Sprachgeschichte:maqtal, Wz. →דין I (mas. מְדָנִים [pl.]), "Streit": selten bhe.; mhe.2 (zumeist Midrasch); piyyut.; NF zu מִדְיָנִים (vgl. Qere/Ketib Prov 6,14), welches zudem als Qere für מדונים (nur Ketib) stehtFormen:pl.abs.: מדנים 1QHa 13,37 (Suk. 5,35); + ו: ומדנים 1QHa 13,25 (Suk. 5,23) Semantik:Alles zeigenA) pl. Streitereien i.S.v. Zank, meist i. den Hod. A.I) neben od. || →ריב II "Streit"A.I.1) im st.rect. mit →בעל II: 1QHa 13,37 (Suk. 5,35) ויהפך לי לחמי לריב ושקוי לבעל מדנים "und mein Brot hat sich für mich zu Streit verwandelt und mein Trank zu einem Gegenstand von Zank"A.I.2) u. neben →קנאה u. →אף II, sowie →רגן II u. →תלונה: 1QHa 13,24–25 (Suk. 5,22–23) לריב ומדנים לרעי קנאה ואף לבאי בריתי ורגן ותלונה לכול נועדי "zum Streit und Zank für meine Genossen, (zu) Eifer und Zorn für diejenigen, die in meinen (scil. des Beters) Bund kommen, und (zu) Maulen und Murren für all diejenigen, die mit mir zusammenkommen"A.II) im st.rect. mit →קנאה: 4Q300 frg. 2 ii,3 יעזוב קנאת מדנים[ "er beachtete nicht den Eifer von Zank" (i.u.K.)A.III) in unsicherem Kontext: 4Q412 frg. 2,4 מ]שלח מדנים "der, der Zank sandte" (beide Wörter L.u.)