצרתה חודשיכם ומועדיכם
17	שנאה נפשי היו עלי לטרח נלאיתי נשוא ובפרשכם כפיכם אעלים עיני
18	מכם גמ כי הרבו תפלה אינני שומע ידיכמה דמים מלאו אצבעותיכם
19	בעאון רחצו והזכו והסירו רוע מעלליכם מנגד עיני חדלו הרע למדו
20	היטיב דרושו משפט אשרו חמוץ שפטו יאתום ריבו אלמנה
21	לכו נ[א] ונוכחה יואמר יהוה אמ יהיו חטאיכם כשני כשלג ילבינו
22	אמ ידומו כתולעת כצמר יהיו אמ תאבו ושמעתם טוב ה֯ארץ֯[ תאכ]ל[ו]
23	ו֯אמ תמאנו ומריתם בחרב תאכלו כיא פי יהוה דבר
24	היכה הייתה לזונה קר֯יה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין[ בה ועתה]
25	מרצחים כספך היו לסוגים סבאך מהול במים שריכי ס[וררים וחברי]
26	גנבים כולם אוהבי שוחד רודפי שלמונים יאתום לוא ישפ[טו וריב]
27	אלמנה לוא יבוא אליהם לכן נאום האדון יהוה צבאות [אביר ישראל]
28	הוה אנחם מצריו ואנקם (ואנקםה) מהאיבו (מאיבו) והשיב ידי עליך ואצ֯[רף כבר]
29	סוגיך ואסיר כול בדיליך ואשיבה שופטיך כבראישונה[ ויעציך]

2
1	כבתחלה אחרי כן יקראו לך עיר הצדק קריה נאמנה ציון במשפט
2	תפדה ושביה בצדקה ושבר פושעים וחטאים יחדו ועוזבי
3	יהוה יכלו כיא יבושו מאלים אשר חמדתם ותחפורו מהגנות
4	אשר בחרתם כי תהיו כאלה נובלת עלה וכגנה אשר אין מימ לה
5	והיה החסנכם לנעורת ופעלכם לניצוץ ובערו שניהם יחדו
6	ואין מכבה
7	הדבר אשר חזה ישעיה בן אמוץ על יהודה וירושלים והיה
8	באחרית הימים נכון יהיה הר בית יהוה בראש הרים ונשא
9	מגבעות ונהרו עלוהי כול הגואים והלכו עמים רבים ואמרו
10	לכו ונעלה אל בית אלוהי יעקוב וירונו מדרכיו ונאלכה באורחתיו
11	כיא מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלים ושפט בין הגואים וה
12	והוכיח בין לעמים רבים וכתתו את חרבותם לאתים וחניתותיהמ
13	למזמרות ולוא ישא גוי אל גוי חרב ולוא ילמדו עוד מלחמה
14	בית יעקוב לכו ונלכה באור יהוה כיא נטשתה עמך בית יעקוב
15	כיא מלאו מקדם ועוננים כפלשתים ובילדי נכריאים ישפיקו
16	ותמלא ארצו כספ וזהב ואין קץ לאוצרותיו ותמלא ארצו סוסים
17	ואין קץ למרכבותיו ותמלא ארצו אלילים למעשה ידיו ישתחוו לאשר
18	לעשו אצבעותיו וישח אדם וישפל איש ועיני גבהות אדם
19	תשפלנה וישח רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא
20	כיא יום ליהוה צבאות על כל גאה ורם ונשא ושפל ועל כל ארזי
21	הלבנון הרמים והנשאים ועל כל אלוני הבשן ועל כל ההרים
22	[הרומ]ים ועל כול הגבעות הנשאות ועל כול מגדל גבה ועל כול
23	[חומה ]בצורה ועל כול אניות תרשיש ועל כול שכיות החמדה ושח
24	[גבהות ]ה֯אדם ושפל רומ אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההו֯א
25	[והאלילי]ם֯ כליל יחלופו ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני
26	[פחד יה]וה ומהדר גאונו בקומו לערוץ הארץ
27	[ביום ה]הוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו אשר
28	[עשו אצ]ב֯עותיו להשתחות לחפרפרים ולעטלפים לבוא בנקרות
29	[הצורים וב]ס֯עפי הסלעים מפני פחד יהוה ומהדר גאונו

3
1	בקומו לערוץ הארץ חדלו לכמה מן האדם אשר נשמה
2	באפו כיא במה נחשב הוא
3	כיא הנה האדון יהוה צבאות מהסיר מירושלם ומיהודה
4	משען ומשענה כל משען לחם וכול משען מים גבור ואיש
5	מלחמה שופט ונביא וקוסם וזקן שר חמשים ונשא פנים
6	ויעץ וחכם חרשים ונבון לחש ונתתי נערים שריהם
7	ותעלולים ימשולו בם ונגש העם איש באיש ואיש ברעהו
8	ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד כיא יתפוש איש באחיהו
9	בית אביו שמלה לכה קצין תהיה לנו והמכשלה הזאות
10	תחת ידיך וישא ביום ההוא לאמור לוא אהיה חובש
11	ובביתי אין לחם ואין שלמה לוא תשימוני קצין עם כי כשלה
12	ירושלים ויהודה נפלה כי לשונם ומעלליהם על יהוה למרות
13	עיני כבודו הכרות פניהם ענתה בם וחטאתם כסודם הגידו
14	ולוא כחדו אוי לנפשם כיא גמלו להם רעה אמורו לצדיק
15	כיא טוב כיא פרי מעלליהמה יאכלו אוי לרשע רע כיא
16	גמול ידו ישוב לוא עמי נגשו מעולל ונשים משלו בו עמי
17	משריך מתעים ודרךי אורחותיך בלע֯ו
18	נצב לריב יהוה עומד לדין עמים יהוה במשפט יבוא עמ
19	זקני עמו ושריו ואתמה בערתמ הכרם גזלת העני בבתיכם
20	מלכמה תדכאו עמי ופני עניים תטחנו נואם אדוני יהוה
21	צבאות
22	ויואמר יהוה יען כיא גבהו בנות ציון ותלכנה נטיות
23	גרון ומשקרות עינים הלוך וטופפ תלכנה וברגליהנה
24	תעכסנה ושפח אדוני יהוה קדקד בנות ציון ואדוני פתהן
25	יערה ביומ ההוא יסיר אדוני יהוה את תפארת העכיסימ
26	והשבישים והשהרנים והנטפות והשירות והרעלות
27	והפארים והצעדות וקשרים ובתי הנפש והלחשים
28	והט֯ב֯עות ונזמי האפ והמחלצות והמעטפות והחריטים
29	והגליונים והסדינים והצניפות והרדידים ויהיו

4
1	תח[]ת הבשמ מק ותחות הגורה נקפ֯ה ותחות מע֯ש֯ה מקשה
2	קרחה ותחת פתיגיל מחגרת שק כי תחת יפי בשת מתיך בחרב יפולו
3	וגבורותיך (וגבוריך) במלחמה ואנו ואבלו פתחיה ונקתה לארץ תשב
4	והחזיקה שבע נשים באיש אחד ביום ההוא לאמור לחמנו נאכל ושלמתנו
5	נלבש רק יקרא שמך עלינו אסף חרפתנו ביום ההוא יהיה צמח יהוה
6	לצבי ולכבוד ופרי הארץ לגאון ולתפארת לפליטת ישראל ויהודה
7	ויהיה הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש יאמר לו כול הכתוב
8	לחיים בירושלם אמ רחץ אדוני את צאת בנות ציון ואת דמי
9	ירושלם ידיח מקרבה ברוח משפט וברוח סער ויברא יהוה על
10	כול מכון הר ציון ועל מקראה ענן יוממ מחרב ולמחסה ולמסתור
11	מזרם וממטר
12	אשירה לידידי שירת דודי לכרמו כרמ היהא לידידי בקרן בן שמן
13	ויעזקהו ויסקולהו ויטעהו שורק ויבנא מגדל בתוכו וגמ יקב חצב
14	בו ויקו לעשות ענבים ויעשה באושים ועתה יושבי ירושלם
15	ואיש יהודה שפוטו נה ביני ובין כרמי מה לעשות עוד בכרמי ולוא
16	עשיתי בו מדוע קויתי לעשות ענבים וישה באושים ואתה אודיע נא
17	אתכמה את אשר אני עושא לכרמי אסיר מסוכתו ויהיה בער פרץ גדרו
18	ויהיה למרמס ואשיתהו בתה ולוא יזמר ולוא יעדר ועלה שמיר ושית
19	ועל העבים אצוה מהמטיר עליו מטר כי כרם יהוה צבאות בית ישראל
20	ואיש יהודה נטע שעשועו ויקו למשפט והנה למשפח לצדקה והנה
21	צעקה
22	הוי מגיעי בית בית שדה בשדה יקריבו עד אפס מקום וישתם לבדכם
23	בקרב הארץ באוזני יהוה צבאות אמ לוא בתים רבים לשמה יהיו
24	גדולים וטובים מאין יושב כי עשרת צמדי כרם יעשו בת אחד
25	וזר[ע חמר יע]שה איפה
26	ה[וי משכימי ]ב֯בקר שכר ירדופו מאחזי בנשף יין ידליקם והיה
27	[כנור ונבל תף וח]ל֯[י]ל[ ו]יין משתיהם ואת פעלת יהוה לוא הביטו ומעשה
28	[ידיו לוא ראו לכן ]ג֯ל֯ה עמי מבלי דעת וכבודי מתי רעב והמונו
29	[צחה צמא לכן ]הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חוק וירד[ ]

