Semantik:

1. 
   

   A) Feind

   1. 
      

      A.I) sg. meist koll.

      1. 
         

         A.I.1) vom Gegner Israels im endzeitlichen Krieg in Milḥ. (in 1QM 1–9 stets sg.)

         1. 
            

            A.I.1.a) allgemein

            : 1QM 11,7 i. Zitat Num 24,17–19 והיה אויב ירשה "und der Feind wird zum Besitz" (Num 24,18 וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו); כול האויב "die Gesamtheit des Feindes" 1QM 9,6
         2. 
            

            A.I.1.b) mit →מלחמה

            : 3,10–11 דרך המשוב ממלחמת האויב "der Rückweg aus dem Krieg gegen den Feind"
         3. 
            

            A.I.1.c) mit →מערכת‎ II

            : häufig und nur in Milḥ., z.B. 7 לצאת למערכת האויב "um auszuziehen gegen die Schlachtreihe des Feindes"; ישליך אל מערכת האויב הדגל הראישון "die erste Abteilung wirft auf die Schlachtreihe des Feindes" 6,1; ולהכניע מ^ערכת אויב "um zu bezwingen die Schlachtreihe des Feindes" 5–6; לו]א ילכו למערכות האויב "sie sollen nicht zu den Schlachtreihen des Feindes gehen" 4Q491 frg. 1-3,5
         4. 
            

            A.I.1.d) mit →חלל‎ III

            : 1QM 14,3 חללי האויב "die auf Seiten des Feindes Erschlagenen"
         5. 
            

            A.I.1.e) mit →לב

            : in 8,10 vom "großen Kriegslärm, um den Mut des Feindes sinken zu lassen" מלחמה גדולה להמס לב אויב
         6. 
            

            A.I.1.f) mit →ממשלה

            : mögl. ממ[ש]לת אויב "Herrschaft des Feindes" 18,11 (L.u.)
      2. 
         

         A.I.2) außerhalb von Milḥ.

         : עם אויב "feindliches Volk" 4Q372 frg. 1,20; ראש פאתי ⊢אויב⊣ "Oberhaupt der Gefilde des Feindes" Sir 33,12 (Ms.^B 6v,8) s.u. III.17; מפחד אויב "auf Grund des Schreckens, den der Feind verbreitet" 4Q169 frg. 3-4 ii,5
      3. 
         

         A.I.3) i.Bz.a. den persönlichen Gegner

         1. 
            

            A.I.3.a) neben →צר‎ II

            : Sir 12,16 (Ms.^A 5r,17–19) בשפתיו יתמהמה צר ובלבו יחשוב מהמרות עמוקות וגם אם בעיניו ידמיע אויב אם מצא עת לא ישבע דם "mit seinen Lippen zögert der Gegner, aber in seinem Herzen plant er tiefe Abgründe; und auch, wenn ein Feind mit seinen Augen Tränen fließen lässt, wird er, wenn er eine Gelegenheit gefunden hat, am Blut nicht satt"; vgl. a. 33,9 (Ms.^B 6v,6; צר L.u.) mit Bezug auf den Feind Gottes oder Israels (s.u. III.13)
         2. 
            

            A.I.3.b) neben →אהב qal ptz. i.S.v. "Freund" mögl. a. 4Q525 frg. 10,5 אויב ואוהב "Feind und Freund" (L.u.)

   2. 
      

      A.II) pl., meist mit sf.

      1. 
         

         A.II.1) allgemein

         : z.B. 4Q434 frg. 7b,3 וישם אואביהם כדמן וכאפר ישחקם "und er machte ihre Feinde dem Dung gleich und wie Asche zerrieb er sie" (L.u.); וגם ארצם שממה על אויביהמה "und auch ihr Land war verödet wegen ihrer Feinde" 4Q504 frg. 1-2R v,3–4
      2. 
         

         A.II.2) von den Gegnern im endzeitlichen Krieg in den Hymnen von Milḥ.

         1. 
            

            A.II.2.a) Feinde Israels

            : לשול את כול אויבינו "zu plündern all unsere Feinde" 1QM 10,1–2; למלחמה על אויביכמה "zum Kampf gegen eure Feinde" 3; להלחם לכם עם אויביכם "zu kämpfen mit euch gegen eure Feinde" 4; ונושעתם מאויביכם "und ihr werdet gerettet vor euren Feinden" 8; להלחם^כבד באויבינו "um sich zu verherrlichen (korr. aus: "kämpfen") an unseren Feinden" 11,8 || להפיל גדודי בליעל שבעת גוי הבל "die Scharen Belials, die sieben Völker der Nichtigkeit, zu Fall zu bringen" 8–9
         2. 
            

            A.II.2.b) Feinde Gottes

            : תן ידכה בעורף אויביכה ... מחץ גוים צריכה "leg deine Hand auf den Nacken deiner Feinde, ... zerschlage Völker, deine Gegner" 12,11 (par. 1QM 19,3)
      3. 
         

         A.II.3) von den Feinden des "Frevelpriesters"

         : i. Pescher zu Hab 2,8 נתנו אל ביד אויביו "lieferte ihn Gott in die Hand seiner Feinde aus" 1QpHab 9,10
      4. 
         

         A.II.4) neben →צר‎ II ("Gegner")

         : נוקם הוא לצריו ונוטר הוא לאויביו "er übt Vergeltung an seinen Gegnern und hegt Groll gegenüber seinen Feinden" CD 9,5 (par. 4Q270 frg. 6 iii,19; Zitat Nah 1,2); 1QM 10,7–8; 12,11 (par. 19,3–4; s.o. II.2.b)
      5. 
         

