Sprachgeschichte:
PrN /yawn-at/ (SED II, No. 252; mas. יֹונָה; she. yå̄bå̄na), "Taube": he. (mhe.2b, gaon. selten a. m. יון)Formen:
f.sg.abs.
: יונה 4Q424 frg. 2,4det.
: היונה 11QTa 38,10; + כ: כיונא 1QIsaa 32,6 (= כַּיּוֹנָה Jes 38,14)Semantik:
Alles zeigenA) Taube
A.I) als Gattungsbegriff, mit →בן, in kult. Kontext
: 11QTa 60,9 ומבני היונה ומעשר מן הדבש אחד מן החמשים "und von den jungen Tauben und dem Zehnten vom Honig/Sirup ein Fünfzigstel", vgl. a. Z. 10; neben →תור III "Turteltaube" 38,10 ולתורים ולבני היונה "und von den Turteltauben und von den jungen Tauben"; 4Q367 frg. 1a-b,9 וב[ן י]ונה או ת[ר "und eine junge Taube oder eine Turteltaube" (L.u.; Lev 12,6)A.II) einzelne Taube
: in Paraphrase d. Flutgeschichte וישלח את היונה לראות הקלו המים "und er sandte die Taube, um zu sehen, ob das Wasser weniger geworden war" 4Q252 1,14 (vgl. Gen 8,8); ]היונה 4Q254a frg. 1-2,1 (folg. Z. vgl. Gen 6,15)A.III) in unsicherem Kontext
: wahrsch. i.Zshg. von Opfern ]יונה 4Q266 frg. 6a ii,1 (L.u.)
B) in unsicherer Zuordnung (wahrsch. eher zu →ינה, s.d. C)
: weisheitl. ובן יונה 4Q424 frg. 2,4 (i.u.K.)