5
1	הדרה והמונה ושאונה ועל[ז ]בה ישח אדם וישפל איש ועיני
2	גבהים תשפלנה ויגבה יהוה צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש
3	בצדקה ורעו כבושים כדברם וחרבות מיחים גרים יאכלו
4	הוי משכי העוון בחבלי השי וכעבות העגלה חטאה האומרים ימהר
5	יחיש מעשיהו למען נראה ותקרבה ותבואה עצת קדוש ישראל
6	ונדע הוי האומרים לרע טוב ולטוב רע שמים חושך לאור
7	ואור לחושך שמים מר למתוק ומתוק למר הוי חכמים בעיניהם
8	ונגד פניהם נבונים הוי גבורים לשתות יין ואנשי חיל למסך
9	שכר מצדיקי רשע עקב שחוד וצדקת צדיקים יסירו ממנו לכן
10	כאכל קש לשון אש ואש לוהבת ירפה שרשם כמק יהיה ופרחם
11	כאבק יעלה כיא מאסו את תורת יהוה צבאות ואת אמרת קדוש
12	ישראל נאצו על כן חרה אפ יהוה בעמו ויט ידיו עליו ויכהו
13	וירגזו ההרים ותהיה נבלתם כסוחה בקרב חוצות בכול זאות
14	לוא שב אפו ועוד ידיו נטויה ונשא נס לגואים מרחוק ושרק
15	לוא מקצה הארץ והנה מהרה קל יבוא אין יעף ואין כושל ולוא
16	ינום ולוא יישן ולוא נפתחה אזור חלציו ולוא נתק שרוך נעליו אשר
17	חציו שנונים וכול קשתותיו דרוכות פרסות סוסיו כצור נחשבו
18	וגלגליו כסופה שאגה לו כלביא ישאג וככפירים ינהם ויואחז
19	טרף ויפליט ואין מציל ינהם עליו ביום ההוא כנהמת ים ונבט
20	לארץ והנה חושך צר ואור חשך בעריפיה
21	בשנת מות המלך עוזיה אראה את אדוני יושב על כסאו רם ונשא
22	ושוליו מלאים את ההיכל שרפים עומדים ממעלה לו שש כנפים
23	לאחד בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו ובשתים יעופף
24	וקראים זה אל זה קדוש קדוש יהוה צבאות מלא כול הארץ כבודו[ ]
25	וינועו אמות הספים מקול הקורה והבית נמלא עשן ואמר
26	אי לי כי נדמיתי כיא איש טמה שפתים אנוכי ובתוך עם טמא[ ]
27	שפתים אנוכי יושב כ֯יא את המלך יהוה צבאות ראו עיני
28	ויעוף אלי אחד מן השרפים ובידו רצפה במלקחים לקח
29	מע֯ל המז֯[ב]ח֯ ויג֯[ע ]ע֯ל פ֯[י ]ו֯יואמר הנה נגע זה על שפתיך וסר[ ]

6
1	עוונך וחטאותיך תכפר ואשמע את קול אדוני אמר את מי
2	אשלח ומי ילך לנו ואמרה הנני שלחני ויאומר לך ואמרתה
3	לעם הזה שמעו שמוע ועל תבינו ראו ראו ועל תדעו השמ
4	לב העם הזה ואוזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו
5	ובאוזניו ישמעו בלבבו יבין ושב ורפא לו ואמרה עד מתי
6	יהוה ויואמר עד אשר אמ שאו ערים מאין יושב ובתים
7	מאין אדם והאדמה תשאה שממה ורחק יהוה את האדם
8	ורבה עזובה בקרב הארץ ועוד בה עשיריה ושבה והייתה
9	לבער כאלה וכאלון אשר משלכת מצבת במה זרע הקודש
10	מצבתה
11	ויהי בימי אחז בן יותם בן עוזיה מלך יהודה עלה רצין
12	מלך ארם ופקח בן רומליה מלך ישראל ירושלם למלחמה עליה
13	ולוא יכלו להלחם עליה ויגד לבית דויד לאמור נחה ארם על
14	אפרים וינע לבב עמו כנע עצי היער מפני הרוח
15	ויואמר יהוה אל ישעיה צא נא לקראת אחז אתה ושאר ישוב
16	בנך אל קצה תעלת הברכה העליונה אל מסלת שדה כובס ואמרת
17	אליו השמר והשקט ואל תירא ולבבך אל ירך משני זנבות
18	האודים העושנים האלה כי בחורי אפ רצין וארם ובן
19	רמליה יען כי יעץ עליך ארם רעה אפרים ובן רומליה לאמור
20	נעלה ביהודה ונקיצנה ונבקענה אלינו ונמליך מלך בתוכה
21	את בן טבאל כה אמר אדוני יהוה לוא תקום ולוא תהיה
22	כיא ראוש ארם דרמשק וראוש דרמשק רצין ובעוד ששים
23	[וחמ]ש שנה יחת אפרים מעם וראוש אפרים שומרון וראוש
24	[שומרון ב]ן֯ רומליה אמ לוא תאמינו כיא לוא תאמינו
25	[ויוסף יהו]ה דבר אל אחז לאמור שאל לך אות מעמ יהוה אלוהיך
26	[העמק ש]אלה או הגבה למעלה ויואמר אחז לוא אשאל ולוא
27	[אנסה ]את יהוה ויואמר שמעו נה בית דויד המעט מכמה
28	[הל]א֯ות אנשים כי תלאו גמ את אלוהי לכן יתן יהוה הוה לכמ֯[ה]
29	[אות ה]נ֯ה העלמה הרה וילדת בן וקרא שמו עמנו אל חמאה֯[ ודבש]

7
1	יאכל לדעתו מאוס ברע ובחר בטוב כי בטרם ידע הנער
2	מאס ברע ובחור בטוב תעזוב האדמה אשר אתה קץ מפני
3	שני מלכיה ויביא יהוה עליך ועל עמך ועל בית אביך ימים
4	אשר לוא באו למיום סור אפרים מעל יהודה את מלך אשור
5	והיה ביום ההוא ישרוק יהוה לזבוב אשר בקצה יארי
6	מצרים ולדבורא אשר בארץ אשור ובאו ונחו כולם בנחלי
7	הבתות ובנקיקי הסלעים ובכול הנעצוצים ובכול הנהלילים
8	ביום ההוא יגלח אדוני בתער השכירה בעברי נהר במלך
9	אשור את הראוש ושער הרגלים וגמ אתה הזקן תספה
10	והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן והיה
11	מרוב עשות חלב יאכל חמאה כיא חמאה ודבש יאכל כול
12	הנותר בקרב הארץ
13	והיה ביום ההוא כול המקום אשר יהיה שמ אלף גפן
14	באלפ כסף לשמיר ולשית יהיה בחצים ובקשתות יבוא
15	שמה כיא שמיר ושית תהיה כול הארץ וכול ההרים
16	אשר במעדר יעדרון לוא תבוא שמה יראת ברזל שמיר ושית
17	תיהיה למשלח שור ולמרמס שה
18	ויאומר יהוה אלי קח לך גליון גדול וכתוב עליו בחרט
19	אנוש למהר שלל חש בז והעד לי עדים נאמנים את
20	אוריה הכוהן ואת זכריה בן יברכיה ואקרב אל
21	הנביא ותהר ותלד בן ויאומר יהוה אלי קרא
22	שמו מהר שלל חש בז כיא בטרם ידע הנער לקראו
23	אביו ואמו ישא את חיל דרמשק ואת שלל שומרון
24	לפני מלך אשור
25	ויוסף יהוה דבר אלי עוד לאמור יען כיא מאס העם הזה
26	את מי השולח ההולכים לאוט ומשוש את רצין ואת בן
27	[רומ]ל[י]ה ולכן הנה אדוני יהוה מעלה עליהם את מי הנהר ה֯[ ]
28	[העצומים והרבים את מ]ל֯ך אשור ואת כול כבודו ועלה
29	[על כול אפיקיו והלך על כול] גדוותיו וחלף ביהודה שטפ[ ]

