Sprachgeschichte:qatūl (= qalpass. ptz.), Wz. →חכר, "das, was gepachtet wurde", "Pachtland": he. sonst nicht mehr belegt, vgl. aber syr. ḥkwr "Feld, Landstück" u. (‹ ?) arab. ḥākūrā "kleiner Gemüsegarten"Formen:sg.det.: החכור P. Yadin 46 1,11; + ב: בחכור Mur. 24B 1,8Semantik:A) Pachtland, nur in Verträgen: [חכרתי ה]מך מן קצת עפר [שאיש ב]עיר נחש בחכור [שחכרת "ich habe von dir von dem Teil des Bodens gepachtet, der sich in Ir-Nahasch in dem Pachtland befindet, das du gepachtet hast" Mur. 24B 1,7–9 (erg. mit par. Mur. 24C 1,6–8; Mur. 24E 1,5–7), für עפר [שאיש ב]עיר נחש בחכור hat Mur. 24E 1,6–7 העפר שהיה שלי בח‹כ›רתי בעיר נחש "den Boden, der mir als mein Pachtland gehörte in Ir-Nahasch"; תעפר הלבן שברשות החכור שותופתי עמך מן החכור שחכרנו אני ואתה "das weiße Land, das unter der Rechtsverfügung hinsichtlich des Pachtlandes ist, nämlich meine Teilhaberschaft mit dir an dem Pachtland, das wir, ich und du, gepachtet haben" P. Yadin 45 1,8–11 (beide L.u.); ועליך אתה אלעזר לקרב לי מן החכור הלז[ "es obliegt dir, Eleasar, mir von diesem Pachtland zu bringen" P. Yadin 46 1,10–11