Sprachgeschichte:ʾRŚ "(sich) verloben": bhe. (pi./puʿal), ab mhe. auch qalpass. ptz., hitp. u. nif.Formen:qalpass. ptz. m.pl.abs. (od. det.?): ]ארושים 4Q266 frg. 14a,2 (od. zu →ארש II)puʿal pf. 3.f.sg.: אורשה 11QTa 66,9ptz. f.sg.det.: המאורשה 11QTa 66,8Form unklar: ]ארש PAM 43.661 frg. 81,1 (od. zu →ארש II)Semantik:Alles zeigenA) qalpass. verlobt sein: viell. 4Q266 frg. 14a,2 ]ארושים "Verlobte" (i.u.K.; od. von →ארש II) B) puʿal verlobt sein: בתולה אשר לוא אורשה "die Jungfrau, die nicht verlobt ist" 11QTa 66,9 (Dtn 22,28) u. als ptz. הנערה המאורשה "die junge Frau, die verlobt war" Z. 8 (Dtn 22,27)C) unsicher: viell. ]ארש PAM 43.661 frg. 81,1 (i.u.K.; od. von →ארש II)