Sprachgeschichte:
Nisbe zu →כנען (mas. כְּנַעֲנִי; she. kå̄nānni; 𝔊 χαναν[α/ε]ι/η; lat. chananaeus), "kanaanäisch", meist "Kanaaniter": he.Formen:
m.sg.det.
: הכנעני 4Q377 frg. 1 i,8; + ו: והכנעני 11QTa 62,14pl.abs.
: כנעניים[ PAM 43.692 frg. 85,1 (L. ם unsich.)Semantik:
Alles zeigenA) Kanaaniter (als Volksbezeichnung)
: 11QTa 62,14–15 כי החרם תחרים את החתי ואת האמורי והכנעני החוי והיבוסי והגרגשי והפרזי "sondern, fürwahr, du sollst den Bann vollstrecken am Hetiter und Amoriter und Kanaaniter, Hiwiter und Jebusiter und Girgaschiter und Perisiter" (vgl. Dtn 20,17, andere Reihenfolge, ohne Girgaschiter in 𝔐); vgl. 4Q377 frg. 1 i,8 ה]חוי הכנעני החתי האמורי היב[ו]ס[י] הגרגש[י "der Hiwiter, Kanaaniter, Hetiter, Amoriter, Jebusiter, Girgaschiter" (vgl. Ex 34,11, andere Reihenfolge u. ohne Girgaschiter in 𝔐); 4Q522 frg. 9 ii,9 ועתה האמורי שם והכנענ[י "jetzt aber ist der Amoriter dort und der Kanaaniter" (L.u., i.u.K.); 4Q522 frg. 3,2 ]הכנעני אשר[ "der Kanaaniter, wovon gilt" (i.u.K., vgl. Gen 24,3.37; Jos 5,1); PAM 43.692 frg. 85,1 ]○חו כנעניים[ "(die) Kanaaniter" (L.u., i.u.K.)B) kanaanäisch
: qb. 4Q130 frg. 1,8 הארץ הכנעני "das kanaanäische Land" für 𝔐 Ex 13,11 אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי "das Land des Kanaaniters"