Sprachgeschichte:
qattīl, Wz. →אדר I (mas. אַדִּיר, she. å̄dər [Gen 49,7]), "groß, gewaltig, wirkmächtig", a. i.S.v. "der Mächtige, Große" › "Machthaber" u. "Vornehme" › (bhe.) "herausragend, führend, von bester Qualität, herrlich": he.Formen:
m.sg.abs.
: אדיר 4Q301 frg. 2b,2; Sir 40,13 (Ms.B 10r,4); + ו: ואדיר 4Q372 frg. 1,29; + ב: באדיר 4Q161 frg. 8-10,2.7 (= Jes 10,34)cs. + sf. 1.comm.sg. + ו
: ואדירי 4Q177 frg. 14,2 (= Ps 16,3)+ sf. 1.comm.pl.
: אדירנו 1QM 19,1pl.abs.
: אדירים 1QHa 10,37 (Suk. 2,35); אדרים 4Q370 frg. 1 i,4cs. + ו
: ואדירי 4Q385b frg. 1,4Semantik:
Alles zeigenA) gewaltig
: mit →אפיק "Wasserlauf" Sir 40,13 (Ms.B 10r,4); mit →מים "Wasser" 1QHa 16,20 (Suk. 8,19), 4Q365 frg. 6a ii+6c,5 und 4Q370 frg. 1 i,4; mit →פקע "Krachen" Sir 46,17 (Ms.B 16r,18); mit →קול II "Lärm" Sir 50,16 (Ms.B 19v,9)B) herrlich, vornehm, mächtig
B.I) von Gott als →אדיר 4Q161 frg. 8-10,2 (Jes 10,34), in 4Q372 frg. 1,29 neben →גדול I, →קדוש, →גבור I, →ירא I nif., →פלא I nif.; אדירנו 1QM 19,1 neben →קדוש u. מלך הכבוד (dgg. 12,8 אדוני statt אדירנו)
B.II) von irdischen Machthabern
: 1QHa 10,37 (Suk. 2,35) als Bedrohung; von deren Knochen עצם אדירים 1QHa 13,9 (Suk. 5,7; || →גבור I pl. "Gewaltige"); ואדירי ערב "Machthaber Arabiens" 4Q385b frg. 1,4; Gott macht Mose zum Gott für die אדירים "Mächtigen (Ägyptens)" 4Q374 frg. 2 ii,6 (vgl. Ex 7,1, dort mit Pharao anstelle der אדירים)
C) in unsicherem Kontext
: מה אדיר 4Q301 frg. 2b,2 (vgl. Ps 8,2.10); 4Q460 frg. 8,6; zu האדיר 1QM 17,6 s. →אדר I hif.