את‎ I [not. acc.]

Autoren Herausgeber ©Zitieren

Sprachgeschichte:

/ʾit/ (mas. אֶת, vor sf. אֹ[ו]ת; she. it, ūt-; Sec. εθ, ωθι; Hier. eth), Hervorhebungspartikel, meist vor direktem (sachlich) det. Obj.: he.; ab mhe. mit sf. auch als Demonstrativum; die in den dokumentarischen Texten belegte präp. Schreibung mit ת kann gegen die trad. Deutung als sek. praep. [ta-] ‹ [(ʾ)eṯa-] ‹ [ʾet ha-] (vgl. Kutscher 1961, 18–19) als rein orth. Variante für [e/it]- in Analogie zur Aussprache von →ב‎ II u. →ל‎ II vor Konsonant als [eb]/[el] erklärt werden (s.a. zu →אל‎ I), da gegen die trad. Deutung d. häufige Gebrauch von ת für →את‎ I ohne folgenden Artikel spricht u. die Schreiber beide Schreibweisen undifferenziert nebeneinander benutzen können (z.B. את העפר Mur. 24E 1,5–6 = תעפר 8)

Formen:

את 1QS 1,4; CD 1,8; Sir 4,23 (Ms.^A 1v,12); אתמקום ‹ את המקום Mur. 22 r.i.,2, אתה הזקן 1QIsa^a 7,9 (für אֶת־ הַזָּקָן Jes 7,20; Dittogr.); + ו: ואת 1QS 1,19; KhQ1 1,11; CD 2,13; Sir 6,9 (Ms.^A 2r,12), 19, haplographisch וא‹ת› תחומי KhQ1 1,6; i. späten dokumentarischen Texten a. ת sowohl vor Artikel (תעפר Mur. 24E 1,8; vgl. a. תללו ‹ →את‎ I + →הללו P. Yadin 45 1,24) als auch ohne folg. Artikel (ותכל P. Yadin 44 1,15)

+ sf. 3.m.sg.

: אותו 1QH^a 6,32 (Suk. 14,21); CD 15,12; Sir 3,13 (Ms.^A 1r,6), אתו 4Q381 frg. 33+35,8; CD 15,11; Sir 38,1 (Ms.^B 8r,7), אותוה 1QIsa^a 30,1 (= אֹתוֹ Jes 36,21), אתיו 4Q24 frg. 1-7,20 (= אֹתוֹ Lev 1,17); + ו: ואותו 11QT^a 54,14, ואתו 4Q302 frg. 2 ii,6

+ sf. 3.f.sg.

: אותה 4Q159 frg. 2-4,8, אתה 4Q387 frg. 2 ii,6; Sir 51,26 (Ms.^B 21v,7)

+ sf. 2.m.sg.

: אותך 1QH^a 7,22 (Suk. 15,9); Sir 35,7 (Ms.^F 1r,22), אותכה 4Q200 frg. 2,2, אתך Sir 35,7 (Ms.^B 5r,9); 4Q5 frg. 4 i-5,2 (= אוֹתְךָ Gen 40,19); + ו: ואותכה 4Q418 frg. 10a-b,5

+ sf. 1.comm.sg.

: אותי 4Q175 1,3, אתי 4Q414 frg. 13,1; + ו: ואתי 4Q58 11,16 (= וְאוֹתִי Jes 57,11)

+ sf. 3.m.pl.

: אותם 1QS 5,18; CD 1,6; Sir 7,23 (Ms.^A 2v,25; Ms.^C 3v,8; Ms.^D 0r,5), אותמה 4Q174 frg. 1-2 i,8, אותםה 1QIsa^a 34,21 (= אוֹתָם Jes 41,16), אתם 4Q372 frg. 1,5; CD 20,33; Sir 39,31 (Ms.^B 9v,4), אתמה[ 4Q364 frg. 25a-c,9 (i.u.K.); אתהם[ 4Q73 frg. 3 ii,2 (= אוֹתְהֶם Ez 23,45; L.u.)

