Sprachgeschichte:wahrsch. f. zu →גבה III, "Höhe": vereinz. mhe.2 (Hekh., Midraschim)Formen:pl.cs.: גבהות CD 1,15Semantik:A) Höhe: mit →שחח hif. mögl. vom איש הלצון "Mann des Spotts" in CD 1,14–15 אשר הטיף לישראל מימי כזב ויתעם בתוהו לא דרך להשח גבהות עולם "der Israel Wasser der Lüge gepredigt hat und sie im weglosen Öden umherirren ließ, um ewige Höhen zu erniedrigen" (par. 4Q266 frg. 2 i,19 גבהו[ת, L.u.), vgl. שַׁחוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם Hab 3,6 u. Maier 1995a, od. zu →גבהות