Sprachgeschichte:
PrN ʾayl (mas. אַיִל, she. īl), mögl. a. qatl zu *ʾYL als NF zu ʾWL "vorne, erster sein" (vgl. →איל III) › "(fürsorglich) leiten" (vgl. arab., Kottsieper 2015, 45; s.a. →איל I, →אילות I), "Widder" als Leittier, das die Herde anführt › "Häuptling, Anführer, Machthaber": he.Formen:
sg.abs.
: איל 11QTa 14,12; + ו: ואיל 17,13; + ל + ו: ולאיל 24,7cs. + מן
: מאיל CD 9,14det.
: האיל 11QTa 18,9; + ו: והאיל 4Q252 2,11; + ל: לאיל 11QTa 14,16; + ל + ו: ולאיל 11Q20 4,9pl.abs.
: אילים 11Q20 4,4, אלים 11QTa 25,16, אילים 19,16cs.
: ]לו 4Q161 frg. 1,3 (L.u.), אלי 11QTa 35,14+ sf. 1.comm.pl. + ו
: ואילינו 4Q460 frg. 8,7 (i.u.K.)det.
: האילים 11Q20 1,13, האילים 11QTa 15,12; + ל: לאילים 28,9, ]לאלים 22,4; + ל + ו: ולאלים 17,15Semantik:
Alles zeigenA) Widder als Opfertier
A.I) beim Bundesschluss mit Abraham 4Q252 2,11 העגלה והאיל והע[ז "die Jungkuh, der Widder und die Ziege" (vgl. Gen 15,9)
A.II) in Kultgesetzen
A.II.1) i.Zshg. mit Festopfern i. d. Tempelrolle, häufig mit →כבש II, →פר oder →שעיר I
: 11QTa 14,12.16; 15,6.12; 17,13.15; 18,9; 19,16; 22,4.12.13 (par. 11Q20 6,6); 23,6; 24,7; 25,13.15.16; 11Q20 1,12.13; 4,6.9.11; 5,5A.II.2) als Sünd- od. Schuldopfer
: 11QTa 35,13–14 למען לוא ישוגו הכוהנים בכול חטאת העם ובכול אלי אשמות "damit sich die Priester weder in Bezug auf irgendein Sündopfer des Volkes noch in Bezug auf irgendeinen Widder der Schuldopfer unabsichtlich vergehen"; vom Priester CD 9,14 והיה לו לבד מאיל האשם "und es soll ihm gehören, außer dem Widder des Schuldopfers"A.II.3) in unsicherem Kontext
: 11QTa 18,2 לאיל הזה[ "für diesen Widder"; 11Q20 7,26 פר אח]ד איל אחד "ein Stier (und) ein Widder"
A.III) 4Q376 frg. 1 i,2 בן בקר ואיל "ein Jungstier und ein Widder" i.u.K., mögl. a. zu II.3
B) i.S.v. Anführer (vgl. Ex 15,15; 2 Kön 24,15)
: wahrsch. in 4Q460 frg. 8,7 ואילינו "unsere Anführer" (i.u.K.; od. von →אל III, kaum von →אויל, s. dazu DJD XXXVI, 381)