8
1	ועבר עד צואר יגיע והיה מטות כנפיו מלוא רחב ארצך עמנו אל
2	רעו עמים וחתו והאזינו כול מרחקי הארץ התאזרו וחותו
3	עצו עצה ותפר דברו דבר ולוא יקום כיא עמנו אל
4	כי כה אמר יהוה אלי כחזקת יד יסירנו מלכת בדרך העם הזה לאמור
5	לוא תאמרו קשר לכול אשר יואמר העמ הזה קשר ואת מוראו לוא תיראו
6	ולוא תעריצו את יהוה צבאות אותו תקדישו והוא מוראכם והוא
7	מערצכם ויהיא למקדש ולאבן נגפ ולצר מכשול לשני בתי ישראל
8	לפח ולמוקש ליושב ירושלים וכשלו במ רבים ונפלו ונשברו ונוקשו
9	ונלכדו צור תעודה וחתום תורה בלמדי וחכיתי ליהוה
10	המסתיר את פניו מבית יעקוב וקויתי לו אנה אנוכי והילדים אשר
11	נתן לי יהוה לאות ולמופת בישראל מעמ יהוה צבאות השוכן בהר ציון
12	וכי יואמרו אליכמה דרשו אל האובות ואל הידעונים המצפצפים
13	והמהגים הלוא עמ אל אלוהו ידרוש בעד חיים אל המיתים לתורה
14	ולתעודה אמ לוא יואמרו כדבר הזה אשר אין לו שחר ועבר בה ונקשה
15	ורעב והיה כיא ירעב יתקצפ וקלל במלכו ובאלוהו ופנה למעלה ואל
16	הארץ יביט והנה צרה וחשוכה מעיף צוקה ואפלה מנדח כי לו מעופפ
17	לאשר מוצק לה כעת הרישון הקל ארץ זבולון והארץ נפתלי והאחרון
18	הכביד דרך הים עבר הירדן גליל הגואים העמ ההולכים בחושך
19	ראו אור גדול יושבי בארץ צלמות אור נגה עליהם הרביתה
20	הגוי לוא הגדלתה השמחה שמחו לפניך כשמחת בקציר כאשר יגילו
21	בחלקם שלל כי את עולו סבלו ואת מטה שכמו שבט הנוגש בו והחתת
22	כיום מדים כי כול סאון סאן ברעש ושמלה מגוללה בדמים והיתה
23	לשרפה מאכלת אש כי ילד יולד לנו בן נתן לנו ותהיי המשורה על
24	שכמו וקרא שמו פלא יועץ אל גבור אביעד שר השלום למרבה
25	המשורה ולשלום אין קץ על כסה דויד ועל ממלכתו להכין אותו ולסעדו
26	במשפט ובצדקה מעתה ועד עולם קנאת יהוה צבאות תעשה זאות
27	דבר שלח יהוה ביעקוב ונפל בישראל וירעו העם כלו אפרים ויושב֯י
28	שמרון בגאוה ובגדל לבב לאמור לבנים נפלו וגזית נבנה שקמים
29	גדעו וארזים נחליף וישגב יה֯[וה ]את צרי רציאן עליו ואת אויביו
30	יסכסך ארם מקדם ופלש[תיים מא]חור ויאכלו את ישראל בכול פה

9
1	ובכול זו⟦ה⟧«ת» לוא שב אפו ועוד ידיו נטויה והעם לוא שב על המכהו
2	ואת יהוה צבאות לוא דרשו
3	ויכרת יהוה מישראל ראש וזנב כפה ואגמן ביום אחד זקן ונשא
4	פנים הוא הרואש ונביא מורה שקר הוא הזנב ויהיו מאשרי
5	העם הזה מתעים ומאשריו מבלעים על כן על בחוריו לוא יחמול
6	אדוני ואת יתומיו ואת אלמנותיו לוא ירחם כי כולו חנפ ומרע
7	וכול פה דבר נבלה בכול זואת לוא שב אפו ועוד ידיו נטויה
8	כי בערה כאש רשעה שמיר ושית תואכל ותצת בסבכי היער
9	ויתאבכו גיאות עשן מעברת יהוה צבאות נתעם הארץ ויהיו
10	העמ כמאכלת אש איש אל אחיו לוא יחמולו ויגזר על ימין ורעב
11	ויאכל ועל שמאול ולוא שבעו איש בשר זרועו ויאכל מנשה
12	את אפרים ואפרים את מנשה יחדו המה על יהודה ובכול זואת
13	לוא שב אפו ועוד ידיו נטויה
14	הוי חוקקים חוקקי און ומכתבים עמל כתבו להטות מדין
15	דלים ולגזול משפט עניי עמי להיות אלמנות שללם ואת יתומים
16	יבוזו ומה תעשו ליום פקודה ולשאה ממרחק תבוא על מי תנוסו
17	לעזרה ואנה תעזובו כבודכם בלתי כרע תחת אסור ותחת הרוגים
18	יפלו ובכול זואת לוא שב אפו ועוד ידיו נטויה
19	הוי אשור שבט אפי ומטה הוא בידם זעמי בגוי חנפ אשלחנו
20	ועל עמ עברתי אצונו לשלול שלל ולבז בז ולשום מרמס כחמר חוצות
21	והוא לוא כן ידמה ולבבו לוא כן יחשוב כיא להשמיד בלבבו ולהכרית
22	גואים לוא מעט כיא יואמר הלוא שרי יחדו מלכים הלוא ככרכמיש
23	כלנו אמ לוא כארפד ח֯מת אמ לוא כדרמשק שומרון כאשר מצאה ידי
24	לממלכות האלילים ופסיליהם מירושלים ומשומרון הלוא כאשר עשיתי
25	לשומרון ולאליליה כן אעשה לירושלים ולעצביה כי יבצע אדוני
26	את כול מעשוהי בהר ציון ובירושלים אפקוד על פרי גודל לבב
27	מלך אשור ועל תפארת רום עיניו כי יואמר בכוח ידי עשיתי ובחכמתי
28	כ֯י נבונות֯י ואסיר גבלות עמים ועתידותיהמה שו֯שיתי ואוריד
29	[כאביר יוש]ב֯ים ותמצא כקן ידי לחיל העמים וכאסוף בצים
30	[עזבות כול הא]רץ אני אספתי ולוא היה נודד כנפ ופוצה פה

10
1	ומצפצף היתפאר הגרזן על החוצב בו אמ יתגדל המשור על מניפיו כהניף
2	שבט את מרימיו כהרים מטה לוא עץ
3	לכן ישלח האדון יהוה צבאות במשמניו רזון ותחת כבודו יקד יקוד כיקד אש
4	והיה אור ישראל לאש וקדושו ללהבה ובערה ואכלה ש֯יתיו ושמירו ביום אחד
5	וכבוד יערו וכרמלו מנפש ועד בשר יכלה והיה כמסס נסס ושאר עץ יערו מספר
6	יהיו ונער יכתבמ
7	והיה ביום ההוא לוא יוסיף עוד שאר ישראל ופליטת בית יעקוב להשען על מכהו
8	ונשען אל יהוה קדוש ישראל באמת שאר ישוב שאר יעקוב אל אל גבור כיא אמ
9	יהיה עמך ישראל כחול הים שאר ישוב בו כליון חרוץ שוטף צדקה כי כלה ונחרצה
10	אדוני יהוה צבאות עושה בקרב כול הארץ
11	לכן כוה אמר אדוני יהוה צבאות אל תירא עמי יושב ציון מאשור משבט יככה ומטו
12	ישא עליך בדרך מצרים כי עוד מעט מזער וכלה זעמ ואפי על תבלותם ויעיר עליו
13	יהוה צבאות שוט כמכת מדין בצור עורב ומטהו על הים ונשאו בדרך מצרים
14	והיה ביום ההוא יסור סבלו מעל שכמך וע֯ולו מעל צוארך וחבל עול מפני שמן
15	בא על עיתה עבר במגרון למכמש יפקוד כליו עבר במעברה גבע מלון לנו חרדה הרמה
16	גבעת שאול נסה צהלי קולך בת גלים הקשיבי ליש עניה ענתות נדדה מרמנה
17	יושבי הגבים העיזו עוד היום בנב לעמוד ינופ ידיו הר בת ציון גבעת ירושלים
18	הנה האדון יהוה צבאות מסעפ פארה במערצה ורמי הקומה גדועים והגבהים
19	ישפלו ונקף סבכ֯י היער בברזל והלבנון באדיר יפול
20	ויצא חטר מגזע ישי ונצר משורשיו יפרה ונחה עליו רוח יהוה רוח חכמה ובינה
21	רוח עצה וגבור֯ה רוח דעת ויראת יהוה והריחו ביראת יהוה ולוא למראה עניו
22	ישפוט ולוא למשמע אוזנו יוכיח ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לעניי הארץ והכה
23	הארצ בשבט פיו יומת רשע וברוח שפתיו יומת רשע והיה צדק אזור מתניו ואמונה
24	אזור חלציו וגר זאב עמ כבש ונמר עמ גדי ירבץ ועגל וכפיר ימרו יחדו ונער קטן נהג
25	במה ופרה ודב תרעינה יחדו ורבצו ילדיהן ואריה כבקר יאכל תבן וישעשע יונק
26	על חור פתן ועל מאורות צפעונים גמול ידו הדה לוא ירעו ולוא ישחיתו בהר קדשי
27	כי תמלאה הארץ דעה את יהוה כמים לים מכסים
28	והיה ביום ההוא שרש ישי אשר עמד לנס עמים אליו גואים ידרושו והיא מנוחתו
29	כבוד והיה ביום ההוא יוסיף אדוני שנית ידו לקנות את שאר עמו אשר ישאר
30	מאשור וממצרים ומפתרוס ומכוש ומעילם ומשנער ומחמת ומאיי הים ונשה נס