+ sf. 3.f.pl.

: אתהנה 4Q158 frg. 7-8,8

+ sf. 2.m.pl.

: אתכם 4Q285 frg. 8,4; Sir 45,25 (Ms.^B 15v,7), אתכמה 1QM 10,5, ]אתכמה 4Q365 frg. 25a-c,13; + ו: ואתכם[ 4Q299 frg. 13a-b,2

+ sf. 1.comm.pl.

: אותנו 4Q504 frg. 1-2R iii,7

Semantik:

Alles zeigen

A) optionale Markierung des direkten Obj.
1. A.I) mit det. Obj.
  : והכוהנים מספרים את צדקות אל "und die Priester verkünden die gerechten Taten Gottes" 1QS 1,21; ידושו את הארץ "sie zertreten das Land" 1QpHab 3,10; והקימותי את זרעכה "und ich werde deine Nachkommenschaft aufrichten" 4Q174 frg. 1-2 i,10; ויאכלו את הדם "und sie aßen das Blut" CD 3,6; ואת עבדו ואת אמתו אל ימכור "und seinen Knecht oder seine Magd darf er nicht verkaufen" 12,10; כל הבשר יאהב מינו וכל אדם את הדומה לו "jedes Fleisch liebt seinesgleichen, und jeder Mensch den, der ihm gleicht" Sir 13,14 (Ms.^A 5v,8–9); [ח]כרת[י] המך היום את העפר "ich habe heute von dir das Land gepachtet" Mur. 24E 1,5–6 u. תעפר הלז חכרתי "dieses Land habe ich gepachtet" Z. 8
2. A.II) inhaltlich det. mit →כול‎ II
  : וללמד את כול בני אור "und zu lehren alle Söhne des Lichts" 1QS 3,13
3. A.III) mit sf.
  : ויסרו אותו "und sie weisen ihn zurecht" 11QT^a 64,3; וכאשר יקים אותו עליו "und wenn er es sich selbst auferlegt" CD 15,12; ואל תכלים אותו "und beschäme ihn nicht" Sir 3,13 (Ms.^A 1r,5–6)
4. A.IV) nur vereinz. mit morphologisch od. syntaktisch nicht det. Obj.
  1. A.IV.1) mit Gruppenbezeichnung
    1. A.IV.1.a) i.Bz.a. die ganze Gruppe
      : ואת פלשתיים הכנ[י]ע "und die Philister hat er bezwungen" 1QM 11,2–3; [ויעבדו] את אלי[לי]ם "und sie werden dienen den Götzen" 1Q22 1,7–8; יכבד את חסידים "er wird die Treuen ehren" 4Q521 frg. 2 ii+4,7
    2. A.IV.1.b) selten i.Bz.a. Einzelne
      : ואת יתומים ירצחו "und Waise morden sie" CD 6,17
  2. A.IV.2) mit Gattungsbegriff
    : באהבת ]אל את איש "weil Gott den Menschen liebt" 4Q413 frg. 1-2,2; ואת ענו לא בזא "und einen Gebeugten hat er nicht verachtet" 4Q434 frg. 1 i,1–2 (sonst in 4Q434 ohne →את‎ I)
  3. A.IV.3) mit impliziertem "jedes, alles"
    : תבער את דם נקי מישראל "und du sollst (die Schuld an) unschuldigem Blut aus Israel wegschaffen" 11QT^a 63,7–8
  4. A.IV.4) mit Bezug auf eine konkrete Situation
    : להדף את איש יודע מלחמות "um niederzustoßen den kriegskundigen Mann" Sir 47,5 (Ms.^B 16v,10) i.Bz.a. Goliat, s. V. 4 (Ms.^B 16v,8)
5. A.V) mit →אשר‎ III
