Sprachgeschichte:qattāl, Wz. →חוב I, "schuldig": he. (nicht bhe.)Formen:m.sg.abs. + ו: וחוב 4Q276 frg. 1,2 (i.u.K.; od. l. וחוב, zu →חוב II)pl.abs.: חייבים Sir 8,5 (Ms.A 3r,13)Semantik:A) schuldig, sündig: Sir 8,5 (Ms.A 3r,13; Ms.D 0v,5, L.u.) זכר כי כלנו חייבים "bedenke, dass wir alle schuldig sind"; wahrsch. 4Q276 frg. 1,2 וחוב את הבגדים "und ein Sünder die Kleider" (s. Formen; i.u.K.)