Sprachgeschichte:KBW "(v)erlöschen": he.Formen:pi. impf. 3.m.sg.: יכבה 1QIsaa 35,12 (= יְכַבֶּנָּה Jes 42,3)3.m.pl.: יכבו Sir 3,30 (Ms.A 1r,19) (L.u.) ptz. m.sg.abs.: מכבה 4Q381 frg. 24a+b,2puʿal impf. 3.f.sg.: תכובה 1QIsaa 28,10 (für תִכְבֶּה Jes 34,10)Semantik:Alles zeigenA) pi. (aus)löschen (Feuer, Kohle o.Ä.), i. Vgl.: || →כפר I "sühnen" Sir 3,30 (Ms.A 1r,19–20) אש לוהטת יכבו מים כן צדקה תכפר חטאת "Wasser löscht brennendes Feuer: so sühnt Gerechtigkeit Schuld"; i. Psalm 4Q381 frg. 24a+b,2 ולשני כגמר ○○○○ ואין מכבה "und meine Zunge ist wie Glühkohle ... und es gibt keinen, der auslöscht" (i.u.K.; od. "und meine Zunge, wie Glühkohle/wenn verbrennt ...", s. →גמר II u. →גמר IV)B) puʿal gelöscht werden: 1QIsaa 28,9–10 והייתה ארצה לזפת ובערה לילה ויוםם ולוא תכובה לעולם "und sein Land wird zu Pech und brennt Tag und Nacht und wird nie gelöscht werden" für וְהָיְתָה אַרְצָהּ לְזֶפֶת בֹּעֵרָה לַיְלָה וְיוֹמָם לֹא תִכְבֶּה לְעוֹלָם "und sein Land wird zu brennendem Pech. Tag und Nacht wird es nie verlöschen" Jes 34,9–10