כפיר Junglöwe

Autoren Herausgeber ©Zitieren

Sprachgeschichte:

/kapīr/, Etym. unklar (mas. כְּפִיר; Sec. χφερ-; Hier. c[h]aphir), "Junglöwe": bhe.; (sp.) Midraschim; vereinz. Hekh.; piyyut.; gaon.

Formen:

sg.cs.

: כפיר 4Q167 frg. 2,2

pl.abs.

: כפירים 1QH^a 13,11 (Suk. 5,9); + ל: לכפירים Sir 47,3 (Ms.^B 16v,6)

cs. + sf. 3.m.sg. + ו

: וכפיריו 4Q169 frg. 3-4 i,10

+ sf. 2.m.sg. + ו

: וכפיריכה 4Q169 frg. 3-4 i,9

det. + כ + ו

: וככפירים 1QIsa^a 5,18 (für כַּכְּפִירִים Jes 5,29)

Semantik:

Alles zeigen

A) Junglöwe
1. A.I) allgemein
  : i. d. Beschreib. Davids Sir 47,3 (Ms.^B 16v,6) לכפירים שחק כגדי ולדובים כבני בשן "Junglöwen lachte er (scil. David) an wie ein Böckchen, und Bären wie die Bewohner Baschans" (vgl. 1 Sam 17,34 ohne כבני בשן; s.a. →בשן)
2. A.II) in metaphorischem Gebrauch
  1. A.II.1) in Zit. u. Ausl. von Nah 2,14
    : וכפיריכה תאכל חרב "und deine Junglöwen wird das Schwert fressen" 4Q169 frg. 3-4 i,9 (Zit. Nah 2,14) u. Z. 10–11 וכפיריו הם גדוליו[ "und seine Junglöwen sind seine Großen" (Ausl.)
  2. A.II.2) mit →חרון "Junglöwe des Zorns" i.Bz.a. Alexander Jannaios
    : פשרו על כפיר החרון "seine Deutung bezieht sich auf den Junglöwen des Zorns" 4Q169 frg. 3-4 i,6 (Ausl. Nah 2,13 i. P.), s.a. Z. 5 u. 4Q167 frg. 2,2 (i.u.K.; Ausl. Hos 5,13 i. P.)
  3. A.II.3) mit →פה‎ I "Mund", als Chiffre für die Feinde des Beters
    : 1QH^a 13,11 (Suk. 5,9) ותסגור פי כפירים "und das Maul von Junglöwen hast du verschlossen"
3. A.III) statt trad. כפיר[ l. in 4Q163 frg. 14,5 eher כפור[ (s. B-498166; i.u.K.)