11
1	לגואים ואספ נדחי ישראל ונפוצות יהודה יקבצ מכנפות הארצ וסרה קנאת
2	אפרים וצוררי יהודה יכרתו אפרים לוא יקנא את יהודה ויהודה לוא יצר את אפרים
3	ועפו בכתף פלשתיים ימה יחדו ובזזו את בני קדם אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון
4	משמעתם והחרים יהוה את לשון ימ מצרים והניף ידיו על הנהר בעיים רוח והכהו
5	לשבעת נחלים והדריכו֯ בנעלים והייתה מסלה לשאר עמו אשר ישאר מאשור כאשר
6	הייתה לישראל ביום עלות○ מארצ מצרים
7	ואמרתה ביום ההוא או֯ד֯כה יהוה כי אנפתה בי ושב אפכה ותנחמני הנה אל אל ישועתי
8	אבטח ולוא אפחד כיא עוזי וזמרתיה יהוה היהא לי לישועה ושאבתמה מים בששון ממעיני
9	הישועה ואמרתה ביום ההוא אודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו הזכירו
10	כי נשגב שמו זמרו ליהוה כי גאות עשה מודעות זואת בכול הארץ צהלי ורני בת יושבת ציון
11	כיא גדול בקרבך קדוש ישראל
12	משא בבל אשר חוזה ישעיה בן אמוץ על הר נשפה שאו נס הרימו קול להם הניפו יד
13	יבוא פתחי נדיבים אני צויתי למקדשי גמ קראתי גבורי לאפי עליזי ג֯אותי קול המון
14	בהרים דמות עמ רב קול שאון ממלכות גואים נספים יהוה צבאות מפקד צבא מלחמה
15	באים מארץ מרחק מקצה השמים יהוה וכלי זעמו לחבל כל הארץ הילילו כי קרוב יום
16	יהוה כשד משדי יבוא על כן כול ידין תרפינה וכל לבב אנוש ימס ונבהלו צירים
17	וחבלים יאחזון כיולדה יחילון איש אל רעהו יתמהו ופני להבים פניהם הנה יום
18	יהוה בא אגזרי ועברה וחרון אפ לשום ארצ לשמה וחטאים ישמיד ממנה
19	כי כוכבי השמים וכסליהם לוא יאירו אורם חשכ השמש בצאתו וירח לוא יגיה אורו
20	ופקדתי על תבל רעה ועל רשעים עוונם והשבתי גאון זדים וגאות עריצים אשפיל אוקר
21	אנוש מפז ואדם מכתם אופיר על כן שמים ארגיז ותרעש הארצ ממקומה בעברת יהוה
22	צבאות וביום חרון אפו והיו כ֯צבי מדח וכצאון ואין מקבץ איש אל עמו יפנו ואיש
23	אל ארצו ינוסו כול הנמצא יד֯ק֯ר וכול הנספה יפול בחרב ועילוליהמה ירוטשו לעיניהם
24	וישסו בתיהם ונשיה֯מה תש֯כ֯בנה
25	הנני מעיר עליהם את מדי אשר כספ לוא יחשוב וזהב לוא יחפצו בו וקשתות נערים
26	תרטשנה ועל פרי בטן לוא ירחמו ועל בנים לוא תחוס עינם והיתה בבל צבי ממלכת
27	תפראת גאון כשדיים כמאפכת אלוהים את סודם ואת עומרה לוא תשב לנצח ולוא
28	תשכון עד דור ודור ו֯לוא יהל֯ שמה ערבי ורועים לוא ירביצו שם ורבצו שמ ציים
29	ומלאו בתיהם אחים ושכנו שמה בנות יענה ושעירים ירקדו שם וענה אים באלמנותו
30	ותנים בהיכלו ענוגו קרוב לבוא עתה וימיה לוא ימשכו עוד כי ירחם יהוה את יעקוב

12
1	ובחר עוד בישראל והניחם על אדמתם ונלוא הגר עליהם ונספחו [ע]ל
2	בית יעקוב ולקחום עמים רבים והביאום אל אדמתם ואל מקוממ
3	והתנחלום בית ישראל אל אדמת יהוה לעבדים ולשפחות והיו שובי֯ם
4	לשוביהם ורדים בנוגשיהם
5	והיה ביום הניח יהוה לך מעצבך ומרוגזך ומן העבודה הקשה אשר
6	עבדו בכה ונשאתה את המשל הזה על מלך בבל ואמרתה איכה שב[ת]
7	נוגש שבתה מרהבה שבר יהוה מטה רשעים שבט מושלים מכה עמים
8	בעברה מכת בלתי סרה רודה באף גואים מרדף בלי חשך נחה שקטה
9	כול הארץ פצחו רונה גמ ברושים שמחו לך ארזי הלבנון מאז שכ֯בתה
10	ולוא יעלה הכורת עלינו שאול מתחת רגזה לכה לקרת בואך עו[ר]רה לכה
11	רפאים כול עתודי ארצ הקימה מכסאותם כול מלכי גואים כ[ו]לם יענו
12	ויאמרו אליך גמ אתה חליתה כמונו אלינו נמשלתה ה[ו]רד שאול
13	גאונך המות נבלתך תחתיך יצע רמה ומכסך תולעה היכה֯ נפלתה
14	מהשמים היליל בן שחר נגדעתה לארץ חולש על גוי ואתה אמרתה
15	בלבבכה השמים אעלה ממעלה לכוכבי אל ארים כסאי אש֯ב בהר
16	מועד בירכתי צפון אעלה על בומתי עב אדמה לעליון אכ (אך) אל שאול
17	תורד אל ירכתי בור רואיך אליך ישגיחו אליכה יתבוננ֯[ו] הזה האיש
18	המרגיז הארצ המרעיש ממלכות שם תבל כמדבר עריו הרס֯ אסיריו
19	לוא פתח ביתה כול מלכי גואים שכבו בכבוד איש בבית֯[ו] ואתה הושלכתה
20	מקוברך כנצר נתעב לבש הרוגים מטעני חרב יורדו א[ל] אבני בור כפגר מובס
21	לוא תחת אותם בקבורה כי ארצך שחתה עמך הרגתה ל֯וא יקראו לעולם
22	זרע מרעים הכינו לבניו מטבח בעוון אבותם בל יקומ[ו] וירשו ארץ
23	ומלו פני תבל ערים וקמתי עליהםה נואם יהוה צבא֯ות והכרתי
24	לבבל שם ושארית נין ונכד נואם יהוה ושמתי למירש[] קפז אגמי
25	מים וטאטאתי במטאטא השמד נואם יהוה צבאות נ֯שבע יהוה
26	צבאות לאמור אמ לוא כאשר דמיתי כן תהיה וכאשר יעצתי֯ היא תקום
27	לשבור אשור בארצי ועל הרי אבוסנו וסר מעליכמה עלו וסבלו
28	מעל שכמכה יסור זואת העצה היעוצה על כול האר֯ץ וזות היד
29	הנטויה על כול הגואים כיא יהוה צבאות יעצ ומי[ יפר ]וידיו הנטויה
30	ומי ישיבנה
31	בשנת מות המלכ אחז היה המשא הזה אל תשמח[י -- ]פלשת

