Sprachgeschichte:
PrN qitl, (mas. בְאֵר, she. bir, Hier. ber; vok.p bæʾer), "Brunnen", he. durchweg eine sich selbst füllende Anlage (Grundwasserbrunnen, Asphaltteich) i.Ggs.z. m. →בור I als Bez. einer Zisterne oder Grube, die (von außen) gefüllt wird.: he.Formen:
sg.abs.
: באר 4Q267 frg. 2,9; CD 3,16cs.
: באר 4Q525 frg. 24 ii,9 (i.u.K.; abs.?); + מן: מבאר CD 19,34det.
: הבאר 4Q266 frg. 3 ii,11 par. CD 6,4pl.det.
: הבארות 4Q225 frg. 2 i,13Semantik:
Alles zeigenA) Brunnen, Born
A.I) sg.
A.I.1) bildl. für die Tora (nur in Dam.)
: i. Ausl. v. Num 21,18 ויחפורו את הבאר באר חפרוה שרים כרוה הבאר ... היא התורה "und sie gruben den Brunnen, einen Brunnen, den Fürsten gegraben haben ...; der Brunnen, das ist die Tora" CD 6,3–4 (par. 4Q266 frg. 3 ii,10–11; 4Q267 frg. 2,8–11, beide teilw. erg.) u. לכרות את הבאר במחוקקות אשר חקק המחוקק "um den Brunnen auszuheben mit den Satzungen, die der Anführer festgesetzt hat" Z. 9, vgl. 3,16 ויחפרו באר למים רבים "da gruben sie einen Brunnen von viel Wasser" u. 19,34 ויסורו מבאר מים החיים "und sie sind abgewichen vom Brunnen des lebendigen Wassers"A.I.2) in unsicherem Kontext
: באר מימי מע[ין "ein Born von Quellwasser" 4Q525 frg. 24 ii,9 (vgl. ähnl. Hhld 4,15 בְּאֵר מַיִם חַיִּים) od. "ein Brunnen, Wasser einer Quelle"
A.II) pl.
: מן הבארות "weg von den Brunnen" 4Q225 frg. 2 i,13 (vgl. Gen 21,33; 22,2–3; Jub 18,2-5)
B) für ובורות 11Q20 12,25 (García Martínez u.a. [1998]) l. ובורות (→בור I)