Sprachgeschichte:/kīrā/ ‹ akk. kīru (pl. mas. כִּיר, she. kirræm; mhe.1 sg. כִּירָה, Bar-Asher 2015, 1278), "Herd": vereinz. bhe.; mhe.; piyyut.Formen:du.abs. + ו: וכירים Mas1b 5,19 (= וְכִירַיִם Lev 11,35)pl.det. + ל: לכירים 11Q20 10,5 (eher aber zu →כיור I)Semantik:A) Herd: mögl. von Kochherden im Tempel für das Opferfleisch [מ]קום לכירים אשר יהיו מב[שלים] [שמה את זבחיהמה "ein Ort für die Herde, wo sie ihre Schlachtopfer kochen sollen" 11Q20 10,5–6 (erg. nach 11QTa 37,13–14; eher aber zu →כיור I)