Sprachgeschichte:qattal-t, Wz. →טבע (mas. טַבַּעַת; she. tab'bet), "Siegel" › "Siegelring" › "Ring" (mit einem Ansatzstück): he. Formen:pl.abs.: טבעות 4Q365 frg. 12a-b ii,13cs.: טבעות 4Q22 45,7 (= טַבְּעֹת Ex 37,13) det.: הטבעות 11QTa 34,6; + ב: בטבעות 11QTa 34,6 (praep. L.u.); + ו: והטבעות 1QIsaa 3,28 (L.u.; für הַטַּבָּעוֹת Jes 3,21)Semantik:Alles zeigenA) Ring (zur Befestigung), in verschied. kult. Kontexten (stets pl.) A.I) als Teil des Gitterwerks am Altar: ויצוקו לו ארבע טבעות "und sie gossen dafür vier Ringe" 4Q365 frg. 12a-b ii,12–13 (vgl. Ex 38,5)A.II) als Element der Schlachtanlage für Opfertiere: ואוסרים את קרני הפרים אל הטבעות ו[ --] בטבעות "und binden die Hörner der Stiere an die Ringe und ... in/an die Ringe" 11QTa 34,6A.III) als Teil d. priesterl. Kleidung Aarons: שתי טבעות על קצוות[ החושן ? "zwei Ringe an den Enden der Brusttasche (?)" 4Q365 frg. 13,1 (Wiedergabe von Ex 39,17, dort הַטַּבָּעֹת)