Sprachgeschichte:
qitl, Wz. →ברא I (aramLW od. Neubildung unter aram. Einfluss, vgl. ↓בריה; she. biryå für 𝔐 בְּרִיאָה Num 16,30), "Schöpfung", "Geschöpf" › "Mensch", "ursprünglicher Zustand, Natur", das schon qhe. neben →בריאה I tritt (s.d.): mhe. (vgl. Kutscher 1977, צח–צט)Formen:
sg.abs. + ו
: ובריה 4Q382 frg. 105,7 zu ובריאה korr., s. zu →בריאה Idet.
: הבריה 4Q216 5,1pl.cs. + sf. 3.m.sg.
: בריותו 4Q216 5,9, בריותיו Sir 16,16 (Ms.A 6v,19)Semantik:
Alles zeigenA) Schöpfung
: דב]רי הבריה "Begebenheiten der Schöpfung" 4Q216 5,1 (Jub 2,1); i.K. d. Neuschöpfung des Heiligtums עד יום הבריה אשר אברא אני את מקדשי "bis zum Tag der Schöpfung, an dem ich mein Heiligtum (neu) erschaffen werde" 11QTa 29,9 (anders Puech 1993, 647: l. יום הברכה "Jour de la Bénédiction")B) Geschöpf, stets pl.
: רוחות בריותו "Geister seiner Geschöpfe" 4Q216 5,9 (Jub 2,2); || בן אדם Sir 16,16 (Ms.A 6v,19–20) רחמיו יראו לכל בריותיו ואורו ושבחו חלק לבני אדם "sein Erbarmen ist sichtbar für all seine Geschöpfe, und sein Licht und seine Preisung hat er für die Menschenkinder zugeteilt"C) in unsicherem Kontext
: ובריאה 4Q382 frg. 105,7 s. zu →בריאה I D