Sprachgeschichte:f. zu →גדוף (mas. וּמִגִּדֻּפֹתָם Jes 51,7 u. sek. als qatūlat וּגְדוּפָה Ez 5,15, dgg. Mss. וְגִדּוּפָה u. Hier. geddupha), "Lästerung", "Hohn": bhe., mahe.Formen:pl.cs. + sf. 3.m.pl. + ב + ו: ובגדפותם 1QHa 10,37 (Suk. 2,35)Semantik:Alles zeigenA) Schmähung, Hohnrede: i.K. eines Gebets ובגדפותם לא החתותני לעזוב עבודתכה מפחד הוות רשעים "und bei ihren Schmähungen ließest du mich nicht erschrecken, so dass ich deinen Dienst wegen des Schreckens vor dem Verderben durch die Frevler verlassen hätte" 1QHa 10,37–38 (Suk. 2,35–36)B) zu וממגדפותם 1QIsaa 42,22 u. Jes 51,7 s. →מגדפה/ת