Sprachgeschichte:
qitūl, Wz. unklar (kaum KRB "segnen" [akk., asarab.], das auf "gesegnet" führen würde, eher KRB "sich nähern, eng dran sein" [arab.] als Bez. der engsten Begleiter der Gottheit; mas. כְּרֻ[ו]ב; she. kērob; 𝔊/Flav.Jos. χε/αιρο[υ]β/ου-; Hier. cherub), "Kerub": he.Formen:
sg. st. unkl.
: mögl. כרב 4Q391 frg. 16,2 (eher zu →רב I od. →רב II)abs. + ו
: וכרב 4Q11 frg. 24-30 i,10 (= וּכְרוּב־ Ex 25,19)pl.abs.
: כרובים 11QTa 7,10cs.
: ]כרובי 4Q405 frg. 20 ii-22,3; + ל: לכרובי 4Q511 frg. 41,2+ sf. 3.m.pl.
: כרוביהם 4Q403 frg. 1 ii,15; כרוביהמה 4Q286 frg. 1 ii,2det.
: הכרובים 4Q405 frg. 20 ii-22,8Semantik:
Alles zeigenA) Kerubim, pl.
A.I) am himml. Thronwagen (→מרכבה), i.Zshg. mit den אופנים "Rädern"
: i.K. des gemeinsamen Gotteslobs durch die Thronwagen וברכו פלא כרוביהם ואופניה[ם "und wunderbar preisen ihre Kerubim und ihre Räder" 4Q403 frg. 1 ii,15; תבנית כסא מרכבה מברכים ממעל לרקיע הכרובים "in Gestalt eines Wagenthrones preisen oberhalb des Himmelsgewölbes die Kerubim" 4Q405 frg. 20 ii-22,8; ומרכבות כבודכה כרוביהמה ואופניהמה "und die Wagen deiner Herrlichkeit, ihre Kerubim und ihre Räder" 4Q286 frg. 1 ii,2; mit →קדש II (s.a. A.III) 4Q405 frg. 20 ii-22,3 מרכבות כבודו [-- ]כרובי קודש אופני אור "die Wagen seiner Herrlichkeit ... Kerubim der Heiligkeit, Räder von Licht/Feuer" (par. 11Q17 7,5 teilw. erg.)A.II) i.K. der Lade
: ושנים כרובים "und zwei Kerubim" 11QTa 7,10A.III) in unsicherem Kontext
: לכרובי קודש[ "in Bezug auf die Kerubim der Heiligkeit" 4Q511 frg. 41,2