Sprachgeschichte:
wahrsch. reduplikative Pluralbildung (Brockelmann [1908], § 240b) zu →איש ([ʾīšʾīšīm] › [ʾe/iš[š]īšīm]) "Männer"; trotz mas. אֲשִישִים kaum mit HAL = qat(t)īl von *אשש, das i.d.B. "Mann sein", hitp. "sich ermannen" he. nicht sicher nachweisbar ist (zu bhe. וְהִתְאֹשָׁשׁוּ Jes 46,8 vgl. mit Ges18 akk. ašāšu "sich betrüben"; אשש pi. mhe.2 [vereinz. im Midrasch; ‹] piyyut. i.d.B. "gründen, festmachen" [vgl. cparam.; sp. tg.] ist denom. aus →אוש): bhe. (לַאֲשִׁישֵׁי 16,7 par. אֶל־ אַנְשֵׁי Jer 48,31.36, vgl. 𝔗 על אנש; HAL; DJD VII, 84)Formen:
pl.abs.
: אשישים 1QpHab 6,11cs.
: אשישי 4Q502 frg. 6-10,9+ sf. 3.m.pl.
: אשישיהם 4Q502 frg. 6-10,4Semantik:
Alles zeigenA) Männer, in hymn. Kontext in 4Q502, außerdem 1QpHab 6,11
A.I) i. Aufzähl.
: פשרו על הכתיאים אשר יאבדו רבים בחרב נערים אשישים וזקנים נשים וטף ועל פרי בטן לוא ירחמו "seine Deutung bezieht sich auf die Kittäer, die viele mit dem Schwert vernichten: junge Männer, Männer und Alte, Frauen und (kleine) Kinder; und der Leibesfrucht erbarmen sie sich nicht" 1QpHab 6,10–12 (i. Ausl. v. Hab 1,17); אשישיהם ונערים "ihre Männer und ihre jungen Männer" 4Q502 frg. 6-10,4; ]אשישים ונשים ומבר[כים "Männer und Frauen und Preisende (?)" frg. 34,3; vgl. אחים לי אשישים "Brüder für mich, Männer" frg. 6-10,11A.II) אשישי צדק "Männer der Gerechtigkeit"
: בתוך אשישי צדק "inmitten von Männern der Gerechtigkeit" 9; viell. auch אשי]שי צ[דק frg. 12,1 (L.u.)A.III) ]אשישי [קו]דש קודשים "Männer des Allerheiligsten" frg. 6-10,13
A.IV) in unsicherem Kontext
: viell. א]שישי ד[עת "Männer der Erkenntnis" 15; ]אשישי ש[ frg. 23,3 (L.u.); א]שישי frg. 137,1; ]א[ש]ישי[ frg. 188,1 (L.u.)