  : 4Q419 frg. 1,4 יודיע את אשר ל[ו] "und er wird das ihn Betreffende kundtun"; ואת אשר שנא התעה "aber den, den er hasste, führte er in die Irre" CD 2,13; כי את אשר שנא לא עשה "denn nicht hat er gemacht, was er hasst" Sir 15,11 (Ms.^A 6r,22)
6. A.VI) bei doppeltem Objekt
  1. A.VI.1) vor dem det. Obj.
    : ותקרא חנה את שמה בלהה "und Hanna nannte sie Bilha" 4Q215 frg. 1-3,4; אשר קרא אל את כולם שרים "die Gott alle Fürsten genannt hat" CD 6,6; וילמד את עמו חק ומשפט את בני ישראל "und er lehrte seinem Volk Gebot, und Recht den Söhnen Israels" Sir 45,17 (Ms.^B 15r,8)
  2. A.VI.2) nach Obj.-sf.
    : אשר הודיעו אל את כול רזי דברי עבדיו "dem Gott alle Geheimnisse der Worte seiner Diener kundgetan hat" 1QpHab 7,4–5; ויצום את אשר יעשו "und er befahl ihnen, was sie tun sollten" 4Q385a frg. 18 ia-c,7; ואל יודיעהו איש את המשפטים "und keiner soll ihm kundtun die Bestimmungen" CD 15,10–11; מלא ציון את הודך "fülle Zion mit deiner Herrlichkeit" Sir 36,19 (Ms.^B 6v,12)
7. A.VII) mit pass.
  1. A.VII.1) bei vb. mit doppeltem Obj. im Aktiv zur Angabe des zweiten Obj.
    : ונענש ... את מחצית לחמו "und er wird ... mit (einer Reduzierung auf eine) Hälfte seines Brots bestraft" 4Q265 frg. 4 i,10, ähnl. 1QS 6,25
  2. A.VII.2) zur Angabe des Subj. (= Obj. im Aktiv)
    : ונתון לו את בלהה אמי "und es wurde ihm meine Mutter Bilha gegeben" 4Q215 frg. 1-3,10; שאיאכל את הולד "dass das Junge gegessen werden darf" 4Q396 frg. 1-2 i,3 (MMT B,37); ואח[ר ה]וזותו את מימ[י "und nachdem die Wasser der ... versprengt wurden" 4Q512 frg. 1-6,7; פן ימס את לבב אחיו "damit seine Brüder nicht mutlos werden" 11QT^a 62,4; mögl. a. את רוחו לא תבלע "sein Geist soll nicht verwirrt werden/sein" 4Q417 frg. 2 i,3
8. A.VIII) abhängig von einem nomen actionis
  : mögl. ממשל זכר את נ[קבה "eine Herrschaft des Mannes über die Frau 4Q415 frg. 9,7 (i.u.K.; zur fehlenden Determination s. A.IV.2; od. zu →את‎ II B.I.2); אם צריך ⊢אתך⊣ "wenn man deiner bedarf" Sir 35,7 (Ms.^B 5r,9; Haupttext dgg. אם צריך אתה "wenn du bedürftig bist" und par. Ms.^F 1r,22 צורך אותך)
B) vor Adv.
: ישקודו ביחד את שלישית כול לילות השנה "sie sollen zusammen ein Drittel aller Nächte des Jahres wachen" 1QS 6,7; יזו עליו את [ה]רי[א]שונה "sie sollen ihn das erste Mal besprengen" 4Q274 frg. 2 i,1 (L.u.), ähnl. 11QT^a 50,3; בהושע ישראל את הראשונה "als Israel das erste Mal gerettet wurde" CD 5,19; יהו בו אצלך תשבת הזו "sie sollen an ihm (scil. dem Platz) bei dir diesen Sabbat über sein" Mur. 44 1,5–6
C) vor dem letzten Element einer Aufzählung (vgl. Num 3,25–26; 1 Sam 17,34)
: P. Yadin 44 1,12.15