         A.II.5) im Parallelismus membrorum zu →שנא‎ I

         : והושעתים מיד אויביהמה ופדיתים מכף שונאיהמה "und ich werde sie aus der Hand ihrer Feinde retten und sie erlösen aus der Hand derer, die sie hassen" 11QT^a 59,11; להפיץ אויב ולהניס כול משנאי צדק "um den Feind zu zerstreuen und in die Flucht zu schlagen alle, die Gerechtigkeit hassen" 1QM 3,5–6
      6. 
         

         A.II.6) ferner

         1. 
            

            A.II.6.a) mit →יד

            : 4Q390 frg. 1,9 ונתתים ביד איביהם "und ich werde sie ausliefern in die Hand ihrer Feinde", vgl. 4Q389 frg. 6,1 (par. 4Q387 frg. 1,7 sg.); 11QT^a 59,11 (s.o. II.5.a)
         2. 
            

            A.II.6.b) mit →ארץ (pl.)

            : 11QT^a 59,5 בארצות אויביהמה "in den Ländern ihrer Feinde"
         3. 
            

            A.II.6.c) mit →שלל‎ II

            : 62,11 שלל אויביכה "die Beute deiner Feinde" (Dtn 20,14)
   3. 
      

      A.III) mit verschiedenen Verben, insbes.

      1. 
         

         A.III.1) →יצא + →על‎ I "ausziehen gegen"

         : לצאת עמו למלחמה על אויביהם "um mit ihm zum Kampf gegen ihre Feinde auszuziehen" 58,5–6, vgl. 58,15–16; 61,13; 63,10
      2. 
         

         A.III.2) →נצח‎ I "besiegen"

         : אם נצחו את אויביהמה "wenn sie ihre Feinde besiegen" 11–12
      3. 
         

         A.III.3) →לחם‎ I "kämpfen"

         : להלחם לכם עם אויביכם "um zu kämpfen für euch mit euren Feinden" 1QM 10,4
      4. 
         

         A.III.4) →נגף‎ I "schlagen"

         : בהנגף אויב "wenn der Feind geschlagen wird" 3,2, עד הנגף האויב "bis der Feind geschlagen ist" 9,2
      5. 
         

         A.III.5) →שמד "vernichten"

         : להשמיד אויב במלחמת אל "um zu vernichten den Feind im Krieg Gottes" 5
      6. 
         

         A.III.6) →דין‎ I "richten"

         : י]דין אויבי[ו (L.u.) "er wird richten seine Feinde" 1Q14 frg. 11,4 (Pescher zu Mi 1,9)
      7. 
         

         A.III.7) →פוץ "zerstreuen"

         : להפיץ אויב ולהניס כול משנאי צדק "um den Feind zu zerstreuen und in die Flucht zu treiben alle, die Gerechtigkeit hassen" 1QM 3,5–6
      8. 
         

         A.III.8) →שלל‎ I "plündern"

         : לשול את כול אויבינו "zu plündern all unsere Feinde" 10,1–2
      9. 
         

         A.III.9) →ישע‎ I + →מן‎ I "gerettet werden vor"

         : ונושעתם מאויביכם "und ihr werdet gerettet vor euren Feinden" 8; והושעתים מיד אויביהמה "und ich werde sie aus der Hand ihrer Feinde retten" 11QT^a 59,11
      10. 
          

          A.III.10) →אבד "zugrunde gehen"

          : הנא אואבים יובדו "siehe, die Feinde werden zugrunde gehen" 4Q88 10,11–12
      11. 
          

          A.III.11) →נתן‎ I "geben"

          : ונתתי את כול אויביו לפניו "und ich werde ihm alle seine Feinde ausliefern" 11QT^a 59,19 (par. 4Q524 frg. 6-13,2); vgl. a. ואתנה נפש איביו בכפו[ "und ich gab das Leben seiner Feinde in seine Hand" 4Q385a frg. 1a-b ii,6; נתנו אל ביד אויביו "Gott gab ihn in die Hand seiner Feinde" 1QpHab 9,10
      12. 
          

          A.III.12) →ישם "erschauern"

          : והיו אויביהמה שוממים במה "so dass ihre Feinde wegen ihnen erschauern" 11QT^a 59,4–5
      13. 
          

          A.III.13) →הדף "wegstoßen" od. →נדף "verwehen"

          : והכניע צר והדוף אויב "und zwinge in die Knie den Gegner und stoße weg den Feind" od. mit Rndb. ⊢ותנדוף⊣ "und wehe weg" Sir 33,9 (Ms.^B 6v,6; צר u. ⊢ותנדוף⊣ L.u.)
      14. 
          

          A.III.14) →שבת‎ I "aufhören"

          : השבת ראש פאתי ⊢אויב⊣ "beseitige das Oberhaupt der Gefilde des Feindes" 12 (Ms.^B 6v,8; Rndb. ⊢אויב⊣ statt מואב "Moab")
      15. 
          

          A.III.15) →נקם‎ I "Vergeltung üben"

          : להנקם נקמי אויב "um am Feind Vergeltung zu üben" 46,1 (Ms.^B 15v,11)
      16. 
          

          A.III.16) →שלל‎ I "plündern"

          : 1QM 10,1–2 s.o. II.2.a
      17. 
          

          A.III.17) →שלח‎ I "schicken"

          : ^{השלחתה בנו את אויבינו} "du schickst gegen uns unsere Feinde" 4Q504 frg. 1-2R vi,8