Sprachgeschichte:f. zu →לביא (mas. לְבִיָּא neben לִבְאָה als f. zu לֶבֶא; she. libyå für →לביא [s.d.]), "Löwin": vereinz. bhe., mhe.2b u. sp. MidraschimFormen:pl.cs. + sf. 3.m.sg. + ל: ללביותיו 4Q169 frg. 3-4 i,4 (Nah 2,13 לְלִבְאֹתָיו)Semantik:A) Löwin, neben →ארי u. →גור V: Zit. i. P. ארי טורף בדי גוריו ומחנק ללביותיו טרף "ein Löwe reißt für seine Jungen und würgt für seine Löwinnen Beute" 4Q169 frg. 3-4 i,4 (Nah 2,13 וּמְחַנֵּק לְלִבְאֹתָיו וַיְמַלֵּא־ טֶרֶף חֹרָיו "... und würgt für seine Löwinnen. Und seine Höhlen füllt er mit Beute")