13
1	כולך כי נשבר שבט מככה כי משורש נחש יצא צפע ופריו שרף
2	מעופפ ורעו בכורי דלים ואביונים לבטח ירבצו והמתי ברעב
3	שורשך ושאריתך אהרוג היו?לילי שער זעקי עיר נמוג פלשת כולך
4	כי מצפון עשן בא ואין מודד במודעיו ומה יענו מלכי גוי כי יהוה
5	יסד ציון ובו יחסו עניי עמו
6	משא מואב כי בלילה שודד עיר מואב ונדמה כי בלילה שודד עיר
7	מואב נדמה עלה הבית ודיבון הבאמות לבכי על נבו ועל מידבה
8	מואב יליל בכול ראושו קרחה וכל זקן גרועה בחוצותיה
9	חגורו שק על גגותיה וברחובתיה כלה יהיליל וירד בבכי
10	ותזעק חשבון ואלעלה עד יהצ נשמע קולם על כן חלצי מואב יריע֯ו (ירע֯ו)
11	נפשו ירע לו לבי למואב יזעק ברחוה עד צעור עגלת שלישיה
12	כי מעלה הלוחות בבכי יעלה בו כי דרך חורונים זעקת שברי ערו
13	כי מי נמרים משמות יהיו כי יבש חציר כלה דשא ירוק לוא
14	אהיא על כן יתרה עשה ופקודותים על נחל ערבי תישאום כי
15	הקיפה הזעקה את גבול מואב עד אגלים יללתה ובאר אילים
16	יללתה כי מי דיבון מלאו דם כי אשית על דיבון נוספת לפליטת
17	מואב ארוה לשארית אדמה שלחו כר משל ארץ מסלה מדברה
18	אל הר בת ציון והיוא כעופ נודד קן משלח תהינה בנות מואב
19	מעברת לארנון הביו עצה עשו פלילה שיתי כליל צלך בתוכ צהרים
20	סתרי נדחים נודד אל תגלי יגורו בכ נדחי מואב הוי סתר
21	למו מפני שודד כי אפס המוץ כלה שד תמ ר֯ומס מן הארץ והוכן
22	בחסד כסא וישב עליו באמת באוהול דויד שופט ודורש משפט
23	ומהר צדק שמענו גאון מואב גאה מואד גאתו וגאונו
24	ועברתו לכן בדיו ולכן לוא ייליל מואב למואב כלה ייו?ליל לאשישי
25	קיר חרשת תהגו אכ נכאים כי שדמות חשבון אמללה גפן
26	שבמה ארזיך דמעתי חשבון ואלעלה כיא לעל קיצך ועל קצירך֯
27	הידד נפל ונאסף שמחה וגיל מן הכרמל ובכרמים לוא ירננו ולוא
28	ירועע יין ביקבים לוא ידרוך הדורך הידד השבתי על כן מעי
29	למואב ככנור יהמו וקרבי לקיר חרש יהיה כי נראה כי
30	בא מואב על הבמה ובא אל מקדשיו להתפלל ולוא י[ו]כל
31	זה הדבר אשר דבר יהוה אל מואב מאז ועתה דבר יהוה

14
1	לאמור בשלוש שנים כשני שכיר ונקלה כבוד מואב בכול
2	››ה‹‹המון הרב ושאר מעט מזצער ולוא כבוד
3	משא דרמשק הנה דרמשק מוסר מעיר והיית מעי מפלה
4	עזובות ערי עורערו לעדרים תהינה ורבצו ואין מחריד
5	ונשבת מבצר מאפרים וממלכה מדרמשק ושאר ארם ככבוד
6	בני ישראל יהיה נואם יהוה צבאות
7	והיה ביום ההוא ידל כבוד יעקוב ומשמן בשרו ירזה והיה
8	כאסף קציר קמה וזרעו שבלים וקציר והיה כמלקט שבלים
9	בעמק רפאים ונשאר בו עוללות כנקף זית שנים שלושה גדגרים
10	ברואש אמיר ארבעה חמשה בסעפי פריה נואמ יהוה אלוהי
11	ישראל ביום ההוא ישעה האדם על עושוהי ועיניו
12	אל קדוש ישראל תראינה ולוא ישעה על המזבחות מעשיו
13	אשר עשו אצבעותיו ולוא יראה האשרים והחמנים
14	ביום ההוא יהיו ערי מעוזו כעזובות החרש והאמיר אשר
15	עזבו מפני בני ישראל והייתה שממה כי שכחתי אלוהי
16	ישעך וצור מעוזך לוא זכרת על כן תטעי נטעי נעמונים וזמורת
17	זר תז֯ר֯וע֯נו ביום נטעך תשגשגשי ובבקר זרעך תפריחי
18	נד קציר ביום נחלה וכאוב אנוש
19	הוי המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון ושאון לאומים
20	כשאון מים כבדים ושאון לאומים כשאון מים רבים ישאון
21	ויגער בו ונס ממרחק ורדפ כמץ הרים לפני רוח וכגלגל לפני
22	סופה לעת ערב והנה בלהה בטרמ בקר ואיננו זה חלק שוסינו
23	וגורל לבוזזינו
24	הוי ארצ צל צל כנפים אשר מעבר לנהרי כוש השולח בים צירים
25	ובכלי גמא על פני מים לכו מלאכים קלים לגוי ממשך וממורט
26	אל עמ נורא מן הוא והלאה גוי קוקו ומבוסה אשר בזאי נהרים
27	ארצו כול יושבי תבל ושוכני ארץ כנשא נס הרים תראו וכתקוע
28	שופר תשמעו כיא כה אמר יהוה אלי אשקוטה ואביטה
29	במכוני כחמ צח עלי אור כעב טל בחם קציר כי לפני קציר
30	כתם פרח ובסור גמול יהיה נצה וכרת הזלזלים במזמרות
31	ואת הנטישות הסיר התז ועזבו יחדו לעיט הרים ולבהמות
32	ארץ וקץ עליו העיט וכול בהמות הארץ עליו תחרף בעתה

15
1	ההיא יובל שי ליהוה צבאות מעמ ממשך וממרט ומעם נורא מהוא
2	והלאה גוי קוקו ומבוסא אשר בזאי נהרים ארצו אל מקום שמ יהוה
3	הר ציון
4	משא מצרים הנה יהוה רוכב על עב קל ובא מצרים ונעו אלילי מצרים
5	מפניו ולבב מצרים ימס בקרבו וסכסכתי מצרים במצרים ונלחמו
6	איש באחיו ואיש ברעהו ועיר בעיר ממלכה בממלכה ונבקה רוח מצרים
7	בקרבו ועצתו אבלע ודרשו אל אלילים ואל האטים ואל האובות ואל
8	הידעונים וסכרתי את מצרים ביד אדונים קשה ומלך עז ימשל
9	במ נואמ האדון יהוה צבאות ונשתו מים מהים ונהר יחרוב ויבש
10	והזניחו הנהרות ודללו וחרבו (וחבו) יאורי מצור קנה וסוף וקמלו ערות
11	על יאור על פי יאור וכול מזרע יאור יבש ונדף ואין בו ואנו הדגים
12	ואבלו כול משליכי ביאור חכה ופרשי מכמרת על פני מים אמללו יבושו
13	עובדי פשתיים שריקות ואורגים חורו והיו שותתיה מדכאים
14	כל עושי שכר אגמי נפש אכ (אך) אולים שרי צען חכמיה יועצי פרעוה
15	עצה נבערה איך תאמרו אל פרעה בן ח›כ‹מים אני בן מלכי קדם אים
16	אפוא חכמיך ויגידו נא לך וידעו מה יעץ יהוה צבאות על מצרים נאולו
17	שרי צען נשיאי שרי נפ התעו את מצרים פנת שבטיה יהוה
18	מסך בקרבה רוח עועיים והתעו את מצרים בכול מעשהו כהתעות
19	שכור בקיאו ולוא יהיה למצרים מעשה אשר יעשה ראוש וזנב
20	כפה ואגמן ביום הוא יהיה מצרים כנשים וחרדו ופחדו
21	מפני תנופת יד יהוה צבאות אשר הוא מהניפ ידו עליה והיית
22	אדמת יהודה למצרים לחוגה כול אשר יזכיר אותה אליו
23	יפחד מפני עצת יהוה צבאות אשר הוא יועץ עליו
24	ביום ההו֯א֯ יהיו חמש ערים בארץ מצרים מדברות שפת
25	כנען ונשבעות ליהוה צבאות עיר החרס יאמר לאחת ביום
26	ההוא יהיה מזבח ליהוה בתוך ארץ מצרים ומצבה אצל גבולה
27	ליהוה והייה לאות ולעד ליהוה צבאות בארץ מצרים כי יצעקו
28	אל יהוה מפני לוחצים ושלח להם מושיע וירד והצילם ונודע
29	יהוה למצרים וידעו מצרים את יהוה ביום ההוא יעבדו זבח
30	ומנחה ונדרו נדר ליהוה ושלמו ונגף יהוה את מצרים נגף ונרפו
31	ושבו עד יהוה ונעתר להם ורפאם ביום ההוא תהיה מסלה
32	ממצרים אשורה ובא אשור במצרים ומצרים באשור ועבדו

