Sprachgeschichte:PrN (?) nach qa/utl (mas. גֹּו/וּר; she. gor) od. i. Angleichung an Wz. →גור IV aus /gurw/ entwickelt (anders Brockelmann [1908], § 93o), "Löwenjunges", "junger Löwe": bhe., mhe.2b, piyyut., vereinz. (sp.) Midraschim Formen:sg.cs.: גור 4Q169 frg. 3-4 i,1pl.cs. + sf. 3.m.sg.: גוריו 4Q169 frg. 3-4 i,4Semantik:A) (Löwen-)Junges: גור ארי "Löwenjunges" 4Q169 frg. 3-4 i,1 i. Zit. Nah 2,12 (𝔐 גּוּר אַרְיֵה) u. Z. 4 גוריו "seine Jungen" i. Zit. Nah 2,13 (𝔐 גֹרוֹתָיו, Mur. 88 17,1 גורתיו)