Semantik:

1. 
   

   A) Hügel, || u. nachgeordnet zu הר "Berg" (ähnl. mhe., häufig a. bhe.)

   1. 
      

      A.I) sg. nur in bibl. Zitaten

      1. 
         

         A.I.1) allgemein

         : כתרן על רואש הר וכנס על גבעה "wie ein Mast auf dem Gipfel eines Berges und wie eine Signalstange auf einem Hügel" 4Q163 frg. 23 ii,7–8 (Jes 30,17 det.)
      2. 
         

         A.I.2) i.Bz.a. Jerusalem

         : הר בת ציון גבעת ירושלים[ "den Berg der Tochter Zion, den Hügel Jerusalems" 4Q161 frg. 5-6,9 (= 1QIsa^a 10,17, 𝔐 Jes 10,32 Ketib בית־, Qere בַּת־)
   2. 
      

      A.II) pl.

      1. 
         

         A.II.1) im Psalm Davids

         : ההרים לוא יעידו לו והגבעות לוא יגידו "die Berge legen für ihn (scil. Gott) kein Zeugnis ab und die Hügel künden nicht" 11Q5 28,5–6
      2. 
         

         A.II.2) in Aufzähl. mit anderen Schöpfungswerken

         : הרים וכו]ל גבע[ו]ת גיאות וכול אפיקים "Berge und alle Hügel, Täler und alle Wasserläufe" 4Q286 frg. 5,2 (L.u.; vgl. Ez 6,3; 36,4.6)
      3. 
         

         A.II.3) in bibl. Zitat

         : [כיא ההר]ים ימושו והגבעות תתמוטטנה "denn die Berge mögen weichen und die Hügel wanken" 4Q176 frg. 8-11,12 (Jes 54,10)
      4. 
         

         A.II.4) in unsicherem Kontext

         : ]הרים וגבעות[ "Berge und Hügel" 4Q380 frg. 2,2 (L.u.; i.u.K.)