16
1	את אשור ביום ההוא יהיה ישראל שלישיה למצרים
2	ולאשור ברכה בקרב הארץ אשר ברכו יהוה צבאות לאמור
3	ברוך עמי מצרים ומעשה ידי אשור ונחלתי ישראל
4	בשנת בא תורתן אשדודה בשלח אותו סרגון מלכ אשור וילחם
5	באשדוד וילכודה בעת ההיא דבר יהוה ביד ישעיה בן אמוץ
6	לאמור לך ופתחת השק מעל מתניך ונעליך תחליץ מעל רגליך ויעש
7	כן הלוך ערום ויחף ויואמר יהוה כאשר הלכ עבדי ישעיה
8	ערום ויחף שלוש שנים אות ומפת על מצרים ועל כוש כן ינהג
9	מלכ אשור את שבי מצרים ואת גולת כוש נערים וזקנים ערום
10	ויחף וחשופי שת ערות מצרים וחתו ויבושו מכוש מבטחם
11	וממצרים תפארתם ואמר יושב האיי הזה ביום ההוא הנה
12	כה מבטנו אשר נסמך שמ לעזרה להנצל מפני מלך אשור
13	ואיך נמלט אנחנו
14	משא דבר ים כספות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה רחוקה
15	חזות קשה היגד לי הבוגד בוגד והשודד שודד עלי
16	עילם צירי מדי כול אנחתה השבתי על כן מלאו מתני חלחלה
17	צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמוע נבהלתי
18	מראות תועה ולבבי פלצות בעתתני את נשף השקי שמ לי
19	לחרדה ערוך השלחן צופה הצפית אכול שתה קומו השרים
20	משחו מגן כי כה אמר אלי אדוני לך העמד המצפה אשר
21	יראה ויגיד וראה רכב צמד איש פר֯שים רוכב חמור
22	רוכב גמל והקשב קשב רב קשב ויקרא הראה על מצפה
23	אדוני אנוכי עומד תמיד יוממ ועל משמרתי אנוכי נצב
24	כול הלילות והנה זה בא רוכב איש צמד֯ פרשים ויעני ויואמר
25	נפלה נפלה בבל וכול פסילי אלוהיה שברו לארץ מדשתי ובן
26	גדרי אשר שמעתי מאת יהוה צבאות אלוהי ישראל הגדתי
27	לכם
28	משא דומה אלי קרא משעיר שומר מה מליל שומר מה מליל
29	אמר שומר אתה בוקר וגמ לילה אמ תבעון בעו שובו אתיו
30	משא בערב ביער בערב תלינו אורחות דודנים לקראת
31	צמא האתיו מים יושבי ארצ תימא בלחם קדמו נודד כי
32	מפני הרבות נדד מפני חרב נטושה ומפני קשת דרוכה ומפני

17
1	כבוד מלחמה כי כה אמר יהוה אלי בעוד שלוש שנים כשני
2	שכיר יכלה כבוד קדר ושאר מספר קשת גבורי בני קדר ימעטו
3	כי יהוה אלוהי ישראל דבר
4	משא גי חזוון מ לכי אפוא כי עליתי כולך לגגות תשאות מלאה עיר
5	הומיה קריה עליזה חלליך לוא חללי חרב ולוא מיתי מלחמה כול
6	קציניך נדדו יחד מקשת אסורה כול נמצאיך אסרו יחדו מרחוק
7	ברחו על כן אמרתי שועו ממני ואמרר בבכי אל תיצו‹ו› (תיצו) לנחמני על
8	שד בת עמי כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לאדוני יהוה
9	צבאות בגי חזיון מקרקר קדשו על ההר ועילם נשא אשפא
10	ברכב אדם פרשים וקור ערה מגן והיה מבחר עמקיך מלאו
11	רכב והפרשים שת שתו השערה ויגל את מסכ יהודה ותבט
12	ביום ההוא אל נשק בית היער ואת בקיעי עיר דויד ראיתמ֯ה
13	כי רבו ותקבצו את מי הברכה התחתונה ואת בתי ירושלם
14	ספרתם ותתוצו הבתים לבצור החומה ומקוה עשיתם בין החומות
15	למי הברכה הישנה ולוא הבטתמה על עושיה ויצרה מרחוק לוא
16	ראיתם
17	ויקרא אדוני יהוה צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה
18	ולחגור שק והנה ששון ושמחה הרג בקר ושחט צואן אכול
19	בשר ושתות יין אכול ושתו כי מחר נמות ונגלה באוזני יהוה
20	צבאות אמ יכפר לכם העוון הזה לכמה עד תמותון אמר אדוני
21	יהוה צבאות
22	כה אמר אדוני יהוה צבאות לכ בוא אל הסוכן הזה אל שבנא
23	אשר על הבית מה לך פה ומי לך פה כי חצבתה לכה פה קבר
24	חצבי מרום קברו חוקקי בסלע משכן לו הנה יהוה מטלטלך
25	טלטלה גבר יעוטך עטה צניפ וצנפכה צנפה כדור אל
26	ארץ רחבת ידים שמה תמות ושמה מרכבות כבודך קלון בית
27	אדוניך והדפתיך ממצבך וממעמדך הרסך
28	והיה ביום ההוא וקרתי לעבדי לאליקים בן חלקיה והלבשתיו
29	כתנותי֯ך ואבניטך אחזקנו וממשלתך אתן בידו והיה
30	לאב ליושב ירושלם ולבית יהודה ונתתי מפתח בית דויד
31	על שכמו ופתח ואין סוגר וסגר ואין פותח ותקעת֯יו יתד
32	במקום נאמן והיה לכסא כבוד לבית אביו ותלו עלי֯ו֯ כול כבו֯ד (כביד)

18
1	בית אביו הצאצאים והצפעות כול כלי קטן מכלי האגנות
2	ועד כול כלי הנבלים ביום ההוא נואם יהוה צבאות תמוש
3	היתד התקועה במקום נאמן ונגדעה ונפלה ונכרת המשא
4	אשר עליה כי יהוה דבר
5	משא צר אילילו אניות תרשיש כי שודד מבית מבוא מארצ
6	כתיים נגלה למו דמו יושבי אי סחר צידון עברו ים מלאכיכ
7	ובמים רבים זרע שחר קציר יאור תבואתה ותהי סחר
8	גואים בושי צידן כי אמרה ים מעוז הים לאמור לוא
9	חלתי ולוא ילדתי ולוא גדלתי בחורים רוממתי בתולות
10	כאשר שמע למצרים יחילו כשמע צר עוברי תלרשישה הילילו
11	יושבי אי הזואת לכמה העלוזה מימי קדם קדמותה
12	ובליה רגליה מרחק לגור מי יעצ זואת על צר המעטרה
13	אשר סחריה שרים כנעניה נכבדי הארצ יהוה צבאות יעצה
14	לחלל כול גאון צבי להקל כול נכבדי ארצ עבדי ארצכ כיאור
15	בת תרשיש אין מזח עוד ידו נטה על הים הרגיז ממלכות
16	יהוה צוה אל כנען להשמיד מעוזיה ויואמר לוא תוסיפי
17	עוד לעלוז מעשקה בתולת בת צידון כתיים קומי עברי
18	גמ שמ לוא ינוח לך
19	הנה ארצ כשדיים זה העם לוא היה אשור יסדה לציין
20	הקימוה בחיניה עוררו ארמנותיה שמה למפלה הילילו
21	אניות תרשיש כי שודד מעוזכ והיה ביום הוא לצר
22	כשירת הזונה קחי כנור סבי עיר זונה נשכחה היטיבי
23	נגן הרבי שיר למען תזכרי והיה מקצ שבעין שנה
24	יפקוד יהוה את צר ושבה לאתננה וזנתה את ממלכות
25	הארץ על פני האדםה והיה סחר֯ה ואתננה קודש
26	ליהוה לוא יאצר ולוא יחסן כי ליושבים לפני יהוה
27	יהיה סחרה לאכול לשבעה ולמכסה עתיק
28	הנה יהוה בוקק האדמה ובולקה ועוה פניה והפיץ
29	יושביה והיה כעם ככוהן כעבד כאדוניו כשפחה
30	כגברתה כקונה כמוכר כמלוה כלוה כנושה כאשר נשא
31	בו הבוק תבוק הארצ והבוז תבוז כי יהוה דבר את
32	הדבר הזה אבלה נבלה הארצ אמללה נבלה תבל

19
1	אמלל מרום עמ הארצ והארצ חנפה תחת יושביה כי
2	עברו תורות חלפו חוק הפירו ברית עולם על כן אלה אכלה
3	וישמו יושבי בה על כן חורו יושבי ארצ ונשאר אנוש
4	מזער אבל תירוש אמללה גפן נאנחו כול שמחי לב שבת
5	משוש תפים חדל שאון עליזים שבת משוש כנור בשיר
6	לוא ישתו יין וימר שכר לשותיו נשברה קרית תהו סגר
7	כול בית מבוא צוחה על היין בחוצות ערבה כול שמחה
8	גלה משוש הארצ נשאר בעיר שמה ושאיה יוכת
9	שער כי כה יהיה בקרב הארצ בתוכ העמים כנקפ זית
10	כעוללת אמ כלה בציר המה ישאו קולם ירונו בגאון
11	יהוה צהלו מים על כן בארים כבדו יהוה באיי הים
12	שמ יהוה אלוהי ישראל
13	מכנפ הארצ זמרת שמענו צבי לצדיק ואמר רזי לי רזי לי
14	אוי לי בוגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו פחד ופחת
15	ופח עליך יושב הארצ והיה הנס מקול הפחד יפול
16	אל הפחת והעולה מתוכ הפחת ילכד בפח כי ארבות
17	ממרום נפתחו וירעשו מוסדי ארצ רו֯ע֯ה התרועעה
18	הארצ פור התפוררה ארצ מוט התמוטטה ארצ נוע
19	תנוע הארץ כשכור והתנודדא וכמלונה וכבד עליה פשעה
20	ונפל ולוא תוסיפ קום
21	והיה ביום ההוא יפקוד יהוה על צבא המרום במרום
22	ועל מלכי האדמה על האדמה אספו אספה על בור וסגרו
23	על מסגר ומרוב ימים יפקדו וחפרה הלבנה ובושה
24	החמה כי מלך יהוה צבאות בהר ציון ובירושלם
25	ונגד זקניו כבוד
26	יהוה אלוהי אתה ארוממך אודה שמך כי עשיתה פלא
27	אצית מרחוק אמונה אמן כי שמתה מעיר לגל קריה בצורה
28	למפלה ארמון זרים מעיר לעולם לוא יבנה על כן יכבדוך
29	עמ עז קרית גוים עריצים ייראוך כי הייתה מעוז לדל
30	מעוז לאביון בצר לו מחסה מזרם צל מחורב כי רוח עריצים
31	כזרם קיר כחורב בציון שאון זרים תכניע חורב בצל עב
32	זמיר עריצים יענה

20
1	ועשה יהוה צבאות לכול העמים בהר הזה משתה שמנים
2	משתה שמרים שמנים ממחים שמרים מזוקקים ובלע בהר
3	הזה פנו הלוט הלוט על כול העמים והמסכה הנסוכה על
4	כול הגואים בלע המות לנצח ומחה אדוני יהוה דמעה
5	מעל כול פנים וחרפת עמו יסיר מעל כול הארצ כי יהוה
6	דבר
7	ואמרת ביום ההוא הנה יהוה אלוהינו זה קוינו לו ויושיענו
8	זה יהוה קוינו לו נגילה ונשמח בישועתו כי תנוח יד
9	יהוה בהר הזה ונדש מואב תחתיו כחדוש מתבן במי
10	מדמנה ופרש ידיו בקרבו כאשר יפרש השוחה לשחות
11	והשפיל גאותו עמ ארבות ידיו ומבצר משגב חומותיך
12	השחה השפיל יגיע לארצ עד עפר
13	ביום ההוא ישיר השיר הזואת בארצ יהודה עיר עוז לנו
14	ישועה ישית חומות וחל פתחו שעריך ויבוא גוי צדיק שומר
15	אמונים יצר סמוך תצר שלום שלום כי בכה בטחו ביהוה
16	עדי עד כי ביה יהוה צור עולמים כי השת יושבי מרום קריה
17	נשגבה ישפילנה עדי ארצ יגיענה עדי עפר תרמסנה רגלי
18	עניים פעמי דלים אורח לצדיק מישרים ישר מעגל צדק תפלט
19	אפ אורח משפטיך יהוה קוינו לשמך ולתורתך תאית נפש
20	נפשי אויתיכ בלילה אפ רוחי בקרבי אשחרכה כי כאשר משפטיך
21	לארצ צדק למדו יושבי תבל יחון רשע בל למד צדק בארצ
22	נכוחות יעיל ובל יראה גאות יהוה
23	יהוה רמה ידכה בל יחזיון ויחזו ויבושו קנאת העם אפ
24	אש צריך תאכלם יהוה תשפוט שלום לנו כי גמ כול מעשינו
25	פעלתה לנו יהוה אלוהינו בעלונו אדונים זולתך
26	לבד בך נזכור שמכ מיתים בל יחיו ורפאים בל יקומו לכן
27	פקדת ותשמידם ותאסר כול זכר למו יספת לגוי יהוה
28	יספתה לגוי נכבדת רחקת כול קצוי ארצ
29	יהוה בצר פקדוך צקון לחשו מוסריך למו כמו הרה תקריב
30	ללדת תחיל תזעק בחבליה כן היינו מפניך יהוה הרינו חלנו
31	כמו ילדנו רוח ישועתך בל נעשה ארצ ובל יפולו יושבי תבל

21
1	יחיו מיתיך נבלתי יקומון יקיצו וירננו שוכני עפר
2	כי טל אורות טלכ וארצ רפאים תפיל
3	לכ עמי בא בחדריך וסגר דלתיך בעדכ חבו כמעט רגע
4	עד יעבור זעם כי יהוה יצא ממקומו לפקוד עוון יושב
5	הארצ עליו וגלתה הארצ את דמיה ולוא תכסה עוד על
6	הרוגיה
7	ביום ההוא יפקוד יהוה בחרבו הקשה והגדולה
8	והחזקה על לויתן נחש בורח ועל לויתן נחש עקלתון והרג
9	את התנין אשר בים
10	ביום ההוא כרם חוםר ענו לה אני יהוה נצרה לרגעים
11	אשקנה פן יפקוד עליה לילה ויום אצורנה חמה אין
12	לי מי יתנני שימיר ושית במלחמה אפשעה בה
13	ואציתנה יחדו או יחזק במעוזי יעשה שלום לי
14	שלום יעשה לי הבאים ישריש יעקוב ויציצ
15	ויפרח ישראל ומלאו פני תבל תנובה הכמכת מכהו
16	הכהו אמ כהרג הורגיו הרג בסאסאה בשלחה תריבנה
17	הגה ברוחו הקשה ביום קדים
18	לכן בזואת יכפר עוון יעקוב וזה כול פרי הסיר חטא⟦ה⟧«ו» / חטאוו)
19	בשומו כול אבני מזבח כאבני גיר מנפצות לוא יקומו
20	אשרים וחמנים כי עיר בצורה בדד נוה משלח ונעזב
21	כמדבר שמ ירעה עגל ושמ ירבצ וכלה סעפיה ביבש קצירה
22	תשברנה נשים באות מאירות אותה כי לוא עמ בינות הוא על
23	כן לוא ירחמנו עושהו ויוצרו לוא יחוננו
24	והיה ביום ההוא יחבוט יהוה משבל הנהר עד נחל
25	מצרים ואתמה תלקטו לאחד אחד בני ישראל
26	והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארצ
27	אשור והנדחים בארצ מצרים והשתחו ליהוה בהר הקדש
28	בירושלם
29	הוי עטרת גאון שכורי אפרים וציצ נבל צבי תפארתו
30	אשר על ראש גאי שמנים הלומי יין הנה בחזק ואמצ
31	ליהוה כזרם ברד שער קטב כזרם מים כברים (כבד!ים) שוטפים

22
1	והניח לארצ ביד ברגלים תרמסנה עטרת גאות שכורי
2	אפרים והייתה ציצת נבל צבי תפארתו אשר על ראש גאי
3	שמנים כבכורה בטרמ קיצ אשר יראה הרואה אותה
4	בעודנה בכפו יבלענה
5	ביום ההוא יהיה יהוה צבאות לעטרת צבי ולצפירת
6	תפארה לשאר עמו ולרוח משפט ליושב על המשפט ולגבורה
7	משיבי מלחמה שער גמ אלה ביין שגו ובשכר תעו כוהן
8	ונבי שגו בשכר נבלעו מן היין תעו מן השכר שגו בראה
9	פקו פליליה כי כול שלחנות מלאו קיה צאה בלי מקום
10	את מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה גמולי מחלב עתיקי
11	משדים כי צי לצי צי לצי קו לקו קו לקו זעיר שמ זעיר שמ
12	כי בלעגי שפה ובלשון אחרת ידבר אל העם הזה אשר אמר
13	אליהמה זואת המנוחה הניחו ליעופ וזואת המרגעה ולוא
14	אבו לשמוע והיה להם דבר יהוה צי לצי צי לצי קו לקו קו
15	לקו זעיר שמ זעיר שם למען ילכו וכשלו אחור ונשברו ונוקשו
16	ונלכדו
17	לכן שמע דבר יהוה אנשי לצון משלי העם הזה אשר בירושלים
18	כי אמרתמ כרתנו ברית את מות ועמ שאול עשינו חזה שוט
19	שוטפ כי יבור לוא יבואנו כי שמנו כזב מחסני ובשקר נסתרנו
20	לכן כה אמר אדוני יהוה הנני מיסד בציון אבן אבן בחן פנת
21	יקרת מוסד מוסד המאמין לוא יחיש ושמתי משפט לקו
22	וצדקה למשקלת ויעה ברד ממחסה כזב וסתר מים ישטפו
23	וכפר את בריתכמה את מות וחזותכם את שאול לוא תקום
24	שוט שוטפ כי יעבור והייתמה לו למרמס מדי עברו יקח
25	אתכמה כי בבקר בבקר יעבור ביום ובלילה רק זועה
26	הבין שמועה כי קצר המצע משתריים והמסכסכה
27	בהתכנס כי בהר פרצים יקומ יהוה בעמק בגבעון
28	ירגז לעשות מעשהו זר מעשהו ולעבד עבדתו נכריה עבדתו
29	ואתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסרותיכם כי כלה ונחרצה
30	שמעתי מאת יהוה צבאות על כל הארצ
31	‹‹ה››אזינו ושמעו קולי הקשיבו ושמעו אמרתי הכול היום

23
1	יחרוש החורש לזרוע ופתח וישדד אדמתו הלוא אמ שוה פניה והפיצ
2	קצח וכימן וזרק ושם חטה שורה ושעורה נסמן וכסמת גבולותו
3	ויסרהו למשפט אלוהו ויורנו כי לוא בחרוצ ידש קצח ואפן עגלה על כמן
4	יסוב כי במטה יחבט קצח וכמן בשבט יודק כי לוא לנצח הדש ידושנו
5	והממ גלגל עגלתו ופרשיו לוא ידיקנו גמ זואת מעם יהוה צבאות יצאה
6	הפלה עצה והגדיל תושיה
7	הוי ארואל ארואל קרית חנה דויד ספי שנה על שנה חגים ינקפו והציקותי
8	לארואל והייתה תאניה ואניה והייתה לי כארואל וחניתי כדור עליך
9	וצרתי עליכ מצב והקימותי עליך מצודות ושפלת מארצ תדברי ומעפר תשח
10	אמרתך והיה כאוב מארצ קולך ומעפר אמרתך תצפצפ והיה כאבק דק המון
11	זדיך וכמוצ עובר המון עריצים והיה לפתע פתאמ מעמ יהוה צבאות
12	תפקד ברעם וברעש וקול גדול סופה וסערה ולהב אש אוכלה והיה
13	כחלום חזון לילה המון כול הגואים הצובאים על ארואל וכול צביה
14	ומצרתה והמצוקים לה והיה כאשר יחלום הרעב והנה אוכל
15	והקיץ וריקה נפשיו וכאשר יחלום הצמא והנה שותה והקיצ והנה עיפ
16	ונפשו שקוקה כן יהיה המון כול הגואים הצבאים על הר ציון
17	התמהמהו ותמהו התשתעשעו ושועו שכרון ולוא מיין נעוו לולשכר כי
18	נסכ עליכמה יהוה רוח תרדמה ויעצם את עיניכם את הנביאים ואת ראשיכם
19	החוזים כסה ותהיה לכם חזות הכול כדברי הספר החתום אשר יתנו אותו
20	אל יודע הספר לאמור קרא נא זה ויואמר לוא אוכל כי חתום הוא ונתנו
21	הספר אל אשר לוא יודע ספר לאמור קרא נא זה ויואמר לוא ידעתי ספר
22	ויואמר אדוני יען כי נגש העמ הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו
23	רחוק ממני ותהיה יראת אותי כמצות אנשים מלמדה לכן הנה אנוכי יוספ
24	להפלה את העם הזה הפלה ופלה ואבדה חכםת חכמיו ובינות נבוניו
25	תסתתר הוי המעמיקימ מיהוה לסתר עצה ויהי
26	במחשך מעשיהם ויואמרו מי ראינו ומי ידענו הפכ מכמ אמ כחמ היוצר
27	יחשב כי יואמר מעשה לעושהו לוא עשני ויצר חמר ליוצריו לוא הבין הלוא
28	עוד מעט מזער ושב לבנון לכרמל והכרםל ליער יחשב ושמעו ביום
29	ההוא החרשים דברי ספר ומאפלה ומחושך עיני עורים תראינה ויספו
30	עניים ביהוה שמחה ואביוני אדמ בקדוש ישראל יגילו כי אפס עריץ
31	וכלה ליצ ונכרתו כול שוקדי און מחטיאי אדם בדבר ולמוכיח בשער

24
1	יקשון ויטו בתהו צדיק
2	לכן כה אמר יהוה אל בית יעקוב אשר פדה את אברהם לוא עתה
3	יבוש יעקוב ולוא עתה פניו יחורו כי בראותו ילדיו מעשה ידי בקרבו
4	יקדשו שמי והקדישו את קדוש יעקוב ואת אלוהי ישראל יעריצו
5	וידעו תועי רוח בינה ורוגנים ילמדו לקח
6	הוי בנים סוררים נואמ יהוה לעשות עצה ולוא ממני ולנסכ מסכה
7	ולוא רוחי למען ספות חטאת על חטאת ההולכים לרדת מצרים ופי
8	לוא שאלו לעוז במעוז פרעוה ולחסות בצל מצרים והיה לכמ מעוז פרעה
9	לבשת והחסות בצל מצרים לכמה כי היה בצען שריו ומלאכיו חנס
10	יגיעו כלה באש על עמ לוא יועילו למו לוא לעזרה ולוא תועיל כי לבשת
11	וגמ לחרפה
12	משא בהמות נגב בארצ צרה וציה וצוקה לביא וליש ואין מים
13	אפעה ושרפ מעופפ ישא על כתפ עירים חילם ועל דבשת גמלים אוצרותמ
14	על עמ לוא יועילו ומצרים הבל וריק יעזרו לכן קראתי לזואת רהב ה֯ם
15	שבת עתה בוא כותבהא על לוח אותם ועל ספר חקה ותהי ליומ אחרון
16	לעד עד עולם כי עמ מרי הוא בנים כחשים בנים לוא אבו לשמוע תורת
17	יהוה אשר אמרו לראים לוא תראו ולחוזים לוא תחזו לנו נכחות דברו
18	לנו חלקות חזו מתלות תסירו מנו דרכ הטו מני ארח השביתו מפנינו
19	את קדוש ישראל
20	לכן כה אמר קדוש ישראל יען מאסכמ בדבר הזה ותבטחו בעושק
21	ותעלוז ותשענו עליו לכן יהיה לכם העהוון הזה כפרצ נופל נבעה בחומה
22	נשגבה אשר פתאם לפתע יבוא שברה ושברה כשבר נבל יוצרים כתות
23	לוא יחמולו ולוא ימצא במכתתו חרש לחתות אש מיקוד ולחסופ מים
24	מגבה
25	כי כה אמר אדוני יהוה קדוש ישראל בשיבה ונחת תושעון בהשקט ובבטחה
26	תהיה גבורתכם ולוא אביתם ותאמרו לוא כי אל סוס ננוס על כן תנוסון
27	ואל קל נרכב על כן יקלו רודפיכם אלפ אחד מפני גערת אחד ומפני
28	חמשה תנוסו עד אמ נותר֯תם כתרן על ראוש הר וכנס על הגבעה ולכן
29	יחכה יהוה לחונכם ולכן ירים לרחמכם כיא אלוהי משפט יהוה
30	אשרי כול חוכי לו כי עם בציון ישב ובירושלם בכו לוא
31	תבכו חנון יחונך יהוה לקול זעקך כשמועתו ענך ונתן לכם אדוני

25
1	לחמ צר ומי לחצ ולוא יכנפו עוד מוראיך והיו עיניך
2	ראות את מוריך ואוזניך תשמענה דבר מאחריך לאמור זה
3	הדרך לכו בו כי תיאמינו וכי תשמאילו וטמיתם את צפוי
4	פסילי כספך ואת אפודות מסכות זהבכ תזרם כמו דוה צא תאמר
5	לו ונתן מטר זרעך אשר תזרעך את האדמה ולחם תבואת האדמה
6	יהיה דשן ושמן זרעה מקניך ביומ ההוא כר נרהב והאלפים
7	והעירים עובדי האדםה בליל חמצ יאכלו אשר יזרה ברחת
8	ובמזרה והיה על כול הר גבה ועל כול גבעה נשאה פלגים
9	יובלי מים ביום הרג רב בנפל מגדלים והיה אור הלבנה
10	כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים ○ כאור שבעת
11	הימים ביום חבוש יהוה את שבר עמו ומחצ מכתו ירפא
12	הנה שמ יהוה בא ממרחק בוער אפו וכבד משאה שפתיו מלאו
13	זעם ולשונו כאש אוכלת ורוחו כנחל שוטפ עד צואר וחצה לנפה
14	גואים בנפת שוא ורסן מתעה על לוחיי עמים השיר והיה לכמה
15	כליל התקדישו חג ושמחת לבב כהולך בחליל לבוא בהר יהוה
16	אל צור ישראל השמיע השמיע יהוה את הוד קולו ונחת
17	זרועו יראה בזעפ אפ ולהב אש אוכלה נפצ וזרם ואבן ברד
18	כי מקול יהוה יחת אשור בשבט יאכה והיה כול מעבר מטה
19	מוסדו אשר יניח יהוה עליו בתפים ובכנרות ובמלחמות תנופה
20	נלחמ בה כי ערוך מאתמול תפתח גמ היה למלכ יוכן הכיני
21	והעמיקי הרחיבי מדורתה אש ועצים הרבה נשמת